• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        אוקטובר 2001

        פול פרום, יוסף ריבק וחיים כהן
        עמ'

        פול פרום (1), יוסף ריבק (1), חיים כהן (2)

         

        (1) המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית, רעננה, (2) שירותי בריאות כללית – המחלקה לרפואה תעסוקתית, חולון

         

        זיהומים המועברים דרך הדם בתי-חולים, מוגבלים בדרך-כלל לנגיפים של דלקת כבד נגיפית מסוג B, דלקת נגיפית מסוג C ונגיף הכשל החיסוני באדם (HIV). קיים סיכון משמעותי להעברת זיהום מחולה נגוע לעובד בריאות. לפיכך, מן הצורך לנקוט בכל פעולות המנע האפשריות, לרבות 3 זריקות חיסון כנגד דלקת נגיפית מסוג B, ווידוא קיום הגנה באמצעות בדיקות סרולוגיות וטיפול נוסף, לפני הצורך. מאחר שלא ניתן להפחית את הסיכון לחולה במגע עם רופא מנתח שהוא נשא של דלקת כבד נגיפים מסוג B או C או נשא של נגיף הכשל החיסוני (HIV), לרמה מתקבלת על הדעת, על רשויות הבריאות לדון ולהחליט לגבי כשירותו של רופא כזה להמשיך לנתח. במאמר זה נסקרים הסיכונים שבזיהומים אלו והדרכים למניעתם.

        ספטמבר 2001

        ארנון ד' כהן, חיים ראובני, נחמה גולדשטיין ומיכאל אלקן
        עמ'

        ארנון ד' כהן (1,3), חיים ראובני (2,3), נחמה גולדשטיין (1,3) ומיכאל אלקן (1,3)

         

        המכון למחלות זיהומיות (1), המח' לניהול ומדיניות מערכות בריאות (2), מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון (3), באר-שבע

         

        זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (זדנ"ע) נגרמים במרבית המקרים על ידי נגיפים. עם זאת ידוע, שקיימת נטייה לטיפול יתר באנטיביוטיקה בחולי בזדנ"ע. נערכה עבודה תיאורית במטרה להערכיך טיפול אנטיביוטי במתבגרים עם זדנ"ע במירפאה ראשונית. בעבודה נכללו 394 מתבגרים עם זדנ"ע, ותועדו המדדים הקליניים הבאים: נזלת, שיעול כאב לוע, כאב בליעה, חום, תפליט של השקדיים, הגדלת השקדיים ושריעות קישריות-הלימפה בצוואר. במקביל תועדו התרופות שנרשמו. מישטחי לוע נלקחו מכל החולים, ללא קשר למתן טיפול אנטיביוטי. נמצא, שטיפול אנטיביוטי ניתן ל-99 מ-370 חולים (26.8%) עם מישטחי לוע עקרים. בחולים אלה הועלתה שכיחות גבוהה של המימצאים הבאים: הגדלת השקדיים (66.7%), תפליט על פני השקדיים (48.5%), שריעות קישריות-לימפה של הצוואר (42.4%), היעדר נזלת (40.4%), היעדר שיעול (32.0%) וחום (31.3%). על-סמך תוצאות העבודה ניתן להסיק, שטיפול אנטיביוטי עודף ניתן למתבגרים זדנ"ע. סיבות אפשריות למימצא זה הן מדדים קליניים המחשידים לזיהום סטרפטוקוקי, טיפול אנטיביוטי מוקדם, שאינו מסתמך על תוצאות מישטח לוע, או תבחין אנטיגן סטרפטוקוקי וריבוי רופאים מטפלים. לדעתנו, אין מקום להתחיל בטיפול אנטיביוטי במתבגרים עם זדנ"ע, אלא בהסתמך על תוצאות מישטח לוע או תבחין אנטיגן סטרפטוקוקי. בנוסף מומלץ להימנע מתיפקוד מירפאה ראשונית בעלת ריבוי רופאים מטפלים, מבלי להבטיח את המשכיות הטיפול על-ידי אותו רופא.

        אפריל 2001

        דניאל אלבירט, מרב פרנקל-רובין, דויד ארגז, זאב שטגר
        עמ'

        דניאל אלבירט, מרב פרנקל-רובין, דויד ארגז, זאב שטגר

         

        המח' לרפואה פנימית ב', המרכז הרפואי קפלן, רחובות, מסונף לפקולטה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים

         

        בעבודה הקלינית עומדים הרופאים, פעמים רבות, בפני התלבטויות איבחוניות וטיפוליות של חולים במצב קשה, לגביהם האבחנה אינה. וכך, קיימים מצבים בהם לא ניתן לקבוע בוודאות, האם הבסיס למחלה או זיהומי-חיידקי, מחלה זיהומית אחרת (לדוגמה, מחלה נגיפית) או מחלה דלקתית שאינה זיהומית. לדוגמה, בחולה הלוקה במחלה אוטואימונית, לא תמיד ניתן לקבוע האם האבחנה היא התפרצות של המחלה הבסיסית המצריכה טיפול בסטרואידים או בתרופות מדכאות-חיסון, או שהחולה לוקה בזיהום חיידקי חד או באלח-דם המצריכים גישה טיפולית שונה לגמרי (אנטיביוטיקה). באופן דומה ניתן לתאר מצבים נוספים, כמו האבחנה בין דחיית שתל לבין זיהום מישני לצורך הערכת התגובה הדלקתית בחולה שמצבו קשה מבוססים על הערכה קלינית סובייקטיבית ובדיקות דם כגון נוסחת-דם. שקיעת-דם ורמות CRP (C-reactive protein) או ציטוקינים אחרים בנסיוב כדוגמת IL-6 – כולם מדדים בעלי סגוליות נמוכה יחסית. כמו כן, תרביות (דם,שתן, כיח וכד') המהוות מרכיב חיוני לאיבחון זיהומים, מצריכות זמן (בדרך כלל ימים) עד לקבלת תוצאה. בנוסף, תרביות עקרות אינן שוללות תהליך זיהומי (טיפול חלקי באנטיביוטיקה, חיידקים מיוחדים וכד'). מכאן, שקיים צורך במדד מעבדתי זמין מהיר וטוב יותר, שיאפשר איבחון מהיר וגישה טיפולית נכונה.

        ינואר 2000

        י' דומניץ, ר' אבישר וח' סביר
        עמ'

        Corneal Infection - Causes and Effects on Vision

         

        Y. Domniz, R. Avisar, H. Savir

         

        Ophthalmology Depts., Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Hasharon Hospital, Petah Tikva

         

        We conducted a retrospective 5-year survey of corneal infections treated in the ophthalmology ward of Hasharon Hospital. The most frequent type of corneal infection was corneal abscess; the most frequent cause was Staphylococcus albus, although this bacterium is not reported as a frequent cause of corneal infections.

        There was improvement in visual acuity in 69.2% and no change in 15.4%. Corneal infection by Pseudomonas aeruginosa was the most frequent cause of worsening of corneal acuity (23.08%). The greatest improvement of visual acuity was in those with corneal ulcers. The worst visual acuity was in those with corneal abscesses. Pseudomonas aeruginosa was the main cause of infection in contact-lens wearers.

        In the world medical literature, Staphylococcus albus is considered of very low virulence. This bacterium was the most frequent cause of corneal infections in our study so it may have greater virulence in Israel.

        נובמבר 1999

        עאמר חוסיין, יוחנן נשיץ ודניאל ישורון
        עמ'

        Fulminant Meningococcemia Presenting as a Gastroenteritis - Like Syndrome

         

        A. Hussein, Y. Naschitz, D. Yeshurun

         

        Depts. of Emergency Medicine and of Medicine A, Bnai Zion Medical Center and Bruce Rapport Faculty of Medicine, Haifa

         

        Neisseria meningitidis infection (meningococcemia) is very common throughout the world. It usually presents as meningitis or sometimes pharyngitis. A gastroenteritis-like syndrome, with diarrhea, vomiting and abdominal pain, may occur in children but is very rare in adults. Search of the medical literature revealed only 3 such cases, all in young adults.

        We report an 80-year-old woman who presented with fever, diarrhea and abdominal pain. Meningococcus infection was later suspected, and proved by culture. Although treatment was intensive and included ceftriaxone (Rocephin) and garamycin, she did not respond and died 40 hours after admission. We draw attention to the possibility that what is usually a common symptom can be the first presentation of a serious, often fatal condition.

        מרץ 1999

        יהודה לרמן, גבריאל חודיק, חווה אלוני ושי אשכנזי
        עמ'

        Is Official Data on Reported Morbidity Valid? Hepatitis A in Israel as an Example

         

        Yehuda Lerman, Gabriel Chodik, Hava Aloni, Shai Ashkenazi

         

        Occupational Health and Rehabilitation Institute, Ra'anana, Schneider Children's Hospital, Petah Tikva, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Hepatitis A is one of the most frequently reported notifiable infectious diseases in Israel. The annual incidence as reported is around 70/100,000. The physician or the diagnostic laboratory notifies the district health office of the Ministry of Health.

        The purpose of this research was to evaluate the sensitivity of passive surveillance of hepatitis A morbidity among adults, 18 years and over. Methods included study of notifications to the Ministry of Health or hospitalizations of cases of hepatitis A and of positive laboratory tests results (IgM) for hepatitis A. We estimated the extent of under-reporting by 2 different methods of extrapolation.

        Data based on passive surveillance among the adult population, between 1.1.1993-31.12.1994, comprised less than 1/5 of the actual number of cases. Physicians notified about 6.2% of their hepatitis A patients. 5.1% of the notifications to the district health office were sent twice or more, usually both by the physicians and labs.

        The official data on hepatitis A morbidity, based on passive surveillance, are considerably underestimated. Physicians and public health officials should be aware that such data may not accurately reflect the magnitude of the risk or the amount of disease that can be prevented. Efforts should be made to improve this situation.

        ספטמבר 1998

        לימור גורצק-אוזן, דרורה פרייזר ורון דגן
        עמ'

        Epidemiology of Invasive Hemophilus Influenzae B Infections in Bedouins and Jews; Conjugate Hib Vaccines

         

        Limor Gortzak-Uzan*, Drora Fraser, Ron Dagan

         

        Pediatric Infectious Disease Unit and Dept. of Epidemiology, Soroka Medical Center and Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        From 1989 to 1996, 139 cases of invasive Hemophilus influenzae B (Hib) infections were identified in children in the Negev, 110 of which occurred before introduction of the conjugate vaccine (1989-92). At that time there were 60.5 cases of Hib per 100,000 in the Negev among children under 5 years of age. During 1995-1996, when Hib conjugate vaccine was part of the regular immunization program, Hib decreased to 6.5 cases per 100,000 in that age group. The effectiveness of PRP-OMP vaccine was 96.5% among Jews and 89% among Bedouins, and the efficacy of the immunization program was 99.99%. This degree of success exceeded all expectations based on the literature. During the whole study period, Hib infections were more frequent among Bedouins than Jews. There was no significant difference in the occurrence of Hib among Jews in the Negev before and after the vaccine was introduced. Hib among Bedouins in the Negev was significantly more frequent than in the Israeli population as a whole before the vaccine was introduced. That gap narrowed after the vaccine was introduced because of the decrease in morbidity among the 2 groups.

        * Medical student.

        ינואר 1998

        ג'ורג' חביב וראמז אבו אחמד
        עמ'

        Six Cases of Acute Rheumatic Fever in One Year

         

        George Habib, Ramiz Abu-Ahmad

         

        Rheumatology Clinic and Dept. of Medicine, Nazareth Hospital; and Medical Dept. B, Carmel Medical Center, Haifa

         

        During 1995, 6 cases of acute rheumatic fever were diagnosed here. Taking into account differences in total admissions, this appears to represent an increase over 1994. Most of the cases were males, with average age at diagnosis 19.5 years. All were of low socioeconomic status. 50% had cardiac involvement, and 1 needed treatment with corticosteroids. Most had pharyngeal symptoms prior to the acute attack, and 1 patient had 2 prior episodes of rheumatic fever. A thorough epidemiological study should be done in the Nazareth area to assess the real incidence of acute rheumatic fever, and to determine whether there is a true increase in incidence.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303