פול פרום (1), יוסף ריבק (1), חיים כהן (2)

(1) המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית, רעננה, (2) שירותי בריאות כללית – המחלקה לרפואה תעסוקתית, חולון

זיהומים המועברים דרך הדם בתי-חולים, מוגבלים בדרך-כלל לנגיפים של דלקת כבד נגיפית מסוג B, דלקת נגיפית מסוג C ונגיף הכשל החיסוני באדם (HIV). קיים סיכון משמעותי להעברת זיהום מחולה נגוע לעובד בריאות. לפיכך, מן הצורך לנקוט בכל פעולות המנע האפשריות, לרבות 3 זריקות חיסון כנגד דלקת נגיפית מסוג B, ווידוא קיום הגנה באמצעות בדיקות סרולוגיות וטיפול נוסף, לפני הצורך. מאחר שלא ניתן להפחית את הסיכון לחולה במגע עם רופא מנתח שהוא נשא של דלקת כבד נגיפים מסוג B או C או נשא של נגיף הכשל החיסוני (HIV), לרמה מתקבלת על הדעת, על רשויות הבריאות לדון ולהחליט לגבי כשירותו של רופא כזה להמשיך לנתח. במאמר זה נסקרים הסיכונים שבזיהומים אלו והדרכים למניעתם.

רון בן-אברהם, דיאגו בלטרוטי, דוד ניב ואבי וינברום

מתן מישלב של אופיואידים בעלי זיקה שונה לקולטנים מסוג  ..........  הוכח כיעיל בהקלת כאב בחולדות. בעבודה זו, נבדקה בצורה כפולת-סמיות ההשפעה נוגדת הכאב הסב ניתוחי של מתן מורפין – אגוניסט טהור של הקולטן ........  ובופרנורפין – אגוניסט חלקי של הקולטן  ........  , בשלוש קבוצות של חולות (10 חולות בכל קבוצה) שעברו כריתת רחם בהרדמה כללית. המישלב התרופתי לשיכוך כאב במתן טרום ובתר ניתוחי כלל מתן תת-שידרתי של 0.3 מ"ג מורפין ותמיסת מי-מלח לתוך הווריד (קבוצה 1); מתן לתוך הווריד של 0.09 מ"ג בופרנורפין ומי מלח במתן תת-שידרתי (קבוצה 2); או מתן במישלב של מורפין ובופרנורפין במינונים שצוינו לעיל (קבוצה 3). קבוצה 3 קיבלה מינונים נישנים לתוך הווריד של בופרנורפין ומי-מלח במתן תת-שידרתי.

רמות הארגעה (sedation), החרדה והכאב, כפי שהוערכו על פי סולם מספרי או מדדי, היו שוות מיד לאחר הניתוח. אולם במדידה שנערכה 12 לאחר הניתוח, הודגמה דרגת ארגעה וכאב נמוכות באורח משמעותי בקבוצה 3 ובהשוואה לשאר הקבוצות. השפעת הבופרנורפין במינונים נישנים בקבוצה 3 היתה ממושכת יותר בהשוואה לקבוצה 2 (מתן לתוך הווריד ללא מישלב עם מורפין). שיעורי השפעות-הלוואי בקבוצות 2 ו-3 היו נמוכות ב-44% וב-42%, בהתאמה, בהשוואה לאלה שאובחנו בקבוצה 1. לא אובחנו סימני גמילה מערכתיים. לפיכך, מישלב של מורפין תת-שידרתי ומינון נמוך של בופרנורפין לתוך הווריד פועל כמשכך-כאב טוב יותר, ממושך יותר ועם שיעור נמוך יותר של השפעות-לוואי בהשוואה לנשים שעברו כריתת-רחם וקיבלו מורפין בלבד, במתן תת-שידרתי.

מודי משגב (1), שלמה ברלינר (2), עמירם אלדור (1)

(1) המכון להמטולוגיה, (2) המח' לרפואה פנימית ד' (היחידה לטיפול בנוגדי-קרישה), מרכז רפואי תל-אביב סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

ארגמנת תרומבוטית תרומבוציטופנית (את"ת) ( thrombotic thrombocytopenic purpura–TTP) היא מחלה רב-מערכתית קשה, ושכיחותה מוערכת ב- 3ץ7 חולים לכל 100,000 נפש. שיעור התמותה מהמחלה, שהיה למעלה מ-90%, ירד עד כדי 20%-10% בזכות השיפור בטיפול, המתבסס על החלפת פלסמה (plasma exchange). מנתונים שונים שנאספו לאורך השנים ידוע, כי בתהליך הפתולוגי מעורבים תאי אנדותל, גורם וון-וילברנד וטסיות, אך החוליה המקשרת את השלושה היתה חסרה. בסקירה זו נתמקד בעיקר בידע החדש אודות הפתוגנזה של המחלה; כיום, אנו לא רק מבינים אותה טוב יותר, אלא גם מבינים את ההיגיון בטיפול, שהתבסס עד כה על תצפיות קליניות.

גדעון הולן

המח' לרפואת-שיניים לילדים, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים

פגיעות באזור הפנים נגרמות כתוצאה מפעילויות ספורט, תאונות דרכים, התכתשויות, מעידות אקראיות ופגיעות מכוונות. פרט לפציעת הרקמות הרכות והסיכון לגרימת שברים בעצמות הפנים, גם השיניים עלולות להיות מעורבות בפגיעות כאלה. נמצא, שהפגיעה בשיניים שכיחה יותר בילדים ובני-נוער בהשוואה למבוגרים. השיניים הקידמיות העליונות מעורבות יותר מהשיניים האחוריות, בעיקר במצבים בהם השיניים העליונות בולטות ביחס לתחתונות. פגיעות בשיניים מתרחשות בעיקר במהלך עיסוק בפעילויות ספורט שונות.

[...]

המטרה במאמר זה היא להציג בפני ציבור הרופאים בכלל ורופאי מרפאות החירום בפרט, מצב חירום דנטלי בו נתלשת שן קבועה ממקומה, ולהגביר את מודעותם לחשיבות הרבה שיש לטיפול המיידי במניעת נזק בלתי הפיך לשיניים.

מוחמד מחאג'נה, שרון צימרמן-אביצרור, רפאל וייץ

היח' לנירולוגיה של הילד, מרכז שניידר לרפואת ילדים, פתח תקווה

נירופיברומטוזיס סוג 1 (נ"פ-1)* היא אחת המחלות השכיחות על רקע הפרעה בגן יחיד. שכיחות המחלה לפי עבודות שונות נעה בין 1/3,000-1/4,000. התורשה של מחלה זו, היא אוטוסומית שולטנית, אך שכיחות המוטאציות החדשות מגיעה עד ל-50% מהמקרים.

א' אבירם וא' וינברום

היח' להתעוררות והשהייה והמח' להרדמה וטיפול נמרץ, מרכז רפואי סוראסקי והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

היתרון ההישרדותי של מערכת העצבים, הרגישה לנוכחות פגיעה ברקמות ומאפשרת החלמה על ידי הימנעות ממגע מכל גירוי חיצוני, הוא חזק וקיים במרביתם המכריע של זני בעלי-החיים. למרות שהאבולוציה שימרה מנגנון זה גם בבני-אדם, לא אובחנה הבעיה טמונה במנגנון זה במצבים של "פגיעה מבוקרת", כמו בניתוח. רגישות-היתר לכאב הקיימת לאחר ניתוח גורמת למערכת העצבים לאבד את יתרונה ההישרדותי לנוכח הרפואה המודרנית: כתוצאה מכך, על האחרונה לדכא מנגנון הגנה זה, הגורם לאי-נוחות, למצוקה ולכאב למיליוני חולים מדי שנה.

כאב בתר-ניתוחי מהווה חוויה רבת-גורמים, המערבת אותות תחושתיים מתמשכים המופקים מריקמה פגועה וממערכת העצבים המרכזית, שגמישותה ותפקידה המווסת עברו שינוי. באורח מיטבי, על החולים לחוות אי-נוחות מיקטית בתקופה התבר-ניתוחית המיידית, דבר שהוא אפשרי בכוח ורצוי בפועל. התהליך אמור לכלול טיפול מקדים (טרום-ניתוחי) בכאב וגם טיפול תוך-ניתוחי, ומניעת הכאב הבתר-ניתוחי באופן קבוע, כל זמן שקיים שידור עצבי לא-תקין מהפצע והריקמה הסובבת אותו. על השיטות לשיכוך כאב להיות מכוונות לשלושה אזורים: נקודת הנזק בהיקף, שטף המידע העצבי הזורם לכיוון מערכת העצבים המרכזית והתאים במערכת העצבים המרכזית עצמה.

ראיד סלים, זהר נחום, אליעזר שלו

המח' לרפואת נשים ויולדות, מרכז רפואי העמק, עפולה והפקולטה לרפואה הטכניון - חיפה

תרומבוציטופניה (ת"ר) מוגדרת כמספר טסיות דם מתחת ל-150,000 למיקרוליטר, ושכיחה ב-7%-5% מההריונות, 75% מכלל מצבי ת"ר בהריון, הם תוצאה של תרומבוציטופניה הריונית (ת"ה), ב-20%-25% מהחולות ת"ר היא חלק מתיסמונת HELLP (hemolysis, elevated liver enzymes, low platelets) בנשים עם רעלת הריון. ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית (את"ח) מהווה פחות מ-4% מסך אירועי ת"ר בהריון. אבחנה מדויקת חשובה לשם מתן טיפול הולם מחד גיסא, ולשם מניעת פעולות מיותרות ומסוכנות, מאידך גיסא.

שי מרקו, אלעד לרון, משה מזור

החטיבה למיילדות וגינקולוגיה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

שיררומות רחם הן שאתות טבות ממקור של שריר חלק ומהוות גורם שכיח לדימום רחמי לא חד.

הן נפרדות מרירית הרחם, אך אינן עטופות קופסית סיבית. הטיפולים המוצעים כיום לחולות בשרירומות, כגון כריתת רחם, כריתת השרירומת עצמה וטיפולים נוספים אחרים, הם בעלי חסרונות. תיסחוף עורק הרחם באמצעות צינתור הוא טיפול חדש שהוצע על ידי Ravina וחב' ב- 1994. תיסחוף עורק הרחם הוא שיטה לא ניתוחית ומהווה כיום נקודת מיפנה בחשיבה הגינקולוגית ובטיפול בנשים עם שרירומות רחם תסמיניות המעוניינות לשמר את יכולת הפוריות שלהן. בשיטה זו מתבצע צינתור עורק הרחם וחסימת זרימת הדם לעבר השרירומות המסופקות על ידו. בסקירה זו מובאת סקירת המחקרים ותוצאותיהם בתחום חדש זה.

Newer Diagnostic and Therapeutic Methods in Lung Cancer

R. Rubinstein, R. Breuer, R. Chisin

Dept. of Medical Biophysics and Nuclear Medicine, and Institute of Pulmonology, Hadassah University Hospital, Ein Karem, Jerusalem

Positron emission tomography (PET), when used with F-18 fluoro-deoxyglucose (FDG), contributes to the evaluation of patients with lung cancer. This technique of imaging detects active tumor tissue by showing increased radiopharmaceutical uptake by metabolically active cells.

Thus, PET assists in the early diagnosis of pulmonary malignancies that appear only as non-specific findings on CT-scan or chest X-ray. In addition, it is helpful in staging lung cancer before and after resection, chemotherapy or radiotherapy, or their combined use.

We performed 135 FDG-PET studies between July '97-April '99. and present our preliminary results with examples of the main indications for PET in lung cancer.
 

Burch Laparoscopic Procedure for Repairing Proven Stress Incontinence

Moshe Bustan, Shabtai Romano, Raed Salim, Jacob Rosenman, Eliezer Shalev

Depts. of Obstetric and Gynecology and of Urology, HaEmek Medical Center, Afula

There are more than 200 procedures for repairing stress urinary incontinence. We evaluated the safety and efficiency of the Burch laparoscopic procedure in 32 women with urodynamically proven genuine stress incontinence.

Mean operating time was 40 minutes and mean hospitalization time after the procedure was 30 hours. The cure rate was 97%, similar to that rin other studies (80-95%). The major complications w2 cases (6.2%) of unintended bladder injury, diagnosed and repaired laparoscopically. Although follow-up has only been for 3-42 months, the high cure rate and safety and advantages of laparoscopy over laparotomy, make laparoscopic Burch colposuspension the procedure of choice for repairing stress incontinence.

Thrombocytopenic Purpura as Sole Manifestation of Brucellosis in a Child

Ronen Marom, Dan Miron, Herzel Gabriel, Yosef Horowitz

Pediatric Dept. A, Pediatric Infectious Disease Service, and Pediatric Hemato-Oncology Unit, HaEmek Medical Center, Afula and Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

Thrombocytopenic purpura associated with brucellosis has rarely been described in children. The thrombocytopenic purpura is usually part of the array of manifestations of brucellosis, such as fever, malaise, arthralgia, arthritis, hepatosplenomegaly and lymphadenopathy.

We describe a 4-year-old girl in whom severe thrombocytopenic purpura was the only manifestation of brucellosis which resolved after appropriate antibiotic therapy. We conclude that brucellosis should be included in the differential diagnosis of thrombocytopenic purpura in areas endemic for brucellosis, and when there is a history of exposure to infected food products.

Thrombolytic Therapy or Primary Coronary Angioplasty in Acute Myocardial Infarction?

David Pereg, Shlomo Behar, Alexander Battler, Valentina Boyko, Shmuel Gottlieb, Jonathan Leor: Israel Thrombolytic Survey Group

Cardiology Division, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba; Neufeld Cardiac Research Institute, Tel Hashomer and Tel Aviv University; and Cardiology Dept., Rabin Medical Center, Petah Tikva

There has been continuous debate over the superiority of primary percutaneous, transluminal, coronary angioplasty (PTCA) over thrombolysis for acute myocardial infarction (AMI). It was questioned whether this advantage of primary PTCA reported in selected populations by experienced centers can be replicated in our clinical practice.

We compared demographic and clinical variables, therapies and outcome in AMI treated with primary PTCA vs thrombolytic therapy. Clinical and demographic variables of 1,678 unselected AMI patients (admitted January/February and May/July 1996) were analyzed in 16 cardiac care units with on-site catheterization facilities and ability to perform PTCA. Of these 803 (48%) were treated by thrombolysis and 99 (6%) by primary PTCA.

The prevalence of adverse prognostic variables, such as anterior wall MI, heart failure on admission or during hospital stay, pulmonary edema, and ventricular tachycardia or fibrillation, was higher in the PTCA group. The 7-day, 30-day and 1-year mortality rates were similar in the 2 groups: 4%, 7.2% and 12.8%, respectively, in the PTCA group and 5%, 7.2% and 11.1% in the thrombolysis group. There was a trend toward lower mortality in subgroups of high-risk patients: those with heart failure on admission (Killip class >1), the elderly (>65 years), and those with previous MI treated with PTCA. After adjusting for confounders, treatment with primary PTCA was not found to be associated with lower mortality.

Only a small proportion of AMI patients in Israel were treated with primary PTCA in 1996. The frequency of adverse prognostic factors among them was higher but their short and long term outcomes were similar to those of high risk patients treated with thrombolysis.

רונית חיימוב-קוכמן¹, ראובן ברומיקר², אריאל מילויצקי¹

¹מחלקת נשים ויולדות ²והמחלקה לטיפול נמרץ בילוד, בי"ח הדסה הר הצופים, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

Pre-Induction Sport Activity in Prevention of Stress Fractures 

Aharon S. Finestone, Arieh Eldad, Charles Milgrom

Medical Corps, Israel Defense Forces, and Dept. of Orthopedics, Rabin Medical Center, Beilinson Campus, Petah Tikva and Hadassah University Hospital, Ein Kerem, Jerusalem

Pre-induction sports participation of 392 elite infantry recruits was evaluated for correlation with incidence of stress fractures (SF) during 14 weeks of basic training. 23.7% developed lower extremity stress fractures. 72% of the recruits had participated in sports on a regular basis during the 2 years prior to induction. Their fitness as examined by the Bar-Or induction fitness test, was significantly better than that of those who had not trained. 14.9% of the soldiers who had previously participated in ball games (primarily basketball) as an only sport suffered stress fractures, compared to 31.0% of those whose only sport was running (p<0.005).

Training for only 6 months prior to induction had no effect on the incidence of SF. The reason for the difference between ball games and running is probably related to the higher strains and strain rates developed during ball games and to their multidirectional nature, as compared to running.

These findings suggest that participation in a pre-induction program that includes activities that create strains, such as basketball, can reduce incidence of SF in infantry recruits. The training period has to last at least 2 years.

Tacrolimus does not Accentuate Hepatic Damage due to Hypoperfusion 

Ron Ben Abraham, Ivgeni Isartal, Richard Nakache, Vallery Rudick, Daniel Ogorek, Gideon Paret, Avi Weinbroum

Dept. of Anesthesiology and Critical Care Medicine, Organ Transplantation and Postoperative Care Units, Tel Aviv-Sourasky Medical Center; and Pediatric Intensive Care Units, Sheba Medical Center, Tel Hashomer; and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Deterioration of hepatic function following liver transplantation is a known complication, sometimes attributed to the use of cyclosporin A. Reaction to tacrolimus (Prograf), a relatively new and effective immunosuppressant drug, is thought to result in a much lower grade of organ dysfunction, especially in the transplanted liver.

Using the ex-vivo rat model of isolated perfused liver, we evaluated hepatocellular damage and oxygen extraction when tacrolimus was administered following liver hypoperfusion. Tacrolimus did not worsen hepatic dysfunction caused by the hypoperfusion. Therefore using tacrolimus in the perioperative period might be safer than cyclosporin A, which tends to worsen hepatic damage in the presence of hypoperfusion.