• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2006

        יאירה חממה רז, מרים פלד, שלומית פרי, רחל רז ומשה הוד
        עמ'

        יאירה חממה רז1,2, מרים פלד1, שלומית פרי1, רחל רז1, משה הוד1

         

        1בית-חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה, 2המח' לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל

         

        מוות תוך-רחמי מהווה מצב משבר עבור ההורים ומלווה בתגובות רגשיות, מחשבתיות והתנהגותיות. תהליך ההתמודדות וההסתגלות לאובדן מתחיל כבר בבית-החולים, כאשר ההורים מקבלים מידע על העדר דופק עוברי ונדרשים לקבל החלטות סביב שלוש סוגיות: האם לראות את העובר המת, האם גם לאחוז בו? האם להסכים לנתיחה שלאחר המוות? והאם לבצע קבורה עצמית של העובר? החלטות אלו משמעותיות, מאחר שהן עשויות להשפיע על תהליך ההחלמה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

        במאמר הנוכחי מובאים מימצאי מחקר גישוש שנערך בבית-החולים במרכז לרפואת נשים, בהתייחס לסוגיות שצוינו לעיל. המימצאים מעלים, כי מרבית ההורים מעדיפים שלא לראות את העובר, מעדיפים לסרב להצעה לנתיחת העובר ובוחרים בקבורה באמצעות בית-החולים.

         

        במאמר נדונה משמעות המימצאים בהתייחס לשלושה עולמות תוכן הקשורים למוות תוך-רחמי ונוגעים זה בזה: מוות ושכול, טראומה ובעיה רפואית. הדיון בעולמות תוכן אלו מעלה את מורכבות האירוע ומבליט את הדילמות הכרוכות בכל החלטה כמו גם את הצורך בליווי רב-מקצועי. 

        לסיכום, מסקנות הדיון מצביעות על צורך לסייע לכל זוג באופן דיפרנציאלי בקבלת החלטות סביב סוגיות אלו, על-פני דבקות במדיניות גורפת; מומלץ לאתר צרכים ולהתאים מענים נכונים לזוג או לכל אחד מבני הזוג, ואף ללוות את תהליך ההסתגלות לטווח זמן נרחב על-ידי צוות רב-מקצועי.

        נובמבר 1997

        יאירה חממה-רז, זהבה סולומון ואברהם עורי
        עמ'

        Fear of Personal Death among Hospital Physicians

         

        Y. Hamama-Raz, Z. Solomon, A. Ohry

         

        School of Social Work and Dept. of Neuro-Rehabilitation, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer (Both affiliated with Tel Aviv University)

         

        Many studies have tried to explain why professionals experience difficulty when dealing with, and in treating efficiently situations connected with death. We studied levels of personal fear among physicians in general hospitals and addressed 2 questions: Does exposure to death on professional and personal levels, affect the level of the fear of personal death which physicians experience? Is there a relationship between personality variables, represented by the repression-sensitization dimension, and level of fear of personal death? A sample of 233 physicians from 22 general hospitals who specialized in oncology, internal medicine, surgery, psychiatry or pediatrics was studied. Each answered 4 questionnaires with regard to demographic information, fear of personal death, level of repression-sensitization and exposure to the death of relatives and significant others. There were no differences in level of fear of personal death of physicians according to specialization, but those who had been exposed to death on the personal level, feared less their own death. With respect to the personality variable, tendency to sensitization, it was found that those who were sensitized exhibited a higher level of the fear of their own death compared to those who were repressive. Of the various demographic variables examined (sex, level of religiouobservance, age, number of children, health, professional experience) it was found that those: with many years of professional experience, who were relatively older, who were nonobservant religiously and who were in good health, had lower levels of personal fear of death; gender was not a factor.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303