חנן טאובר 

המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי קפלן, רחובות

הרופאים האורתופדים הראשונים בארץ ישראל המנדטורית טיפלו בעיקר בבעיות במערכת השריר-שלד באופן שמרני. טראומה כולל שברים טופלה על ידי הכירורגים הכלליים. המנתח האורתופדי המודרני הראשון היה ד"ר ארנסט ספירא, שעלה ארצה מצ'כוסלובקיה והקים שירות אורתופדי בבית חולים בילינסון ובמירפאת זמנהוף בתל אביב. בשנת 1948 הוא עבר לתל השומר, והקים שם מחלקות לאורתופדיה ומרכז לשיקום כולל לנפגעי חוט שדרה ולקטועי גפיים. במקביל, נפתחה מחלקה נוספת לאורתופדיה בתל השומר, בהנהלתו של  ד"ר שמואל אריה וייסמן, שעזב בשנת 1961 והקים את המחלקה לאורתופדיה בבית חולים איכילוב, ונתמנה לראש החוג לאורתופדיה הראשון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1955 פתח ד"ר מאיר מייקין את המחלקה לאורתופדיה בבית חולים הדסה בירושלים והקים את בית החולים אלי"ן לילדים נכים. בשנת 1951 נפתחה מחלקה לאורתופדיה בבית החולים אסף הרופא בראשותו של  ד"ר אנטול אקסר. במחלקה זו רוכזו רבים מנפגעי  מגיפת הפוליו משנות החמישים של המאה העשרים, טופלו ושוקמו שם. מרבית הדור הבא של מנהלי המחלקות לאורתופדיה בארץ ישראל היו חניכים של ארבעת הרופאים הללו. פריצות דרך חשובות בכירורגיה האורתופדית היו בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. הטיפול בשברים, שהיה רובו ככולו שמרני, הפך לטיפול לפי עקרונות ה-AO, תחילה מיפרק הירך ולאחר מכן מיפרק הברך, שבוצעו ברוב המחלקות לאורתופדיה בישראל. במקביל הובאו טכניקות חדשות לניתוחי עמוד השידרה. מוזכרים במאמר זה הרופאים שתרומתם להתפתחויות הללו הייתה מכרעת. התפתחות נוספת היתה גיבושה  של הכירורגיה של היד, מהלך שהובל על ידי ד"ר איזידור קסלר – מנתח יד בעל שיעור קומה בינלאומי.

¹מכבי שירותי בריאות, מחוז הצפון, ²שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, ³החוג לרפאות משפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, ⁴הלשכה לאתיקה, הר"י

מרבית העוסקים ברפואה נתקלים בדילמות אתיות מדי יום במהלך עבודתם. לא תמיד אנו מודעים לדילמות אלו, ופעמים רבות אנו מקבלים החלטות מתוך "תחושת בטן" וללא הבנה מעמיקה של המניעים לפעולתנו. עד לפני כעשור, כמעט שלא היו קורסים באתיקה רפואית במהלך ההכשרה הרפואית. הדיסציפלינה של אתיקה רפואית התפתחה מאוד בשלושת העשורים האחרונים, וכיום היא משלבת בתוכה ידע ותובנות הלקוחים מתחומי תוכן שונים, כגון: רפואה, פילוסופיה משפט ודת [2,1].

היחידה לרפואה אינטגרטיבית, מרכז דוידוף, המרכז הרפואי רבין, בית חולים בילינסון, פתח תקווה

למרות שתרופות מודרניות רבות ונפוצות ברפואה של ימינו מקורן בצמחי מרפא ובפטריות, רפואת הצמחים כמקצוע עצמאי איננה נכללת עוד בתוכניות הלימודים של הפקולטות לרפואה. מכאן, שהרופא המודרני אינו נחשף לרוב באופן יזום ומערכתי לעולם הריפוי המסורתי של צמחי המרפא. הצמח  Lei Gong Teng (הידוע גם בשמות Thunder God Vine, 雷公藤, Tripterygium Wilfordii Hook f.), שמקורו ברפואה הסינית המסורתית והוזכר כבר בכתבים עתיקים בני אלפי שנים כבעל תכונות ריפוי נוגדות דלקת, מהווה דוגמא מצוינת לגשר ההולך ונבנה בהדרגה בין עולם אומנות הריפוי המסורתי – שהיה מבוסס עד לאחרונה על תצפיות קליניות אמפיריות בלבד – לבין עולם הרפואה המודרני, המגדיר מחלות ומטפל בהן על סמך בסיס גנטי, מולקולארי, ביוכימי ודימותי מדויק. בסקירה זו, מובאים המימצאים העיקריים מתוך מספר גדל והולך של מחקרים קליניים ומעבדתיים שהתפרסמו במיטב כתבי העת הרפואיים בשנים האחרונות, המאששים את ההוריות המסורתיות שעבורן משמש הצמח ברפואה הסינית המסורתית. על סמך מימצאי מחקרים אלו, ולנוכח פרופיל היעילות והבטיחות של שורש הצמח נטול הקליפה, מוצע כי צמח זה ומרכיביו הפעילים ייכללו על ידי משרד הבריאות ברשימת צמחי המרפא המותרים לשימוש במדינת ישראל.

מחלקה פנימית ב', בית חולים קפלן, רחובות, מסונף לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

מעמדה של הרפואה הפנימית נחלש והולך לעומת תחומי ההתמחות הרבים שצמחו ממנה, ואיתה ירד קרנו גם של הרופא הפנימי הכללי. רוב המומחים הפנימאים ממשיכים כיום להתמחות שנייה, ולעבודה במכונים ובמירפאות, ונדמה שבדור הבא לא ייוותרו כמעט רופאים פנימיים כלליים שרואים בעבודה במחלקה פנימית את עיקר עיסוקם. מגמה זו מאיימת על המחלקות הפנימיות – הציר המרכזי של האשפוז במדינת ישראל – ומחייבת חשיבה קדימה ואולי אף שינוי מדיניות.

רמית מעוז-סגל

המרכז על שם זבלודוביץ למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

הרפואה המשפטית טומנת בחובה מפגש בין עולם המשפטים, המושתת על עקרונות חברתיים ופילוסופיים, ועולם הרפואה, שיונק מתפיסות מדעיות. בנושא נתיחות לאחר המוות, נוסף למורכבות זו גם נדבך נוסף- אחריות הרופא המשפטי לקבוע את סיבת המוות תוך התחשבות בחוק, ובכבוד המת וברצון משפחת הנפטר. בחרתי לעסוק בנושא, כיוון שלאור התפתחויות מדעיות בעשור האחרון, ביניהן שיטות לבדיקת רקמות, הדילמות הכרוכות בניתוחים הללו מעמיקות והולכות. בנוסף לכך, אמצעי דימות שנכנסו ליישום קליני בעשור האחרון כגון: Magnetic Resonance Imaging (MRI) ו-Nuclear Magnetic Resonance Imaging (NMRI) , עשויים להעמיק את הוויכוח הציבורי הנוגע לנתיחות הללו.  

במאמר נסקר נושא נתיחות שלאחר המוות בישראל מבחינה משפטית, תוך העלאת דילמות ומצבים שונים שהחוק משאיר ללא הסדר. מוצגים סוגי הנתיחות השונים שלאחר המוות, על מטרותיהן השונות וההבדלים ביניהן.

יהודית כהן¹, איריס ברשק², אמיר און³ 

¹מאגרי רקמות למחקר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, ²המכון לפתולוגיה, מאגרי רקמות למחקר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, ³המכון לרפואת ריאות אונקולוגית, מאגרי רקמות למחקר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

הקדמה: מחלות הסרטן הן גורם התמותה הראשון בבני אדם. זיהוי סמנים ייחודיים ומסלולים מטבוליים בדגימות רקמה ממאירה מחולים, עשוי להוביל להבנה טובה יותר של 'הביולוגיה של הסרטן', כמו גם לפיתוח אמצעים לזיהוי מוקדם וכן אמצעי ריפוי מותאמים וסגוליים לחולה. בנקי הרקמות למחקר במרכז הרפואי שיבא, מספקים לחוקרים חומר ביולוגי ממקור אדם (הומאני), אשר מהווה כלי עבודה משמעותי והכרחי, לביצוע מחקרים בתחום הסרטן.

מטרות: המרכז הרפואי שיבא שם לו למטרה להקים מאגרי רקמות למחקר במטרה לאסוף, לתעד, לשמר ולספק דוגמאות ביולוגיות ממקור אדם באיכות גבוהה ביותר, אשר יהוו כלי מחקר ראשון במעלה בהשגת הדרישות הגוברות של המחקר המדעי. מאגרים כאלה הם שותף מתבקש להאצת המחקר הרפואי ולפיתוח מוצרים רפואיים מתקדמים באמצעות משאבים קליניים, כל זאת, על מנת להביא לחולים את החלופות הטיפוליות הטובות ביותר.

שיטות עבודה: הפעילות נעשית על פי נהלים מסודרים ובאישור ועדת הלסינקי. לאחר החתמה על טופס הסכמה למחקר עתידי, אנו אוספים רקמת שאת, רקמה סמוכה ללא שאת, דם, נוזלי מיימת, נוזלי צדר (Pleural fluids), רקמות ב-OCT, תאים לתרבית ועוד. דוגמאות הרקמה נאספות ומעובדות בחדר הניתוח על ידי פתולוג מומחה, אך ורק לאחר שהוברר שלא ייגרמו פגיעה או נזק ביכולת אבחון המחלה או הטיפול בה. בנוסף, נאסף מידע דמוגרפי, קליני ופתולוגי לגבי כל תורם. הבנקים הקיימים במרכז הרפואי שיבא מסווגים לתחומים שונים (ריאות ובית חזה, מוח, אורולוגיה, דרכי עיכול, שד, גינקולוגיה, אא"ג, פה ולסתות, ילדים, אורתופדיה ועור).
סיכום: קיומם של מאגרי רקמות מוסדיים למחקר עתידי, מחייבים מאמץ מרוכז של צוות רב תחומי הכולל מקצוענים בתחומי הרפואה, המדע והפארא-רפואה. מחקרים העושים שימוש בדגימות המאוחסנות במאגרי רקמות כמו אלו הקיימים בשיבא, עשויים להוביל לפיתוח טיפולים חדשים, או אמצעים חדשים לבחינת הסיכון להתפתחות סרטן, או לאיתור אוכלוסיות בסיכון, או לאיתור סמנים מולקולאריים חדשים לגילוי מוקדם, או לבחינת הרגישות של תאים סרטניים לטיפולים שונים – כל זאת במטרה לקדם פיתוח של רפואה אישית.

¹איתן ישראלי, ²יהודה שינפלד

Israeli Biohazard Ltd¹ רמת גן, ²המרכז האוטואימוני על שם זבלודוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

עד עתה, כשחוקר או רופא היה שולח מאמר לכתב עת רפואי־מדעי, המאמר היה עובר תהליך של סיקור עמיתים review) (Peer ועל פי חוות דעת העמיתים, העורך שקל אם לקבל את המאמר או לדחותו. פרסום המאמר בכתב העת לרוב אינו חייב בתשלום כלשהו, אולם מספר כתבי עת יוקרתיים גובים תשלום עבור עמודים נוספים או תמונות שהמחברים עמדו על פרסומם בצבע. בנוסף, קוראים החפצים בשליפת המאמר ממקורו וקריאתו, נאלצים לעיתים לשלם על כך כמנויים או לפי מאמר.

נחמן אש

משרד הבריאות ואוניברסיטת אריאל

הכנס השנתי של הארגון האמריקאי לאינפורמטיקה רפואית, שהתקיים בשיקגו, ריכז  כ-2,300 משתתפים מכל העולם וכלל ערוצי תוכן רבים, ביניהם הצגות של עבודות מקוריות בהרצאות ובפוסטרים, הצגות של גורמים בתעשייה, דיונים בקבוצות עבודה שונות ותערוכה עשירה. המיקוד בכנס של AMIA הוא בהיבט האקדמי של העיסוק במערכות מידע רפואיות, תוך שמירה על הקשר עם העולם המעשי של השימוש במערכות בארגוני רפואה שונים. בכנס הוצגו המגמות המרכזיות של עולם המחקר בתחום מערכות המידע הרפואיות.

יובל שחר, רוברט מושקוביץ', דניס קלימוב 

מרכז המחקר למערכות מידע רפואיות, המחלקה להנדסת מערכות מידע, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

ניתוח נתונים קליניים של קבוצת חולים, אשר נאספו לאורך זמן ממקורות שונים, עשוי להביא לתובנות רבות. בפרט, ניתן (א) לגלות תבניות תלויות זמן שחוזרות על עצמן בשכיחות אשר היא מעל ערך סף מוגדר מראש, דבר אשר למעשה יוצר באופן אוטומטי אשכולות של התנהגויות שונות לאורך זמן של תת קבוצות של חולים, וכן (ב) לזהות בין התבניות כאלו אשר, יחד עם נתונים נוספים של החולים, כגון נתונים דמוגרפיים, עשויות לחזות תוצאות עתידיות בעלות משמעות קלינית, כגון פגיעה בכליה בחולה סוכרת.

ניתוח הנתונים תלויי הזמן יעיל בהרבה כאשר הוא כולל לא רק נתונים גולמיים, נקודתיים (חתומי זמן), אלא גם תקופות (מרווחים) שבהן תקפה פרשנות תלוית הקשר, ברמה מופשטת יותר, של הנתונים, כגון: תקופה של אנמיה מתונה, במקום מספר ערכי המוגלובין, או ירידה בתפקודי כבד, במקום מספר סדרות של ערכי אנזימים שונים. אולם פרשנות כזאת מחייבת ייצוג מפורש של הידע הרפואי הרלוונטי מראש, בבסיס ידע רפואי ובאופן הניתן לשימוש על ידי כלים חישוביים אוטומאטיים.

בסקירה זו אנו מציגים בקצרה כמה משיטות החישוב החדשניות שמפותחות במרכז המחקר שלנו, לצורך ניתוח נתונים קליניים רבי משתנים לאורך זמן, אנו מדגימים בעיקר כלים לחקירה ולגילוי ידע אשר מיועדים ליישום קליני של גורם קליני בנקודת הטיפול, ולחוקרים קליניים או לקובעי מדיניות שירותי בריאות.

ארז שלום¹, יובל שחר¹, איתן לוננפלד²

¹מרכז המחקר למערכות מידע רפואיות, המחלקה להנדסת מערכות מידע, הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ²החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

קווים מנחים רפואיים (קמ"רים) הם כלי המשפר את אחידות ואיכות הטיפול, מפחית את עלויותיו ומצמצם את שיעור האירועים הניתנים למניעה. יחד עם זאת, בצורתם הטקסטואלית הם לרוב אינם נגישים במידה מספקת בנקודת הטיפול, ולכן היענות הרופאים אליהם נמוכה. לכן, תמיכה של החלטה רפואית בהפעלה אוטומטית של קמר"ים עשויה לעזור לרופאים.

בשני העשורים האחרונים פותחו סביבות רבות להפעלה ממוחשבת של קמר"ים, אך מעט מאוד מחקרים נערכו על הנושא של הפעלת קמ"ר לאורך זמן ועל תרומתו לאיכות ההחלטות הרפואיות.

במאמר זה אנו מדווחים על הארכיטקטורה של מערכת תומכת החלטה, סוקרים את ההיסטוריה ואת המערכות העיקריות שקיימות, ומתמקדים בעבודה שנערכה במרכז המחקר למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן גוריון: פיתוח ספרייה דיגיטאלית של קמ"רים, כלים לרכישת הידע הרפואי הטמון בקמ"ר ומנועים להפעלתו. בפרט, מדווח במאמרנו על מערכת חדשה להפעלת קמר"ים – פיקארד – מערכת להפעלה ממשית של קמ"רים, כלומר, בין השאר, הפעלה לאורך זמן, אשר גם מוודאת שהמלצות המערכת אכן יושמו. 

מובאים בקצרה שני מחקרים שבהם הערכנו את מערכת פיקארד: אחד בתחום הקרדיולוגיה, שבו בוצעה הערכה טכנית ביישום קמ"ר למינון תרופת הקומדין במוקד אחיות טלפוני. השני בתחום המיילדות, שבו בוצעה הערכת תפקוד של תמיכה בהפעלה לאורך זמן של קמ"ר לרעלת הריון בסיוע 36 רופאים. תוצאות המחקר העלו, כי בעקבות הסתייעות במערכת ניכר שיפור באיכות ההחלטות (מ-32% ל-98%) ובהיענות לקמ"ר (מ-47% ל-92%). תוצאות אלו מלמדות, כי מערכת תומכת החלטה להפעלת קמ"ר עשויה למנוע תלות בין איכות ההחלטה, רמת התמחותו של הרופא, התרחיש הקליני, וההחלטה הפרטנית בתוך התרחיש. כיום, מערכת פיקארד מהווה רכיב מרכזי בפרויקט הקהילה האירופאית מוביגייד, שנועד לטפל בחולים כרוניים בביתם, תוך הסתייעות בחיישנים ובטלפון הנייד אשר אליו נשלחות התרעות והמלצות טיפוליות.

אילן זלינגר¹, נחמן אש²

¹ההנהלה הראשית, שירותי בריאות כללית, משרד הבריאות, ² משרד הבריאות ואוניברסיטת אריאל

מחבר מכותב: נחמן אש, משרד הבריאות ואוניברסיטת אריאל

מערכת הבריאות בישראל עוברת בשנים האחרונות תהליכי מחשוב מואצים, שהביאו להיקפי שימוש נרחבים במערכות מידע רפואיות בקופות ובבתי החולים. הקידוד הרפואי מהווה תשתית חיונית במערכות המחשוב הרפואי. מטרת הקידוד היא הבאת הנתונים במערכת המידע לתצורה פשוטה ואחידה, המקלה על הטיפול בהם באמצעים ממוחשבים. שימוש נכון בקידוד מאפשר למחשב לזהות, לארכב ולאחזר נתונים באופן מדויק ויעיל, ולתקשר עם מערכות מידע אחרות. שיטות קידוד נתונים אחידות מאפשרות תפקוד שיתופי או אינטראופרביליות, שהיא היכולת לתקשורת ואינטגרציית נתונים בין מערכות מידע שונות בארגוני הבריאות שונים. צורכי הקידוד הרפואי בישראל כוללים בין היתר רישום אבחנות ברפואת הקהילה במחלקות לרפואה דחופה ובאשפוז, רישומי פעולות וניתוחים, רישום אבחנות פתולוגיות, דיווח אבחנות אשפוז וסיבות פטירה למשרד הבריאות, דיווחי פעולות ואבחנות לצרכי חיוב כספי, איגום וניתוח נתוני אבחנות ברשמי מחלות כרוניות במחסני מידע ארגוניים, והעברת נתונים לרשמים לאומיים.

פרויקט שיתוף המידע הרפואי הלאומי ונוהלי משרד הבריאות, בצד פרויקטים של דיווח מדדי האיכות מהקהילה ובתי החולים, והתרחבות הטיפול באוכלוסיית המשרתים בצבא בקופות החולים, מחייבים הקניית רמה גבוהה של אינטראופרביליות למערכות המידע בארגוני הבריאות בישראל. השפעה נוספת לבחירת מערכת קידוד רפואי חדשה בישראל קיימת מצד מערכת הבריאות בארה"ב, אשר החליטה על הפסקת היישום של קודי ICD-9-CM שיושמו גם בישראל, ומעבר ליישום קודי ICD-10-CM לקידוד אבחנות וקודי ICD-10-PCS לניתוחים ופעולות. בנוסף החליטו האמריקאים לחייב את השימוש בקודי SNOMED-CT לצורכי קידוד רשימת הבעיות והאבחנות ברשומה הרפואית הממוחשבת, וכן לצורך דיווח מדדי איכות הטיפול הרפואי למרכז המדיקייר והמדיקאייד. לאור החלטה זו, בחר לאחרונה משרד הבריאות בישראל שתי שיטות עיקריות לקידוד המידע הרפואי: הדיווח על אבחנות באשפוז יבוצע באמצעות קודי ICD-10-CM, וקידוד כלל המידע הרפואי ברשומה הרפואית הממוחשבת יתבצע באמצעות קודי SNOMED-CT. סקרנו את מאפייניהן, יתרונותיהן וחסרונותיהן היחסיים והתאמתן למערכת הבריאות בישראל של שתי שיטות קידוד אלה.

לסיכום, הבחירה בקודי ICD-10-CM לדיווח על אבחנות רפואיות היא מחויבת המציאות, עקב ההפסקה המתוכננת לשנת 2014 של השימוש, העדכון והתחזוקה של קודי ICD-9-CM על ידי הממשל האמריקאי. מערכת הבריאות הישראלית תוכל להסתייע בניסיון האמריקאי למעבר לקידוד החדש. טרמינולוגיית SNOMED-CT על היקפה הנרחב, ויכולות התחקור המתוחכמות של הנתונים, תאפשר יישומים מתקדמים  בתחומי התמיכה הממוחשבת בהחלטות אבחוניות וטיפוליות, איתור חריגים, שיפור איכות ומניעת טעויות. 

אריה אוליבן¹, רחל נווה¹, דליה חסון-גלעד², אדם ברוך³

¹הפקולטה לרפואה, טכניון, חיפה, ²הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה, ³המחלקה למדעי המחשב, מכללת תל-חי

הקדמה: מקרים קליניים המוצגים במערכת ממוחשבת ("מטופלים וירטואליים", מו"ר) מאפשרים לתרגל ולבחון ידע, חשיבה קלינית, וכן כישורי החלטה והנמקה של סטודנטים לרפואה במגוון מצבי מחלה. עם זאת, חשוב לבחון כיצד תופסים הסטודנטים את שילוב תוכנת מו"ר בהוראה ובהערכה, כדי שכלי זה יוטמע במערכת הלימודים. בעבודה זו, בחנו את תפיסותיהם של סטנטים לרפואה לגבי היבטים שונים של תוכנת מו"ר שפותחה בפקולטה לרפואה של הטכניון. תוכנה זו מאפשרת שיחה חופשית (בכתב) עם המו"ר לצורך לקיחת אנמנזה וציון מימצאים שיש לחפש בבדיקה הגופנית. נוסף לכך היא מאפשרת להציג תמונות וסרטונים, להשמיע קולות לב ונשימה, ולהזמין בדיקות מעבדה, בדיקות דימות וכדומה. התוכנה עוצבה כך שתאפשר לימוד עצמי ותרגול "החולים", תוך קבלת משוב מיידי על הביצועים בזמן ובמקום המתאימים ללומד.

שיטות: לאחר שימוש בתוכנה ככלי לתרגול מגוון מקרי מו"ר והערכת הביצוע בעזרת התוכנה בבחינת סיום קורס מבוא לרפואה קלינית, התבקשו הסטודנטים לענות על שאלונים כדי לקבל את חוות דעתם ותפיסותיהם את שיטת התרגול וההערכה החדשים.

תוצאות: רוב הסטודנטים (יותר מ-95%) הסכימו באופן מלא או חלקי, כי למדו באמצעות תוכנת התרגול גישה למקרים קליניים שלא נחשפו אליהם די הצורך במהלך הקורס, ושהתוכנה סייעה להם לשנן את האבחנה המבדלת ולשפר את ידיעותיהם וניסיונם הקליני. כמו כן, הסטודנטים הסכימו כי התוכנה מלמדת ומתרגלת גישה לחולה וחשיבה קלינית. שיעור דומה הסכימו בצורה מלאה או חלקית כי תוכנת הבחינה בוחנת באופן הוגן ואובייקטיבי את דרישות הקורס, כמו גם הבנה קלינית.

דיון וסיכום: מהתשובות לשאלונים עולה, כי תוכנת מו"ר אינטרנטית מקובלת מאוד על הסטודנטים כאמצעי לתרגול ובחינה. מאידך, סטודנטים רבים מצפים להערכה גם ליד מיטת החולה, בכדי להשלים היבטים שלא ניתן להעריכם באמצעות תוכנת מחשב.

נחמן אש¹, אילן לוי²

¹משרד הבריאות ואוניברסיטת אריאל, ²אוניברסיטת אריאל

גיליון זה של עיתון "הרפואה" מוקדש בחלקו לטכנולוגיות מידע ברפואה, לקראת הכנס השנתי של הארגון הישראלי למערכות מידע ברפואה (Israeli Association of Medical Informatics – ILAMI), המתקיים בשבועות הקרובים (פרטים נוספים באתר הכנס - http://www.ilami.org ). בגיליון זה, רוכזו מספר מאמרי סקירה הנוגעים בסוגיות מרכזיות של הטמעת מערכות מידע רפואיות, לשיפור איכות הטיפול הרפואי ויעילותו.

מדינת ישראל התברכה בארגוני בריאות (קופות החולים ובתי החולים) המבינים את המרכזיות של מערכות המידע בניהול הארגון ובאספקת השירותים לקהל המטופלים. לאור זאת, מדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בשימוש במערכות מידע לכיסוי מרביתם המוחלט של המפגשים הרפואיים [1]. בעוד שבתי החולים וקופות החולים פעלו לפיתוח מערכות מידע בכל תחומי העיסוק שלהם, מעורבותו של משרד הבריאות באסדרה (רגולציה) של התחום הייתה נמוכה יחסית. בהיעדר יד מכוונת, פעל כל ארגון על פי צרכיו ושיקוליו, מבלי להביא בחשבון את הצורך באינטגרציה לאומית של המערכות, ולעיתים גם מבלי לשים את איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו כיעד מרכזי של פיתוח מערכות המידע בארגון.

גיל סיגל

המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות, הקריה האקדמית אונו, היחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, מכון גרטנר,הפקולטה למשפטים אוניברסיטת וירג'יניה, ארה"ב

·              המחבר הוא חוקר בכיר ביחידה למדיניות גנטית וביו-אתיקה, מכון גרטנר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת וירג'יניה ארה"ב, וראש המרכז למשפט רפואי, ביו-אתיקה ומדיניות בריאות, הקריה האקדמית אונו.

·              הצהרת ניגוד עניינים:  המחבר הוא CEO  בחברת "הסכמה MD", אשר עוסקת במתן מידע רפואי בפלטפורמה ממוחשבת. המאמר לא דן בכך ישירות אך למען הסדר הטוב והסרת ספק, מצוינת עובדה זו.

ההשפעה הניכרת של מערכות מחשוב ותקשוב על העשייה הרפואית מוגדרת כמהפכה, המשפיעה על  כל שלב בתהליך בעשייה הרפואית. במאמר זה אסקור חלק מן המשמעויות המשפטיות של יכולת ופריסה מתגברת של מערכות מחשוב ותקשוב ברפואה, תוך הפניית תשומת לב לתפיסה משפטית הרואה במערכות אלו נדבך חשוב בהעצמת מטופלים, בניהול סיכונים של מטפלים ומטופלים, בניהול משאבי הבריאות הציבורית ובהפיכת יכולות המחשוב המודרניות ל-Standard-of-Care לא רק בעיניים מקצועיות-רפואיות, אלא גם מנקודת מבט משפטית מחייבת.

גדעון מן¹, גל דובנוב-רז², רון גולן³, עצמון צור⁴

¹המחלקה לאורתופדיה, מרכז רפואי ספיר, כפר סבא, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, היחידה לרפואת ספורט ולמחקר על שם ריבשטיין, מכון וינגייט, הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בעניין חוק הספורט, ²מירפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בעניין חוק הספורט, ³מאוחדת ספורט, קופת חולים מאוחדת, רמת גן, ⁴מחלקת השיקום, בית החולים לגליל המערבי, נהרייה, הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בעניין הפעלת תחנות לרפואת ספורט

כל ספורטאי תחרותי בישראל נדרש על פי חוק לעבור בדיקה רפואית תקופתית לפני תחילת עונת התחרויות. הבדיקה התקופתית נועדה לגלות בעיות רפואיות שיש בהן כדי להשפיע על בריאותו של הספורטאי ולעיתים רחוקות, אף לסכן את חייו. היא כוללת מילוי שאלון רפואי-ספורטיבי, בדיקה גופנית מלאה ובדיקת אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג) במנוחה. החל מגיל מסוים ואילך, היא כוללת גם מבדק במאמץ. במחקרים רבים שנערכו בנושא ובניירות עמדה של ועדות וארגוני ספורט ורפואה רבים ברחבי אירופה, הודגשה חשיבות מילוי השאלון הרפואי-ספורטיבי, וביצוע הבדיקה הגופנית ובדיקת האק"ג במנוחה. החלת מבחן המאמץ כחלק מן הבדיקה שמבוצעת טרם עונת הפעילות, שנויה עדיין במחלוקת. בסקירה זו, יידון הבסיס המדעי שעל פיו כדאי יהיה להכליל בדיקות אק"ג במנוחה ולעתים אף במאמץ בקרב ספורטאים תחרותיים, במסגרת התקנות הרפואיות הנלוות לחוק הספורט בישראל.