• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2016

        הדר מורן לב, דרור מנדל ורונית לובצקי
        עמ' 708-709

        הדר מורן לב, דרור מנדל, רונית לובצקי

        מחלקות ילדים ופגים וילודים, בית החולים לילדים דנה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        הכנס השנתי של החברות האקדמיות האמריקאיות לרפואת ילדים התכנס בשנת 2015 בסן דייגו, קליפורניה, בין התאריכים 28-25 באפריל. זהו הכנס הגדול ביותר למחקר ברפואת ילדים, המשלב את כל החברות והאיגודים שבתחום רפואת הילדים. בכנס השתתפו אלפי רופאים ואנשי סגל רפואה ממדינות רבות. בנוסף לתערוכה מקצועית רחבה, התקיים מגוון רב של הרצאות, סדנאות לימוד, מיני-קורסים, מושבי מליאה, הענקת פרסים למתמחים ומתמחי על, הרצאות מפי אנשי מפתח, הצגות מדעיות במושבי פוסטרים, מפגשי עמיתים ועוד. במאמר זה מתומצתים מעט ממגוון הנושאים שהוצגו1

        1 http://www.abstracts2view.com/pas/index.php

        אביבה אלופי
        עמ' 706-707

        אביבה אלופי

        "לראות את נאפולי ולמות" – אימרה מפורסמת. אכן, העיר יפה ומיוחדת בנופה ובמזגה שעוצבו משך אלפיים שנים. בשלשת ימי הכנס רחב היריעה על ביו-אתיקה ומשפט רפואי, שהתקיים בנאפולי באוקטובר 2015, התברר כי הצהרה זו אינה פשוטה לביצוע. במבחן האתיקה, המוות אינו "בשליטה" שוויונית עבור כל אחד. אף האפשרות האחרת, הטובה, לחיות בבריאות ובכבוד, כרוכה בעיוותים מרובים ברחבי העולם.

        אילן גרינולד, קובי סתיו, יעקב גולומב, יוסף אברבנאל, גבריאל גילון ואלכסנדר גרינשטיין
        עמ' 702-705
        אילן גרינולד1, קובי סתיו2,3, יעקב גולומב3,4, יוסף אברבנאל5, גבריאל גילון6, אלכסנדר גרינשטיין3,7

        1היחידה לנירו-אורולוגיה והפרעות בתפקוד המיני, הקריה הרפואית רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 2המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 4המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 5המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון, 6המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, 7המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

        ניגוד עניינים: כתיבת נייר העמדה התבצעה בסיוע מענק חינוכי (Educational grant) של חברת Pfizer. לחברה או לנציגיה לא היה כל מעמד כמשתתף או בעל דעה במהלך גיבוש וכתיבת נייר העמדה. נייר העמדה לא הובא לעיון נציגי החברה לפני פרסומו ברבים.

        הפרעה בשליטה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן היא תופעה שכיחה בקרב נשים וגברים. התסמינים יכולים להיגרם על ידי פעילות יתר של שלפוחית השתן (Over active bladder). פעילות יתר של השלפוחית היא תסמונת קלינית המאופיינת בהפרעה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן, המסתמנת בדחיפות עם ובלי אי נקיטת שתן, ועשויה להיות מלווה בתכיפות בהטלת שתן יומית ולילית בהיעדר פתולוגיה אחרת של דרכי השתן. האבחנה מבוססת על תסמיני המטופל, והערכת תוצאות הטיפול מבוססות על השינוי בתסמינים ובאיכות החיים. הבירור הרפואי אמור להתרכז בתיעוד התסמינים המאפיינים, חומרת הפגיעה באיכות החיים, ועל שלילת גורמים ומחלות אחרות העלולות לגרום לתסמינים דומים. הבירור הראשוני כולל אנמנזה, בדיקה גופנית מכוונת ובדיקת שתן מיקרוסקופית. שינוי באורחות החיים ונטילת תרופות הם הבסיס לטיפול, כאשר הליך זעיר פולשני מיועד למטופל שאינו מעוניין בתרופות, איננו יכול לקבל תרופות או למטופל שתסמיניו לא הוקלו משמעותית חרף טיפול בתרופות ומעוניין בטיפול פולשני. בנייר עמדה זה, מגובשת הגישה של איגוד האורולוגים הישראלי לאבחון וטיפול בהפרעות באגירת השתן הנובעות מפעילות יתר של שלפוחית השתן.
        אסנת תל-לבנון ופנינה רוטמן-פיקלני
        עמ' 697-701

        אסנת תל-לבנון2 , פנינה רוטמן-פיקלני2

        1המחלקה לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית, מחוז שרון שומרון, 2השירות למחלות עצם מטבוליות, מכון אנדוקריני, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        סוכרת ואוסטיאופורוזיס הן מחלות נפוצות ששכיחותן גבוהה באוכלוסיה המבוגרת. מתרבים המחקרים על כך ששכיחות השברים האוסטיאופורוטיים גבוהה יותר בחולי סוכרת סוג 1 וסוכרת סוג 2. אך בעוד שצפיפות העצם בחולי סוכרת סוג 1 נמוכה, בחולי סוכרת סוג 2 מסתמן תמהיל שונה ובו צפיפות העצם גבוהה, אך המבנה הארכיטקטוני וההרכב המינראלי שלה פגומים. פגיעה במבנה הקולגן בשל גליקוזילציה של חלקיו ושחלוף נמוך שאינו מאפשר תיקון מיטבי (אופטימאלי) של נזקים, הם הגורמים המשמעותיים המביאים לפגיעה בחוזק העצם. גורמי סיכון לשברים בחולי סוכרת כוללים משך מחלה ארוך, נוכחות סיבוכים סוכרת, טיפול באינסולין, עלייה במספר הנפילות וכן טיפול בתרופות כמו Thiazolidinediones לאיזון הסוכרת.

        כלי האבחון והמדידה שברשותנו, הכוללים את צפיפות העצם ומדד ה-FRAX, מעריכים בחסר את הסיכון לשבר בחולי סוכרת, כך שבכל צפיפות עצם או FRAX נתונים, הסיכון האמיתי לשבר גדול יותר. למרות הפתופיזיולוגיה הייחודית של האוסטיאופורוזיס בחולי סוכרת, נראה כי הטיפולים בתרופות הקיימות יעילים גם באוכלוסיה זו. לפיכך, יש להחמיר בחישוב הסיכון לשבר בחולה הסוכרת האוסטיאופורוטי, אך לטפל בו על פי האלגוריתמים הידועים לנו היום.

        אלון חיים, מיכל שימשי, אלי הרשקוביץ
        עמ' 691-696

        אלון חיים1, מיכל שימשי2, אלי הרשקוביץ1

        1היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אוניברסיטת בן גוריון, 2בריאות הציבור, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אוניברסיטת בן גוריון

        במדינות רבות קיימות הגבלות מסוגים שונים על רישיון הנהיגה של חולי סוכרת. הגבלות אלו מתבססות על ההנחה כי חולי סוכרת הם נהגים המועדים לתאונות דרכים יותר מאשר כלל האוכלוסייה. יש גורמים היכולים להשפיע על יכולת הנהיגה של חולי הסוכרת הקשורים לתופעות המיידיות של המחלה כגון היפוגליקמיה, או לסיבוכי המחלה כגון רטינופתיה או נירופתיה. להגבלות על רישיון הנהיגה של חולי הסוכרת משמעויות רבות הן על האדם עצמו והן ברמה החברתית. בסקירת ספרות זו נסקור את המידע הקיים בספרות על הקשר בין חולי סוכרת ומעורבות בתאונות דרכים.

        נועם שוחט, דרור לינדנר, יפתח בר וגבריאל אגר
        עמ' 686-690

        נועם שוחט, דרור לינדנר, יפתח בר, גבריאל אגר

        מרכז רפואי אסף הרופא, המחלקה לאורתופדיה, צריפין, ישראל

        אי יציבות של מיפרק הפיקה-ירך היא תופעה מורכבת המצריכה הבנה עמוקה של האנטומיה והמכאניקה, על מנת לטפל נכון בחולים. הגורם לחוסר היציבות יכול להיות תוצאה של פגם אנטומי גרמי, פתולוגיה ברקמה הרכה ו/או טראומה. אנמנזה מקיפה ובדיקה גופנית, יחד עם מעבר קפדני על בדיקות הדימות, חיוניים לביסוס האבחנה והחלטה על הטיפול הנכון. קיימות מספר חלופות טיפול, אך אין הסכמה לגבי שיטת הטיפול המקובלת. יש להבחין בין פריקה ראשונה לבין פריקות נשנות. טיפול שמרני מתאים לחולים עם פריקה חדה, אך שיעור הכישלון בטיפול זה בפריקות נשנות גבוה ויש מקום לניתוח. הניתוחים בתחום זה כיום ממוקדים בעיקר בתיקון פגמים אנטומיים, הפחתת תסמינים של חוסר יציבות ומתן הזדמנות לחולים לחזור לרמת הפעילות המתאימה להם. בסקירה זו, אנו מסכמים את האנטומיה הרלוונטית, הביומכאניקה, הערכה קלינית ורנטגנית, ואפשרויות הטיפול בתופעה.

        תמר אשכולי, דוד יוחאי, אלעד לרון ועדי ווינטראוב
        עמ' 682-685

        תמר אשכולי, דוד יוחאי, אלעד לרון, עדי ווינטראוב

        החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

        תסמונת שלפוחית שתן בלתי יציבה היא בעיה שכיחה הפוגעת בבריאותן ובאיכות חייהן של נשים רבות. קיים קושי להעריך במדויק את שכיחות הבעיה מכיוון שקיימות בספרות הרפואית הגדרות שונות ומגוונות. הגדרת התסמונת לפי ה- International Continence Society (ICS)2 משנת 2002 יוצרת אחידות בהגדרת התסמונת, והיא קובעת כי תסמונת זו היא תסמינית (Symptomatic syndrome), המוגדרת כנוכחות של תחושת דחיפות עם או ללא אי נקיטת שתן ("דליפת שתן") אשר לרוב מלווה בתכיפות ובהשתנה לילית. במאמר זה אנו סוקרים את הספרות הרפואית העדכנית בנושא השכיחות, תוך התמקדות במחקרי חתך ומחקרי אורך רלבנטיים, השינויים במגמת התסמינים לאורך החיים, התחלואה הנלווית, ההשפעה על איכות החיים, הנטל הכלכלי, ועלויות נלוות לבעיה זו ולטיפול בה. תקוות המחברים היא כי העלאת המודעות לבעיה ולהשלכותיה תביא לשיפור באבחון ובטיפול בה.

        מעין קניגשטיין ושמואל בנאי
        עמ' 677-681

        מעין קניגשטיין, שמואל בנאי

        המחלקה לקרדיולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        בעשורים האחרונים, חלה התקדמות רבה בטיפול בתרופות ובטיפול ההתערבות בחולים עם מחלת לב איסכמית, שהביאה לעלייה בתוחלת החיים של חולים אלו. בד בבד עם העלייה בתוחלת החיים, חלה עלייה במספר החולים הלוקים בתעוקה כרונית של בית החזה העמידה לטיפול, אשר אינם מועמדים לרה-וסקולריזציה. חולים אלו סובלים מאיכות חיים ירודה ומרמה גבוהה של חרדה. השתלה מלעורית של רדיוסר בגת הכלילי היא אפשרות טיפול חדשה המיועדת לחולים אלו. הרדיוסר יוצר היצרות מכוונת בגת הכלילי ובאופן זה גורם ליצירת מפל לחצים על פניו. העלייה בלחץ הדם במערכת הניקוז של הוורידים מובילה לשיפור בזרימת הדם לשכבות שריר הלב הסובלות מאיסכמיה ועל ידי כך לשיפור בתסמיני התעוקה. לאחרונה פורסמו ב-NEJM התוצאות של מחקר רב מרכזי, אקראי וכפול סמיות לבדיקת יעילות הטיפול ברדיוסר לחולים עם תעוקה יציבה של בית החזה. מהמחקר עולה, כי בקרב החולים שעברו טיפול זה חל שיפור משמעותי בתסמיני התעוקה ובאיכות החיים בהשוואה לקבוצת הבקרה.

        ניגוד אינטרסים: פרופ' שמואל בנאי מכהן כמנהל הרפואי של חברת ניאווסק

        שרית אפל וצבי סיימון
        עמ' 672-676

        שרית אפל, צבי סיימון

        המכון לרדיותרפיה אונקולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

        טיפול באבלציה בקרינה ממוקדת –Stereotactic Ablative Radiotherapy – SABR (או בשמה הנוסף (Stereotactic Body Radiation Therapy – SBRT –, מהווה אפשרות טיפולית חדשה ולא מוכרת בחולי סרטן ריאה בשלב 1 שאינם יכולים או מסרבים לעבור ניתוח. טיפול זה פותח בעשור האחרון בעקבות התקדמות טכנולוגית במאיצי הקרינה, במערכות החישוב ובמערכת דימות. מערכות הדימות החדשות מאפשרות ביצוע טומוגרפיה מחשבית (CT) לפני כל טיפול, עם אפשרות לתיקון אוטומטי של מנח החולה על ידי מיטה רובוטית. מנת קרינה גבוהה ביותר מתמקדת במטרה הטיפולית, ואילו ברקמות מסביב מתפזרת קרינה במנה נמוכה שאינה מסיבה נזק. מחקרים רבים בתחום הקרינה המכוונת שהתפרסמו בעולם בשנים האחרונות הביאו להבנה, שהטיפול יעיל, עם שליטה של מעל 90% בשאתות עד 3 ס"מ ושל 85%-80% בשאתות גדולות יותר – בדומה לתוצאות המושגות בניתוח. טיפול זה נחשב לבעל טווח בטיחות מיטבי כאשר הוא ניתן בצורה זהירה ועל פי ההגדרות שנלמדו ממחקרים מבוקרים. טיפול זה מתבצע באופן שגרתי במרכז הרפואי שיבא ובמרכזי קרינה אחרים בישראל.

        טל פרנקל רוטנברג ומיכאל דרקסלר
        עמ' 668-671

        טל פרנקל רוטנברג1, מיכאל דרקסלר2

        1מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה, 2מרכז רפואי סוראסקי (איכילוב), תל אביב

        השכיחות של עודף משקל והשמנת יתר במדינות המערב עולה ויחד עימה מספר הלוקים בדלקת מיפרקים ניוונית, מצב רפואי זה מוביל לכאב, להגבלה בתפקוד ולנכות. הקשר בין המשקל העודף ודלקת מיפרקים ניוונית מתווך על ידי גורמים ביומכניים וגורמים המסיסים בנוזלי הגוף, כגון הורמונים, גורמי גדילה ומתווכים של מערכת החיסון (הומורליים).

        בסקירה זו, מובאים המנגנונים המובילים לדלקת מיפרקים ניוונית ונבחנים הטיפולים הקיימים למחלה אשר מתאימים לקבוצת הלוקים בעודף משקל, זאת לצד סקירת טיפולים מבטיחים בפיתוח.

         

        נאסר נדים
        עמ' 665-667

        נאסר נדים

        רפואת ילדים, שירותי בריאות הכללית

        בניגוד לכיסות אכינוקוקיות במוח ובעיניים, כל יתר הכיסות הפוגעות באיברי הגוף האחרים, בפרט הריאה, לרוב אינן מתבטאות קלינית בגילאי הילדות וההתבגרות, אף עד גיל מתקדם [18], עקב צמיחתן האיטית. לפיכך, מחצית הכיסות האכינוקוקיות של הריאות מאובחנות באקראי בבדיקת דימות של בית החזה. 

        התסמינים בכיסה אכינוקוקית של הריאות הם לרוב תוצאה של תפיסת נפח תפקודי בריאה על ידי הכיסה, או בעקבות חסימה אנטראלומינלית משמעותית של סימפונות גדולים, או דחיקת הסימפונות עד חסימתם. בחלק מהחולים המצב קשה יותר אם כיסה בתוך הריאות בוקעת באופן פתאומי או בעקבות טראומה, ותוכנה נשפך אל תוך סימפון או אל חלל הצדר (הפלאורלי). במצב כזה הביטויים חדים ביותר: החל בשיעול דמי נרחב וכלה בהלם אנפילקטי [3,1]. מסיבה זו, החולה חייב לקבל טיפול מייד עם גילוי המימצא [8].

        פרשת החולה במאמר זה מדגישה שגם אם הכיסה האכינוקוקית של הריאות תסמינית, היא אינה מאובחנת תמיד בשלב מוקדם [12,11] ואף מוחמצת לעיתים קרובות על ידי הקלינאי המנוסה. ההחמצה באבחון מתרחשת גם כשמופיעות תלונות נלוות כגון הרגשת "כובד ביד", "כאב מותניים וכאב גב אמצעי", שאינן מוכרות בספרות הרפואית כחלק מתסמיני כיסה אכינוקוקית של הריאות, ולמעשה תהיינה כאור "מסנוור" שיש בו כדי להטעות את הרופא ולמנוע אבחון מוקדם של המחלה האמיתית.

        איחור באבחון עלול להתרחש גם עקב הסתמכות מוחלטת של הרופא על האנמנזה הרפואית של החולה. לדוגמה, כאשר תלונה כגון קוצר נשימה מיוחסת לבעיות הרפואיות שמהן לקה החולה בעבר, בעוד שהיא למעשה תסמין עיקרי במחלות דרכי הנשימה, כגון כיסה אכינוקוקית של הריאות.

        אלי פריד, ולדימיר יוטקין, דב פודה, עמוס שפירא, גיא הידש, אילן גיאלצי'נסקי, יחזקאל לנדאו, שילה רוזנברג, מרדכי דובדבני ועפר נ' גפרית
        עמ' 660-664

        אלי פריד, ולדימיר יוטקין, דב פודה, עמוס שפירא, גיא הידש, אילן גיאלצי'נסקי, יחזקאל לנדאו, שילה רוזנברג, מרדכי דובדבני, עפר נ' גפרית

        המחלקה לאורולוגיה, הדסה עין כרם, ירושלים

        *העבודה בוצעה במסגרת מילוי חלק מדרישות הפקולטה לרפואה בירושלים לקבלת תואר דוקטור לרפואה.

        המטרות במחקר: להעריך את תוחלת החיים של חולים שנותחו לכריתת שאת חודרנית של שלפוחית השתן, ולבדוק מהם הגורמים המנבאים את הישנות המחלה ושיעור התמותה של חולים אלו.

        חולים ושיטות: נסקרו כל החולים שעברו כריתה נרחבת או חלקית של שלפוחית השתן כטיפול בשאת חודרנית של השלפוחית, במרכז הרפואי הדסה עין כרם, בין השנים 1992-2014. נבדקה מידת השפעתם של משתנים טרום ובתר ניתוחיים על תוחלת חייהם של החולים.

        תוצאות: הוכללו במחקר 160 חולים, וזמן המעקב החציוני היה 25.5 חודשים. שיעור ההישרדות הכולל לאחר שנתיים וחמש שנים היה 70% ו-61.2%, בהתאמה. שיעורי ההישרדות ללא הישנות המחלה לאחר שנתיים וחמש היו 64.4% ו-61.9%, בהתאמה. שיעור ההישרדות הכולל בחולים עם שאת המוגבלת לשלפוחית השתן (≤T2N0) לשנתיים וחמש שנים היה 88.2% ו-82.4%, ובחולים עם שאת מפושטת בשלפוחית השתן (≥T3N0) היה השיעור 56.5% ו-45.7%, בהתאמה. גורמים שנמצאו קשורים בצורה מובהקת לתמותה כללית מוגברת היו סרטן מפושט של שלפוחית השתן, מחלות רקע מרובות (צרלסון 11-6) וקוטר שאת גדול. לא נמצא קשר בין: הסתמנות השאת, רקע של עישון, ציטולוגיה חיוביות, שאת ראשונית או משנית, נוכחות משתנה (וריאנט) היסטולוגי, נוכחות גדילה אנדופיטית של השאת, נוכחות CIS, נוכחות הידרונפרוזיס וקשריות לימפה חשודות בבדיקות דימות טרם הניתוח, סוג הכריתה (נרחבת או חלקית) ומתן כימותרפיה משלימה, לבין הסיכון להישנות השאת או לתמותה כוללת.

        מסקנות: שיעור ההישרדות הכוללת ושיעור ההישרדות ללא מחלה במחקר זה דומים למדווח בספרות שמקורה במוסדות הגדולים בעולם. שלב השאת הוא הגורם המנבא החזק ביותר להישנות ותמותה כללית בחולי סרטן שלפוחית השתן. לקוטר השאת יש קשר מובהק לשיעור תמותה כללי – מימצא שטרם פורסם בספרות. לתחלואה נלווית יש השפעה מובהקת על שיעור התמותה הכללי.

        לימור בנימיני, פאתן עוואד, זיו גיל ויקי כהן
        עמ' 656-659

        לימור בנימיני, פאתן עוואד, זיו גיל, יקי כהן

        מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, הקריה הרפואית רמב"ם הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

        הקדמה: צרידות גורמת לפגיעה קשה באיכות חייהם ובפרנסתם של הלוקים בה. אחת הסיבות השכיחות לצרידות היא מצב של אי ספיקה גלוטית, כלומר היעדר היצמדות מלאה של מיתרי הקול בעת דיבור (Phonation) ובליעה. על מנת לתקן מצב זה, יש להחזיר למרכז (Medialization) את מיתרי הקול.

        המטרה במחקר: לבדוק את ההשפעה של הזרקת קרבוקסימתיל-צלולוזה והידרוקסיאפטיט למיתרי הקול בהרדמה מקומית במסגרת אמבולטורית, על איכות הקול מבחינה אובייקטיבית, הערכת הקול על ידי הצוות המטפל ושביעות הרצון של המטופל מקולו לאחר הפעולה.

        שיטות מחקר: במירפאתנו בוצעו 38 הזרקות למיתרי הקול. 30 קרבוקסימתיל-צלולוזה ו-8 הידרוקסיאפטיט. נאספו נתונים הבודקים את הקול לפני ו-2-1 שבועות לאחר ההזרקה.

        תוצאות: חולים לאחר הזרקה של חומרי מילוי למיתרי הקול דיווחו על שיפור בהרגשתם בנוגע למצב קולם. ממוצע השאלון להערכת מוגבלות הקול פחת מ-75.3 ל-39.1 (p<0.01) וממוצע השאלון להערכת הסגר הגלוטי פחת מ-15.7 ל-9.5 (p<0.01). ממוצע דירוג הקול לפי Grade-Roughness-Asthenia-Breathiness-Strain (GRABS) פחת מ-11.9 ל-6.0 (p<0.01). הערכת הקול על ידי הבודק פחתה מ- ל-2.5 (p<0.01). זמן הפונציה המרבי (המקסימאלי) התארך מ-6.9 ל-9 שניות (p=0.01) ו-S/Z ration פחת מ-1.8 ל-1.3 (p=0.01). בניתוח (אנליזה) של הקול בתוכנת Praat program®, ממוצע ה-jitter (%) (מדד יציבות התדר) השתפר מ-2.4 ל-0.8 (p<0.01), וממוצע ה- shimmer (%) (מדד יציבות העוצמה) השתפר מ-10.9 ל-5.0 (p<0.01).

        מסקנות: הזרקת חומרי מילוי למיתרי הקול בהרדמה מקומית במירפאה היא שיטה טובה ובטוחה לטיפול באי ספיקה גלוטית. הזרקת חומרי המילוי מסוג קרבוקסימתיל-צלולוזה והידרטקסיאפטיט בחולים אלה מביאה לשיפור במדדי הקול האובייקטיביים והסובייקטיביים.

        יעקב אורקין, צחי גרוסמן, גיל צ'פניק ודניאלה לנדאו
        עמ' 653-655

        יעקב אורקין1,2,3, צחי גרוסמן4, גיל צ'פניק4, דניאלה לנדאו3

        1החטיבה לבריאות בקהילה, מרכז סיאל, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, 2מרכז בריאות הילד, שרותי בריאות כללית, מחוז דרום, 3חטיבת הילדים, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, 4מכבי שירותי בריאות, תל אביב

        הקדמה: מכתב שחרור של ילוד בריא מבית החולים אמור לסכם פרטים הקשורים להריון, ללידה ולילוד, ולהוות כלי תקשורת יעיל להמשך הטיפול בקהילה.

        מטרות: לבדוק את פרטי המידע מצוינים במכתבי שחרור של ילודים מבתי חולים שונים בישראל ולהשוות אותם לציפיותיהם של רופאי ילדים בקהילה.

        שיטות: השוואה בין מכתבי שחרור ילוד מבתי חולים שונים ושאלון סקר אינטרנט בין רופאי ילדים בקהילה.

        תוצאות: נבדקו מכתבי שחרור מ-19 בתי חולים שונים והתקבלו 104 תגובות לסקר בין רופאי הילדים. מדידות הילוד בלידה ובשחרור, ציון APGAR, תוצאות סקר בדיקת שמיעה ולקיחתם של בדיקות סקר למחלות חילוף החומרים (מטבוליות) מופיעים בכל מכתבי השחרור וקיימת הסכמה רבה לגבי נחיצותם. קיימת שונות רבה בין מכתבי השחרור ובדעותיהם של רופאי ילדים בקהילה לגבי ציון פרטים הקשורים לבריאות האם, מהלך ההריון ובדיקות שבוצעו לפני הלידה. קיימת שונות באשר להמלצות להמשך מעקב ובדיקות שיש לבצע בקהילה. רופאי הילדים בקהילה ציינו הצורך לקבל מכתבי שחרור אחידים יותר במבנה שלהם ובהתאמה להנחיות משרד הבריאות.

        מסקנות: מכתבי שחרור ילוד בריא מבתי חולים בישראל שונים בהצגת ופירוט המידע שבהם. ניתן לתכנן מבנה אחיד יותר של המכתבים, אשר יבטא את צרכי התיעוד של מחלקות הילודים וגם יקל על מקבלי המכתב.

        נעמה רפופורט, נטע גוטליב, אולגה פלד ואבי ליבנה
        עמ' 650-652

        נעמה רפופורט1,2, נטע גוטליב3, אולגה פלד4, אבי ליבנה2,3

        מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 2הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב, 3מחלקה פנימית ו', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, 4היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

        דלקת זיהומית של פנים הלב (אנדוקרדיטיס) היא מחלה זיהומית מערכתית קשה, המלווה סיבוכים וסכנת מוות. לפני מספר שנים, צמצמו הנחיות האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה באופן קיצוני את קהל היעד למתן טיפול מונע ואת סוגי הפעולות הרפואיות שבהן יש לתת טיפול מונע. לעומת זאת, בנייר העמדה של הוועדה הישראלית מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) הושארו ההנחיות הקודמות בדבר סוגי הפעולות בהן יש לתת טיפול מונע. בעוד שעל פי ההנחיות של האיגוד האמריקאי, יש לתת טיפול מונע לקראת פעולות פולשניות ברפואת שיניים בלבד, נייר העמדה הישראלי מחזיק בגישה שיש לתת טיפול מונע גם סמוך לפעולות בדרכי הנשימה, מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת המין הנשית.

        במאמר זה מובאת פרשת חולה עם מסתם ותין (אאורטה), אשר אובחן כלוקה בדלקת זיהומית של פנים הלב כחודש לאחר קולונוסקופיה וכריתת פוליפ, ואשר לא קיבל טיפול אנטיביוטי מונע. הקפדה על ההנחיות של הוועדה הישראלית בדבר מתן טיפול מונע גם בפעולות בדרכי העיכול, הייתה קרוב לוודאי מונעת את התחלואה הקשה במקרה זה. אולם, לנוכח נדירות התופעה, הסוגיה של מתן טיפול אנטיביוטי מונע לפני פעולה חודרנית לאוכלוסיית הסיכון נותרה בשלב זה פתוחה.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303