תוצאת חיפוש

איילת ברג (1), טוביה חורב (2), שלמה פ' זוסמן (3),

(1) ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה והתפתחות אדם וחברה, (2) המח' למדיניות וניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (3) האגף לבריאות השן, משרד הבריאות, ירושלים

המחסור בנתונים בתחום הדנטלי, הביא את ג'וינט-מכון ברוקדייל לערוך מחקר מקיף באוכלוסייה הכללית. מאמר זה מהווה חלק מהמחקר המקיף, ומטרתו העיקרית היא לאתר הבדלים בנגישות, בזמינות ובאיכות השירות בין סוגי מירפאות-השיניים.

באוכלוסיית המחקר נכללו כל תושבי המדינה שגילם מעל 22 שנה. הנתונים נאספו באמצעות ריאיונות טלפוניים בחודשים מרץ-מאי 1998.

ממימצאי המחקר הנוכחי עולה, כי 59% מהמרואיינים דיווחו על ביקור בשנה האחרונה במירפאת-שיניים. רק 12% דיווחו כי הגיעו למרפאת השיניים ביוזמתם לביקורת מונעת תקופתית. מרואיינים שביקרו במירפאות השיניים של קופת-חולים דיווחו על השיעור הגבוה ביותר של כוח-עזר, כגון סייעות או שינניות, ועל קבלת הסברים מרופא השיניים לגבי מהות הבעיה הרפואית והטיפול בה. ההמתנה לתור במירפאות של קופות-החולים היא הארוכה ביותר, אולם משך ההמתנה לטיפול בתחומי המירפאות הוא הקצר ביותר. לעומת זאת, זמן ההמתנה לטיפול במירפאות הציבוריות הוא הארוך ביותר.

מימצאי המחקר מדגימים, ששביעות הרצון מהסדר והניקיון במירפאות של קופות-החולים (90%) היא גבוהה יותר בהשוואה למירפאות הפרטיות (78%) והציבוריות (46%). הציון המשוקלל הגבוה ביותר (טוב מאוד) לשביעות רצון מטיפול, ניתן למירפאות השיניים הפרטיות ולמירפאות השיניים הקיבוצים (63% ו-67%, בהתאמה), בהשוואה למירפאות של קופות החולים (49%), למירפאות הציבוריות (55%) ולמירפאות של חברה או תאגיד (43%).

עלות הטיפול נתפסת כגבוהה יותר בקרב המבקרים במירפאות קופות-החולים לעומת המירפאות הפרטיות, ובאופן כללי נתפסת העלות של טיפול שיניים כגבוהה. שיעור נמוך של האוכלוסייה פונה למירפאת השיניים לצורך ביקורת מנע, ורבים מהמרואיינים דיווחו שלא קיבלו מרופא-השיניים שלהם כל הסבר על מהות הבעיה בה הם לוקים או על הטיפול הנדרש.

במחקר מוצגים גם נתונים ממדינות אחרות. מימצאי המחקר יכולים להוות בסיסי מידע, שיסייע למקבלי ההחלטות בתחום המדיניות של בריאות השן בישראל.

Continuous Quality Improvement in Anesthesia

Luis Gaitini, Sonia Vaida, Shahar Madgar

Depts. of Anesthesia and of Urology, Bnai-Zion Medical Center, Haifa

Slow continuous quality improvement (SCQI) in anesthesia is a process that allows identification of problems and their causes. Implementing measures to correct them and continuous monitoring to ensure that the problems have been eliminated are necessary. The basic assumption of CQI is that the employees of an organization are competent and working to the best of their abilities. If problems occur they are the consequences of inadequacies in the process rather that in the individual. The CQI program is a dynamic but gradual system that invokes a slower rate of response in comparison with other quality methods, like quality assurance. Spectacular results following a system change are not to be expected an the ideal is slow and continuous improvement.

A SCQI program was adapted by our department in May 1994, according to the recommendations of the American Society of Anesthesiologists. Problem identification was based on 65 clinical indicators, reflecting negative events related to anesthesia. Data were collected using a specially designed computer database. 4 events were identified as crossing previously established thresholds (hypertension, hypotension, hypoxia and inadequate nerve block). Statistical process control was used to establish stability of the system and whether negative events were influenced only by the common causes. The causes responsible for these negative events were identified using specific SCQI tools, such as control-charts, cause-effect diagrams and Pareto diagrams. Hypertension and inadequate nerve block were successfully managed. The implementation of corrective measures for the other events that cross the threshold is still in evolution. This program requires considerable dedication on the part of the staff, and it is hoped that it will improve our clinical performance.

International Quality Assurance Standards (ISO 9002) in an Israeli Hospital

Shaul M. Shasha, Noam Goldstein, Abraham Ofek

Western Galilee Hospital, Nahariya and Ofek Institute, Ramat Hasharon

This hospital has been certified by the Israel Standards Institute as having a quality assurance system fulfilling the requirements of the international standard, ISO 9002. This is the first hospital in this part of the world to be certified as fulfilling this standard. Its adoption is one of several accepted approaches to quality assurance in medicine. World-wide, very few health organizations, including hospitals, have implemented this system successfully. Opinions regarding its importance are divided, mostly because of lack of experience in its application. We describe its features, goals and structure, and its implementation in various sectors, including health organizations. The process of its adoption, application and implementation is described, and the problems which arose are discussed.

Leg-Lengthening For Length Inequality

Zvia Burgansky, Abraham Ganel, Uri Givon

Pediatric Orthopedics Unit, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer (Affiliated with the Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University)

32 patients (age range 1.5-22 years) were treated for leg-length discrepancy. 39 lengthening procedures were performed of which 36 involved gradual distraction, in 2 cases chondrodiasthesis was used, and 1 had 1-step elongation. Gradual distraction was done according to Ilizarov, including corticotomy and a 1-week delay before the initiation of distraction. In 33 cases Wagner's external fixator was used, in 2 an Ilizarov frame and in 1 an orthofix fixator. There was complete clinical and radiological union in all but 1 case. Significant correction of leg-length discrepancy and equalization of leg-length was achieved in most patients. In some growing patients over-correction was successfully achieved. The most prevalent complications were pin-site problems, axis deviation, joint subluxation and joint contractures. At latest follow-up most of these complications had disappeared. 91% of the patients either functioned normal or were only mildly limited.