• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2002

        רון גרינברג, נחום ורבין, יהודה סקורניק, עופר קפלן
        עמ'

        רון גרינברג, נחום ורבין, יהודה סקורניק, עופר קפלן

         

        המח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        נצורים בפי-הטבעת והחלחולת (נפט"ח) (anorectal fistula) מקשרים בין תעלת פי-הטבעת או החלחולת לחיץ-הנקביים (perineum). הטיפול המקובל בנצורים אלו הוא ניתוח, והעיקרון המנחה את המנתח הוא הימנעות מגרימת נזק לשרירי סוגר פי-הטבעת, על-מנת לשמור על תיפקודו. תוצאות הניתוחים בנצורים מסובכים עלולות להיות הרסניות ומלוות באי-שליטה על סוגרים. דבק הפיברין מורכב מתרומבין ופיברינוגן המתגבשים ליצירת קריש יציב. לאחרונה פורסמו מספר מאמרים על יעילותו של דבק הפיברין בטיפול בחולים עם נפט"ח.

        בעבודה זו מובא הניסיון הראשוני בתוצאות הטיפול בדבק פיברין מתוצרת ישראל בחמישה-עשר חולים שלקו בסוגים שונים של נפט"ח.

        חמישה-עשר חולים שלקו בנצורים שלא נגרמו עקב סיבוך ממחלה אחרת, טופלו בהדבקת הנצור באמצעות דבק הפיברין. הערכת החולים לפני הניתוח כללה בדיקה מדוקדקת והדגמה של אזור פי-הטבעת והחלחולת, וכן צינרור הפתח החיצוני של הנצור ובדיקת דימות של נתיב הנצור. הטיפול בוצע בחדר הניתוח, באילחוש כללי או בעמוד-השידרה. בניתוח זוהו הפתח החיצוני והפנימי של הנצור, בוצעה הטרייה של נתיב הנצור והוחדרה צינורית חלולה שדרכה הוזרקו ארבעה סמ"ק של דבק הפיברין לאורך כל נתיב הנצור. החולים נותרו באישפוז להשגחה עד למחרת הניתוח, ושוחררו עם המלצה לחזור לפעילות רגילה באורח מיידי.

        באחד-עשר חולים (73.3%) שטופלו בהזרקת דבק פיברין, הושג ריפוי של הנצור במשך מעקב ממוצע של 4 חודשים.

        שיעור הצלחה בריפוי בנצורים שנתיבם בין השרירים היה 50%, בנצורים חוצי שרירים הגיע השיעור ל-77.7% ובנצורים מעל השרירים- ל-100%. בחמישה מבין ששת החולים שנותחו בעבר הושג ריפוי של הנצור בהזרקת דבק הפיברין (83.3%). באיש מהחולים לא הייתה פגיעה בשרירי הסוגרים, וכל החולים דיווחו על שליטה מלאה בסוגרים ללא פליטת צואה או גז.

        לסיכום, המחברים ממליצים על ניסיון טיפול בדבק פיברין בחולים עם נצורים ארוכים שמקורם בין השרירים או

        כאלה החוצים את השרירים בחולים ללא מחלות רקע נלוות ובחולים שכבר נותחו מסיבה זו בעבר.

        יוני 2002

        ליאור כ"ץ, ברוך ברנר, אייל רובינשטוק, עומר אנקול, מנפרד גרין, אריאל הורביץ ומרים וינברגר
        עמ'

        ליאור כ"ץ, ברוך ברנר, אייל רובינשטוק, עומר אנקול, מנפרד גרין, אריאל הורביץ ומרים וינברגר

         

        קדחת מערב הנילוס (West Nile fever) היא מחלה נגיפית המועברת לבני-אדם בעקבות עקיצת יתושים. בשנה שעברה ארעה התפרצות של מחלה זו במדינת ישראל, אשר גרמה לתחלואה רבה ואף לשיעור תמותה בלתי מבוטל. במאמר זה נסקרת הספרות הרפואית בנושא, תוך התמקדות במספר התפרצויות שארעו ברחבי העולם בשנים האחרונות, עם דגש על המצב בישראל, בסוף הסקירה מובאות המלצות לפרט, למערכת הבריאות ולקברניטי המדינה כיצד להתמודד בצורה יעילה עם התפרצויות של המחלה בעתיד.

        מאי 2002

        בן-עמי סלע
        עמ'

        בן-עמי סלע

         

        כל תנועה של איבר בגופנו היא פועל יוצא ביוכימי המתרחש בין קצות עצבים תנועתיים (מוטוריים) לבין סיבי שריר במירווח הסינפסה שבין שני התאים, הידועה כ-  neuromuscular junction (להלן צומת עצב-שריר). המתווך בין העצב המשפעל והשריר המופעל הוא הנירוטרנסמיטר אצטיכולין המופרש משלפוחיות (vesicles) קדם-סינפטיות בקצה תא העצב, ונקשר לקולטן ניקוטיני לאצטילכולין שעל-פני ממבנת השריר במיתחם הבתר-סינפטי. קולטנים אלה מופיעים בפיזור אחיד על-פני ממברנת סיב השריר הלא-בוגר, ובנקודת המגע בין תא העצב והשריר מתכנסים מספר קולטנים ליצירת צבר (culster), החיוני להעברה מהירה של אצטילכולין להפעלת השריר. הסינכרון המושלם ליצירת הסינפסה מתאפשר על-ידי איתות הדדי בין תאי העצב והשריר, המביא להתמיינות של הקצוות הקדם-והבתר סינפטיים בתאים אלה.

        ינואר 2002

        אלכסנדר גרינשפון, ראיה באואר, מרדכי מרק ורוברטו מסטר
        עמ'

        אלכסנדר גרינשפון, ראיה באואר, מרדכי מרק ורוברטו מסטר

         

        במאמר זה מובאת סקירה של 116 נבדקים, שנעשתה לצורך הערכת כשירותם הנפשית לשאת כלי ירי אישי, מובאות תוצאות בדיקות אלה על בסיס ניתוח טופס מובנה. תוצאות הסקר מצביעות על דגם (profile) הנבדקים המבקשים רשיון לשאת כלי ירי: גברים, נשואים, הורים, עם השכלה תיכונית. הסיבה לבקשה היתה סכנת חיים במקום העבודה או במקום המגורים. בדיון על תוצאות אלה הועלו השערות על הדרך שבה מבוצע הליך לקבלת הרישיון לכלי ירי. לבסוף מובאת המלצת המחברים על ריכוז הערכת נושא הסיכון שבנשיאת כלי ירי במסגרת אחת מרכזית.

        ספטמבר 2001

        סיגל פישמן, יונתן גרינפלד, חוסה מרטין רביי ואהובה גוליק
        עמ'

        סיגל פישמן (1), יונתן גרינפלד (2), חוסה מרטין רביי (2) ואהובה גוליק (1)

         

        (1) המח' לרפואה פנימית א', (2) המח' לנירולוגיה, מרכז רפואי אסף-הרופא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

         

        מובאת בזאת פרשת חולה בת 51 אשר אושפזה לבירור שילשול שנמשך חודשיים. באישפוזה הנוכחי התגלו סימנים ותסמינים שהובילו בסופו של דבר לאבחנה הנדירה של נירופתיה אוטונומית אידיופתית. במאמר זה נדון בשני היבטים: בהיבט הראשון נתאר בקצרה את מאפייני התיסמונת, מהלכה והטיפול בה. בהיבט השני נדון בדפוסי חשיבה ואבחנה שגויים נפוצים כפי שהם מתבטאים בחולה הנוכחית, והם שהביאו לאבחנה מאוחרת יחסית של הבעיה במערכת העצבים האוטונומית של החולה.

        יולי 2001

        דן גרינברג ויוחנן פייזר
        עמ'

        Costs and Benefits of Laparoscopic Inguinal Hernia Repair- Is there an Economic Justification?

         

        Dan Greenberg1, Jochanan G. Peiser2

         

        1Department of Health Systems Management, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion, 2Operatory Room Directorate and Division of Surgery, Medical Center, Soroka University, Israel

         

        Background: With the recent accelerated development of laparoscopic surgery, it has been applied in all fields of surgery. The main issue today is not the technical ability of performing laparoscopic procedures but rather their justification while considering the disease and cost-benefit aspects.

        Objectives: The present study surveys the experience accumulated in recent years concerning the economical aspects of laparoscopic inguinal hernia repair. Issues like length of the surgical procedure, cost, typical complications and recuperation time are being addressed.

        Methods: We reviewed controlled clinical trials that compare laparoscopic and open repair of inguinal hernia. Trials that included at least 100 patients and were published in peer-reviewed journals since 1996 were included. Various operative techniques were compared using clinical and economical parameters.

        Results: Most studies examined the issues from an institutional or health care system viewpoint and not from a comprehensive societal perspective. Therefore, indirect costs were seldom included. Operative times were longer and direct costs were significantly higher in the laparoscopic approach as compared to conventional open surgery. However, recovery time and return to work were found to occur earlier in patients who underwent laparoscopic surgery.

        Conclusions: A shorter recovery time and shorter off-work period after laparoscopic hernia repair could compensate for the increased hospital expenditures. However, this contribution has not yet been completely established and needs further validation by supplementary studies. Other aspects that will have to be evaluated include quality of life and patient satisfaction.

        ינואר 2001

        ר' חדאד, מ' כהן, ע' קפלן, ר' גרינברג וח' קשתן
        עמ'

        Photodynamic Therapy of Nasal Basal Cell Carcinoma

         

        R. Haddad, M. Cohen, O. Kaplan, R. Greenberg, H. Kashtan

         

        Dept. of Surgery, Tel Aviv-Sourasky Medical Center

         

        Photodynamic therapy (PDT) is a noninvasive modality used topically for several skin cancers. We evaluated the effects of PDT on basal cell carcinoma (BCC) of the nose, using aminolevulinic acid (ALA) as a photosensitizer and a non-laser light source (Versa-LightTM). The advantages of this light source are synergistic, hyperthermia and fewer side effects.

        A paste of 20% ALA was applied topically to biopsy-proven BCC of the nose. Lesions were covered with occlusive light-shielding dressing and after 18 hours they were submitted to 10 minutes of exposure to the light. Initial evaluation was made after 21 days and every 3 months thereafter. Patients who did not respond after 2 treatments were referred for surgery.

        Mean follow-up in 31 patients was 19 months (range 6-36). There were no significant side-effects. There was complete response in 24/27 (88.9%), in whom there was recurrence in 2/27 (7.4%).
         

        יולי 2000

        רויטל גרוס, חוה טבנקין ושולי ברמלי-גרינברג
        עמ'

        What Primary Care Physicians Think of Israel's Health Policy Reform

         

        Revital Gross, Hava Tabenkin, Shuli Brammli-Greenberg

         

        JDC Brookdale Institute, Jerusalem, HaEmek Hospital, Afula; and Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Opinions of the National Health Insurance (NHI) Law held by primary care physicians were surveyed. A questionnaire was submitted (April-July 1997) to 930 primary care physicians employed by sick funds, including general practitioners, family physicians, pediatricians and internists. Response rate was 86%.

        They supported the main components of the NHI law. It was considered desirable "to a great" or "very great extent" to allocate funds to sick funds based on age and number of members (76%), to require them to accept all applicants (72%), to designate a uniform basket of services (65%), to allow members to transfer freely between funds (63%), and to allow sick funds to sell supplemental insurance (59%). However, only 41% were satisfied with the implementation of the law.

        Multivariate analysis showed that employment by Maccabi, Meuhedet, or Leumit sick funds had an independent effect on low satisfaction with the law as implemented, and on negative opinions about the uniform basket of services, the accepting of all applicants, and allocation of funding based on age and number of members. Those employed by the Maccabi and Meuhedet funds were in favor of allowing sick funds to sell supplemental insurance.

        The findings of the study have implications for policy-makers interested in increasing support for national health reform by physicians. It is important to examine possibilities of developing direct channels of communication between national policy-makers and physicians, as well as institutionalizing mechanisms that involve physicians directly in formulation of national policy.

        אפריל 1999

        אורנה בראון-אפל, הלנה אנדרייב, מיכה ברחנא ומנפרד גרין
        עמ'

        Smoking and Incidence of Lung Cancer, 1981-1995

         

        Orna Baron-Epel, Helena Andreev, Micha Barchana, Manfred S. Green

         

        Israel Center for Disease Control, Ministry of Health, Tel Hashomer, Israel; Cancer Registry, Ministry of Health, Jerusalem, and Dept. of Epidemiology and Preventive Medicine, Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Smoking is the dominant risk factor for lung cancer. We compared trends in smoking with those of the incidence of lung cancer in Israel. The proportion of smokers has declined during the past 20 years; the decrease is greater in men than in women, and more marked in the elderly. Since 1980 the age-adjusted incidence of lung cancer in Jewish men has decreased slightly, but in women it has remained constant. Among Arab men there was an increase in age-adjusted incidence of lung cancer and since 1986 it has been higher than in Jewish men.

        The largest decrease in lung cancer incidence was among Jewish men aged 75 and over. This may be explained by data on the age of smoking cessation in the population. It was observed that the main decrease in smoking occurred among men over the age of 55 in the past 20 years, which correlates with the decline in lung cancer observed in the older age group. Lung cancer rates in Israel are lower than in other western countries despite the similar prevalence of smoking, for unknown reasons.

        ינואר 1999

        סילביה קוטון, דני כהן ומנפרד גרין
        עמ'

        Diarrheal Disease among Care-Givers at Children's Day- Care Centers 


        S. Koton, D. Cohen, M.S. Green

         

        Israel Center for Disease Control, Ministry of Health and Gertner Institute, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer; Medical Corps, Israel Defense Forces; Dept. of Epidemiology and Preventive Medicine; Sakler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Diarrheal disease tends to spread from infected children to their families. Due to the increased risk of exposure, children's caregivers in day-care centers may have a higher incidence of diarrhea, particularly when caring for very young children. We therefore examined the incidence of diarrhea and antibodies to Shigella among caregivers in day-care centers, according to age groups of children in their care (<18, 18-34, and >35 months) and in comparison with the general population. 2 studies with a retrospective cohort and seroepidemiological cross-sectional design were carried out. Questionnaires were completed by 401 caregivers in 36% of all WIZO day-care centers. As a measure of past exposure to Shigella, levels of S. sonnei and S. flexneri antibodies were examined in the blood of 110 caregivers (ELISA method).

        There was a higher incidence of diarrhea among young children, increasing the potential exposure to diarrheal agents among their caregivers. Nevertheless, no statistically significant differences in diarrhea incidence were found among caregivers of the various age groups during the previous year (p=0.768) and during the previous month (p=0.319), nor in absenteeism due to diarrhea during the last month (p=0.761). Levels of Shigella antibodies were similar among caregivers in all 3 groups. Diarrheal incidence was higher among women in the population control group than among caregivers during the previous year (p=0.005) and month (p=0.067). No statistically significant differences in levels of S. sonnei and S. flexneri antibodies were found between caregivers and women in the control group.

        There was no evidence that diarrhea is an occupational hazard for caregivers of young children. An explanation may be the development of protective immunity against common diarrheal agents due to recurrent exposure.
         

        אפריל 1998

        פסח שורצמן, רויטל גרוס, חווה טבנקין, דני יובל, מרים גרינשטיין ובורמה ויאנקה
        עמ'

        Primary Care Physicians in Israel Compared with European Countries

         

        P. Shvartzman, R. Gross, H. Tabenkin, D. Yuval, M. Grinshtein, B. Wienka

         

        Dept. of Family Medicine, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba;

        Brookdale Institute, Jerusalem; and Nivel Institute, Maastricht, the Netherlands

         

        This study compares Israeli primary care physicians with those of European countries. In Israel a larger proportion of those in primary care are women. The Israeli physicians see many patients a day, but almost never make home visits. They also report for work the fewest hours a day, but spend 21 hours a month in continuous medical education. (more than Europeans?) The Israeli primary care physician scores high in screening for breast cancer and blood cholesterol level, but very low in the fields of minor surgery and alcohol and smoking prevention, contraception, nutrition counseling and normal pregnancy follow-up. Residency training and education may be inadequate, and more emphasis has to be put on the health system and recognizing environmental influences.

        מרץ 1998

        רויטל גרוס, דינה פלדמן, יונתן רבינוביץ, מרים גרינשטיין ואיילת ברג
        עמ'

        Characteristics of Adults with Emotional Distress, and Patterns of Mental Health Services Use

         

        Revital Gross, Dina Feldman, Yonathan Rabinowitz, Miriam Greenstein, Ayelet Berg

         

        Health Policy Research Unit, JDC-Brookdale Institute and Mental Health Division, Ministry of Health, Jerusalem and School of Social Work, Bar Ilan University, Ramat Gan

         

        We sought firsthand data on the extent of perceived mental health needs and on patterns of use of mental health services among Israelis aged 22 and over. The data are from a national survey conducted in 1995. A random sample of phone numbers from the telephone company's computerized listings yielded 1,395 completed questionnaires (response rate, 81%).

        At some point in their lives, 27% had experienced emotional distress or mental health problems with which they had difficulty coping alone; 13.4% reported that they had such an experience during 1995. According to multivariate analysis, those more likely to report mental health problems were women, those with a chronic disease, Russian immigrants, divorced or widowed adults, those with a low level of education, and members of the Clalit sick fund. 38% of those who had ever had emotional or mental health problems had asked for help. The proportion of those seeking help was high among respondents aged 35-55, Hebrew speakers (compared to speakers of Russian or Arabic), and city dwellers, and the rate was low among members of the Clalit sick fund. Of those who did seek help, 39% went to a psychologist or a psychiatrist, 25% to their family doctor, 19% to a family member or friend, 7% to a social worker or social service agency, 6% to other medical personnel, and 4% to a psychiatric hospital. 30% turned for assistance to the private sector and 70% to the public sector.

        These findings have special significance in view of the impending reform of the mental health services. As mandated by the new National Health Insurance Law, mental health services are to be included in the basket of health services provided by the sick funds. The data can be of use in the management of sick funds and for physicians working in the community, as they prepare for this change. In addition, the data will be of aid to national policy makers in planning services suited to the needs of different population groups and to allocate resources more rationally.

        פברואר 1998

        אברהם זינרייך, בוריס גוחשטיין, אלכסנדר גרינשפון, מרים מירון, יהודית רוזנמן ויששכר בן-דב
        עמ'

        Recurrent Tuberculosis in a Psychiatric Hospital

         

        A. Zeenreich, B. Gochstein, A. Grinshpoon, M. Miron, J. Rosenman, I. Ben-Dov

         

        Pulmonary and Radiology Institutes, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Tel Aviv University; Israel Ministry of Health; and Gan Meged Hospital

         

        During 1987-1996, 39 of 720 patients hospitalized (most for severe schizophrenia) were diagnosed as having active pulmonary tuberculosis (5.4%, 975 per 105 per year). In 1992-1993, after a cluster of 5 cases was found, all patients were screened by PPD skin test and chest X-ray and 16 more cases were identified. Diagnosis was confirmed bacteriologically in only 10 of them but there were typical radiological findings in the others. 39 were treated with a multi-drug regimen. In addition, 333 exposed patients and 21% who had converted their skin tests were given isoniazid preventive therapy. A small increase in levels of liver enzymes was common, but significant abnormality (over 4 times the upper limit of normal) was found in only 7 patients, in whom therapy was therefor stopped or changed. During a follow-up period of 4 years, 2 more developed tuberculosis and 33 converted their PPD reactivity status. We conclude that an outbreak of tuberculosis in a psychiatric hospital can be controlled with a relatively low rate of side-effects by using systematic diagnostic and therapeutic measures. However, single step screening is not sufficient. Routine screening of all new patients, a high index of suspicion and contact investigation are needed.

        נובמבר 1997

        תלמה הנדלר, רז גרוס, אלינור גושן, מאיר פייבל, שמואל הירשמן, צילה ש. צבס, לאון גרינהאוס ויוסף זהר
        עמ'

        Brain Imaging and its Clinical Application in Psychiatry

         

        Talma Hendler, Raz Gross, Elinor Goshen, Meir Faibel, Shmuel Hirshmann, Tzila S. Zwass, Leon Grunhaus, Joseph Zohar

         

        Psychiatry Unit, Nuclear Medicine Institute and Diagnostic Radiology Dept., Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        The common structural and functional brain imaging techniques are described from a practical, clinical point of view. The clinical indications for brain imaging in psychiatry are reviewed in relation to the specific limitations and advantages of each technique. The clinical applications of computerized tomography (CT), magnetic resonance imaging (MRI) and single photon emission computerized tomography (SPECT) are discussed in relation to the differential diagnosis between organic and functional psychiatric disorders. In a 55-year-old man with late onset of behavioral changes but without neurological signs the application of structural brain imaging (CT and MRI) in case management was demonstrated. The imaging findings involved the differential diagnosis between depression and focal brain lesions. In a 38-year-old man with personality changes and depression following a traumatic brain injury, time interval repeated functional brain imaging (SPECT) was used. Brain imaging reflected improvement in clinical status following treatment and was able to differentiate between reversible and permanent traumatic brain injuries. The superior yield of time interval repeated functional imaging in diagnosis and management of postconcussion syndrome is discussed.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303