יהודה שינפלד, יחזקאל סידי, דוד עזרא

מח' לרפואה פנימית א', ב', וג' מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, הפקולטה לרפואה, סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במשך מאות שנים היוותה הרפואה הפנימית מלכת הרפואה. מבלי לפגוע בזכויות ההתמחויות השונות, עד לפני 2-3 עשורי שנים היה ברור לכל בוגר מצטיין בפקולטה לרפואה שאינו מתעניין במקצועות הכירורגיים, שעליו לבחור במקום הראשון בהתמחות ברפואה פנימית. ואכן, בוגרים אלו איישו ומאיישים את תפקידי המנהלים במרבית המחלקות לרפואה פנימית בישראל.

עדיין הרפואה הפנימית היא מלכת הרפואה, עקב מיגוון החולים המצוי בברור ובטיפול במחלקות לרפואה פנימית, היכולת לשלב מחקר בסיסי וקליני, האתגרים העומדים בפני הרופאים הפנימיים, ועוד. לא פלא אפוא, ששלושה דיקני הפקולטות לרפואה בישראל באים ממסגרות הרפואה הפנימית, בדומה לכך שמירב הרמטכ"לים באו מתוך יחידות חי"ר מובחרות.

טל בוניאל (1), פנחס דנון (2)

שירותי הרוקחות (1) והחטיבה לפסיכיאטריה (2), מרכז רפואי שיבא, תל השומר

העלייה בשיעור הטיפול בצמחי מרפא ושיווקם הנרחב בבתי מרקחת ובבתי טבע, לעתים ללא כל פיקוח או ייעוץ מקצועי, מחייבת את אנשי המקצוע לנקוט בגישה חדשה. לצמחי מרפא רבים יש השפעה על מצב הרוח, החשיבה וההתנהגות, ולכן רבים מהלוקים בתסמינים נפשיים שונים פונים לרפואה הטבעית ולקבלת טיפול.

במאמר זה נביא מספר דוגמאות לצמחי מרפא ששיווקם נפוץ, הניתנים כטיפול בתסמינים פסיכיאטריים, ונדון ביעילותם ובבטיחות נטילתם.

שרונה אמר, נגה טיבן, חאלד כרכבי, דורון חרמוני

המח' לרפואת משפחה, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה

קיימים בספרות דיווחים רבים על החשיבות של חדילה מעישון, עיסוק בפעילות גופנית ושמירה על תזונה בריאה. אין עדיין מספיק מחקרים בספרות העולמית בכלל ובישראל בפרט, המעידים שייעוץ רפואי אכן משפיע על מטופליו לשנות את אורח-חייהם. במחקר זה בחנו אם בפגישת רופא-מטופל המוקדשת כולה לנושא של רפואה מונעת ניתן לגרום לשינוי באורח-החיים של מטופלים, דהיינו הפסקת עישון, פעילות גופנית וירידה במשקל.

במחקר נכללו 88 מטופלים בגילאי 25-50. המטופלים זומנו לפגישה בת 20 דקות עם רופא-המשפחה. בפגישה קיבלו המטופלים הדרכה אישית מרופא-המשפחה בתחומים של עישון, פעילות גופנית ותזונה בריאה. ההדרכה הותאמה לכל מטופל. כעבור 6-12 חודשים, רואיינו המטופלים טלפונית. הנתונים עובדו ונותחו באמצעות תוכנת SPSS לחלונות.

מתוך 25 מעשנים, חדלו לעשן שתי מטופלות (8%); חמישה (20%) מעשנים הפחיתו מספר הסיגריות שעישנו ביום. לאחר ההתערבות חלה עלייה במספר האנשים שעסקו בפעילות גופנית קבועה – 56.1% לעומת 2.7% לפני ההתערבות. העלייה נמצאה משמעותית מבחינה סטטיסטית (p<0.001). בקרב מטופלים הלוקים בעודף-משקל (BMI 26.9-25) ובהשמנת-יתר (27>BMI) נמצאה ירידה משמעותית סטטיסטית (p<0.001) ב-BMI בעקבות ההתערבות. בקרב מטופלים בעלי משקל תקין (BMI 24.9-20) ונמוך (20<BMI) נמצאה ירידה ב-BMI – אולם היא אינה משמעותית סטטיסטית.

בעידן שבו שיקולים כלכליים מכבידים על עבודתו היומיומית של הרופא ועל החלטותיו, הראנו כי פגישה קצרה בין רופא למטופל, שאינה כרוכה בעלות גבוהה, עשויה לתרום לשינוי באורח-חייו של מטופל.

יהושע שמר, יהודה שינפלד,

מערכת "הרפואה"

"הרפואה", עיתונם של הרופאים בישראל, משקף את הפעילות הרפואית הקלינית בישראל. מירב ומיטב הרופאים שולחים מאמרים ל"הרפואה" והעיתון המופץ בקרב כל חברי ההסתדרות הרפואית בישראל, מהווה כרטיס ביקור עדכני של המחברים ואמצעי להעברת מידע בין הרופאים והחוקרים. הודות לכך, הגיע עיתון "הרפואה" בשנים האחרונות לרמה מקצועית גבוהה מאוד והדבר בא לידי ביטוי גם במלאכת העריכה הצרופה. כתיבת מאמר מדעי-רפואי היא אומנות לשמה. היא כוללת שלבים רבים, החל מגיבוש הרעיון המרכזי, דרך איסוף החומר, ניתוח הנתונים ועיבודם ועד לדרך הצגת הדברים בצורה מגובשת ובהירה ברמה מדעית הולמת. כתיבה לעיתון "הרפואה" מטילה על המחברים תוספת נכבדה של התייחסות לשפה העברית המהווה מיקטע נוסף במרקם הכולל של מעשה האומנות.

יהודה שינפלד

המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במאמרי הקודמים, ניסיתי להתריע על מספר נושאים הקשורים במצבה בהווה של הרפואה הפנימית, עם שימת דגש מיוחד על ההשלכות העתידיות על צורת הפעילות, גורלם של החולים ועתידו של הרופא הפנימי החוקר. נמצא, שהמחלקות ברפואה פנימית נתונות תחת לחץ יוצא דופן, אשר גדל והולך ובמצב של תת-תיקנון. מצבים אלו מובילים לריבוי טעויות, אי שביעות רצון של מאושפזים ובני משפחותיהם, טרוניות ותלונות ואף תביעות משפטיות. במקביל, עולה אי-שביעות הרצון של המתמחים, המלווה בנטישת המערכת תוך סיכון עתידה של המחלקה לרפואה פנימית.

במאמרי הנוכחי, אני רוצה לתאר את אופי ההתקבלויות במחלקה הפנימית ביום פעילות שיגרתי, המזכיר מחד-גיסא את הפעילות היומיומית השוטפת בחדר מיון ומאידך גיסא, משתווה להגדרה של "פיגוע המוני". הגדרה זו על פי מינוח צה"ל כוללת: אירוע שבו מספר הנפגעים או קצב הגעתם עולה על יכולת הצוות הרפואי הקיים לתת טיפול רפואי מיטבי לכל נפגע.

איתן ישראלי

המכון למחקר ביולוגי בישראל, נס ציונה

פרס נובל בפיסיולוגיה או ברפואה לשנת 2000 הוענק במשותף לשלושה חוקרים: ארביד קרלסון, פול גרינגארד, ואריק קנדל, על תגליותיהם בשטח "העברת אותו במערכת העצבים".

במוח האדם יש יותר ממאה מיליארד תאי עצב, המחוברים ביניהם ברשת ענפה ואינסופית של חיבורים. העברת אותות בין התאים נעשית בתיווך של חומרים כימיים, המגשרים על הסינפסות המפרידות בין התאים. לכל תא יכולות להיות אלפי נקודות מגע כאלה עם תאי עצב אחרים. שלושת חתני הפרס גילו תגליות חשובות הקשורות בהעברת האותות בין התאים בתהליך שנקרא העברת אותו איטית. תגליות אלה היו חיוניות להבנת התיפקוד הטיבעי של המוח, וכיצד הפרעות בהעברת אותו אלו עלולות לגרום למחלות במערכת העצבים ולמחלות נפש. בצד מימצאים אלה, פותחו תרופות לטיפול בהפרעות כנ"ל.
 

Regulation of Natural Medicines in Israel and Abroad

T. Lavy, B. Haran, J. Shemer, S. Shani

Israel Ministry of Health, Pharmaceutical Policy and Economics Unit; Israel Center for Technology Assessment in Health Care; Gertner Institute for Epidemiology and Health Policy Research; Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hand-in-hand with the public's growing interest in health care, there has been an increasing demand for natural health products considered both safe and medically effective. But many such products have not been shown to meet efficacy and safety criteria and therefore can not be registered as pharmaceuticals. On the other hand, it is quite clear that some products do have pharmacological activity and are being used for therapeutic or preventive effects.

In Israel, the marketing rules for food or dietary supplements prevent their manufacturers from claiming medicinal/healing properties that the product might have, and allow only limited health statements. But great demand for these products has created massive publication attributing medicinal indications for products whose quality, efficacy and safety have neither been examined nor proven according to accepted medical criteria.

We review the regulation and supervision of natural health products in Israel and other developed countries and find a broad range of opinions about natural health products. They range from acceptance as conventional drugs reimbursable by the health insurance, as in Switzerland and Germany, to their status as dietary supplements requiring no significant authorization or supervision, as in the USA.

Analysis of the current situation in Israel and the western world would indicate that some natural health products do possess pharmacological activity and therefore manufacturers should be allowed to make limited claims for specified therapeutic properties. A stricter set of registration regulations are needed for proof of safety, efficacy and quality of these products, but more lenient than those for registering a pharmaceutical product.

Reactions of Patients to Complementary Medicine

Bella Bar-Cohen, Freda DeKeyser, Nurit Wagner

Division of Nursing and School of Nursing, Hadassah Medical Center, Jerusalem

350 patients attending 11 large out-patient clinics completed questionnaires evaluating attitudes to, and experience with complementary medicine. 129 (36%) respondents reported using complementary medicine. 14% of them used complementary medicine for the current medical problem for which they were attending the clinic.

Pain was the most common medical problem for which complementary medicine was used, followed by respiratory problems and cancer. Common therapeutic modalities used were acupuncture, homeopathy, nutrition and herbal medicine.

Women, the secular as opposed to the religious, and those with higher education were more apt to use complementary medicine. No differences were found in age, national origin, length of living in Israel, and diet (vegetarian, natural foods or regular diet) between those who used complementary medicine and those who did not. No relationship was found between the use of complementary medicine and perceived poor health status, locus of control, or satisfaction with the doctor-patient relationship.

What Primary Care Physicians Think of Israel's Health Policy Reform

Revital Gross, Hava Tabenkin, Shuli Brammli-Greenberg

JDC Brookdale Institute, Jerusalem, HaEmek Hospital, Afula; and Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

Opinions of the National Health Insurance (NHI) Law held by primary care physicians were surveyed. A questionnaire was submitted (April-July 1997) to 930 primary care physicians employed by sick funds, including general practitioners, family physicians, pediatricians and internists. Response rate was 86%.

They supported the main components of the NHI law. It was considered desirable "to a great" or "very great extent" to allocate funds to sick funds based on age and number of members (76%), to require them to accept all applicants (72%), to designate a uniform basket of services (65%), to allow members to transfer freely between funds (63%), and to allow sick funds to sell supplemental insurance (59%). However, only 41% were satisfied with the implementation of the law.

Multivariate analysis showed that employment by Maccabi, Meuhedet, or Leumit sick funds had an independent effect on low satisfaction with the law as implemented, and on negative opinions about the uniform basket of services, the accepting of all applicants, and allocation of funding based on age and number of members. Those employed by the Maccabi and Meuhedet funds were in favor of allowing sick funds to sell supplemental insurance.

The findings of the study have implications for policy-makers interested in increasing support for national health reform by physicians. It is important to examine possibilities of developing direct channels of communication between national policy-makers and physicians, as well as institutionalizing mechanisms that involve physicians directly in formulation of national policy.

Familiarizing Medical Students with Hospital Social Worker's Role 

Barbara Rabin (Rabinowitz), Dafna Manor

Dept. of Social Work, Meir Hospital, Kfar Saba

Patient care in a general hospital is usually provided by a multi-professional team. Treatment is most effective when each professional understands the functions of the various other members of the team. Professional literature and research have highlighted differences in perception by social workers and physicians of the proper function of the medical social worker.

Our social work department has developed a teaching program for medical students to enhance their knowledge with regard to this issue. It is presented at a single-session group meeting of an hour and a half, with structured content and goals.

Use of Civilian Emergency Departments by Israel Defense Force Soldiers 

A.D. Cohen, A. Porath, R. Bessorai, A. Shulman, Y. Snir

Medical Corps, Israel Defense Forces; Depts. of Medicine F and Orthopedics and Emergency Dept., Soroka University Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

Many physicians, civilian as well as in military, feel that some referrals of soldiers to civilian emergency departments are inappropriate and that soldiers should receive medical attention within their military units. We therefore evaluated referrals of soldiers to our emergency department.

707 referral letters from military physicians and the corresponding emergency room discharge letters were evaluated. Most soldiers were referred for mild trauma (45.0%) or miscellaneous diseases (52.9%); 22 (3.1%) were hospitalized.

It appears that some military physicians use the civilian hospital emergency department as a surrogate for an out-patient specialty clinic and for x-ray and laboratory services. This is in contrast to the designated functions of the emergency department which are to provide emergency and trauma services and to evaluate the need for hospitalization of referred patients.

Decompression Sickness in Divers Treated at the Israel Naval Medical Institute 

A. Gil, A. Shupak, H. Lavon, Y. Adir

Israel Naval Medical Institute, Israel Defense Forces, Haifa

Clinical characteristics of 125 divers treated for decompression sickness (DCS) in the hyperbaric multiplace chambers of this Institute during 1992-1997 were analyzed retrospectively. In 62 (51%) the diagnosis was DCS Type I (joint pain or skin involvement) and in 60 (49%) DCS Type II (neurological, inner ear or pulmonary disease). Risk factors for the evolution of DCS were depth and duration of the dives involving accidents, violation of recommendations of the decompression tables, and repeated dives.

Results were available for 112 of the 125 patients. 54 of them (48%) recovered completely, and another 54 recovered partially; 4 did not respond to treatment. Inner ear DCS was less responsive to hyperbaric oxygen treatment (p=0.0001). There was significant improvement of neurological function in those with severe neurological injury (p=0.0001). Rapid diagnosis and transportation of divers with DCS to a hyperbaric chamber is of crucial importance.

Israel Naval Medical Institute: 20 Years of Applied Research, and Future Goals 

Ran Arieli, Avi Shupak

Israel Naval Medical Institute, Medical Corps, Israel Defense Forces

The Israel Naval Medical Institute (INMI) is unique as a research center located in a naval base and having close inter-relations with naval underwater units. It is ideal for applied research, and for mutual exchange of needs and of ideas and instructions.

Factors making this institute so suitable for applied research include: direct personal communication with combat divers, professional naval divers, submariners, civilian recreational divers and professional civilian divers, as well as naval vessel crews prone to seasickness; hyperbaric oxygen therapy is administered in cooperation with a large neighboring hospital.

Close spatial and personal relations with an academic institution (the Technion, with its Faculties of Medicine, Biology and Biophysics) provide a basis for cooperative research which expands research capabilities, and allows access to extensive expertise, instrumentation and equipment. Close ties with physicians who served at the INMI in the past also bring them into this research community.

During their specialization, physicians may spend up to 6 months working with us on a research project. Undergraduate, graduate and post-graduate students may complete their research at our institute with the agreement of their parent academic institutions.

Much of the research can be released to the international community. However, some is classified, serves only internal needs or is not of public interest. The number of published papers has stabilized since 1991 at about 16 a year.

Studies of gas exchange and oxygen toxicity originate mainly in the Hyperbaric Research Unit, research on motion sickness in the Motion Sickness and Human Performance Laboratory, and work on hyperbaric and diving medicine in the Clinical Section of the INMI.
 

Ethnicity and Emergency Department Visits in the Negev

Shahar Livnat, Eyal Almog, Gad Rabinowitch, Yoram Snir

Dept. of Emergency Medicine, Soroka University Medical Center and Dept. of Industrial Engineering and Management, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

The population of the Negev consists mainly of Jews and Bedouin, who have very different life styles. Patients of both ethnic groups use our emergency department exclusively, providing a unique opportunity to study comparative patient habits.

In gathering and processing the information we used Data Mining technology, which allows search for unique patterns in large data bases. We examined demographic data on some 64,000 emergency department visits during 1997-8, mostly medical and surgical cases, but not trauma cases. Many more were by Bedouin than Jews, and between the ages of 25 and 44, more by women than men. There were changes in trends in comparison with an arrival survey conducted some 11 years before.