• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוקטובר 2021

        טטיאנה קולובוב, עינב הורוביץ, אורלי טמיר
        עמ' 638-644

        הקדמה: מידע ותמיכה מהאינטרנט הם אמצעי משמעותי להתמודדות של אנשים עם סוכרת עם מחלת נגיף הקורונה (COVID-19) ועם הדרכים למניעת התפשטותה באוכלוסייה. חשוב להבין מהי עוצמת השיח בהקשר לסוכרת, מהם מקורותיו והנושאים שעולים בו, על מנת את לשפר התמיכה באמצעות האינטרנט בתקופת משבר.  

        מטרות: למפות ולאפיין את השיח בשפה העברית אודות סוכרת באינטרנט לאורך תקופת הגל הראשון של התפרצות מחלת נגיף הקורונה והתקופה שקדמה לה.

        שיטות: נאספו ונותחו נתונים כמותיים לגבי שכיחות והתפלגות הודעות פומביות שפורסמו במדיה החברתית בין 1.1.2020 ל-26.5.2020. בנוסף, בוצע ניתוח איכותני למדגם של ההודעות.

        תוצאות: בתקופת הגל הראשון ביחס לתקופה שקדמה לה חלו עליה בהיקף השיח אודות סוכרת ושינוי בנושאים שבמרכז השיח. הבדל משמעותי בין התקופות נמצא בהיקף השיח האינפורמטיבי לגבי הקשר בין סוכרת לקורונה (COVID-19) (עלה מ-6% ל-39%). שינוי הפוך בהיקף השיח נמצא ביחס לתזונה לא בריאה (ירד מ-27% ל-17%) ולחוסר פעילות גופנית (ירד מ-6% לאפס) כגורמים לסוכרת. במהלך הגל הראשון של המגיפה פורסמו שיחות בנושא דאגה וחרדה לגבי התמודדות עם מחלת נגיף הקורונה ולגבי השלכות המצב על התמודדות עם הסוכרת. תהיות לגבי שלמות ונכונות מידע עלו בהקשר ל-COVID-19, תוך פנייה להתייחסות של גורם מקצועי.

        דיון: רשתות חברתיות מקוונות הן מקור מרכזי לידע ותמיכה עבור אנשים עם סוכרת. מדיה חברתית עלולה להוות כר פורה לדיסאינפורמציה ולהפצת חרדות, בעוד שניתן להשתמש בה כפלטפורמה למענה לצרכי מידע ולתמיכה רגשית.

        סיכום ומסקנות: חשוב למצוא דרכים להעביר באמצעותן מידע מהימן ומסרים מקצועיים, בפרט לגבי הגורמים לסוכרת בשגרה ובמשבר, משמעות קבוצת סיכון להשפעות מחלת הקורונה, התנהגות מומלצת בתקופת משבר ודרכים אפשריות לקשר עם צוותים רפואיים – כל זאת תוך מענה להיבטים רגשיים והפחתת חרדה

        איתמר רז
        עמ' 634-637

        מזה זמן רב שסוכרת הפכה למגפה בעולם ובישראל. בעולם מספר חולי הסוכרת מתקרב ל-500 מיליון ובישראל ל-600,000 עם מספר דומה של אלו עם טרום סוכרת בסיכון גבוהה לסוכרת ומחלת לב. בישראל רשומה הסוכרת כגורם תמותה רביעי אחרי סרטן ומחלת לב. אולם זוהי סטטיסטיקה חסרת בסיס, מכיוון שסוכרת היא גורם מרכזי להתפתחות של מחלת לב וכלי דם, אי ספיקת כליה וסרטן. סוכרת מכפילה את הסיכון למחלת לב כליה וסרטן ולתמותה מהן. ומכאן סביר להניח שסוכרת היא גורם ישיר או עקיף לתמותה של למעלה מ-15% האוכלוסייה בישראל. סוכרת היא גורם עיקרי לאי ספיקת כליות ולב, עיוורון, פגיעה עצבית, וקטיעת רגליים. ומכאן סוכרת היא גם גורם לפגיעה משמעותית באיכות חייהם של הלוקים בה, ליכולתם לתרום לחברה, ולעומס כלכלי כבד על מערכת הרפואה

        אוגוסט 2021

        רבקה לייבו-ארוש, יובל קונצמן, יהודה שינפלד, דורון קומנשטר, ארנון כהן, הווארד עמיטל
        עמ' 527-532

        הקדמה: מעבר לתפקידו כקושר ומאחסן ברזל הפריטין מהווה גם כסמן לדלקת חדה. היפרפריטינמיה קיצונית מופיעה במצב דלקתי סוער, בזיהום חמור, בהפרעות במשק הברזל ובמחלות ממאירות. בספרות הרפואית דווח שקיים קשר ישיר בין ערכי הפריטין המוגברים לפרוגנוזה גרועה.

        מטרות: מטרת העבודה היא אפיון נבדקים שבהם נצפו ריכוזי פריטין גבוהים בנסיוב לצורך בחינת האטיולוגיות האפשריות והערכת המתאם שבין ריכוז הפריטין לבין הפרוגנוזה והתמותה.

        שיטות: נערך מחקר עוקבה היסטורי בין השנים 2016-2002 על בסיס נתוני מאגר המטופלים של שירותי בריאות כללית, שלו כארבעה וחצי מיליון מבוטחים. במחקר נכללו מטופלים חיים בני 18 שנים ומעלה עם ערך פריטין מעל 10,000 ננוגרם/מיליליטר אשר נקבע במסגרת אשפוזם בבתי חולים שונים בארץ ואמבולטורית דרך קופת חולים כללית נכללו במחקר.

        לאחר מעבר על הרשומות הרפואיות של כל מטופל התבצעה הערכה וסיווג המאפיינים הדמוגרפיים. בוצעה חלוקה לאטיולוגיות ומדדי מעבדה נוספים רלוונטיים. חושבו פרופורציות של הנתונים הנ"ל והושוו לאוכלוסייה הכללית באמצעות מבחן חי בריבוע.

        תוצאות: היארעות ההיפרפריטינמיה הקיצונית הייתה מובהקת סטטיסטית במטופלים עם מחלות אוטואימונית וראומטולוגיות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בין המטופלים המאושפזים, ב-62% מהם זיהום בחיידק או בנגיף היווה את הסיבה העיקרית להיפרפריטנימיה. במטופלים האמבולטוריים ההיפרפריטינמיה נותרה משנית לעירויי דם כרוניים במטופלים עם המוגלובינופתיות והיענות ירודה לטיפול במצמידי ברזל. מתוך 21 ביופסיות מאיברים מעורבים לרבות קשריות לימפה, לשד עצם וכבד, רק בחמישה מטופלים (6.8%) נצפתה המופגוציטוזה בביופסיה האופיינית ל Hemophagocytic lymphohistiocytosis.

        מסקנות: היפרפריטינמיה קיצונית עם ערכים מעל 10,000 נ"ג/מ"ל נמצאה בזיקה למחלות שונות וביניהם מחלות אוטואימוניות ושגרון (ראומטיות), רק במקצת מהחולים ניתן לאתר את תסמונת Macrophage activating syndrome/ Hemophagocytic lymphohistiocytosis.

        קטיה דולניקוב, רחלי נווה, באהר כריים, זאהר עזאם, אמיר קרבן, משה פליגלמן, אילון איזנברג, איילת רז-פסטר
        עמ' 493-496

        לימודי הרפואה בטכניון מתקיימים במסלול שש שנתי, והשלב הקליני מתחיל במחצית השנייה של השנה הרביעית עם סבב ברפואה פנימית. עם פרוץ מגפת הקורונה (COVID-19) והפסקת הלימודים הקליניים בתקופת הסגר, ולנוכח חוסר הוודאות לגבי עתידה של השנה האקדמית תש"פ 2019-2020, חיפשנו בפקולטה לרפואה בטכניון חלופה ולו חלקית להוראת הרפואה הפנימית.

        תכננו והוצאנו לפועל פורמט הוראה המתבסס על יחידות שבועיות המועברות בקבוצות קטנות עם מדריך פרטני דרך פלטפורמה מקוונת (ZOOM). כל שבוע התחיל עם בוחן מקוון דרך מערכת Moodle אשר התבסס על קריאה מראש של 3-2 פרקים ב-20th edition Harrison's Principles of Internal Medicine textbook,. בהמשך השבוע התקיימו שני מפגשים באורך כשעתיים כל אחד עם הטיוטור ותרגול "מקרים מתגלגלים" הרלוונטיים לנושאי הלימוד. בנוסף, הסטודנטים קיבלו גישה ללא תשלום לקורס מסחרי של מטופל וירטואלי – Aquifer case- based internal medicine course לצורך תרגול נוסף של תרחישים קליניים.

        עם סיום הסגר וחזרה למחלקות, התבקשו הסטודנטים למלא משוב ייעודי במטרה להעריך את שביעות רצונם ממתכונת הלמידה ויעילותה. שיעור המשיבים עמד על 81% (97 מתוך 120 סטודנטים). סך הכול שביעות הרצון מהקורס הייתה 3.8/5. רכיב הלמידה אשר זכה להערכה הגבוהה ביותר בסבב היה הדיונים על המקרים הקליניים עם המדריך עם ציון 4.5/5.

        מקצוע הרפואה הוא מקצוע שולייתי, וערכה של ההוראה הקלינית במחלקות לא יסולא בפז ולא נמצא לה תחליף. לנוכח הנסיבות, מצאנו לנכון לנצל את זמן ההמתנה ללמידה מרחוק. הרושם כי פלטפורמה מקוונת יכולה לתת מענה להוראת החומר העיוני, אך בנוסף, תוכל לאחר התאמות, לאפשר תרגול וחיזוק מיומנויות קליניות מסוימות. פורמט ההוראה המוצע סיפק אלטרנטיבה ראויה לסטודנטים בטווח הקצר ולטעמינו מומלץ לשקול שילוב טכנולוגיות עזר דומות גם בטווח הארוך.

        רחל ימין, אנס עיסא, ג'לאל בטחיש, יעל ברמן, עלי סרסור, כרמית רמון, עליזה זיידמן
        עמ' 488-492
        טיפולי הפיזיותרפיה בשגרת המחלקה הפנימית הם חלק אינטגרלי מהמענה הרפואי הניתן למאושפז וכוללים טיפול נשימתי, תנועתי, הערכה תפקודית, וכן תכנון המשך טיפול במסגרות השיקום השונות. בית חולים השרון, מרכז רפואי רבין, הוסב לאשפוז חולי קורונה ביום 15.3.20 ונערך לקליטה של 200 חולים בנגיף. המחלקות הפנימיות הוסבו לשלוש מחלקות לאשפוז חולי קורונה וחדרי הניתוח הוסבו למחלקת טיפול נמרץ נשימתי. יתר מחלקות האשפוז נסגרו לפעילות רגילה והפכו למחלקות תומכות. הסבת בית החולים לאשפוז חולי קורונה בהתראה קצרה, אילצה אותנו לבנות מתכונת עבודה חדשה תוך כשבוע ימים, ללא נוהל מוכר או היכרות קודמת עם ההשלכות הטיפוליות בהתמודדות עם הנגיף. בהתאם למציאות החדשה, שירות הפיזיותרפיה נערך למתן טיפול מתאים ומיטבי, תוך כדי הבנת התנהלות המחלה החדשה על פי שלביה, הצרכים הקליניים של המאושפזים, ותנאי הבידוד הנדרשים. בתקופה זו, שארכה כחודשיים, טיפלנו ב-97 מטופלי קורונה בדרגות חומרה משתנות וביצענו 462 טיפולים, מתוכם 166 טיפולים במגע אישי בתוך מתחם הבידוד ו-296 טיפולים מרחוק בעזרת אמצעים דיגיטליים. מאמר סקירה זה נכתב במטרה לחלוק את הניסיון הקליני שצברנו בהבנה ובבחירת אמצעי טיפול הפיזיותרפיה המיטביים עבור חולי הקורונה, החל משלב האשפוז החד (acute) ועד לשלב ההחלמה
        אבישי אליס, הווארד עמיטל
        עמ' 486-487

        הגיליון הנוכחי של 'הרפואה' מוקדש לרפואה הפנימית. גיליון זה נכתב במהלך המאבק בנגיף הקורונה. בקרבות אלה נשאו בעול המחלקות הפנימיות ברחבי מדינת ישראל. במאמרים שמובאים בגיליון זה יש ביטויים שונים למגפה זו, אשר אתגרה קלינאים רבים בישראל ובעולם, ומוצגים בזווית ובאספקלריה שלנו [3-1]. במקביל, במהלך שנה זו נמשך במלוא עוזו המאבק של רופאי המחלקות הפנימיות ושל האיגוד לרפואה פנימית על הצבת הרפואה הפנימית בראש המאבק לשינוי פני הרפואה הציבורית בתחום האשפוז. חרף העומסים הכבדים במחלקות, נשיאה בעול הקורונה המשיכה להתקיים, בצד המאבק למימוש המלצות ועדת טור-כספא מחקר קליני ובסיסי אשר חלק מפירותיו אנו רואים פה בגיליון מיוחד זה. עובדה זו מכבדת שבעתיים את החברים אשר התפנו ונרתמו לכתוב את פרי תוצאות מחקרים אלה על דפי כתב העת הרשמי של ההסתדרות הרפואית בישראל – 'הרפואה'. הגיליון הנוכחי משקף את פרי עמלם של רבים מחברינו, מצעירי הרפואה הפנימית ומן הבכירים שלה. להלן אנו מתכבדים לשזור את החוט הקושר בין המאמרים השונים.

        יוני 2021

        ישראל עמירב
        עמ' 397-398
        סתיו 2020, לשבת על המרפסת, קומה 15 בדירה השכורה בנווה שרת תל אביב. בין המגדלים יש רוחות נעימות, רחש הרוח כבריזה כמעט כל היום. בעת הזו אין לי ספק שרוח שכזאת מעיפה את הקורונה ולא נותנת לה לשקוע על שום משטח לידי. אולי אף לא באוויר

        מאי 2021

        אורית קרניאלי-מילר, רון מימון, יעל בנימיני
        עמ' 291-296

        הקדמה: מגפת הקורונה הציבה אתגרים ייחודיים בפני צוותים רפואיים בכלל ובתחום המיילדות בפרט, תחום שבו לא ניתן היה לדחות את הטיפול. טיפול מיטבי בתקופת הקורונה חייב עמידה בדרישות משתנות והקפדה על בטיחות הצוות והמטופלות לצד שמירה על קשר קרוב וישיר עם המטופלות.

        מטרות: ללמוד מנקודת מבטם של רופאים ורופאות במיילדות על האתגרים, הצרכים וההתמודדות בתקופת הגל הראשון של הקורונה.

        שיטות מחקר: מומחים ומתמחים (7 נשים, 6 גברים) מארבעה בתי חולים, שעבדו בתחום המיילדות בתקופת הגל הראשון של הקורונה, רואינו בראיונות עומק חצי מובנים שנותחו בשיטת ההיטמעות/התגבשות שפותחה ברפואה.

        תוצאות: הממצאים מגלים כי לצד ההתגייסות המרשימה של הצוותים לליווי הנשים בתקופה זו, רופאים ורופאות נתקלו באתגרים שונים, ביניהם הצפה של מידע והנחיות; תחושת חוסר שקיפות של המערכת עם הנחיות סותרות ומשתנות; תחושה של אי שמירה מלאה עליהם ועל צורכיהם הבסיסיים; קושי בקיום מסגרות רגילות של תקשורת בתוך הצוות; התמודדות עם חרדה של מטופלות ובני משפחתן; צורך לנסות לשמר אוירה חיובית של לידה יחד עם צורך להציב גבולות, לשמור מרחק ולהתמגן. הצוותים חשו צורך בהכשרה בהתמודדות עם החרדות של הצוות והמטופלות כמו גם מציאת דרכים לשמור על קשר מקצועי-חברי ביניהם.

        מסקנות: תקופת הקורונה אילצה את צוותי המיילדות לשנות נהלים ולהתנהל אחרת. הם הדגימו מחויבות גדולה לאפשר ליולדות חוויה חיובית, גם במגבלות הקורונה, יחד עם קושי גדול בחוויה שלהם הנמצאים בעצמם תחת התמודדות עם החששות מהנגיף, התרחקות של אחרים מהם ומתן מענה לצרכים חדשים שעולים.

        דיון: דיווחים מהעולם וממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות הדאגה למנגנונים שיאפשרו שמירה על האמון של אנשי צוות ומטופלות במערכת, באופן שיקדם מתן טיפול בטוח ואיכותי.

        לסיכום: זיהוי האתגרים והכוחות הקיימים בצוותים הרפואיים מאפשר להבין את צרכיהם בעת התמודדות עם מגפה, ביניהם דאגה לצורכיהם כאנשים, כבני משפחה, החשופים לסכנה וצריכים לעבוד בה כמו גם הדאגה להכשרה במיומנויות שיסייעו להם להתנהל במצבים אלו.

        עמנואל בר, יהודה לרמן, ח'יתאם מוחסן
        עמ' 285-290

        בדצמבר 2020 החל מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה בישראל בשימוש בתרכיב BNT162b2, המבוסס על טכנולוגית mRNA, הנחשבת חדשה בתחום החיסונים. תחילה חוסנו בני 60 שנים ומעלה וחברים בצוותי רפואה, וכיום החיסון פתוח לכלל האוכלוסייה מבני 16 שנים ומעלה. כדי להשיג חסינות קהילתית (חסינות עדר), יש צורך בהתחסנות של 60%–70% מהאוכלוסייה. נכון לאמצע פברואר 2021 קיבלו את מנת החיסון הראשונה כ-42% מהאוכלוסייה בישראל, ושיעור המתחסנים בקרב בני 50 שנים עולה על 70%. למרות הצלחה זו שיעור המתחסנים נגד קורונה נמוך באוכלוסייה החרדית והערבית לעומת שיעורם באוכלוסייה היהודית הכללית בישראל. במאמר זה נסקור את הגורמים שעשויים להשפיע על קבלת חיסונים נגד קורונה על סמך מאמרים ומחקרים מישראל ומהעולם.

        מסקירה זו עולה, כי הגורמים המשפיעים על הנכונות להתחסן נגד קורונה כוללים חששות באשר לבטיחות החיסון וקיומן של המלצות להתחסן שנתנו מעסיקים או הרופאים המטפלים, וגם אי-כפיה של מתן החיסון. נוסף על כך נראתה שונות בנכונות להתחסן לפי מאפיינים סוציו‑דמוגרפיים, כגון תעסוקה, קבוצות גיל ומגדר ואף השתייכות פוליטית. אוכלוסיות מיעוט בפרט חשופות למידע מוטעה אודות חיסונים. הן האוכלוסייה הערבית הן האוכלוסייה חרדית נחשבות קבוצות מיעוט באוכלוסייה הישראלית ומאופיינות באורח חיים ייחודי להן ובהשתייכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומאפיינים אלו, בין היתר, קידמו את ההיארעות המוגברת של קורונה בתת-קבוצות אלו. יש צורך דחוף למצוא פתרון ייעודי לצורכיהן הייחודיים של אוכלוסיות מיעוט אלו, הנתונות בסיכון של השפעת מידע מוטעה בנושא, כדי להגביר את ההיענות שלהן לקבלת חיסונים נגד קורונה. פעילות זו צריכה להיעשות נוסף על בחינה מעמיקה של הגורמים לחוסר התחסנות באוכלוסיות אלו בכלל ונוסף על מאמצים לצמצום פערים חברתיים-כלכליים בין תת-קבוצות באוכלוסייה

        מורן פרידמן, נועה גור אריה, עדי אורבך, נדב חדד, אלואיז חדד, דינה רחל צימרמן
        עמ' 279-284

        מגפת הקורונה הציבה בפנינו אתגרים רבים, וביניהם ניהול דיאדת יולדת-ילוד, דיאדת מניקה-יונק וכן ההנקה, תוך קידום בריאותם ומניעת הדבקה בנגיף בקהילה ובתי החולים, מהשעות הראשונות לאחר הלידה ומהלך תקופת ההנקה. קיימת תמימות דעים בעולם כולו לרבות איגודים רפואיים מובילים בעולם, כי הנקה היא בעלת חשיבות קצרה וארוכת טווח לבריאות האם ותינוקה, לבריאות הציבור וכן לכלכלת בריאות. יתרה מכך, הוכח כי הנקה ו/או חלב אם מפחיתים תחלואה זיהומית ובפרט זיהומים בדרכי הנשימה בקרב תינוקות וילדים. אמנם אין זו התמודדות ראשונה של מערכות הבריאות עם נגיף ממשפחת הקורונה, אך כשרב הנסתר על הגלוי בהקשר של נגיף חדש, החששות מובילים להתערבויות שונות והנחיות לעיתים אינן שקולות דיין בתחשיב תועלת לעומת סיכון ברמת הפרט והחברה. במאמר סקירה זה, ברצוננו לסקור את ההנחיות של הארגונים המובילים בעולם אשר פורסמו בנושא נגיף הקורונה והנקה במהלך המגפה והנימוקים להנחיות אלו. ברפואה מבוססת ספרות, אנו שואפים למתן הנחיות המתבססות על שקלול הידע הרפואי הקיים, רצונות ואמונות המטופל והערכה קלינית. מטרת סקירה זו היא להדגיש את הצורך בחקר מתמיד של התחלואה בעת מגפה גם בהקשרה של הנקה, חציבת המידע הקיים בנושא מגפות והנקה, ובד בבד, מתן הנחיות מבוססות הספרות גם בנושא הנקה תוך תחשיב כלל שיקולי תועלת אל מול סיכונים.

        יוסף עוזיאל
        עמ' 276-278
        עם תחילת מגפת הקורונה החל שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ בריאומטולוגיה ילדים. תוך ימים בודדים הוקם אתר רישום לאיסוף מידע על ילדים עם מחלות שגרוניות (ראומטיות) החולים בקורונה, ובמקביל נפתח אתר רישום למטופלים ובני המשפחה. נכתבו דפי עמדה והנחיות איגוד. עם גילוי התסמונת הדלקתית דמוית מחלת קוואסאקי לאחר תחלואת קורונה, נפתח רישום בינלאומי גם אודות תסמונת זו. המידע המצטבר הראה כי תחלואת קורונה בילדים ובילדים עם מחלות שגרוניות אינה קשה. נמצא גם כי גבר השימוש ברפואה מרחוק

        מרץ 2021

        הדר רותם בטיטו, צופית דהן, דורון הלפרין, אודי קצנל
        עמ' 155-160
        לשיקום שמיעה נודעת חשיבות רבה, שכן ידוע כי ההשלכות של ירידה בשמיעה עלולות להשפיע על המטופל במישור החברתי, המקצועי והמשפחתי, ובילדים נראה גם קשיי למידה וקושי ברכישת שפה. הדרך הנפוצה לשקם שמיעה היא באמצעות מכשירי השמיעה הקונבנציונאליים הממוקמים באופן חלקי או מלא בתעלת השמע החיצונית. מכשירי שמיעה המושתלים לאוזן התיכונה מציבים אפשרות נוספת לאנשים שמכשירי השמיעה הקונבנציונאליים אינם מתאימים להם מסיבות רפואיות, בעיקר עקב מחלות של תעלת השמע החיצונית והאוזן התיכונה. שתלים אלו מורכבים מחלק פנימי, מושתל, המכיל רכיב המחובר לעצמות השמיעה ומעביר להן את גל הקול באופן מכני (רטט) ורכיב חיצוני שדומה למכשיר שמיעה. גל הקול מגיע אל הרכיב החיצוני, מומר לאות דיגיטאלי ובהמשך לאות מכני המרטיט את עצמות השמע באמצעות השתל המחובר אליהם. במאמר זה מוצגת פרשת חולה של מטופלת אשר הושתלה עם Vibrant Soundbridge, לאחר ניסיונות חוזרים בשימוש במכשירי שמיעה קונבנציונליים שנכשלו עקב דלקות אוזן חיצונית חוזרות. המטופלת הפיקה תועלת רבה משתל זה, ולכן השימוש במכשירי שמיעה המושתלים לאוזן התיכונה עשוי להיות אפשרות נוספת לשיקום שמיעה של מטופלים שאינם יכולים להשתמש במכשירי השמיעה הקונבנציונאליים
        מרינה איזק, ורד יהלום, יסמין מאור, אורן צמחוני, דניאל כהן, יעקב חן, אילת שנער
        עמ' 139-143

        מסוף שנת 2019 הקהילה הרפואית בעולם מתמודדת עם מחלה הקרויה Corona Virus Disease (COVID-19) שנגרמת על ידי נגיף ה-SARS CoV-2. הנגיף עובר מאדם לאדם בעיקר באמצעות נתז נשימתי, גורם לתסמינים שונים ומגוונים, ועיקר התחלואה הקשה והתמותה מופיעה בקרב אוכלוסיות בסיכון.

        מחקרים בעולם הראו שקיים ייצוג יתר של בעלי סוג דם A בקרב חולי קורונה וסיכון מוגבר שלהם לסבול מאי ספיקה נשימתית לעומת אפקט מגן לבעלי סוג דם O. בין הטיפולים המקובלים למחלה נמנה גם מתן עירויי פלסמה. בישראל הקים משרד הבריאות פרויקט לאומי של איסוף פלסמה בתהליכי פרזיס ממחלימים בשירותי הדם של מד"א, ואישור הטיפולים, במסגרת ניסוי קליני או כטיפולי חמלה, על ידי ועדת מומחים במשרד הבריאות והצט"מ. עד למועד כתיבת הסקירה טופלו בארץ כ-3,300 חולים, שקיבלו כ- 6,600 מנות פלסמה (שתי מנות לכל חולה). ניתוח ראשוני של נתוני 49 מהם העלה שיפור ב-49% מהחולים, ונמצאה חשיבות לרמת הנוגדנים במנות שקיבלו.

        מנות הפלסמה נתרמו על ידי 4,800 תורמים מתנדבים, שב-72.2% מהם נמצאו נוגדנים בבדיקות סרולוגיות, אך נצפתה ירידה של 16.5%/חודש ברמת הנוגדנים בתרומות פלסמה חוזרות.  בניגוד למחקרים שפורסמו בעולם, בארץ לא נמצאה שכיחות יתר של סוג דם A בין התורמים המחלימים לעומת אוכלוסיית תורמי הדם.

        למרות שיעור גבוה של מחוסנים באוכלוסיית ישראל, עדיין טיפול בפלסמה ממחלימים מהווה אמצעי זמין לחולי קורונה מאושפזים עם מחלה בינונית או קשה. הפלסמה משמשת גם כמקור לייצור גלובולין עשיר בנוגדנים לטיפול בחולי קורונה או להכנת תכשיר לחיסון סביל מונע לאוכלוסיות בסיכון שלא התחסנה בחיסון אקטיבי מסיבה כלשהי.

        שירן בורד, יורם אפשטיין, נורית גוטמן, מילכה דונחין, רונית יעקובוביץ, אוהד כהן, יהודה ניומרק, אסנת קידר, ינון שנקר
        עמ' 132-138
        בישראל, המובילה את התחסנות האוכלוסייה בחיסון הקורונה בהשוואה המדינות בעולם, עטיית מסכות ושמירה על ריחוק פיזי מומלצות כאמצעי לקידום בריאות ציבור ולמניעת ההדבקה וההדבקות בנגיף קורונה. והמלצות אלה יישמרו למשך זמן מה נוסף. בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הקפדה על יישום הנחיות לאומיות לעטיית מסיכות אינה אוניברסלית, זאת למרות שיש בישראל זמינות ונגישות למסכות יעילות ובמחיר סביר. לצוותים רפואיים ולצוותים במקצועות אחרים בתחום תפקיד חיוני בהפצת מידע לציבור לגבי החשיבות של עטיית מסכות ולעידוד השימוש במסכות בצורה נכונה ועקבית. סקירה זו מתייחסת לחשיבות עטיית המסכה, סוגי המסכות והיעילות שלהן, חסמים לשימוש נרחב ומתמשך במסכות (פיזיים, פסיכולוגים, חברתיים, כלכליים), כמו גם לאסטרטגיות לשיפור ההיענות להנחיות בנושא המסכות, כגון: שינוי נורמות חברתיות באמצעות התערבויות מקומיות ממוקדות, ובקרה ממשלתית על איכות המסכות ועלותן

        פברואר 2021

        יהודה לרמן, דניאל סינקלר
        עמ' 117-121

        במאמר זה, מוצגות פסיקות של מבחר רבנים המשתייכים לזרם הדתי-לאומי והחרדי בישראל ובחו"ל. הפסיקות התפרסמו בעקבות התפרצות החצבת. כל הפוסקים תמכו ללא סייג בחובה ההלכתית של המבוגרים להתחסן ולחסן את הילדים נגד חצבת. הם הסתמכו בהחלטתם על נתונים מדעיים המעידים על התפשטות החצבת ועל הסכנה הכרוכה בהיעדר חיסון של האוכלוסייה, לאחר ששקלו בדעתם גם את טענות מתנגדי החיסונים. הפוסקים אינם תומכים באופן גורף בכל החיסונים; הם מתנגדים לדוגמה לחיסון נערות ונערים בכיתה ח' נגד נגיף הפפילומה. לנוכח הסכנה שבהימנעות מקבלת חיסונים בקרב קהילות דתיות וחרדיות בישראל ולנוכח החיסון נגד נגיף הקורונה שהוכנס לאחרונה לשימוש בישראל, הקהילה הרפואית חייבת להכיר את הפסיקה ההלכתית בנוגע לחיסונים, כדי לדעת כיצד להדוף את הטענה כי ההלכה אוסרת קבלת חיסונים.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303