תוצאת חיפוש

תסמינים שמקורם במערכת העיכול העליונה כגון צרבת, תחושת החזר, קשיי בליעה, וכאב בבית החזה שמקורו אינו בלב, נחשבים לתסמינים שכיחים באוכלוסייה הכללית הבוגרת. לצורך בירור האטיולוגיה של תסמינים אלו, לרוב מבוצעת בדיקת  גסטרוסקופיה כדי לשלול קיום תהליכים דלקתיים, לייפתיים, נאופלסטיים או ממצאים אנטומיים אחרים במערכת העיכול העליונה. לרוב, גסטרוסקופיה אינה מזהה גורם אטיולוגי ברור שאחראי לתסמינים. במקרים אלו יש מקום לביצוע בירור פיזיולוגי המעריך את תפקוד גוף הוושט ואת תפקוד סוגר הוושט התחתון. בנוסף, בצרבת עמידה לטיפול תרופתי ניתן לבצע הערכה של חשיפת הוושט להחזר בשיטות שונות. בדיקת מנומטריה ברזולוציה גבוהה נחשבת למדד הזהב להערכת תפקוד הוושט וסוגר הוושט התחתון.

קרע של הוושט הוא פגיעה קשה הטומנת בחובה תחלואה ותמותה משמעותיות. קרע הנוצר במנגנון של התפתחות לחץ גבוה בחלל הוושט עד להתנקבות (קרע מסוג Boerhaave) ידוע בפרוגנוזה רעה במיוחד. אנו מציגים פרשת חולה עם קרע ברוגני של הוושט אשר טופל בתחילה בניתוח ראשוני, שלאחריו נצור נשלט. מצב זה טופל בהצלחה באמצעות מערכת לסגירת פצע בלחץ שלילי (VAC - vacuum-assisted closure system) שהורכבה בעזרת שקיפת פנים. פרשת החולה מדגימה את המורכבות של מחלת קרע בוושט והגישה הטיפולית אליה.

מבוא: אכלזיה היא מחלה נדירה הגורמת לפרע בליעה (דיספגיה) מתקדמת כתוצאה מחוסר עצבוב שרירי הוושט והיעדר הרפיה של סוגר הוושט התחתון. הניתוח המקובל הוא חיתוך שריר הוושט בגישה לפרוסקופית (מיוטומיה על שם הלר). בשנים האחרונות דווח על גישה אנדוסקופית חדשנית לביצוע מיוטומיה בררנית (Peroral Endoscopic Myotomy – POEM), והמטרה במאמר זה היא להציג את ניסיון היישום של גישה זו במחלקתנו ותוצאותיו.

שיטות: נערך מחקר רטרוספקטיבי הכולל נתונים שהוזנו באופן פרוספקטיבי לגבי כל החולים שעברו POEM במחלקתנו. הנתונים שנאספו כללו: מידע דמוגרפי, גיל, מין, BMI, נתונים הקשורים למהלך המחלה, וכן נתונים הקשורים לניתוח עצמו ולתוצאותיו הבתר ניתוחיות.

תוצאות: במשך חמש שנים בוצעו במחלקתנו 86 ניתוחי POEM, והדגמנו ירידה בציון אקהרט (Eckradt score) הממוצע של המטופלים מ-8.87 לפני הניתוח לממוצע 0.7 בתקופה הבתר ניתוחית המיידית. משך הניתוח הממוצע עמד על 86 דקות ומשך האשפוז הממוצע ארבע ימים. סיבוכים תוך ניתוחיים כללו שני מצבים של פגיעה ברירית הוושט, סיבוכים בתר ניתוחים כללו: ארבעה אירועי דלף מוגבל לתת רירית, חמישה חולים שלקו בפרע בליעה חוזרת וחמישה חולים שלקו מהחזר קיבה-ושט שהצריך טיפול בתרופות.

סיכום: ניתוח POEM מבוצע בעולם מזה כעשור ובמחלקתנו כבר חמש שנים עם שיעור הצלחה של 94.2% ושיעור סיבוכים קטן. שיטה זו תופסת את מקומה בעולם וגם במוסדנו כשיטה המועדפת לטיפול באכלזיה.

ירון רודניצקי¹, רועי ענבר¹, אולגה ברקאי², ברוך שפיץ¹, רונן גינאה¹, שמואל אביטל¹

¹המחלקה לכירורגיה ב', ²המכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא

סעיף אפיפרני של הוושט אינו מימצא שכיח. סעיפים קטנים הם לרוב אי תסמיניים. סעיפים גדולים יכולים להתבטא בהפרעות בבליעה, כאבים בבית החזה או ברום הבטן, הקאות, שיעול טורדני והליטוזיס. הגישה הניתוחית לסעיפים מסוג זה אינה אחידה. הניתוח יכול להתבצע דרך בית החזה או דרך הבטן ובגישה פתוחה או בגישה לפרוסקופית. מובאת במאמרנו פרשת חולה, גבר בן 70 שנים עם סעיף אפיפרני עצום וקושי בבליעה. החולה נותח בגישה לפרוסקופית תוך בטנית בשילוב אנדוסקופיה ועבר כריתה של הסעיף. מובאת סקירה על סוגי הסעיפים השונים בוושט, המכניזם להיווצרותם והשיקולים הנלווים לבחירת הניתוח המתאים.

אמיר קליין¹, צבי פיירמן², אורי סגול³, ג'ורג' ליכטמן⁴, רמי אליקים¹

¹החוג לטכנולוגיות מתקדמות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בית החולים רמב"ם, חיפה, ²החוג לטכנולוגיות מתקדמות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בית החולים הלל יפה, חדרה, ³החוג לטכנולוגיות מתקדמות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בית החולים כרמל, חיפה, ⁴החוג לטכנולוגיות מתקדמות, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, בית החולים מאיר, כפר סבא

אנדוסקופיה באמצעות קפסולת וידיאו הוכנסה ליישום קליני לפני כעשור. הקפסולה הראשונה שיוצרה הייתה למעי הדק ובהמשך פותחו גלולות לוושט ולכרכשת (Colon).

המטרה בהנחיות הנוכחיות היא לעדכן את ציבור הרופאים בכל הקשור לאופן השימוש בקפסולות השונות, ההתוויות לשימוש בכל אחד מהאברים השונים, הוריות הנגד המוחלטות והחלקיות לשימוש בקפסולה, וכן הסיבוכים האפשריים ודרכי הטיפול בהם. המסמך נכתב על ידי חברי החוג לטכנולוגיות מתקדמות של האיגוד ועבר עריכה/תיקונים על ידי חברי הוועד של האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד.

זהר לוי, אלכס וילקין, מנחם מושקוביץ, רויטל קריב, בטסי הלף,  ירון ניב

החוג למחלות ממאירות של דרכי העיכול, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד

מחבר מכותב:

ירון ניב

הנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי רבין, רחוב ז'בוטינסקי 39 פתח תקווה, 49100,

אוניברסיטת תל אביב

טלפון: 03-9377237 

פקס: 03-9210313 

דוא"ל: yniv@clalit.org.il

ושט על שם בארט מוגדר כשינוי בוושט הרחיקני. במצב זה, מודגמת באנדוסקופיה החלפת הרירית הקשקשית ברירית עמודית, ובביופסיה אכן  מודגמת רירית עמודית במקטע זה (עם או ללא תאי גובלט). ושט על שם בארט מהווה גורם סיכון משמעותי להתפתחות סרטן הוושט. גילוי מוקדם מתבצע באמצעות אנדוסקופיה ומומלץ לאוכלוסיות בסיכון בלבד. בקווים המנחים החדשים נקבעו טרמינולוגיה אחידה לתיאור האנדוסקופי והאופן שבו נלקחות ביופסיות. לאחר  הוכחת קיומו של ושט על שם בארט, נודעת חשיבות רבה למעקב, אשר הוכח כי הוא מפחית תמותה. בקווים המנחים נקבעים פרקי הזמן ואופן המעקב, בהתבסס על הממצאים האנדוסקופיים והפתולוגיים, כאשר דגש מיוחד מושם על זיהוי נגעים חשודים באמצעים אופטיים מתקדמים ועל בדיקת פתולוג עם התמחות בתחום זה. בקווים המנחים מפורטים הטיפול המומלץ – אנדוסקופיה או ניתוח, ויעדיו.

אבישי גולץ, אריה גורדין, אבירם נצר

מח' אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה רפפורט – הטכניון, חיפה 

גופים זרים בוושט שכיחים למדי, במיוחד בילדים מתחת לגיל 5 שנים, אולם סיכת ביטחון פתוחה תקועה בוושט היא מצב נדיר מאוד. במצבים אלו יש צורך להוציא במהירות את סיכת הביטחון מתוך הוושט, לפני שייגרמו סיבוכים כתוצאה מניקוב הוושט ופגיעה באיברים סמוכים. הוצאת סיכת הביטחון הפתוחה מהווה אתגר טיפולי גם עבור אלו המנוסים שבקרב המבצעים פעולות אנדוסקופיות.

חמישה-עשר ילדים הופנו למחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי רמב"ם בעקבות בליעת סיכת ביטחון בין השנים 1990-2003. בתשעה ילדים ניצפתה בצילום רנטגן של הצוואר ובית-החזה סיכת ביטחון פתוחה בוושט, כשחלקה החד פונה כלפי מעלה. בשאר ששת הילדים נראתה סיכת ביטחון סגורה בוושט או בתריסריון.

בדיווח זה, הממוקד בחמש פרשות מטופלים שעברו אזופגוסקופיה, נראה רק הסגר של הסיכה בחלל הוושט, ואילו הקצה החד היה תקוע ברירית. במטופלים אלו נדחפה סיכת הביטחון אל תוך הקיבה, נסגרה והוצאה אחר-כך סגורה ללא כל נזק לרירית או לדופן הקיבה והוושט.

לסיכום, מדווח במאמר זה על שיטה חדשה שנסגרה בה סיכת הביטחון בקיבה באמצעות גסטרוסקופ גמיש, כך שניתן היה להוציאה ללא כל סיבוכים.

ברוך ברנר, עופר פרים, אהרון סולקס

המכון לאונקולוגיה, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח-תקוה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

הטיפול בשאת ממאירה ממוקמת של הוושט (שממ"ו) שנוי במחלוקת. הגישות הטיפוליות למחלה כוללות ניתוח או קרינה בלבד. קרינה טרום-ניתוחית או בתר-ניתוחית, כימותרפיה טרום-ניתוחית או בתר-ניתוחית וכימותרפיה-קרינה משולבת, כטיפול מוגדר (דפיניטיבי) או כטיפול טרום-ניתוחי. סוג הטיפול שהחולה מקבל במציאות היומיומית תלוי במקרים רבים בתחום מומחיותו של הרופא המטפל (כירורגיה, אונקולוגיה, וכדומה). היישום של גישות טיפוליות שונות בחולי שממ"ו מעיד בראש ובראשונה על מיעוט מידע ממחקרים מבוקרים, וכן על תוצאות ירודות של הטיפול הנוכחי.

למרות כל האמור לעיל, המידע שהצטבר עד כה מראה כי ניתוח או מישלב טיפולי כימותרפיה-קרינה הן שתי החלופות הטיפוליות במחלה זו, ואילו שילובן, טיפול כימותרפיה-קרינה טרום-ניתוחי, לא הוכח כבעל יתרון הישרדותי על-פני כל אחת מהן בנפרד, ולכן נחשב טיפול זה עדיין לניסיוני. במאמר זה נסקר המידע הקיים לגבי גישות הטיפול הנהוגות כנגד שממ"ו.

נדיה כגנסקי , אפרים רימון, אברהם אלירז, שמואל לוי 

המח' לגריאטריה חדה, מרכז רפואי קפלן, רחובות, מסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ו-הדסה ירושלים

לאחרונה פורסמו בסיפרות הרפואית מספר עבודות שלפיהן אכלזיה ראשונית של הוושט (אר"ו) יכולה לפגוע בכל הגילאים - כולל בגיל המבוגר. אולם דווח על חולים ספורים בלבד בני למעלה מ-80 שנה שלקו במחלה, והמהלך הקליני של המחלה בחולים אלה והטיפול המתאים להם אינם ברורים.
בסקירה רטרוספקטיבית של תיקי חולים באר"ו במחלקות ובמירפאות של המרכז הרפואי קפלן שטופלו במוסד  במהלך תקופה של 5 שנים (2003-1998), נמצאו 11 חולים בני יותר מ-80 שנה (טווח גילאים 90-81 שנה). חלקם התלוננו על שיעול וקשיי נשימה, רוב החולים התלוננו על קושי בבליעה, ורק חולה אחד סבל מכאב בבית-החזה. מרבית החולים אובחנו על-פי צילום של הוושט או תוצאות בדיקת אנדוסקופיה, ללא הסתייעות במנומטריה. מרבית החולים לא הגיבו לטיפול בניטרטים או בחוסמי סידן. הזרקת רעלן הבוטולינום או הרחבה פנימטית היטיבו עם כל החולים לתקופה של שנה.

 
בניגוד לחולים צעירים, קשישים אינם מתלוננים בדרך-כלל על תעוקה בבית-החזה, אלא על קשיים בבעילה, שיעול וקוצר נשימה. מבחינת גישת הטיפול בקשישים, קיימת על-פי הנתונים שהתקבלו העדפה להזרקת רעלן הבוטולינום או להרחבה פנימטית על-פני ניתוח, שהוא טיפול הבחירה בצעירים.

Photodynamic Therapy for Dysphagia due to Esophageal Carcinoma

H. Kashtan, F. Konikoff, R. Haddad, M. Umansky, Y. Skornick, Z. Halpern

Dept. of Surgery A and Institute of Gastroenterology, Tel Aviv Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Surgery is the mainstay in the treatment of esophageal carcinoma and is effective for palliation of dysphagia. Patients unfit for surgery are difficult therapeutic problems. We evaluated photodynamic therapy for palliation of dysphagia in this condition.

Patients were given 5-aminolevulinic acid, 60 mg/kg, orally and 24 hour later gastroscopy was performed during which red light illumination (100 j/cmŽ2 for 600 seconds) was administered. This was repeated 48 hours later. The degree of dysphagia was recorded before and 14 days after treatment.

8 patients with an advanced non-resectable tumor, or who were unfit for surgery, were thus treated. 4 had squamous cell carcinoma of the mid-esophagus and 4 had adenocarcinoma of the lower esophagus. There was mild, self- limited photosensitivity in all. Liver and renal function tests and blood count were not affected by the treatment. Dysphagia was improved in all except 1 patient. A patient with early stage disease continued to eat a normal diet.

We believe that photodynamic therapy with systemic aminolevulinic acid as a photosensitizer and a non-laser light source is feasible and safe in advanced esophageal cancer. It is an effective modality for relief of dysphagia in that condition.

Diagnosis of Cerebral Embolism by Transesophageal Echocardiography

A. Mahagney, D. Sharif, B. Weller, E. Abineder, B. Sharf

Depts. of Neurology and Cardiology, Bnai Zion Hospital, Haifa

Cerebrovascular events have high mortality and morbidity, especially in the elderly. Ischemia is the main cause and 30% of the ischemic events are embolic and of cardiac origin. The clinical picture is not always typical of the type of stroke, but diagnosis of the mechanism of the event determines treatment. Transesophageal echocardiography (TEE) is a sensitive procedure more appropriate for diagnosing emboli of cardiac origin than transthoracic echocardiography (TTE). We therefor compared TEE and TTE in the determination of the source of emboli in 65 patients with ischemic stroke but without significant atherosclerotic changes in their carotid arteries, and compared these findings with those in 50 patients without stroke. 68% of the patients had potential sources of emboli according to TEE, compared to only 15% according to TTE. In the control group only 24% had potential sources of emboli by TEE. The findings were: clots in the left atrium, severe aortic atheroma, patent foramen ovale with paradoxical shunt, spontaneous echocardiography contrast, vegetations and mitral valve prolapse. The study showed that TEE is better than TTE in detecting the etiology of embolic stroke in those with normal carotid arteries, thus determining appropriate management.

Esophageal Carcinoma Presenting as Fever of Unknown Origin

Sody Naimer, Alexander Levine

Depts. of Family Medicine, Beer Sheba, and Gush Katif Medical Center

Fever of unknown origin presents both a clinical and diagnostic challenge and is usually caused by inflammatory and neoplastic diseases. We present a unique case of a previously healthy 77-year-old woman whose sole complaint was fever. Complete hospital investigation failed to reveal the underlying process. 4 months after the onset of fever, dysphagia appeared and she was then diagnosed as suffering fsquamous cell carcinoma of the esophagus. The question of early barium swallow X-ray in such cases is raised.