תוצאת חיפוש

חגי אמסלם, דן ולסקי, שמחה יגל

המח' למיילדות וגינקולוגיה,המרכז הרפואי הדסה הר-הצופים

מומים מבניים ברחם מאובחנים ב-3%-4% מכלל הנשים בגיל הפוריות. בכמחצית מאותן נשים אין לכך כל ביטוי קליני, והגילוי הוא מקרי לחלוטין. בשאר הנשים הלוקים בפגם מלידה או נרכש במבנה הרחם מתבטא הדבר בבעיות פוריות או בסיבוכים מיילדותיים, כגון לידות מוקדמות, עיכוב בגדילה התוך-רחמית, מנחים או מצגים פתולוגיים. מכיוון שבחלק מהנשים ניתן הפגם לתיקון בניתוח, לבדיקת דימות טרום-ניתוחית מדויקת של אברי האגן חשיבות איבחונית וטיפולית. אחת משיטות הדימות המקובלות היא סקירת על-שמע של האגן (Pelvic ultrasonography). החיסרון העיקרי בסקירת על-שמע דו-ממדית רגילה של האגן הוא חוסר היכולת להדגים חתך קורונלי של הרחם. לדימות חתך זה חשיבות רבה באיבחון פגמים בכיפת הרחם. בשנים האחרונות חלה התפתחות בשיטת העל-שמע התלת-ממדי. שיטה זו מאפשרת שיחזור מחשבי תלת-ממדי של הרחם ודימות של החתך הקורונלי.

בסקירה זו מובאים יתרונות העל-שמע התלת-ממדי ככלי לאיבחון מומים  מבניים ברחם. נסקור מספר עבודות המשוות בין שיטת דימות זו לאחרות מבחינת הדיוק, העלות והשפעות-הלוואי. בנוסף נביא מספר דוגמאות לפגמים במבנה הרחם.

אחינעם לב-שגיא, ירון חמני, דלית דרימן-מדינה, חננאל הולצר, יובל לביא, שמחה יגל

המח' לרפואת נשים ויולדות, בית-החולים הדסה הר-הצופים, האוניברסיטה העברית, ירושלים

לאיבחון טרום-לידתי של מומים נודעת חשיבות רבה בשיקולים הנוגעים למעקב במהלך ההריון, לאופן הלידה ולמועדה, וכן לטיפול מיידי לאחר הלידה או להחלטה על הפסקת הריון. היכולת לאבחן חלק גדול ממומי העובר באמצעות סריקות העל-שמע במהלך ההריון השתפרה והלכה במהלך השנים, ובשל חשיבותה הפכה לבדיקת שיגרה בהריון למטרת איתור מומים מלידה. למרות זאת, מספר רב של מומים עדיין אינו מזוהה בבדיקה השגרתית. הסיבה לאי-זיהויים של חלק מן המומים עלולה לנבוע מכך שחלקם מתפתחים באופן הדרגתי במהלך התקופה העוברית ואף לאחר הלידה, והם נבדלים זה מזה בסיבתם, במועדה, במשך התפתחותם ובמנגנונים המעורבים בהיווצרותם.

בסקירה זו מדווח על טיבם ההתפתחותי של מומים בעובר, מובאות סמפר דוגמאות למומים התפתחותיים במערכות הגוף השונות, ונדונות ההשלכות הרפואיות והמשפטיות שיש לעובדת קיומם של מומים התפתחותיים וליכולת הגילוי המוגבלת של מומים מלידה במהלך ההריון בסריקות על-שמע.

רונית חיימוב-קוכמן, שמחה יגל

המח' לרפואת נשים ויולדות, ביה"ח האוניברסיטאי, הסתדרות מדיצינית הדסה, הר הצופים, ירושלים

חקר גנום האדם החל לפני למעלה מ-40 שנה בתגלית, שתאים סומטיים מכילים 46 כרומוסומים. בין השנים 1956 ל-1960, הוגדר הבסיס הגנטי לתיסמונות שונות שהיו ידועות זה מכבר. כל סטייה במספר הכרומוסומים מ-46 (23 זוגות כרומוסומים) קרויה אנאפלואידיות, והיא מהווה את הליקוי הגנטי הנפוץ ביותר. אנאפלואידיות נגרמת בדרך כלל מהפרעה בצימוד הכרומוסומים במהלך החלוקה התאית במיטוזה ובמיוזה.

ניר הוד (1), סיימון שטראוס (2), תפחה הורן (1),

המכון לרפואה גרעינית (1), והיחידה לעל-שמע (2), החטיבה לדימות, המרכז הרפואי "אסף הרופא", צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

קישריות בבלוטת התריס הניתנות למישוש קיימות ב-4% מהאוכלוסייה הבוגרת באזורים בהם צריכת יוד במזון מספקת; בחולים אלה נדרשת אבחנה מבדלת, על מנת לשלול בראש ובראשונה שאת ממאירה של בלוטת התריס. היארעות שאת ממאירה בבלוטת התריס מוערכת בכ-2 חולים מתוך אוכלוסיה של 100,000 אנשים מדי שנה. שאת ממאירה בבלוטת-התריס שכיחה יותר בנשים ובקרב בני-אדם שנחשפו לקרינה באזור הראש והצוואר; לעיתים רחוקות, מדובר בתיסמונת משפחתית (Men II).

אילן גל, יגאל וולמן, יוסף הרטוב, גדעון פייט, יוסף לסינג, אריאל יפו

המכון לדימות על-שמע במיילדות ורפואת נשים, ביה"ח ליולדות ליס, המרכז הרפואי ת"א

חשיבות המערכת הוורידית והחזר הדם ללב האדם הבוגר ידועה זה שנים. למעשה, השליטה העיקרית בתפוקת הלב הבוגר נקבעת על פי שינויים בזרימה ובהחזר הוורידיים. מדידות לחצים וזרימות במערכת ההחזר הוורידי ללב, משמשים כלי ניטור יומיומי ביחידות לטיפול נמרץ וטיפולים תרופתיים רבים מיועדים לשיפור זרימה זו במצבי אי-ספיקת לב. עם זאת, הזרימה העוברית וההחזר הוורידי ללב העובר לא נחקרו עד לשנים האחרונות. הסיבה לכך כפולה. ראשית, דגם עובר הכבש לבדיקת זרימת הדם שפותח בשנות השישים ייצג בעיקר, את המערכת העורקית. שנית, זיהוי מדויק של מערכת הזרימה הוורידית קשה יותר טכנית ורק עם פיתוח שיטת דופלר בצבע, ניתן היה להדגים ולמדוד בוודאות את צורת גלי הזרימה של מרכיבי המערכת ולדגום אותם. התפתחות נוספת בשנים האחרונות נובעת מהדגמה מדויקת יותר של המערכת ומאפשרת מדידת זרימת הדם במונחי מ"ל/דקה.

Evaluation of Laparoscopy and Laparoscopic Ultrasound in Pancreatic Lesions

P. Schachter, Y. Avni, A. Rosen, A. Czerniak

Depts. of Surgery A and of Gastroenterology, Wolfson Medical Center, Holon

Pancreatic lesions present a diagnostic challenge. Even modern imaging techniques are not sensitive enough in determining resectability of pancreatic tumors. A substantial proportion of patients therefore undergo unnecessary surgical exploration. We determined the impact of laparoscopy and laparoscopic ultrasound (LAPUS) examinations on surgical decision-making in 60 patients with pancreatic lesions.

Of 48 with solid pancreatic lesions, 22 were defined by LAPUS as having nonresectable tumors, while conventional imaging studies defined only 9 of them as such. 3 of these 9 underwent successful resections of the pancreatic mass. Surgical intervention was ruled out by LAPUS in 16 patients (33.3%) but 26 had resectable lesions of whom 25 underwent surgery. 3 of this group were found to have nonresectable tumors at surgery, a false-positive rate of 6.2%. Overall sensitivity of LAPUS in our series was 88%.

In 12 patients with cystic pancreatic lesions LAPUS contributed significantly to the preoperative decision due to clear imaging of the cystic lesion. Additional information was obtained from ultrasound guided-biopsy of the cyst wall, as well as determination of tumor-marker levels in the cystic fluid aspirate. LAPUS contributed significantly to operative management in 58%.

Brucellosis Presenting as Acute Abdomen

Nathan Kaufman, Noga Reichman, Edith Flatau

Dept. of Medicine B, HaEmek Medical Center, Afula

Usually symptoms of brucellosis are nonspecific and characterized by a wide range of complaints. Although the disease in Israel is almost exclusively food borne (caused by Brucella melitensis in unpasteurized goat milk products) so the main route of infection is the gastrointestinal tract, but gastrointestinal complications are rare, and only sporadic cases of ileitis or colitis have been described.

We present a 43-year-old woman with an acute abdomen, probably due to diverticulitis. It was diagnosed only after blood cultures were positive for Brucella melitensis. We believe that its protean manifestations should be consin addition to the other bizarre presentations of this disease, important in our region.

Iatrogenic Gallstone Ileus: A New Complication of Bouveret's Syndrome

Miguel Iuchtman, Amos Sternberg, Ricardo Alfici, Ehud Sternberg, Tzvi Fireman

Depts. of Surgery and Gastroenterology, Hillel Yaffe Medical Center, Hadera, and Rappaport Medical School, Haifa

Bouveret's syndrome involves gastric outlet obstruction caused by a gallstone in the duodenum. This type of gallstone ileus can be diagnosed and treated endoscopically. Endoscopic stone removal is especially indicated in poor risk patients. A dislodged impacted stone can migrate distally and cause small bowel mechanical obstruction. We report a 51-year-old woman who underwent endoscopic duodenal stone manipulation which resulted in small bowel obstruction.

Trisomy 18 Anomalies on Sonography and Calculated Risk of Chromosomal Abnormalities During First Trimester

Ron Maymon, Arie Herman, Eli Dreazen, Mati Glasner, Zvi Weinraub

Ultrasound Unit, Dept. of Obstetrics and Gynecology, Assaf Harofeh Medical Center, Zrifin, and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University; and Women's Health Center, Kupat Holim, Holon Branch, Tel Aviv-Jaffa District

Trisomy 18 is a chromosomal disorder giving multiple anomalies. Its frequency depends on maternal age. We report a 28-year-old woman in her first pregnancy, who underwent first trimester scanning for screening. Due to increased nuchal translucency and exomphalos, chorionic villous sampling was performed. Cytogenetic diagnosis was trisomy 18 and termination of pregnancy was carried out immediately.

Percutaneous Ablation of Malignant Kidney Tumors in Rabbits by Low Frequency Radio Energy

Boaz Moskovitz, Ofer Nativ, Edmond Sabo, Yousef Barbara, Daniel Mordohovich, Yoseph Kaftori, Arie Shalhav, Benad Goldwasser

Bnai-Zion Medical Center and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

Radio-frequency (RF) current has been used successfully to ablate normal human tissue. To investigate further the clinical application of this modality in tumors, we studied the potential of using RF percutaneously to destroy experimental kidney tumors. 35 outbred albino rabbits underwent direct-implantation of renal VX2 tumor during open surgery. After 21 days, ultrasonography was performed to show tumor presence and size. A shielded RF needle was designed to be inserted percutaneously through an introduction needle. An electrical insulation shield covering the RF needle was retractable, controlling the length of exposure of the RF needle inside the tissue. 22 days after tumor implantation, RF was applied via this special needle using a ZoMed International RF generator. In one group of rabbits the procedure was performed under direct vision during open surgery, while in another group treatment was percutaneous, the needle guided by palpation of the tumor. Rabbits were killed 3 days later and revealed 4-25 mm intra-tumoral RF-induced lesions. A direct relation was found between lesion size and the power and duration of RF applied (at 7.5 W, R=0.48, and P=0.32). Based on our preliminary results we can conclude that RF may have clinical applications in the near future for percutaneous local tumor control in parenchymal organs.