• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2024

        דמיטרי אולשנסקי, חן בן ורון, מאיר מועלם
        עמ' 397

        במאמר זה מובאת פרשת חולה, אישה בת 83 שנים עם דיסליפידמיה, הלוקה במחלת כלי דם היקפית ובליקמיה מיאלואידית כרונית.

        אפריל 2024

        יניב פיגנצויג, הילה גורן-רובינשטיין, גיל זלצמן
        עמ' 226-230

        התאבדות בקרב ילדים לפני גיל ההתבגרות היא תופעה נדירה, ולכן ממעטים לחקור אותה בהשוואה להתאבדות בגילים מבוגרים יותר. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מדאיגה בשיעורי ההתאבדות בקרב ילדים לפני גיל ההתבגרות – וזו מחייבת ערנות קלינית, מניעה ומחקר.  לרוב ילדים לפני גיל ההתבגרות מדווחים על מחשבות אובדניות ולא על ניסיונות אובדנות ממשית. השכיחות של ניסיונות אובדניים עולה עם הגיל בייחוד לאחר תחילת ההתבגרות המינית. זיהוי מוקדם על ידי הרופא הראשוני של אותם ילדים שבקבוצת הסיכון לאובדנות יתרום רבות להתערבות מוקדמת ולמניעת אובדנות בגילאים מאוחרים יותר.

        במאמר זה, נסקור את התסמינים הקליניים של התנהגות אובדנית בילדים לפני גיל ההתבגרות, היקף התופעה, סוגיות התפתחותיות, גורמי סיכון וגורמים מגנים, הערכת סיכון, התערבות, טיפול ומניעה.

        יניב ברגר, מילה זלזצקי, אלון ישראלי, נטליה שומסקי, עידו נחמני, דן ג'וסטו, מרדכי גוטמן
        עמ' 211-216
        הקדמה: לאחרונה הוקמה במרכז הרפואי שיבא יחידה לכירורגיה גריאטרית, שמטרותיה כוללות הערכה מקצועית של מועמדים לניתוח, המלצה על נתיחות בהתאם לדיון צוות רב מקצועי, ומענה לצרכיו הייחודיים של המנותח הקשיש בשלבי ההכנה, ההחלמה והשחרור.

        שיטות: אנו מדווחים על מחקר רטרוספקטיבי המתאר את תהליך הקמת היחידה ותוצאות ראשוניות מהשנה הראשונה לאחר הקמתה (ינואר-דצמבר 2022). צוות היחידה כולל אחות מומחית קלינית בגריאטריה, רופא מומחה בגריאטריה, כירורגים, מרדימים ופיזיותרפיסטית. בפעילות היחידה נכללו כל החולים הכירורגיים בגיל≥80 שנים או צעירים יותר עם תחלואה גריאטרית משמעותית.

        תוצאות: בשנת 2022, 276 מטופלים טופלו במסגרת  היחידה, מהם 110 עברו הערכה טרום ניתוחית מלאה במרפאת אחות מומחית קלינית בגריאטריה והשאר הוערכו במחלקת האשפוז. 115 מטופלים בגיל חציוני של 86 שנים (טווח 65-98) הועלו לדיון צוות רב מקצועי לשקילת ניתוחי כריתת כיס מרה (46.1%), כרכשת/חלחולת (16.5%), תיקוני בקעים (13.9%), כבד/לבלב (9.6%), ואחרים (13.9%). מתוך מטופלים אלה, 49 מטופלים (42.6%) בגיל חציוני של 86 שנים (טווח 98-72) נותחו לבסוף. משך האשפוז החציוני לאחר ניתוח היה 3.5 ימים (60-1), ושיעור  המטופלים שפיתחו סיבוכים בתר-ניתוחיים היה 46.7%. משך המעקב החציוני לאחר האשפוז היה 2.5 חודשים (טווח 18-0), במהלכו נפטרו 4 מנותחים.  בהשוואה למטופלים מבוגרים שעברו כריתת כיס מרה בשנים 2023-2021 שלגביהם לא התקיים דיון צוות רב מקצועי (n=39), אלה שלגביהם התקיים דיון צוות רב מקצועי (n=17) אושפזו למשך זמן קצר יותר לאחר הניתוח (2.0±0.9 לעומת  2.4±2.1 ימים), פנו פחות למיון בחודש הראשון לאחר הניתוח (12.5% לעומת 28.2%) וחזרו פחות לאשפוז בחודש הראשון  (6.2% לעומת 15.4%), אך ללא מובהקות סטטיסטית (p≥0.3).

        מסקנות: המנותח המבוגר זקוק למעטפת מקצועית ייעודית ומענה לצרכיו הייחודיים סביב אשפוזו. השפעת מעטפת זו על תוצאים בתר ניתוחיים מוקדמים ומאוחרים היא מושא למחקר בעתיד.

         

         

        דצמבר 2023

        מאי שיבר, יניב זגר, ניר חורש, רועי ענתבי, עידו נחמני, מרט חייקין
        עמ' 656-659

        הקדמה: תסמונת חסימת הצאייה (ODS) היא מצב רפואי מורכב אשר מתאפיין בבעיות מבניות ותפקודיות של רצפת האגן עם השפעות משמעותיות על איכות החיים. יש מידע מועט על השימוש ברובוט דה וינצ'י כפלטפורמה לטיפול ניתוחי בהפרעה זו. בעבודה זו, נסקור את תוצאות ניתוחי קיבוע חלחולת שבוצעו בסיוע רובוט למטופלים הלוקים בתסמונת חסימת הצאייה. המטרה הראשונית היא בחינת שיעור ההחלמה מהניתוח ומטרה משנית היא בחינת שיעור סיבוכים בתר-ניתוחיים, מספר ימי אשפוז, אשפוזים חוזרים ושיעור ההישנות לאחר ניתוח.

        שיטות מחקר: אנליזה רטרוספקטיבית בוצעה על מאגר ניתוחים שנאסף פרוספקטיבית על מנותחים שעברו ניתוח רובוטי כטיפול ל-ODS בין 11/2011 ל-10/2022. כל הניתוחים בוצעו במרכז הרפואי שיבא על ידי כירורג קולורקטלי מומחה באמצעות מערכת ה- Da Vinci™ robotic system  (IntuitiveTM, Sunnyvale, California, USA). באנליזה זו בוצעה סטטיסטיקה תיאורית והנתונים מוצגים כחציון וטווח.

        תוצאות: מתוך 33 מטופלים שנכללו במחקר, 84.9% היו נשים. הגיל החציוני היה 67 שנים (טווח 85-19). ציון ASA (American Society of Anesthesiology) היה 2 (טווח 3-1) וציון Charlson להערכת מחלות רקע עמד על 3 (טווח 4-0). מדד מסת גוף (BMI) חציוני היה 23.2 (טווח 15.6-33.4) ק"ג/מ"ר.  שמונה מטופלים (24.4%) עברו ניתוח בעבר ל-ODS. מרבית המטופלים שנכללו במחקר (69.7%) עברו ניתוח קיבוע חלחולת קדמי רובוטי עם הנחת רשת. התערבויות ניתוחיות נוספות כללו קיבוע חלחולת  משולב קדמי ואחורי (9.1%), ניתוח קיבוע חלחולת קדמי משולב עם קיבוע כיפת הנרתיק לסקרום (12.1%) או ניתוח קיבוע חלחולת אחורי בלבד (9.1%). לא תועדו חולים שנזקקו לטיפול מעבר לניתוח לפרוסקופי או פתוח. משך הניתוח החציוני עמד על 135 (טווח 270-70) דקות. היה אירוע יחיד של סיבוך תוך ניתוחי של פגיעה בחלחולת במהלך בתירה (דיסקציה) קדמית (3%). לא תועדו מקרים של איבוד דם משמעותי.  שישה מטופלים נותחו באמצעות מערכת ה-Da Vinci Xi™ (18.2%), בעוד שהיתר (81.8%) נותחו באמצעות מערכת הDa Vinci Si™. סיבוכים בתר ניתוחיים אירעו בשני מטופלים (6.1%), ומשך האשפוז החציוני עמד על 4 ימים (טווח 6-2). שלושה מטופלים (9.1%) אושפזו בשנית בתוך 30 ימים מהניתוח, ושני מטופלים (6.1%) חוו הישנות של צניחת חלחולת. משך המעקב החציוני היה 60 (116-4) חודשים.

        מסקנות: ניתוחים בסיוע רובוט לקיבוע חלחולת בגלל תסמונת חסימת הצאייה (ODS) הם בטוחים, מאפשרים התאוששות מהירה של המטופל, עם אחוז הצלחה גבוה במעקב ארוך טווח.

        ספטמבר 2023

        עמית יניב-רוזנפלד, חגי מעוז, אמיר אללוף
        עמ' 496-499

        שירותים פסיכיאטריים דחופים ניתנים לאורך השנה במסגרת חדרי המיון. אולם הדרישה לשירותים אלו איננה קבועה ומציגה שונות משמעותית על פני השנה. שני גורמים היכולים לספק מענה מסוים לשונות זאת הם עונתיות וחגים. השפעת עונתיות וחגים על צריכת שירותי רפואה דחופים ברפואת הנפש היא תופעה מוכרת. עם זאת, האקלים והאוכלוסייה הייחודית לישראל, שרובה יהודית, מעלים שאלות בנוגע לתקפות תוצאות עבר אלו בהקשר הישראלי.

        דצמבר 2022

        יניב נור, רן עצמון, טל קלימיאן, אוהד סגל, אמיר הרמן, מיכאל דרקסלר
        עמ' 769-773

        ניתוחי החלפת מפרקים הם מהניתוחים האורתופדיים הנפוצים ביותר, אשר הפכו נגישים לציבור הרחב בתחילת שנות ה-50. במהלך העשורים האחרונים אומנם חלו שינויים בעיצוב המשתלים ובגישות הניתוחיות, אך ובעיקר, בשיקום המהיר ובמערך התמיכה במטופל, לרבות הטיפול התרופתי וההרדמתי ובאמצעי העזר של רובוטים מתקדמים לרופא המנתח. שינויים אלו הובילו לשיפור בבטיחות הניתוח וקיצור זמני האשפוז והשיקום באופן משמעותי. עובדה זו הנגישה אף יותר את הניתוחים הללו לציבור הרחב וכתוצאה גרמה לעלייה מעריכית (אקספוננציאלית) במספר הניתוחים המבוצעים מדי שנה.

        אוגוסט 2022

        אופיר זיו, גיל מולין, בינג'מין ראסל, קרין כהן, עדי להט, יניב זגר
        עמ' 478-480
        אנגיוסרקומות הן שאתות נדירות ותוקפניות שמקורן בתאי אנדותל, ושיעורן הוא 2%-3% מכלל הסרקומות של הרקמות הרכות. אנגיוסרקומה של השד יכולה להיות אידיופתיות או משנית לגורמים כגון טיפול בקרינה ובצקת לימפטית כרונית. אנגיוסרקומה ראשונית של מערכת העיכול היא נדירה ומתבטאת לרוב בכאב בטן או בדימום ממערכת העיכול.



        בפרשת חולה זו, נציג מטופלת אשר הסתמנה עם דימום ממערכת העיכול העליונה כתוצאה מגרורה הממוקמת במעבר קיבה-ושט, שמקורה באנגיוסרקומה משנית לקרינה ממקור שד.



        למיטב ידיעתנו, לא דווח בעבר על גרורות מאנגיוסרקומה של השד במעבר קיבה-ושט ועל אירועי דימום כתוצאה מגרורות אלו.

        יולי 2022

        יניב יונאי, ליאור לבר, מירב בן נתן, יניב שטיינפלד, יוסף סורוג'ון, ירון ברקוביץ
        עמ' 443-447

        רפואה רגנרטיבית היא תחום ברפואה המתמקד בניסיון לרפא, לשקם, לתקן ולסייע בהתפתחות מחדש של תאים, רקמות ואיברים חולים או פגומים. הרפואה הרגנרטיבית מתבססת על גיוס יכולות הריפוי העצמוניות של הגוף. השימוש ברפואה רגנרטיבית לטיפול במצבי שריר-שלד שונים מהווה תחום מתפתח באורתופדיה וברפואת ספורט הקרוי 'אורתו-ביולוגיה' או 'רפואה אורתו-רגנרטיבית'. קיימים כיום ממצאים מבוססים לגבי בטיחות הטיפולים האורתו-ביולוגיים וכן לגבי דרך פעילותם השפעתם ופוטנציאל יעילותם. עם זאת, קיים צורך בעוד שמחקרים מבוקרים בעלי דרגת הוכחה מדעית גבוהה על מנת להבין טוב יותר את הפוטנציאל הטמון בטיפולים אלה ועל מנת להבין כיצד להשתמש בהם בצורה המיטבית.

        יוני 2022

        יניב טריאור סימונוביץ', נדב רינות, יניב קרן
        עמ' 361-366
        רכיבת אופניים בארץ ישראל היא ענף ספורט נפוץ, אשר נחשב המועיל לבריאות. עם זאת, עולות שאלות לגבי ההשפעה על בריאות העצם, עקב פרסומים המדווחים על ירידה בצפיפות עצם ברוכבי אופניים והימצאות שברים המאפיינים אוכלוסייה מבוגרת ברוכבים צעירים באופן יחסי.

        הוכח שאורח חיים ספורטיבי – פעילות גופנית בכלל ורכיבת אופניים בפרט – מוריד את הסיכוי לשברים של עצם הירך הקריבנית.

        במספר מחקרים הוכח, כי רכיבת אופניים באופן קבוע, בפרט רכיבת כביש, ללא שילוב של רכיבת שטח/ ריצה/ אימוני דחק, מובילה לירידה בצפיפות העצם בעיקר באזור מפרק הירך. התופעה נראית בכל הגילים (מתבגרים ומבוגרים), בנשים ובגברים.

        האפשרויות היחידות אשר הוכחו שמעלות ערכי צפיפות עצם, הן שילוב של ספורט העמסה או נושא משקל (impact exercise) כגון ריצה, רכיבת שטח וכדומה או הוספה של אימוני רטט כלל גופי לשגרת האימונים.

        לסיכום: על אף ההנחה הרווחת כי פעילות ספורטיבית תורמת לבריאות העצם, ואי לכך להפחתה בסיכון לשברים, מסקירת הספרות הרפואית עולה כי באופן פרדוקסלי, לרכיבת אופני כביש יש השפעה שלילית על מדדי חוזק העצם, ולכן היא מציבה גורם סיכון לשברים בעצם הירך הקריבנית. כדי למנוע זאת, מומלץ לשלב שגרת האימונים: אימוני ריצה/ רכיבת שטח/ אימוני משקלים/ רטט כלל גופי. כמו כן, מומלץ לשמור על דיאטה מאוזנת, תוך הקפדה על צריכת סידן מספקת.

         

        דצמבר 2021

        יניב מקייס, הילה קליין, גלעד לזרוביץ, עודד וולובלסקי
        עמ' 833-838
        למרות פגיעות נשנות בכליה לאורך החיים, אין יצירה של נפרונים חדשים בשל התמיינות מתואמת ומלאה של תאי האב לנפרונים בסוף ההיריון. מספר הנפרונים נקבע במהלך ההיריון על ידי גורמים גנטיים, סביבתיים ומיילדותיים, עם שונות גבוהה בקרב האוכלוסייה. מספר נפרונים נמוך בלידה מעלה באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליות כרונית בגיל המבוגר. סביבה תוך רחמית לא תקינה ולידה מוקדמת מפריעות לתהליך יצירת הנפרונים ומעלות באופן משמעותי את הסיכון למחלת כליות באוכלוסיות אלו. מאמר סקירה זה מתאר את התהליכים הקובעים את מספר הנפרונים בכליה כמו גם את ההשלכות של ירידה במספר זה לבריאות הכליה באוכלוסיות בסיכון ומציע כיוונים עתידיים להתמודדות עם הבעיה.

        נובמבר 2021

        יניב שטיינפלד, יניב יונאי, רואן מסארוה, ירון ברקוביץ'
        עמ' 729-731

        ניתוח להחלפת מפרק ברך הוא מהניתוחים השכיחים המבוצעים בתחום הכירורגיה האורתופדית. ניתוחים אלו מבוצעים לרוב כתוצאה מכאבים וירידה באיכות החיים של המטופל ממחלת דלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis). הניתוח הוא ניתוח מוצלח לרוב, עם שיעורי הצלחה של 80%-85%. בשנים האחרונות, הולכת ותופסת תאוצה גישה של ניתוחים להחלפת ברך באמצעות מערכות רובוטיות. משנת 2019 ניתוחים אלו מבוצעים בישראל. במאמר זה, אנו באים לסקור את הנושא ואת הנתונים הקליניים העדכניים המשווים בין החלפת ברך מלאה רגילה לבין ביצוע הניתוח באמצעות מערכות רובוטיות.

        קיימות מספר מערכות רובוטיות בעולם לשימוש זה. ארבע מערכות נמצאות בשימוש במדינת ישראל. המערכת הרובוטית ככלל עוזרת בתכנון הניתוח, ביצוע חיתוכים מדויקים יותר של העצם, איזון רקמות רכות והתאמת המשתל. בעוד ששיעור הניתוחים הרובוטיים המבוצע בישראל הולך ועולה מאז שהטכנולוגיה נכנסה לשימוש, התוצאות הקליניות אינן חד משמעיות. במחקרים שבוצעו לאחרונה יש עדויות לתוצאה דימותית טובה, אך היתרונות הקליניים עדיין בספק בגלל חוסר במחקרים גדולים וארוכי טווח

        יוני 2021

        נדב רינות, בצלאל פסקין, נביל גרייב, יניב טריאור סימונוביץ, משה מייזלס, יעקב שפירא
        עמ' 361-366

        במהלך השנים הפכה החלפת מפרק הירך מניתוח המיועד לקשישים בתפקוד נמוך, לניתוח המבוצע גם במטופלים צעירים יותר המעוניינים במפרק ירך מתפקד היטב כדי לעמוד בדרישות של אורח חיים פעלתני וספורטיבי.

        בעבר, השימוש בגישה האחורית היה השכיח ביותר, אך בשנים האחרונות, עם פרסומים אודות יתרונות הגישה הקדמית, קיימת מגמת עלייה בשכיחות החלפות הירך בגישה זו.

        בניגוד לגישות האחרות למפרק הירך, הגישה הקדמית ״מכבדת״ מישורים בין שריריים וכן מישור בין עצבי, על כן נתפסת הגישה הקדמית ככרוכה בכאב מופחת, שיקום מהיר, ויציבות טובה ביחס לגישות ניתוחיות אחרות. עקב כך, גישה זו עוררה עניין רב, הן מצד הקהילה האורתופדית והן מצד המטופלים המעוניינים לשמר את שגרת חייהם הפעלתנית. מנגד, ליתרונות המזוהים עם הגישה הקדמית ניצבים חסרונות הייחודיים לגישה זו כגון קושי טכני הכרוך בביצועה, עקומת למידה מאתגרת, ופגיעה נפוצה יחסית בעצב התחושתי של צד הירך.

        עקב העלייה בשכיחות החלפות הירך המתבצעות בגישה הקדמית, קיים צורך בסקירת ההיבטים השונים של הגישה הקדמית. מטרת מאמר זה היא לדון בעקרונות הגישה הקדמית, תוצאותיה וסיבוכיה

        יניב שטיינפלד, ירון ברקוביץ'
        עמ' 358-360
        החלפת מפרק הירך בגישה קדמית היא סוגיה מדוברת מאוד בספרות בשנים האחרונות, עם מאמרים ומחקרים רבים המנסים לחקור ולסקור את היתרונות והחסרונות של גישה זו [1]. גישה קדמית אינה הגישה היחידה למפרק הירך. קיימות כיום מספר גישות ניתוחיות למפרק הירך אשר מסווגות על פי מיקומן. הגישות הנפוצות ביותר היום לצורך החלפה מלאה של מפרק הירך הן גישה אחורית, גישה ידית וגישה קדמית. רמת הטכנולוגיה והציוד הנלווה למשתלים מאפשרים היום גישה נוחה ובטוחה למפרק הירך בגישות הניתוחיות השונות, הן סביב המרכיב האצטבולרי (המרחשת) והן סביב המרכיב הפמורלי (בירך) [2].

        מרץ 2021

        יניב ספינזי
        עמ' 192-193

        ינואר 2021

        חנה יניב נחמני, יעקב מלצר, יפעת וינר, קובי בר, מיכל קובו, חנה הרשקו, מאיה פרנק וולף, אריאל צימרמן, רון מימון
        עמ' 13-18

        הקדמה: לידה מוקדמת מוגדרת כלידה לפני שבוע 37, ושיעור לידות תאומים מקרב הלידות המוקדמות הוא כ-17%. התקן מסוג פסרי נמצא יעיל במניעת לידה מוקדמת בהריונות יחיד , אך המחקרים סותרים בהקשר לניהול הריונות תאומים.

        מטרות: להשוות את יעילות הטיפול בהתקן צווארי תוך לדני על שם ארבין משולב עם פרוגסטרון לעומת טיפול בפרוגסטרון בלבד בהיריון תאומים עם תעלת צוואר קצרה מ-25 מ"מ בשליש השני להיריון.

        שיטות מחקר: נערך מחקר רטרוספקטיבי, רב מרכזי, בין השנים 2016-2012. המחקר כולל נתונים דמוגרפיים מארבעה מרכזים רפואיים: המרכז הרפואי לגליל, וולפסון שערי צדק ושמיר.

        תוצאות: קבוצת מחקר כללה 68 נשים בקבוצת המחקר ו-78 נשים בקבוצת הבקרה. בקבוצת המחקר אורך תעלת צוואר הרחם היה קצר יותר בקבלתן בהשוואה לקבוצת הבקרה (13.6+ 59 vs 16.5+5.7 ס"מ בהתאמה, p=.002). למרות אורך תעלת צוואר קצר יותר בקבוצת המחקר (13.6 vs 16.5 ס"מ) לעומת קבוצת הבקרה, לא היה הבדל משמעותי בלידה מוקדמת לפני שבוע 34 בין הקבוצות (36.8 vs 37.2).

        מסקנות: למרות שבקבוצת המחקר אורך תעלת הצוואר היה קצר יותר ביחס לקבוצת הבקרה, לא היה הבדל משמעותי בלידה מוקדמת לפני שבוע 34 בין הקבוצות.

        דיון וסיכום: לנוכח הנתונים, נראה כי הפעולה המכאנית של הפסרי החובק את צוואר הרחם, משמר את הריר הצווארי ומשנה את כיפופו כך שווקטור הלחץ מופנה כלפי הקיר הקדמי בשילוב עם תוסף הפרוגסטרון הפועל על ידי העלאת יחס פרוגסטרון/אסטרוגן במדור האם ("האמהי"), מפחית את תגובת שריר הרחם ומשמר את מבנה רקמת החיבור של הצוואר – שילוב טיפולים אלה יוצר סינרגיה.

        לסיכום: נראה כי שילוב התקן מסוג פסרי עם תוספת פרוגנסטרון פועל בצורה סינרגיסטית להפחתת הסיכון בלידה מוקדמת בהריונות תאומים. כמו כן, שילוב של פסרי ופרוגסטרון אינו גורם לנזק או ללידות מוקדמות בהשוואה לפרוגסטרון בלבד בתאומים.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303