• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מרץ 2021

        מרינה איזק, ורד יהלום, יסמין מאור, אורן צמחוני, דניאל כהן, יעקב חן, אילת שנער
        עמ' 139-143

        מסוף שנת 2019 הקהילה הרפואית בעולם מתמודדת עם מחלה הקרויה Corona Virus Disease (COVID-19) שנגרמת על ידי נגיף ה-SARS CoV-2. הנגיף עובר מאדם לאדם בעיקר באמצעות נתז נשימתי, גורם לתסמינים שונים ומגוונים, ועיקר התחלואה הקשה והתמותה מופיעה בקרב אוכלוסיות בסיכון.

        מחקרים בעולם הראו שקיים ייצוג יתר של בעלי סוג דם A בקרב חולי קורונה וסיכון מוגבר שלהם לסבול מאי ספיקה נשימתית לעומת אפקט מגן לבעלי סוג דם O. בין הטיפולים המקובלים למחלה נמנה גם מתן עירויי פלסמה. בישראל הקים משרד הבריאות פרויקט לאומי של איסוף פלסמה בתהליכי פרזיס ממחלימים בשירותי הדם של מד"א, ואישור הטיפולים, במסגרת ניסוי קליני או כטיפולי חמלה, על ידי ועדת מומחים במשרד הבריאות והצט"מ. עד למועד כתיבת הסקירה טופלו בארץ כ-3,300 חולים, שקיבלו כ- 6,600 מנות פלסמה (שתי מנות לכל חולה). ניתוח ראשוני של נתוני 49 מהם העלה שיפור ב-49% מהחולים, ונמצאה חשיבות לרמת הנוגדנים במנות שקיבלו.

        מנות הפלסמה נתרמו על ידי 4,800 תורמים מתנדבים, שב-72.2% מהם נמצאו נוגדנים בבדיקות סרולוגיות, אך נצפתה ירידה של 16.5%/חודש ברמת הנוגדנים בתרומות פלסמה חוזרות.  בניגוד למחקרים שפורסמו בעולם, בארץ לא נמצאה שכיחות יתר של סוג דם A בין התורמים המחלימים לעומת אוכלוסיית תורמי הדם.

        למרות שיעור גבוה של מחוסנים באוכלוסיית ישראל, עדיין טיפול בפלסמה ממחלימים מהווה אמצעי זמין לחולי קורונה מאושפזים עם מחלה בינונית או קשה. הפלסמה משמשת גם כמקור לייצור גלובולין עשיר בנוגדנים לטיפול בחולי קורונה או להכנת תכשיר לחיסון סביל מונע לאוכלוסיות בסיכון שלא התחסנה בחיסון אקטיבי מסיבה כלשהי.

        ספטמבר 2008

        חיים רוטברט ושמואל רשפון
        עמ'

        חיים רוטברט1, שמואל רשפון2, 3

        1לשכת הבריאות המחוזית, מחוז הצפון, 2לשכת הבריאות המחוזית, מחוז חיפה, 3בית-הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

        מחלת אבעבועות הרוח (אב"ר)1, הנגרמת על-ידי נגיף הוואריצלה-זוסטר (נו"ז)2, היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד. לרוב זוהי מחלת ילדים קלה יחסית שמישכה מוגבל, לעיתים קשה יותר וגורמת לסיבוכים משמעותיים, ולעיתים נדירות היא גורמת לתמותה. בקרב קבוצות הסיכון המוגבר (ילודים, נשים הרות וחולים עם מצבי דיכוי חיסוני), התבטאות אב"ר היא מחלה קשה יותר עם שיעור היארעות סיבוכים גבוה יותר. המחלה קשה יותר במתבגרים ובמבוגרים מאשר בילדים. לאחר הזיהום הראשוני, הנגיף נשאר רדום בגנגליונים של שורשי העצבים התחושתיים, ועלול להתעורר כשקיימת ירידה בחסינות התאים ולגרום לשלבקת חוגרת – בעיקר בקשישים וחולים עם מצבי כשל חיסוני. הכללת החיסון נגד אב"ר בתוכניות חיסוני השיגרה של הילדות נעשתה בשנות התשעים רק ב-7 מדינות. בשנים האחרונות מאומצת מדיניות זו על-ידי מדינות נוספות בעולם.

        כבר לפני מספר שנים המליץ משרד הבריאות על הכללת החיסון בתוכנית השיגרה. אולם עד היום, מסיבות תקציביות, לא הוכלל החיסון בתוכנית חיסוני השיגרה של גיל הילדות בישראל. הדבר בחודש ספטמבר השנה תיושם המלצה זו, יחד עם תוספת חיסון חמישי נגד שעלת בכיתה ח'. בנוסף, במהלך ארבע השנים הבאות, אמורים להיכלל בתוכנית חיסוני השיגרה לגיל הילדות החיסונים החדשים, שמדינות המערב נמצאות כבר בתהליך הכללתם בתוכנית חיסוני השיגרה: חיסון נגד שעלת בכתה ח', החיסון המצומד נגד פנימוקוקים, החיסון נגד נגיף רוטה והחיסון נגד נגיף הפפילומה.

        אילנה בלמקר ואיתמר גרוטו
        עמ'

        אילנה בלמקר1, איתמר גרוטו2

        1מחוז הדרום, משרד הבריאות, 2שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

        לפני כ-30 שנה פותח חיסון פעיל נגד מחלת אבעבועות-הרוח (אב"ר), הנגרמת על-ידי נגיף הוואריצלה זוסטר (נו"ז) באמצעות נגיף חי מוחלש (Oka vaccine strain). החיסון ניתן באופן שגרתי במדינות המזרח-הרחוק מתחילת שנות השמונים. בשנת 1995 נרשם החיסון בארה"ב ונכלל בתוכנית חיסוני השגרה. יעילותו ובטיחותו של החיסון הוכחה לאורך השנים הרבות במיליוני ילדים. במאמרם של רוטברט ורשפון בנושא, המתפרסם בגיליון הנוכחי של הרפואה [1], נסקרת באופן מקיף ההצדקה הרפואית להכנסת החיסון נגד אב"ר לתוכנית החיסונים השגרתית גם בישראל.

        אוגוסט 2004

        ג'סטין פסוול
        עמ'

        ג'סטין פסוול

         

        מח' ילדים, בית-חולים ספרא, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        מאתיים שנים חלפו מאז דיווח אדוארד ג'נר, כי נערות חולבות שנחשפו לנגיף Cow Pox של פרות לא חלו במחלת האבעבועות השחורות (Variola) הקטלנית. תצפית קלינית מבריקה זו, יחד עם הבנת האפידמיולוגיה של המחלה, פרצו את הדרך לעידן חדש של מניעת מחלות זיהומיות על-ידי חיסון המוני של האוכלוסייה. בשנת 1987 הכריז אירגון הבריאות העולמי בגאווה על הכחדת נגיף האבעבועות השחורות, ועל כך שאין יותר צורך בהזרקת תרכיב החיסון. הישג עולמי זה נימחה לחלוטין בהתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר; מאותו יום ממלאת האפידמיולוגיה המודרנית תפקיד חדש. המשמעות של טרור ביולוגי והצורך בהתגוננות בפניו ברורים לא רק לקהילייה הרפואית, אלא גם לכלל האוכלוסייה.

        אוקטובר 2001

        אלכס לבנטל ודן גדנקו
        עמ'

        אלכס לבנטל (1), דן גנדקו (1,2)

         

        שירותי בריאות הציבור (1), המח' לאפידמיולוגיה (2), משרד הבריאות

         

        בתוך תקופה של שנה נפטרו בישראל שלושה בני אדם מכלבת, לאחר שהמחלה מוגרה מזה כארבעים שנה. מקרי מוות אלה ממחלה חשוכת מרפא, אך הניתנת למניעה על-ידי מתן חיסון משולב פעיל וסביל, עוררה הדים בתקשורת ובחוגי הרפואה.

        המטרה בעבודה זו היא לבחון את דפוסי ההתנהגות של הציבור מחד-גיסא ואת זו של הרופאים המטפלים בלשכות-הבריאות, מאידך-גיסא. זאת נוכח ההישנות של סכנת ההידבקות של בני-אדם בכלבת.

        בעבודה זו מודגם כי הציבור, שהעלה את פניותיו ללשכות-הבריאות לאחר כל אירוע כלבת בבעלי-חיים, עשה זאת בצורה מרשימה בעת שנחשף בתקשורת לסכנת ההידבקות בכלבת בשיעור הגבוה עד פי 5 בחודשים הסמוכים לאירוע. זוהי מעין "תגובת דחף" של הציבור לכל חשיפה לאירוע תחלואה בכלבת באמצעי התקשורת. תופעה דומה של עלייה במודעות ניצפתה גם בקרב הרופאים המטפלים, שהעלו את שיעור המחוסנים מ-10% מכלל הפונים עד ל-25% מכלל הפונים. תגובה זו ירדה במשך הזמן למצב שלפני התפרצות הכלבת. במאמר זה מודגשת השפעת התקשורת על העברת מסרים של חינוך לבריאות ותגובת הקהל והמטפלים אליה.

        עם זאת יש לזכור, כי חיסונים אלה מהווים מניעה שניונית בלבד, ואילו המניעה הראשונית נמצאת באחריות הרפואה הווטרינרית הציבורית, הכוללת חיסונים של חיות-מחמד, דילדול האוכלוסייה של בעלי-חיים משוטטים (כלבים וחתולים) וחיסון פומי של חיות-בר.

        מרץ 1999

        יהודה לרמן, גבריאל חודיק, חווה אלוני ושי אשכנזי
        עמ'

        Is Official Data on Reported Morbidity Valid? Hepatitis A in Israel as an Example

         

        Yehuda Lerman, Gabriel Chodik, Hava Aloni, Shai Ashkenazi

         

        Occupational Health and Rehabilitation Institute, Ra'anana, Schneider Children's Hospital, Petah Tikva, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Hepatitis A is one of the most frequently reported notifiable infectious diseases in Israel. The annual incidence as reported is around 70/100,000. The physician or the diagnostic laboratory notifies the district health office of the Ministry of Health.

        The purpose of this research was to evaluate the sensitivity of passive surveillance of hepatitis A morbidity among adults, 18 years and over. Methods included study of notifications to the Ministry of Health or hospitalizations of cases of hepatitis A and of positive laboratory tests results (IgM) for hepatitis A. We estimated the extent of under-reporting by 2 different methods of extrapolation.

        Data based on passive surveillance among the adult population, between 1.1.1993-31.12.1994, comprised less than 1/5 of the actual number of cases. Physicians notified about 6.2% of their hepatitis A patients. 5.1% of the notifications to the district health office were sent twice or more, usually both by the physicians and labs.

        The official data on hepatitis A morbidity, based on passive surveillance, are considerably underestimated. Physicians and public health officials should be aware that such data may not accurately reflect the magnitude of the risk or the amount of disease that can be prevented. Efforts should be made to improve this situation.

        מרץ 1998

        חנה באור, ישראל פוטסמן ונאורה פיק
        עמ'

        Intradermal Hepatitis B Vaccination in Those Not Responsive to Intra-Muscular Vaccination

         

        Hanna Bauer, Israel Potasman, Neora Pick

         

        Infectious Disease Unit, Bnai Zion Medical Center and Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        Health care workers are at continuous risk of hepatitis B infection. Currently recommended intramuscular vaccination confers immunity in only 85-90%. We examined the immunogenicity and safety of intradermal vaccination of hepatitis B vaccine in nonresponders. 400 hospital employees who had been immunized as recommended were screened for anti-HBs antibodies and 50 were found seronegative. Each received an intramuscular booster injection and antibody level was measured a month later. Excluded were 33 employees, including 24 late responders, 2 HbsAg carriers and 7 uncooperative employees. 17 employees (mean age 47.1 yrs) then received a series of 3 intradermal injections of Energix B, 0.25 ml in the forearm, 2-3 weeks apart. The mean number of previous intramuscular injections was 4.6±1.4 month later there was a mean titer of 315.4±347.0 miu/ml of antibody in 16/17 workers. Side effects were minimal. Intradermal injection of hepatitis B vaccine for nonresponders seems effective for inducing seroconversion. Its cost-effectiveness for the health care system warrants assessment.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303