תוצאת חיפוש

יהודה שינפלד

מחלקה פנימית ב’ ומרכז זבלדוביץ’ למחלות אוטואימוניות, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן; מופקד הקתדרה לחקר מחלות אוטואימוניות על שם ליאורה שוורץ-קיפ, אוניברסיטת תל אביב.

בהודעה שהתפרסמה לאחרונה על ידי מינהל הרפואה מטעם משרד הבריאות, החטיבה לענייני בריאות, נמסר על "הפסקת הטיפול בתרופה אומריגם 5%-Omr-IgG-am.
 

אבי עורי, אפרים בנטל

מכתבים למערכת "הרפואה".
 

נסים לוי, אהוד רענני, אלעזר שפריר, איתן ישראלי, ערן בן-אריה

ביקורות על הספרים: "רפואת אף אוזן גרון בארץ ישראל 1911-1948"; "גילוי לב - סיפורו של מנתח לב"; "דולצ'ה ויטה, חמישים שנות סוכרת בראייה היקפית", "הרפואה – ייעוד חיי"; "רפואת הקויוט: על מסעות שלובים בעולמות הרפואה והרוח, שיעורים בדרכי הריפוי של האינדיאנים".
 

לימור שרייבמן-שריר

רופאה וסופרת, מרכזת קורס ספרות ורפואה בפקולטה לרפואה סאקלר באוניברסיטת תל אביב, מתנדבת בעמותת 'רופאים לזכויות אדם', וחברת המועצה לתרבות ואמנות.

רופא לעולם יישאר רופא בנשמתו, גם אם יבחר במהלך חייו לפנות לדרך אחרת. יש משהו מאוד אינטימי וייחודי ביחס רופא-חולה שאין למצוא באף מקצוע אחר. מטבע מקצועו עוסק הרופא בנגיעה ובחדירה לגופו של אדם, אך בעת ובעונה אחת הוא עוסק בחדירה אל תוך נפשו. בתורת הרפואה של רמב"ם וביומניו הוא מבקר את הרופא הנערץ של בני דורו – גלנוס היווני, באומרו שלא רק הגוף משתתף בתהליכי המחלה וההחלמה, אלא שלנפש יש תפקיד חשוב בתהליכים אלה.
 

גל דובנוב-רז

מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים

מתוך כנס החברה הבינלאומית לחקר ההשמנה, שטוקהולם, שבדיה, 2010.

היומיים שלפני הכנס הראשי יוחדו לנושא השמנת הילדים. ההרצאות עסקו בהיבטים רבים של השמנת הילדים, ורובם הגדול של המחקרים שהוצגו היו קליניים לכן בעלי משמעות טיפולית ישירה.     
 

קרן דופלט, נדב דוידוביץ', גבי בן-נון

המרכז לחקר מדיניות הבריאות בנגב והמחלקה לניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן גוריון

בשמונה ביוני 2010 התקיים כנס בנושא 'התמודדות עם פערים בבריאות: הנגב כמקרה מבחן', בחסות המרכז לחקר מדיניות הבריאות בנגב והמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון.
 

דוד רבינרסון, בוריס קפלן, מרק גלזרמן

בית החולים לנשים הלן שניידר, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב

נתונים עדכניים מן הספרות הרפואית העכשווית מצביעים על שולטנות גוברת של נשים במקצוע רפואת הנשים. בסקירה זו אנו מנסים לבדוק, האם קיימות בעיות הנגזרות מתהליך זה ומהם שורשיהן, כמשתקף מן הספרות הרפואית הרלבנטית. השולטנות הנשית בתחום רפואת הנשים היא הליך המתרחש הן בעולם והן בישראל. הטיה מגדרית לטובת הנשים מתקיימת בימינו הן בקבלה להתמחות ברפואת הנשים והן בהזדמנויות התעסוקה לאחריה. רופאות נשים נתקלות בבעיות נגזרות-מגדר כגון הריון, יציאה לחופשת לידה והצורך לדאוג למשפחתן, במקביל לעיסוקן המקצועי התובעני. נמצא כי בעיות אלו פוגעות בעיסוק רופאות הנשים ברפואה אקדמית. יתרה מזו, תכונות 'נשיות', הגורמות להעדפה של נשים רופאות על ידי מטופלות, עלולות להתבטא בפגיעה בתפוקת העבודה של הרופאות בתנאים של רפואת הקהילה. כל הבעיות המועלות בספרות הרפואית בסוגיה של רופאות נשים, ניתנות לפתרון בשיתוף בין הגופים הממסדיים של רפואת הנשים והממשלה, מתוך קבלת המציאות הנוצרת ותכנון מתאים לעתיד בהתחשב במגבלות המציאות.

ירון ברקוביץ, גבי נירנברג, מאזן פלאח, מיכאל סודרי

מחלקה אורתופדית א', רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם, הפקולטה לרפואה רפפורט של הטכניון, חיפה

רכיבת אופניים היא תחביב ששכיחותו נמצאת במגמת עלייה, ובעקבות זאת עולה שכיחות הפציעות הנלוות.

רוב הפציעות הלא טראומטיות נגרמות  בגף תחתון. מרבית הפציעות הלא טראומטיות סביב הברך נגרמות עקב פעילות יתר, טכניקת אימון לקויה, ציוד לא מתאים או שילוב בין הגורמים. עיקר הטיפול שמרני וכולל מנוחה, רטיות קרות ותרופות נוגדות דלקת.

שינוי טכניקת האימון והתאמת הציוד מהווים רכיבים מונעים חשובים. היעדר טיפול מתאים או עיכוב עלולים לגרום לפגיעות כרוניות המציבות אתגר טיפולי.
 

בן שופטי^1,4, שלומי קונסטנטיני⁴, סיגל פרידמן^1,4, ליאת בן סירה^3,4, ענת קסלר⁴,

¹המחלקה לנירוכירוגיה ילדים, בית חולים דנה לילדים, מרכז רפואי סוראסקי, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, ²היחידה לנירואופתלמולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, ³היחידה לרדיולוגיה ילדים, מרכז רפואי סוראסקי, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, ⁴המרכז הישראלי לנירופיברומטוזיס על שם גילברט, בית החולים דנה לילדים, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב 

*העבודה הוגשה כחלק מהדרישות האקדמיות של הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, לקבלת תואר דוקטור לרפואה

גליומות של מערכת הראייה (OPG - Optic Pathway Glioma) הן השאתות הראשוניות הנפוצות ביותר במסלולי הראייה העצביים, ומהוות כ-1% מכלל שאתות המוח באוכלוסייה וכ-5% מכלל שאתות המוח בילדים. בקרב חולי נירופיברומטוזיס מסוג 1 (מחלה תורשתית גנטית המתאפיינת בשכיחות יתר של שאתות ממקור עצבי) זוהי השאת השכיחה ביותר, ושיעורה נע בין 15% ל-20% מכלל שאתות מערכת העצבים. שאתות אלו גדלות בקצב איטי ויציב, ויכולות להישאר שקטות שנים רבות לאחר האבחון, בעיקר בילדים הלוקים בנירופיברומטוזיס מסוג 1. אולם בקרב חלק מהחולים השאתות גדלות עד לגרימת פגיעה קשה בראייה, עיוורון, הפרעות אנדוקרינית ומוות, וחולים אלו נזקקים לעיתים לטיפול (כימותרפיה, ניתוחים, הקרנות). כיום קיים קושי קליני בהערכת מהלך השאת, בבחירת המועמדים המתאימים לטיפול אונקולוגי ובהתאמת הטיפול לכל חולה באופן פרטני. במאמר זה נסקרים מאפייני השאתות, מובאים חידושים מהספרות העדכנית, ומפורטות דרכי מעקב וטיפול מומלצות.
 

חיה שוויגר¹, אנדרי קידר^1,2

¹מרפאה בריאטרית, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים, ²המחלקה לכירורגיה כללית, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים

בכל מדינות המערב נרשמת עלייה מתמדת במספר הלוקים בעודף משקל ובהשמנה. בשנת 1997 הגדיר ארגון הבריאות העולמי (WHO) את ההשמנה כמגפה וכאחת מהבעיות הגדולות ביותר בתחום בריאות הציבור. ארגון ה-National Institute of Health (NIH) קבע, כי ניתוח הוא הטיפול ארוך הטווח היחיד עבור בני אדם הלוקים בעודף משקל חולני.

כיום קיימים ארבעה סוגים שונים של ניתוחים בריאטריים, עם השלכות שונות על מצבם התזונתי של המנותחים, והסיכון לפתח חסרים תזונתיים עולה בתקופה שלאחר הניתוח. המנגנונים הגורמים להתפתחות מחסור תזונתי משתנים בין הניתוחים השונים וכוללים הקאות, ירידה בצריכת המזון, אי סבילות למזונות, ירידה בהפרשת החומצה בקיבה ומעקף של אזורי ספיגת מזון.

טיפול במחסור תזונתי שקיים עוד לפני הניתוח הוא קל ויעיל. לעומת זאת, לאחר הניתוח קשה יותר להגיע לאיזון ולהשלים חסרים תזונתיים. לכן, חשוב לאתר חסרים תזונתיים במועמדים לניתוחים בריאטריים ולהשלים חסרים אלה טרם הניתוח.

על מנת לאתר חסרים, יש לבצע בדיקות דם מקיפות לפני הניתוח ולקבוע טיפול בהתאם. לאחר הניתוח, יש לבצע בדיקות דם כלליות מדי שלושה חודשים בשנה הראשונה שלאחר הניתוח, מדי חצי שנה בשנה השנייה, ולאחר מכן פעם בשנה. למניעת חסרים תזונתיים מומלץ לכל המנותחים ליטול תוספי מולטי ויטמין,  למנותחי מעקף קיבה מומלץ ליטול גם תוספי ברזל, סידן, ויטמין D ו-B12, ולמנותחי מעקף תריסריון מומלץ ליטול בנוסף לתוספים שהוזכרו גם ויטמינים מסיסי שומן.
 

ג'ינג'י רונן בלמור¹, יהודה שינפלד^1,2

¹המח' לרפואה פנימית ב' מרכז רפואי שיבא, רמת גן, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, ²מרכז זבלודוביץ למחלות אוטואימוניות, מופקד הקתדרה לחקר מחלות אוטואימוניות על שם לאורה שוורץ-קיפ.

נטילת אספירין מומלצת עבור חלק מהאוכלוסייה כחלק ממניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. בהנחיות ה-American Heart Association משנת 2002 נקבע, כי יש להמליץ על אספירין למטופלים שהסיכון שלהם ללקות במחלת לב וכלי דם במהלך עשור עולה על 10% - כפי שחושב על פי מחקר ה-Framingham [2,1]. עם השנים, נוספו מחקרים כפולי סמיות שהבהירו את ההשפעה של מתן אספירין לצורך מניעה ראשונית בקבוצות אוכלוסיה שונות. בין השאר הודגם, כי בעוד שבגברים אספירין מונע בעיקר אירועי לב, הרי שבנשים מונעת נטילת אספירין בעיקר אירועי מוח. בעקבות תוצאות מחקרים אלו, ה-U.S Preventive Service Task Force  שינה את המלצותיו לתחילת טיפול באספירין לצורך מניעה ראשונית, וכעת הסף לתחילת טיפול באספירין שונה בין נשים לגברים.

למרות המחקרים הרבים שנערכו והמלצות ה-USPSTF, עדיין קיימת מחלוקת בתחום זה, בשל האפשרות לטיפול חלופי לצורך מניעה ראשונית, ובשל שיטות שונות לחישוב יחס נזק-תועלת משניים לטיפול באספירין. השוני במשקל היחסי של היתרונות מול הסיבוכים, הביא חלק מהחוקרים להמליץ נגד נטילת אספירין לצורך מניעה ראשונית.

מחקרים שנבדקה בהם ההשפעה של מתן אספירין לצורך מניעה ראשונית בקרב חולי סוכרת, הניבו תוצאות נחותות מאלו אשר התקבלו בכלל האוכלוסייה.

לסיכום, למרות מחקרים שנערכו על עשרות אלפי מטופלים במשך שנים רבות, קיימת עדיין מחלוקת בדבר התועלת באספירין כטיפול ראשוני למניעת מחלת לב וכלי דם. לפיכך, ההחלטה על מתן או אי מתן אספירין תהא לגופו של עניין. קרי, שיקוליו של הרופא למתן אספירין צריכים להתבסס על נתוניו של החולה הנמצא מולו.
 

איתן ישראלי

המרכז למחלות אוטואימוניות על שם זבלדוביץ', מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

בשנת 2009 נחתם עשור ראשון להיווסדו של כתב העת IMAJ, ועתה מתחיל כתב העת עשור חדש לפעילותו. בחודש ספטמבר 2009 יצאה לאור מהדורת העשור, שעל כריכתה הוצגו תמונות שער נבחרות מתוך 120 החוברות שפורסמו בעשור שחלף. בתמונות שער אלה, נותן IMAJ במה לאמנים ישראלים, ביניהם אנשי מחקר ורפואה, שבחרו לשלב בחייהם יצירה אמנותית בצד הפעילות המקצועית. בנוסף, מוצגים בתמונות השער ממצאים היסטוריים מארץ ישראל ומחיי העם היהודי, המבטאים את הקשר בין העם והארץ בפרספקטיבה היסטורית. נרמז, שעם ישראל וארץ ישראל אמורים להיות 'אור לגויים' בתחום המחקר והרפואה.
 

גלעד הורוביץ¹, זיו גיל^3,2,1, אורן קו-אל^3,1, דריל סמית¹, מרדכי סלע⁴, אברהם אברג'יל¹, דן פליס¹

¹מערך אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, ²היחידה לניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב,

³המעבדה לחקר יישומי של הסרטן, מרכז רפואי סוראסקי, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב,

⁴המחלקה לכירורגיה משחזרת של הפה והלסתות, מרכז רפואי הדסה עין כרם, ירושלים

מטרות: שיעור ההיארעות של שאתות שמקורן בגת המקסילרית נמוך יחסית באוכלוסיה. המטרה בעבודה זו  היא להציג את מהלך האבחון והטיפול בחולים הלוקים בשאתות אלו.

שיטות וחולים: בין השנים 2008-1999, נותחו במרכז הרפואי סוראסקי 174 חולים עקב שאתות שמקורן בגת המקסילרית. מאה ושמונה עשר החולים (%68) נותחו בשל תהליכים ממאירים ו-54 חולים (%32) נותחו בשל תהליכים טבים.

תוצאות: השאת הממאירה השכיחה ביותר הייתה סרטן אפיתל תאי קשקש (40% מכלל הממאירויות), והשאת הטבה השכיחה ביותר הייתה אנגיופיברומה של גיל העלומים (34% מבין השאתות הטבות). מאה ארבעים ושישה חולים (84%) עברו ניתוח לכריתה חלקית של עצם המקסילה, ו-28 חולים (16%) עברו מקסילקטומיה מלאה. תשעה חולים עברו  כריתה נרחבת, מאחר שהשאת פרצה את גבולות המקסילה ועירבה את ארובת העין או את בסיס הגולגולת. בקרב 33 חולים (45%) נדרשו שתל חופשי ו/או תותב לשחזור החסר הכירורגי. סיבוכים בתר-ניתוחיים הופיעו ב-35 חולים (20%) וכללו בעיקר סיבוכי פצע מקומיים. המעקב אחר החולים נמשך בין חודש ל-97 חודשים, עם זמן מעקב ממוצע של 30 חודשים. מבין החולים עם שאתות ממאירות, 75 שרדו ללא עדות למחלתם (67%), 12 חולים (10%) חיים עם מחלתם ו-31 חולים (23%) נפטרו ממחלתם או מסיבות אחרות.

לסיכום: הוכח, כי ניתוח של חולים עם שאתות הגת המקסילרית הוא טיפול בטוח ויעיל. נדרש צוות רב תחומי של מנתחים ואונקולוגים, על מנת לאפשר טיפול מיטבי כנגד שאתות אלו.
 

סולי מזרחי^2,1, אליעזר אבינוח^2,1

¹המחלקה לכירורגיה א', מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, ²הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע

רקע: השמנת יתר חולנית קשורה הדוקות בתחלואה ותמותה של החולים. אחד הניתוחים השכיחים לטיפול בהשמנת יתר חולנית הוא הניתוח הלפרוסקופי להכנסת אבנט לקיבה, על מנת להצר את מבוא הקיבה. ניתוח זה נחשב מיצר (רסטריקטיבי), ונמצא בטוח ויעיל כטיפול ארוך טווח בהשמנת יתר.

מטרות: על ידי סקירת החולים המבקרים במרפאתנו, ניסינו למפות את מנגנון שינוי אורח החיים ואיכות החיים במהלך הירידה במשקל, במטרה לבדוק את הירידה במשקל התרחשה כתוצאה מהיצרות מכאנית בלבד של מבוא הקיבה.

השיטה: בעשור האחרון ביצענו כ-5,000 ניתוחים מסוג זה ועקבנו אחר מטופלים אלה במרפאותינו. צברנו מידע רב מתוך תשאולם של החולים בביקוריהם במרפאה.

תוצאות: מתוך ריכוז הנתונים על אורח החיים ואיכות החיים של המטופלים במהלך ירידתם במשקל, בנינו מודל הרגלי אכילה הבנוי מארבע תקופות זמן לאחר הניתוח. כל אחת מהתקופות הללו  ייחודית ומשקפת מצב אופייני של המטופלים.

מסקנה: השפעת הניתוח היא מעבר להשפעה מיצירה בלבד. 

דניאל קפלן^2,1, מיכאל פרינגר^3,2, נועה קליין רקובר^2,1, איה פלג², מרדכי קראוס^2,1, משה פוטרמן^2,1

¹מחלקת אף אוזן וגרון  – כירורגיית ראש וצוואר, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, באר שבע, ²הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, ³המחלקה לאפידמיולוגיה, מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה, באר שבע

רקע: סיכום מוגבלות מסחרחורת (Dizziness Handicap Inventory –DHI) הוא שאלון מקובל להערכת תפקוד ואיכות החיים של הלוקים בסחרחורת, ולהערכת התוצאות של סוגי טיפולים שונים – בעיקר תוכנית השיקום הווסטיבולרית.

המטרה: להעריך את מהימנות הגרסה העברית המתורגמת של סיכום מוגבלות מסחרחורת (HDHI) בהתבסס על קבוצת מטופלים המבקרים במרפאת סחרחורת שלישונית.

שיטות: שיטת תרגום כפולה יושמה על סיכום מוגבלות מסחרחורת המקורי. במחקר נכללו מטופלים בעלי תסמינים של סחרחורת במשך שישה חודשים לפחות. שאלוני HDHI מולאו על ידי מטופלים בשלוש הזדמנויות: בשעת ההמתנה לבדיקה, מיד לאחר הבדיקה ושבוע לאחר מכן. המהימנות לעקביות הפנימית של כל שאלון, ומהימנות בדיקה/בדיקה נשנית בין השאלונים, נותחו מבחינת התוצאה הכללית של השאלונים ומבחינת התוצאות של כל תת קבוצה: הרגשית, התפקודית והגופנית.

תוצאות: 31 מטופלים מילאו את כל שלושת השאלונים. המהימנות לעקביות הפנימית של השאלות בשלוש תת הקבוצות: הגופנית, הרגשית והתפקודית בכל אחד בשלושת השאלונים, הייתה גבוהה (מקדם קרונבך אלפא 0.96-0.84). מהימנות הבדיקה/בדיקה נשנית: המיתאם בין סך תוצאות DHI של השאלונים הראשון והשני (באותו יום) העלה מקדם מיתאם של 0.96, ובין השאלונים הראשון והשלישי (בהפרש של 7 ימים) עלה מקדם מיתאם של 0.94, עם ערכי P הקטנים מ-0.01. מקדם המיתאם של תת הקבוצות נע בין 0.93 ל-0.97.

מסקנה: שאלון  HDHI מהווה מבחן מהימן של חולים עם סחרחורת, וניתן ליישמו בטיפול ובדיווח בשפה העברית.