האשם בשארה*1,2, ליאורה אור2,3, האיא בשארה1, אולגה ויניצקי3, נגאת ארמלי1, דניאל ויילר רבאל1
1מרכז לטיפול בשחפת, בית חולים נצרת, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, 2בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, 3לשכת הבריאות המחוזית, מחוז צפון, משרד הבריאות
רקע: בעקבות הירידה בשיעור החולים בשחפת במדינות המתועשות, חשיבות הטיפול בשחפת כמוסה עלתה נוכח ההערכה כי 10%-5% מהאנשים עם שחפת כמוסה יחלו בהמשך בשחפת. מאידך, שיעורי השלמת הטיפול הנמוכים בקרב מטופלים אלה מהווים מכשול עיקרי בפני הפקת מלוא התועלת האפשרית מהטיפול.
מטרות: א. לבדוק את שיעורי השלמת הטיפול בשחפת כמוסה בקרב עולים מאתיופיה המתגוררים בנפת צפת, אשר טופלו על ידי יישוג (Outreach, Reaching out) אחיות בריאות הציבור תחת השגחה ישירה עם מעורבות מגשר מתוך קהילת המטופלים, ב. לבחון האם מעקב רפואי הנערך בסמוך למתחם מגורי העולים מלווה בשיעורי השלמת טיפול גבוהים יותר, לעומת מעקב רפואי שגרתי המתבצע במרכז לטיפול בשחפת (מלש"ח), המרוחק ממרכזי הקליטה.
שיטות: נערך מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מסוג Quasi experiment שכלל איסוף נתונים מתיקים רפואיים של 495 עולי אתיופיהשנקלטו במרכזי קליטה בנפת צפת במהלך השנים 2010-2005. העולים סווגו לשתי קבוצות: א. קבוצת המחקר שכללה 263 מטופלים, אשר טופלו בשנים 2006-2005 בתוך מרכזי קליטה,
ב. קבוצת השוואה של 232 עולים שטופלו בשנים 2010-2008, כאשר המעקב הרפואי נערך במלש"ח נצרת, תוך סידור הסעה ישירה ללא עלות למטופלים עד למלש"ח ובחזרה.
תוצאות: שיעורי השלמת הטיפול התרופתי באיזוניאזיד היו גבוהים (94.7%), ללא הבדל משמעותי בשיעורי השלמת הטיפול בין קבוצת המחקר לקבוצת הבקרה. לא נמצא קשר מובהק בין השלמת טיפול למאפיינים דמוגרפיים ולא נצפו השפעות לוואי חמורות.
מסקנות: שיעורי השלמת הטיפול בשחפת הכמוסה בקרב העולים מאתיופיה באמצעות יישוג וטיפול תחת השגחה, בהינתן סידור נגישות נוח ותוך מעורבות מגשרים היו גבוהים בהשוואה למדווח בספרות. בתנאים אלה, מיקום המעקב הרפואי (מרכז קליטה לעומת מלש"ח הממוקם מחוצה לו) לא לווה בהבדל משמעותי בשיעורי השלמת הטיפול. על כן ניתן להסתפק במערך השגרתי ואין צורך בהשקעה הנוספת הכרוכה בהגעת המטפלים למקום מגורי העולים, כדי להשיג שיעורי השלמת טיפול גבוהים.