• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2008

        שי אשכנזי ומלכה אשכנזי
        עמ'

        שי אשכנזי1, מלכה אשכנזי2

         

        1המח' לרפואת ילדים א', מרכז שניידר לרפואת ילדים, פתח-תקווה. 2המח' לרפואת שיניים לילדים, הפקולטה לרפואת שיניים גולדשלאגר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        פירסום מאמרים בכתבי-העת הרפואיים מהווה את אבן הבסיס בהתקדמותה רפואה. הוא מאפשר שיתוף רופאים וחוקרים במידע חדשני לשם בחינה נוספת שלו, העמקתו ויישומו. כך יכולה הקהילה הרפואית לפרוץ דרכים חדשות בהבנת מנגנוני תחלואה, באיבחון מחלות ובטיפול בחולים.

        יואב מיכוביץ, ברנרד בלאסן
        עמ'

        יואב מיכוביץ, ברנרד בלאסן

         

        המח' לקרדיולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב

         

        שני התרשימים A ו-B נלקחו מחולה צעיר עם אירועים נשנים של דפיקות לב (Palpitations). בתרשים A בקצב סינוס מודגם אק"ג בטווח התקין. תרשים B נלקח זמן אירוע של דפיקות לב. מודגמת טכיקרדיה רחבת-קומפלקס.

        עינב הורוביץ, הילית חסידים אוהב ציון, יפעת עבדי קורק ויהושע שמר
        עמ'

        עינב הורוביץ1, הילית חסידים אוהב-ציון1, יפעת עבדי-קורק1, יהושע שמר1,2

         

        1המרכז להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר, תל-השומר, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

        שאלונים מבוססי העדפה חשובים ביותר ביישום ערכי איכות-החיים לצורך הערכות כלכליות ברפואה. שאלונים אלו משלבים את התכונות של שאלוני מצב בריאות עם המדדים הישירים, ובכך יוצרים קשר בין פרופיל, המתאר מצב בריאות מסוים, לערך של איכות-החיים במצב בריאות זה. באמצעות דגמים סטטיסטיים, המתבססים על ערכים הניתנים למספר פרופילים, ניתן לקבל טבלה הכוללת את הערכים עבור כל הפרופילים. ערכים אלו מיועדים להערכת התועלת והיעילות הכלכלית של התערבויות רפואיות שונות.

        במאמר זה מדווח על דרך יצירתם של שאלונים מבוססי-העדפה ונדונות הבעיות הכרוכות ביישום הערכים המתקבלים מהם. כמו-כן, נסקרים במאמר ארבעה מהשאלונים השכיחים יותר -

        Health Utility Index (HUI), Quality of Well Being (QWB), EuroQoL 5 Dimensions (EQ-5D), Sort Form 6 Dimensions (SF-6D). לבסוף, המאמר מתייחס בקצרה גם לשאלונים מבוססי העדפה סגוליים.

        בחלק השלישי של סידרת מאמרים זו, העוסקת בהערכת איכות-חיים בהיבט הבריאות, יש התייחסות לשאלונים מבוססי העדפה, שהם למעשה שילוב של שני סוגי הכלים האחרים: המדדים הישירים ושאלוני מצב הבריאות. כלים אלו חשובים בעיקר לצורך ביצוע הערכות כלכליות מסוג עלות-תועלת, כיוון שהם נותנים תוצאה שניתן להסתייע בה לצורך חישובי שנות חיים מתוקננות לאיכות QALYs)).

        שאלונים מבוססי העדפה דומים במבנה שלהם למדדי מצב בריאות, כאשר התוצא הסופי הוא פרופיל בריאות מתואם לערך המתאר את מידת הרציות של מצב הבריאות באופן יחסי למצבי הבריאות האחרים (בניגוד לערך המתקבל ממדדי מצב בריאות שהוא שרירותי). בחישובי שנות חיים מתוקננות לאיכות, QALYs, מייצג ערך זה את מרכיב איכות-החיים. שאלונים אלו מכונים גם "סולמות ערכים מרובי מאפיינים" (Multi-Attribute Utility Scales-MAUS). שם זה מתאר גם את מבנה השאלון המורכב ממספר ממדים ואת תוצא השאלון הקובע ערך מדורג על-פני סולם ערכים.

        שאלונים מבוססי העדפה מייצרים רשימה של "פרופילי בריאות" מתואמי ערכים הנקראת ’טבלת ערכים’ (Utilities table) פרופיל הבריאות מורכב מהרמות השונות של כלל הממדים המאפיינים את השאלון. על כן, מספר הממדים והרמות המתארים את הממד קובעים את מספר הפרופילים האפשריים. לדוגמה, שאלון כמו זה המובא בטבלה 1, שבה יש 3 ממדים (ניידות, כאב ואושר) ולכל ממד שתי רמות, יכול לתת 8 (23) פרופילים. לצורך יצירת טבלאות אלו מובאים בחשבון השילובים של התשובות האפשרויות לפריטי השאלון, ועל-פיהם יוצרים תרחישים תיאורטיים של מצבי בריאות שונים. תרחישים אלו מועברים בקרב מדגם מייצג של אוכלוסייה רלבנטית והם מתבקשים לתת ערך איכות-חיים באמצעות מדד ישיר כמו VAS - Visual Analogue Scale  או TTO - Time Trade Off לכל תרחיש. כך נוצר קישור ישיר בין הפרופיל לבין ערכי איכות-החיים. בשאלון שבטבלה 1, הפרופיל 211 (הפרופיל נקרא לרוב משמאל לימין – כלומר רמה 2 ב"ניידות", רמה 1 ב"כאב" ורמה 1 ב"אושר") נועד לתאר מצב בריאות שערך איכות-החיים שלו 0.8. כיוון שקיימים לרוב מאות עד מאות-אלפים של פרופילים שונים, הערכים נמדדים באופן ישיר רק עבור חלק מהפרופילים, ואילו השאר מחושבים על פיהם באמצעות דגמים סטטיסטיים.

        אילן גרין, ורד ישראלי ושלמה וינקר
        עמ'

        אילן גרין1,2, ורד ישראלי1, שלמה וינקר1,3

         

        1המח' לרפואת משפחה, חיל הרפואה, צה"ל, 2מח' פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, 3החוג לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        מטופלים המבקרים במירפאה בתדירות גבוהה נוטלים חלק משמעותי מזמנו של רופא המשפחה ומהקשב שלו, ומהווים בנוסף נטל כלכלי כבד. המאפיינים החברתיים-כלכליים והפסיכולוגיים של מטופלים אלה ידועים, אולם מעט מאוד נכתב על הגישה לטיפול בחולים אלה.

        במאמר זה נסקרת הסיפרות בנוגע למאפיינים הפסיכולוגיים, הביולוגיים והחברתיים של חולים אלה, וכן הגישות הקיימות לטיפול ב"מבקר המתמיד". גישה נכונה לחולים אלה צריכה להיות מבוססת על מציאת המניע לביקורים הנשנים במירפאה וטיפול במניע תוך מניעת רווח משני.

        לסיכום, גישה מתאימה לחולה המבקר במירפאה בתדירות גבוהה יכולה להפחית את הנטל על הרופא, לשפר את תיפקוד המירפאה ולתרום להרגשתו הכללית הטובה של המטופל.

        צבי גיל
        עמ'

        צבי גיל

         

        מירפאות קהילתיות לבריאות הנפש, גליל מערבי, בית-חולים פסיכיאטרי פליגלמן ('מזרע'), עכו, ומכון עמית לפסיכותרפיה, חיפה

         

        במאמר מוצגות השערות ביחס לאטיולוגיה של אישיות גבולית. אישיות גבולית היא מושג ותיק, מרכזי ושכיח בסיפרות הפסיכיאטרית, אך נראה שעדיין קיימת אי-בהירות ביחס למהות התופעה. במאמר זה מוצגות השערות "מסורתיות" לאישיות גבולית – כאירגון אישיות בר-קיימא, שבה המטופל מתמודד בצורה פתולוגית עם דחפים תוקפניים או ככשל התפתחותי מתמשך. בהשערות מודרניות יותר קיים ניסיון לקשור בין אישיות גבולית להיסטוריה של התעללות מינית בילדות, אשר זוכה לפופולריות, אך גם לביקורת במחקר. בגישה זו ניתן לראות גבולית ככרוניזציה של הפרעה בתר-חבלתית. כמו-כן מוצגות נירו-התפתחותיות, אשר מייחסות גבוליות ליחסי-הגומלין בין מערכת נירולוגית מלידה – הממשיכה להבשיל בשנות החיים הראשונות – לבין אירועים סביבתיים שמשפיעים עליה.

        זאב מינר, מאיה טוכנר, שמעון שירי, ז'אנה צנטר, מרה שוכינה, יגאל שושן, מיכל כץ-לוירר, איזבלה שוורץ
        עמ'

        זאב מינר1, מאיה טוכנר2, שמעון שירי1, ז'אנה צנטר1, מרה שוכינה1, יגאל שושן3, מיכל כץ-לוירר4, איזבלה שוורץ1

         

        1מח' שיקום 2והמח' לריפוי בעיסוק, בית-החולים הדסה הר-הצופים, 3המח' לנירוכירורגיה, בית-חולים הדסה עין-כרם, 4המח' לפיזיותרפיה, אוניברסיטת תל-אביב.

         

        מדינת ישראל הייתה נתונה בשנים האחרונות למיתקפת טרור, וזו הביאה לעלייה משמעותית במספר נפגעי הטרור שטופלו במיסגרות רפואיות שונות בישראל. במחקרים רבים נדון הטיפול החד (Acute treatment) בנפגעי טרור, אך תהליך השיקום של נפגעי הטרור, תוצאות השיקום שלהם ותיפקודם זמן ממושך לאחר הפגיעה, כמעט שלא נחקרו. במחקרים שנדון בהם הטיפול החד בנפגעי טרור נמצא, כי הם לוקים בפגיעות רב-מערכתיות, שהן קשות ונרחבות יותר מפגיעות שלא נגרמו כתוצאה מטרור. כן נמצא, כי הטיפול החד בנפגעי טרור הוא ממושך ומסובך יותר לעומת הטיפול בנפגעים אחרים.

        בין השנים 2000 ו-2004 טופלו במחלקת השיקום בהדסה הר-הצופים 72 נפגעי פעולות טרור. בסקירה זו מדווח על תהליך השיקום שעברו נפגעים אלה, בהשוואה לתהליך השיקום שעברו נפגעי טראומה אחרים שטופלו באותה מחלקה באותה תקופה. הסקירה תקיף מספר מחקרים רטרוספקטיביים השוואתיים המתייחסים לרמת התיפקוד, למדדים פסיכולוגיים ולמדדי איכות-חיים. המדדים העיקריים שנבחנו הם משך האישפוז, מדד לעצמאות תיפקודית FIM (Functional Independence Measurement), שיעור החזרה לעבודה, שיעור הפגיעות הפסיכולוגיות, כמו הפרעת לחץ בתר-חבלתית ((Post Traumatic Stress, PTSD ומדדים להערכת איכות-חיים ושביעות-רצון.

        מן המימצאים עולה, כי תקופת האישפוז של נפגעי הטרור היה ממושכת באופן משמעותי מזו של נפגעים אחרים. במקביל, השיפור בעצמאות התיפקודית (FIM) היה גבוה באופן משמעותי בנפגעי הטרור לעומת נפגעים אחרים. שכיחות תסמיני הפרעת לחץ בתר-חבלתית (PTSD) הייתה גבוהה באופן משמעותי בקרב נפגעי הטרור, אולם שיעור החזרה לתיפקוד הקודם, לעבודה או ללימודים, היה דומה בשתי הקבוצות. במעקב ארוך-טווח נמצא, כי איכות-החיים ורמת שביעות-הרצון של נפגעי הטרור היו ירודות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

        לסיכום, הצלחת השיקום של נפגעי הטרור תלויה בטיפול רב-מקצועי וממושך, ומחייבת מיומנות ותקופת זמן ארוכה. להערכתנו, התגייסותם של כל הגורמים – כולל גורמים בקהילה והביטוח הלאומי – תרמה להצלחת השיקום של נפגעי הטרור. בשל העובדה שנפגעי הטרור ממשיכים לסבול מירידה באיכות-חייהם גם זמן רב לאחר הפגיעה, אנו רואים חשיבות רבה במעקב ובטיפול רב-מקצועי וארוך-טווח בנפגעים אלה.

        אנדרי קידר, סובחי אבו עביד, גבריאלה ליברמן, רקפת בכרך, דוד זכרוביץ', איתמר רז
        עמ'

        אנדרי קידר1,2, סובחי אבו עביד2,5, גבריאלה ליברמן3, רקפת בכרך4, דוד זכרוביץ'4, איתמר רז7,6

         

        1המח' לכירורגיה כללית, הדסה עין-כרם, 2חוג הכירורגים הבריאטריים של איגוד הכירורגים בישראל, 3המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, 4שירותי בריאות כללית, 5המח' לכירורגיה כללית, מרכז רפואי סוראסקי, 6היח' לסוכרת, הדסה עין-כרם, 7המועצה הלאומית לסוכרת

         

        בשנת 1979 רשם אירגון הבריאות העולמי ((WHO ב-International Classification of Disease  (ICD) את ההשמנה כמחלה. קוד המחלה כפי שרשום במהדורה העדכנית של ה-ICD9 הוא 278.00 ו-278.01.

        תשעים-וחמישה אחוזים מהמטופלים בהשמנה חולנית באופן שמרני חוזרים למשקלם הקודם ואף עוברים אותו תוך חמש שנים.

        בשנת 1991 קבע אירגון הבריאות האמריקאי, ה-NIH, בוועידת קונסנזוס, שלחולים הלוקים בהשמנת-יתר חולנית ועומדים במדדים מוגדרים יש להציע ניתוח כפיתרון לטיפול במחלה.

        הניתוחים פועלים באמצעות אחד או יותר מהמנגנונים הבאים: הגבלת נפח הקיבה, יצירת מצב של תת-ספיגה על-ידי קיצור האורך התיפקודי של המעי הדק, או השראת שינויים נירואנדוקריניים הגורמים להפרשת פפטידים ומשפיעים על התיאבון ועל קצב חילוף-החומרים. 

        ניתוחים להגבלת נפח הקיבה קלים יותר לביצוע ובעלי סיכון נמוך יותר במהלך הניתוח, אך תועלתם ארוכת-הטווח והשיפור באיכות-החיים פחותים לעומת ניתוחים הגורמים לתת-ספיגה. הניתוחים הגורמים לתת-ספיגה מורכבים יותר, מלווים בסיכון גבוה יותר בניתוח ובעלי שיעור סיבוכים מוקדמים גדול יותר. עם זאת, הם גורמים לירידת משקל משמעותית יותר, עם שימור התוצאות לטווח ארוך יותר.

        לסיכום, בבחירת הניתוח המתאים יש להביא בחשבון את גיל החולה, הרגלי האכילה שלו, אורח-חייו, מידת היענותו לטיפול, מצב בריאותי, מחלות נלוות של המועמד, וכן את מנגנון הפעולה של הניתוח המיועד, יעילותו והסיכון הכרוך בניתוח. כמו-כן, חשוב שהמועמד לניתוח יוערך על-ידי צוות רב-תחומי הכולל מנתח, פסיכולוג או פסיכיאטר, רופא פנימי או אנדוקרינולוג, אח ותזונאי. החולה העובר ניתוח לטיפול בהשמנת-יתר חולנית זקוק להמשך טיפול ומעקב לאורך כל חייו.

        רחלי דרור, גוסטבו מלינגר, ליאת בן-סירה, דורית לב, חיים (חגי) פיק וטלי לרמן-שגיא
        עמ'

        רחלי דרור1,2, גוסטבו מלינגר4,3, ליאת בן-סירה5, דורית לב6,3, חיים (חגי) פיק7, טלי לרמן-שגיא8,3

         

        1החוג למדעי העצב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב,2המכון להתפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות, 3המירפאה לנירולוגיה של העובר, 4יח' העל-שמע במיילדות וגינקולוגיה, מח' נשים, מרכז רפואי וולפסון, חולון, 5יח' דימות ילדים, מכון לרדיולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב, 6מכון גנטי, מרכז רפואי וולפסון, חולון, 7החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 8היח' לנירולוגית ילדים, מרכז רפואי וולפסון, חולון

         

        הסיבות להרחבה מלידה של הגומה האחורית כוללות ציסטרנה מגנה גדולה, כיסה עכבישית (ציסטה ארכנואידית) ומום Dandy- Walker  (Dandy-Walker malformation). מימצאים אלו מזוהים על-פי רוב בסקירת על-שמע (Ultrasound) של העובר במהלך המחצית השנייה של ההריון. ההשלכות של מימצא זה אינן ידועות דיין. בשל מיעוט המידע, קיים קושי לצוות הרפואי לייעץ להורים לגבי המשך ההריון וניהולו לאחר שמימצא זה מתגלה בבדיקת העל-שמע.

        על-פי הדעה השלטת, כאשר ההרחבה נובעת מציסטרנה מגנה גדולה או מכיסה עכבישית (Arachnoidea cyst) וזהו מימצא מבודד, אזי הפרוגנוזה טובה. הפרוגנוזה פחות טובה כאשר ההרחבה נובעת ממום Dandy-Walker או כאשר היא אינה מימצא מבודד. נדרשים מחקרים נוספים כדי לאפשר מתן ייעוץ טוב בהריון.

        רוזה גופין, מילכה דונחין
        עמ'

        רוזה גופין, מילכה דונחין

         

        בית-הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, הסתדרות מדיצינית הדסה והאוניברסיטה העברית, ירושלים

         

        בתי-הספר מהווים מיסגרת הולמת לאספקת שירות רפואי מונע וקידום בריאות. שירותי הבריאות לתלמיד, אשר מעוגנים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קוצצו במהלך השנים האחרונות בישראל עד להפרטתם בשנת 2007.

        המטרות היו לבדוק את דעותיהם וידיעותיהם של הורים ומורים לגבי מהות השירות, הפנייה אליו והמתכונת המועדפת עליהם להפעלת שירותי הבריאות לתלמיד.

        במהלך דצמבר 2006 – ינואר 2007 רואיינו מורים (n=304) והורים של תלמידים מכיתה ב' עד י"ב (n=808) בבתי-ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בישראל. ההורים אותרו באמצעות חיוג אקראי (שיעור היענות של 63%), והמורים אותרו באמצעות רשימה שהתקבלה ממשרד החינוך (שיעור היענות של 70%).

        כשבעים אחוזים מההורים והמורים ידעו ששירותי הבריאות בבתי-הספר מספקים חיסונים, 70% ו-80%, בהתאמה, דיווחו שהם מספקים עזרה ראשונה. רק 8% מההורים ו-13% מהמורים דיווחו שאחות מגיעה לפחות שלוש פעמים בשבוע לבית-הספר, ורובם העדיפו שהיא תבוא כל יום. רוב המרואיינים סברו ששירותי הבריאות לתלמיד עושים עבודה חשובה; כשליש מההורים ו-40% מהמורים העדיפו שכל שירותי הבריאות יסופקו בבתי-הספר על-ידי רופא ואחות; 40% מההורים והמורים רצו שהאחות תספק שירותי ייעוץ ושתכנים נוספים של שירותי בריאות לתלמיד יסופקו על-ידי קופות חולים; ואילו 20% מההורים ו-14% מהמורים העדיפו אפשרויות אחרות.

        לסיכום, הורים ומורים דירגו את שירותי הבריאות לתלמיד כבעלי חשיבות, ומוכנים לשקול אפשרויות חלופיות למתכונת הענקת שירותים אלה. יש להביא עובדות אלה בחשבון בעת שניגשים לאירגון מחדש של שירותים אלה.

        לילי זובורובסקי, מאיה כלב-לנדוי, משה לוסקי, מונה בועז ודני געתון
        עמ'

        לילי זובורובסקי2,1, מאיה כלב-לנדוי2, משה לוסקי5,3,1, מונה בועז4, דני געתון5,3,1

         

        1מכון מור, בני-ברק, 2מח' עיניים, בית-חולים וולפסון, חולון, 3מערך עיניים, בית-חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה, 4המח' לאפידמיולוגיה, בית-חולים וולפסון, חולון, 5הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        שדה ראייה מחשבי הוא בדיקה פסיכו-פיזית המחייבת שיתוף-פעולה והבנה מהנבדק. אוכלוסיות מהגרים אשר אינן דוברות את השפה המקומית עשויות להדגים ביצוע ירוד של הבדיקה, והדבר נבדק במחקר הנוכחי.

         

        המחקר נערך בישראל, שבה העברית היא השפה השלטת. בקבוצת המחקר נכללו 49 חולים שאינם דוברי עברית. בקבוצת הבקרה נכללו 173 חולים דוברי עברית שהותאמו בגיל ומין לקבוצת המחקר. הבדיקות בוצעו במשך חודשיים ועל-ידי אותה קבוצת טכנאים. השווינו בין הקבוצות במספר מדדים: מדד אמינות קליני, שיעור איבודי פיקסציה וניקוד נזק בשדה הראייה. מדד האמינות וניקוד הנזק בשדה הראייה עלו באמינות ירודה או בנזק גדול יותר. כל דוברי העברית קיבלו אותן הנחיות לביצוע הבדיקה על-ידי טכנאי שדה ראייה. החולים שאינם דוברי עברית הונחו על-ידי טכנאי (N=34) או גורם לא מקצועי (מלווה) (N=15).

         

        הגיל הממוצע של כל הקבוצה היה 69.7+/-13.1. הגיל הממוצע של קבוצת המחקר היה 67.1+/-18.0. בקבוצת המחקר דיברו החולים 7 שפות זרות שונות. מדדי האמינות, שיעור איבודי הפיקסציה וניקוד הנזק בשדה הראייה היו דומים בין קבוצת דוברי העברית לקבוצת דוברי השפות הזרות. בתת-הקבוצה של דוברי שפה זרה שהונחו על-ידי גורם לא מקצועי הודגמו מדדי אמינות גרועים יותר וניקוד נזק בשדה גבוה יותר.

         

        לסיכום, מתן הנחיות מדויק ונאות הכרחי לקבלת תוצאות איכותיות בבדיקת שדה ראייה. במחקר הודגם, כי מהגרים עוברים את בדיקת שדה הראייה בצורה טובה לאחר שקיבלו הנחיות מקצועיות בשפתם.

        אורי נץ, צבי פרי ושמעון ויצמן
        עמ'

        אורי נץ1, צבי פרי3,2, שמעון ויצמן3

         

        1המח' לכירורגיה א', בית-החולים האוניברסיטאי סורוקה, 2המרכז לחינוך רפואי, אוניברסיטת בן-גוריון, 3המח' לאפידמיולוגיה והערכת שירותי בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון

         

        המטרות בעבודה הנוכחית היו: 1) לדווח על שיעור גורמי-סיכון ידועים לאירוע מוח, לאפיין גורמי-סיכון לתמותה של אוכלוסיית הנגב שאושפזה עקב אירוע מוח בבית-החולים סורוקה בשנים 1995 ו-1999, ולערוך השוואה בין נתונים השנים הללו; 2) לבצע אומדן לתמותת החולים באישפוז עקב אירוע מוח.

        לשם כך נערך מחקר חתך שכלל את השנים 1995 ו-1999. נבדקו גיליונות רפואיים של החולים שאושפזו בבית-החולים סורוקה בשנים הנתונות, עם אבחנה ראשונה של אירוע מוח לפי ICD-9.

        הנתונים הרלבנטיים למחקר נלקחו מתוך אותם תיקים ומקובץ האישפוז. תמותה במהלך 30 היום שלאחר אירוע מוח הוגדרה כפטירה מאירוע המוח.

        בסך-הכל נכללו במחקר 608 אישפוזים, מהם 385 בשנת 1995 ו-222 בשנת 1999. רוב האישפוזים היו מאירוע מוח איסכמי (86.7%), ואילו השאר (13.3%) היו מאירוע מוח דימומי. הגיל הממוצע של כלל אוכלוסיית המחקר היה 10.9 ± 71.1. במהלך החודש הראשון מהאישפוז נפטרו מאירוע המוח 76 חולים, מתוכם 69.7%  מאירוע מוח איסכמי ו-30.3% מאירוע מוח דימומי. ה-Case fatality היה 12.5%, 10.1% ו-28.3%, בהתאמה. התמותה מאירוע המוח הייתה גבוהה משמעותית בשנת 1999. עלייה זו התבטאה גם באירוע מוח איסכמי ובאירוע מוח דימומי בנפרד. לא היו הבדלים בנתונים הדמוגרפיים בין השנים. כן נמצאו הבדלים בגורמי-הסיכון.

        נמצא שממוצע מספר הליקוציטים הראשון היה גבוה במובהק בקרב אלו שנפטרו מאירוע מוח איסכמי לעומת כלל הלוקים באירוע איסכמי. לא נמצאו הבדלים בלחץ-הדם.

        לסיכום, החולים שאושפזו בשנת 1999 לקו בשיעור נמוך יותר של מחלות רקע וגורמי-סיכון מאובחנים, אולם הופנו עם אירוע מוח קשה יותר ומסכן-חיים. מתוצאות דגם תסוגה לוגיסטית שנבדק בו הקשר בין גורמי-הסיכון לתמותה, נמצא כי פירפור פרוזדורים, סוג אירוע המוח, מספר הליקוציטים בהתקבלות, גיל ושנת אישפוז – כל אלה תרמו לניבוי התמותה.

        לנוכח תוצאות המחקר, מומלץ להסתייע בנתון של ליקוציטים מעל 11,000 בהתקבלות כעזר לזיהוי חולים המצויים בסיכון לתמותה מאירוע מוח.

        אוקטובר 2008

        יונתן ארבל, צופיה איש שלום, קרלוס בן-בסט, גבריאל דיקשטיין, בנימין גלזר ויאיר ליאל
        עמ'

        יונתן ארבל1,2, צופיה איש שלום3, קרלוס בן-בסט4,5, גבריאל דיקשטיין6, בנימין גלזר7יאיר ליאל2,8

         

        1מכבי שירותי בריאות, מחוז דרום, 2הפקולטה לרפואה גולדמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 3המכון האנדוקריני, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה, 4המכון האנדוקריני, המרכז הרפואי רבין, פתח-תקווה, 5הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 6המכון האנדוקריני, המרכז הרפואי בני ציון, חיפה, 7השירות לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם, בית-חולים הדסה עין-כרם, 8השירות האנדוקריני, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר-שבע

         

        למרות שסרטן ממוין של בלוטת-התריס אינו נמנה עם הממאירויות האלימות ביותר, יש לו פוטנציאל לפגיעה באיכות-החיים ובתוחלת-החיים. ניתן לקבוע, שלטיפול נכון בסרטן בלוטת-התריס יש השפעה משמעותית על מהלך המחלה. סוד ההצלחה בטיפול בסרטן ממוין של בלוטת-התריס הוא, אפוא, בהקפדה על עקרונות מוכחים של איבחון, טיפול ומעקב.

         

        המטרה בהנחיות הקליניות לטיפול בסרטן ממוין של בלוטת-התריס היא להציג בפני הקהילייה הרפואית בישראל את העקרונות המשותפים, הרחבים, לגבי הגישה לחולים עם סרטן ממוין של בלוטת-התריס, ולהציג חלופות ומחלוקות לגיטימיות, במקום שאלה קיימות. מטרות נוספות הן ליצור שפה משותפת בין מומחים מהתמחויות שונות המטפלים בחולים אלה, הכוללים רופאי משפחה, מנתחים, מומחים ברפואה גרעינית, אונקולוגים, פתולוגים, מומחים בדימות ומומחים באנדוקרינולוגיה, להקטין ככל הניתן את מוקדי אי-הבהירות, שצצים ועולים מדי פעם, ולהציע בסיס משותף ורחב, שיאפשר טיפול יעיל וטוב בחולים, בתנאים הקיימים כיום בישראל. כמו-כן, ראינו לנכון להציע שיטות ואמצעים, הנדרשים לצורך ייעול הטיפול ושיפורו, על-מנת שייכללו בעתיד בסל השירותים התקני.
         

        עינב הורוביץ, הילית חסידים אוהב-ציון, יפעת עבדי-קורק ויהושע שמר
        עמ'

        עינב הורוביץ1, הילית חסידים אוהב-ציון1, יפעת עבדי-קורק1, יהושע שמר1,2

         

        1המרכז להערכת טכנולוגיות בשירותי הבריאות, מכון גרטנר, תל-השומר, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        שאלוני מצב בריאות (Health state measures) הם אחד מהכלים המיועדים להערכת איכות-חיים בהיבט הבריאות. שאלונים אלו מספקים תיאור כמותי של איכות-החיים על-פני מיגוון תחומים של תיפקוד והרגשה, ומאפשרים לקבל תמונה מפורטת יותר כיצד משפיע מצב הבריאות על חייו של החולה, וכיצד משפיעות התערבויות שונות על מצב הבריאות. שאלוני מצב בריאות יכולים להתייחס להיבטים כלליים של איכות-החיים או להתמקד במחלה או מצב ייחודי.

         

        במאמר זה נדונים ההבדלים בין שאלוני מצב בריאות כוללניים ושאלוני מצב בריאות סגוליים, מבחינת היקפם ורגישותם, תוך שימת דגש על השיטות לקביעת ההבדל המזערי שהוא בעל חשיבות מבחינה קלינית, ובמשמעות שלהם לגבי בחירת השאלונים הללו ויישומם. בנוסף לכך, נסקרים בקצרה במאמר זה שלושת השאלונים המיושמים באופן הרחב ביותר כיום: Sickness Impact Profile  (SIP), Nottingham Health Profile (NHP), ו- Medical Outcome Study 36-item Short Form (SF-36).  

        יוסף עוזיאל ופנחס השקס
        עמ'

        יוסף עוזיאל1, פנחס השקס2

        1מח' ילדים, רימטולוגיה ילדים, מרכז רפואי מאיר, כפר-סבא, אוניברסיטת תל-אביב, 2היח' לרימטולוגיה ילדים, המח' לרימטולוגיה, קליבלנד קליניק, אוהיו, ארה"ב

        כאבי גדילה שאותם חווים 10%-20% מהילדים הם הצורה השכיחה ביותר של כאבי שלד ארעיים בילדים, בעיקר בגילאי 3-12 שנים. האבחנה מתבססת על אנאמנזה אופיינית ובדיקה גופנית תקינה.

        הסיבות עדיין אינן ידועות, אך ההערכה היא כי כאבי גדילה מייצגים תיסמונת כאב עם ירידה בסף הרגישות לכאב, בדומה לפיברומיאלגיה. בנוסף, מדווח על מרכיב של תיסמונת הפעלת-יתר מקומית הנתמכת במימצא של חוזק עצם נמוך, כפי שנמדד בבדיקת על-שמע, וייתכן גם של גמישות-יתר ברבים מהילדים עם כאבי גדילה. קיים כנראה גם מרכיב התנהגותי אישי ומשפחתי. הטיפול שמרני, ובעיקרו מורכב ממתן הסבר להורים ולילד על אופי התיסמונת, הפחתת חרדה ומתן משככי כאב בעת הצורך.

        תומר אדר, דבורה רובינגר, גדי לאלזר, לירן לוי, מאיר מזרחי ונעמה ר' בוגט
        עמ'

        תומר אדר1, דבורה רובינגר2, גדי לאלזר1, לירן לוי1, מאיר מזרחי1, נעמה ר' בוגט3

         

        1מח' פנימית א', 2היח' לנפרולוגיה, 3מח' הדימות, מרכז רפואי הדסה, ירושלים

         

        בשנים האחרונות אובחנה מחלה חדשה בקרב חולים עם אי-ספיקת כליות הנקראת לייפת כלל-גופית כלייתנית (להלן לכג"כ)1 )במקור - Nephrogenic Systemic FibrosisNSF). מחלה זו מתפתחת בדרך-כלל לאחר חשיפה לחומרי-ניגוד על בסיס גדוליניום, המיועדים לבדיקות דימות על בסיס תהודה מגנטית. המחלה גורמת הן לפגיעה שטחית (בעור) והן לפגיעה עמוקה יותר עם מעורבות איברים כגון לב, ריאה, שרירים ועוד. נודעת חשיבות רבה בהכרת מחלה זו, על-מנת לזהות את החולים בה ולמנוע פגיעה במטופלים אחרים. התפתחות מחלה זו שינתה את ההנחיות למתן חומר-ניגוד לתוך הווריד בחולי אי-ספיקת כליות; במקום להעדיף בדיקות המבוססות על תהודה מגנטית עם גדוליניום, מומלץ לבצע טומוגרפיה מחשבית עם חומר-ניגוד על בסיס יוד.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303