• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מרץ 2009

        אורן וכט, יורם שניר, נדב דוידוביץ
        עמ'

        אורן וכט1, יורם שניר2, נדב דוידוביץ1

         

        1המחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב באר שבע, 2המחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, באר שבע

         

        מחבר מכותב:

        נדב דוידוביץ

         

        בשנים האחרונות עלה לדיון בעולם נושא נוכחות בני משפחה בזמן החייאה ובזמן ביצוע פעולות חודרניות. באופן מסורתי, בני משפחה לא הורשו להיות נוכחים בזמן החייאה. ההיגיון שעמד במשך השנים מאחורי הפרדת בני משפחה מקרוביהם בזמן החייאה היה, כי צפייה בבן משפחה בזמן החייאה – תהליך הכרוך בביצוע פעולות חודרניות – היא חוויה קשה ומיותרת עבור בני המשפחה, וכי בני משפחה הצופים בהחייאה יעברו חוויה טראומתית ויפריעו לצוות המטפל. אולם בשנים האחרונות חל שינוי במגמה, וקיימת פתיחות לאפשרות של הכנסת בני משפחה בעת החייאה. שינוי מגמה זה חל לנוכח שינוי גישה רחב יותר כלפי החולה ובני משפחתו, בעקבות ראייה של המשפחה כחלק חשוב מרשת התמיכה בחולה מחד-גיסא, ובעקבות התפתחות הצרכנות הרפואית מאידך-גיסא. בעקבות זאת אף נערכו מספר מחקרים בנושא ונכתבו הנחיות לשיתוף בני משפחה במהלך החייאה.

        משרד הבריאות הישראלי לא פִּרסם עד היום הנחיות בנושא נוכחות משפחה בזמן החייאה, ולפיכך נותרת נוכחות המשפחה בזמן החייאה לשיקולה של הנהלת המוסד הרפואי או של הצוות הרפואי המטפל.

        נוכחות בני משפחה בזמן החייאה עולה בשנים האחרונות כנושא חשוב לדיון וכחלק מתפיסת טיפול מבוסס חולה. יש לדעת מחברי מאמר זה לקדם דיון ומחקר בנושא זה גם במערכת הבריאות בישראל, לבדוק מדוע נוכחות בני משפחה בזמן החייאה אינה אפשרות קיימת בישראל, ואם קיימים מאפיינים ייחודיים במערכת הבריאות בישראל המונעים שינוי זה. כמו כן קיים הצורך לבחון עמדות של הצוות הרפואי, חולים ובני משפחותיהם, ומהן המשמעויות החברתיות, הלוגיסטיות, האתיות והמשפטיות של שיתוף בני משפחה בעת החייאה.
         

        מרץ 2000

        ענת לבר-סגל, מיגאל יוכטמן ופלטיאל וינר
        עמ'

        Carbon Dioxide Gas Embolism during Laparascopic Cholecystectomy

         

        Anat Laver-Segal, Miguel Iuchtman, Paltiel Weiner

         

        Depts. of Anesthesiology, Surgery A and Medicine A, Hillel Yaffe Medical Center, Hadera and Rappaport Medical School, The Technion, Haifa

         

        A case of carbon dioxide gas embolism during laparascopic cholecystetomy is presented. Prompt diagnosis and immediate treatment resulted in positive outcome. Laparascopic cholecystectomy is nowadays one of the most common operations for cholecystectomy and certainly the most frequent endoscopic surgical procedure. It is usually safe and effective. However, a number of serious complications have been reported during the procedure.

        Gas embolism is one of the complications that may occur during the initial gas insufflation or during dissection of the gall bladder. Symptoms are mainly related to the speed and the amount of gas that reaches the venous system. Early recognition and prompt treatment are required to prevent severe morbidity or even fatal outcome.

        Transesophageal echocardiography has detected many unsuspected cases of gas embolism. However, capnograph monitoring of end-tidal CO2, routinely used in everyday anesthesia, is highly reliable in alerting to the possibility of gas embolism and also in confirming its occurrence.

        In cases of suspected gas embolism close collaboration between anesthetist and surgeon is required.

        ינואר 1999

        מיגל יוכטמן, עמוס שטרנברג, ריקרדו אלפיסי, אהוד שטרנברג וצבי פיירמן
        עמ'

        Iatrogenic Gallstone Ileus: A New Complication of Bouveret's Syndrome

         

        Miguel Iuchtman, Amos Sternberg, Ricardo Alfici, Ehud Sternberg, Tzvi Fireman

         

        Depts. of Surgery and Gastroenterology, Hillel Yaffe Medical Center, Hadera, and Rappaport Medical School, Haifa

         

        Bouveret's syndrome involves gastric outlet obstruction caused by a gallstone in the duodenum. This type of gallstone ileus can be diagnosed and treated endoscopically. Endoscopic stone removal is especially indicated in poor risk patients. A dislodged impacted stone can migrate distally and cause small bowel mechanical obstruction. We report a 51-year-old woman who underwent endoscopic duodenal stone manipulation which resulted in small bowel obstruction.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303