תוצאת חיפוש

הקדמה: טראומה מוכרת כגורם פתוגני למצוקה ולתחלואת גוף ונפש. אך הדעות חלוקות באשר להשפעותיה ארוכות הטווח ובעיקר באשר למצבם של שורדי טראומה בזקנתם.

מטרות: נבחנו במחקר ההשלכות על בריאות הגוף והנפשת כתוצאה מנפילה ומשהות בשבי בעת מלחמת יום הכיפורים.

שיטות מחקר: 42 שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, 157 פדויי שבי ו-100 לוחמים דומים שהשתתפו במלחמה נבדקו על ידי רופאים, השיבו על שאלונים שנבחנו בהם מדדי בריאות ותפקוד כמו כן נלקחו מתת מדגם דגימות דם כדי לבדוק מדדי דלקת, תסמונת מטבולית וטלומרים. נתונים לגבי תמותה נאספו לגבי כל המשתתפים מרשומות משרד הפנים.

תוצאות: פדויי השבי סובלים משיעורים גבוהים יותר של תסמונת דחק בתר חבלתית (PTSD) מקבוצת נבדקי הבקרה (31% לעומת 5% בפדויי השבי, בהתאמה). ממצאים דומים עולים גם בשורה ארוכה של תסמינים פסיכיאטריים, בעיות בריאות ומחלות. לפדויי השבי יותר, CRP תסמונת מטבולית וטלומרים קצרים יותר. לבסוף, שעורי התמותה של פדויי השבי גבוהים משמעותית מאלה של נבדקי הבקרה.

מסקנות: 42 שנים לאחר המלחמה, פדויי שבי הם פגועים יותר גופנית ונפשית מלוחמים דומים שלא נפלו בשבי וסובלים מהזדקנות מוקדמת.

דיון וסיכום: הנזקים של טראומת השבי עבור מי שנפגעו הם עמוקים ומפושטים, ומוצע לנטר אוכלוסייה זו באופן שיטתי כדי לאתר תחלואה ומצוקה, ולהנגיש טיפול שיקטין מצוקה ויאריך חיים.

מנהג קדום כאן בעירנו, בעיר הקודש ירושלים. אמנם עתיקת יומין היא עירנו, ושנותיה שנות אלפיים. ואין כל מנהג הנוהג בה ראוי להיקרא בשם קדום, זולת אם נהגו בו, לפחות מאות בשנים אם לא אלפים. אך מנהג זה, אודותיו חפץ אני לספר לכם, מנהג כה יפה הוא, והרי אלפיים שנות גלות היו, ולא ניתן היה לקיים מנהג זה. אשר על כן אעיז ואכנה מנהג זה בשם קדום, על אף שנוהג הוא רק 115 שנה, וכולי תפילה כי לא תחלקו עלי, ואם כן, תקוותי לפחות, שתמחלו לי, ברוח ימים אלו.

¹גאולה פארן, ²לילך רוזנברג-פרידמן, ³אבי עורי

¹שירותי בריאות כללית, מכון לפיזיותרפיה, רעננה, ²המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה על שם מרטין (זוס), אוניברסיטת בר אילן, ³הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב, מרכז שיקומי רעות, תל אביב

תחומיה המגוונים של הרפואה השיקומית התפתחו בישראל באופנים שונים. חלקם התפתחו כחלק ממרכזי שיקום כוללניים שהקיפו תחומים שונים כדוגמת בית לוינשטיין, ואחרים התפתחו כחלק ממרכזים ייעודיים לתחום שיקום סגולי (ספציפי) אחד בלבד, כמו המרכז לשיקום נפגעי שיתוק ילדים בבית החולים אסף הרופא.

יתרה מכך, תחומים שונים בשיקום התפתחו בקצב שונה. כל תחום נבע והתפתח מסיבות שונות, לעיתים בהשפעת אירועים לאומיים ולעיתים במנותק מהם, לעיתים עקב פועלו של אדם אחד שהיה 'משוגע לדבר', ובמקרים אחרים מתוך הכרת הממסד הרפואי בערכו ובחיוניותו של התחום.

במאמר זה נדונה באופן כרונולוגי התפתחות תחומי השיקום השונים בשני מרכזי השיקום-הכוללני המרכזיים שפעלו בישראל: בית לוינשטיין ותל השומר. מרכזי השיקום הללו נוסדו בסמוך להקמת המדינה, ופועלם יתואר בשתי תקופות: עד שנת 1973, השנה שבה התחוללה מלחמת יום הכיפורים, ומיד לאחריה, התקופה שבה התמודדה החברה הישראלית עם תוצאות מלחמת יום הכיפורים, שהיו להן השלכות מרחיקות לכת על השיקום בישראל.

ערן דולב*

המכללה האקדמית תל חי 

*פרופסור ערן דולב הוא תא"ל בדימוס,  במלחמת יום הכיפורים כיהן כמר"פ דרום.

"כעבור ארבעים שנה": דברים שנישאו בעצרת חיל הרפואה שהוקדשה למורשת החיל במלחמת יום הכיפורים, רמת הגולן, השבעה בנובמבר 2013.

שלום רב, כבר עברתי התנסויות וחוויות רבות בחיי, אך אני מודה שלעמוד כאן ולפנות אליכם לאחר ארבעים שנה במדבר סיני הוא מעמד מרגש בעבורי.  תודה על הזכות שניתנה לי.

אני מניח שלהוציא מתי מעט מהנוכחים כאן, רוב הציבור לא השתתף במלחמה הנוראה ההיא. אני מעז לקבוע גם שחלק נכבד מהנוכחים אף לא נולד בכלל או צעד את צעדיו הראשונים על רצפת הגן. אך זו אינה הסיבה היחידה לפנות אליכם – הנוסטלגיה, שיש לה מקום בזיכרוננו, אשר יחד עם זכר חברינו שאינם עוד מקננת בנו תמיד. יש להבחין בין נוסטלגיה לבין תהליך הפקת לקחים, למידה ויישום. מורשת הקרב היא תהליך של נוסטלגיה. אין בה שום דבר רע כל עוד איננה מהווה תשתית להיערכות לקראת העתיד וכאשר היא מבוססת על אמת.

ישראל כץ¹, דוד צנגן², גיל ליבוביץ³, אוריאן שליט³

¹המחלקה לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית, ירושלים ²המחלקה לאנדוקרינולוגיה ילדים, בית חולים הדסה, ירושלים, ³המחלקה לאנדוקרינולוגיה, בית חולים הדסה עין כרם, ירושלים

יהודים ברחבי העולם צמים ביום הכיפורים. אורכו של צום זה 25 שעות, והוא מהווה אתגר משמעותי בפני חולי הסוכרת ורופאיהם. ההלכה היהודית החמירה בצום זה ואינה פוטרת ממנו אלא מי שנמצא בסכנת חיים. מאידך, מי שאכן מסתכן בצום אסור לו לצום. הגדרת הסכנה בצום לחולי סוכרת נתונה ביד הרופא, ולכן עליו להבין את הסכנות הכרוכות בצום, ומתי ובאיזה אופן ניתן לאפשר לחולים אלו לצום.

במאמר סקירה זה נדונים הסיכונים האפשריים בצום לחולי סוכרת ומוצע פרוטוקול טיפולי עבורם. ההמלצות מבוססות על המידע הקיים אודות הטיפול בחולי סוכרת בזמן צום. ברוב המחקרים בנושא עסקו החוקרים בצום הרמאדאן, הקצר יותר, ונערך גם מחקר שעסק בחולי סוכרת מסוג 1 בצום יום הכיפורים. מתוך הבנת העקרונות ההלכתיים של צום יום כיפור ובעזרת המידע הרפואי שיובא, נוסחו המלצות המגדירות מיהם החולים שיכולים לצום וכיצד צריך לנהוג חולה סוכרת שצם. לכל חולה סוכרת שמתכוון לצום  מומלץ מאוד להיוועץ קודם לכך ברופאו המטפל. בחולים המקבלים טיפול מתמשך באינסולין או מטופלים בתרופות פומיות ממשפחת סולפונילאוראה נחוצה זהירות מרבית, ולחלק מהחולים מומלץ לא לצום. חולי הצמים זקוקים לניטור קפדני של ערכי גלוקוזה למניעת היפוגליקמיה קשה.

בנימין גזונדהייט

המרכז לרפואה תאית ואימונו תרפיה של סרטן בע"מ, טופ איכילוב, מרכז ויצמן, תל אביב

ישראל כץ וחב' העלו במאמרם המתפרסם בגליון הנוכחי של "הרפואה"  נושא חשוב מאד ורלוונטי

"הלכה למעשה": מבחינה הלכתית, רפואית ופסיכולוגית, יש לדון בכובד ראש בכשירותם של חולים שונים לצום ביום הכיפורים. המחברים דנו במאמרם בחולי סוכרת, אשר עלולים להיכנס למצב של היפוגליקמיה מסכנת חיים עקב הצום.