הרפואה | כרך 163
חוברת 1, ינואר 2024
עמ׳ 4-9
תקציר
"בשניים במרץ 2022 הודיעה אוניברסיטת רייכמן כי היא פועלת להקמה של פקולטה ייחודית לרפואה. לפי התוכנית, מחזור בין 70–100 סטודנטים – שיעברו .1 הודעת רייכמן עוררה מיידית תגובות הכשרה קלינית במרכז הרפואי שיבא" רחבות נגד היוזמה, כשעיקר ההתנגדות הגיעה משש הפקולטות לרפואה, . 2 שטענו כי "אין בו צורך, ושהוא אף עלול לדרדר את הרמה המקצועית".
התנגדות הפקולטות לרפואה ליוזמת רייכמן הייתה צפויה, לנוכח ההיסטוריה רבת ההתנגדויות להקמת פקולטות לרפואה בישראל, החל מהעשור הראשון למדינה, כשהפקולטה לרפואה בירושלים התנגדה להקמת פקולטה לרפואה בתל אביב, כשירושלים ותל אביב התנגדו להקמת פקולטות לרפואה בחיפה ובבאר שבע, כשארבע הפקולטות לרפואה, ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע, פעלו לדחיית הקמתה של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, וכאשר כל הפקולטות לרפואה פעלו כגוש אחד נגד הקמתה של פקולטה לרפואה באריאל ושחברו עתה יחד נגד הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן.
בעבודה זו באה להציג את התחרות רבת השנים שעלתה כנגד הקמתם של הפקולטות לרפואה במדינת ישראל במשך 70 שנות מדינה. מאמר זה לא ידון בהתנגדויות להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, שכן ההתייחסויות להקמתה היו רובן ככולן בשדה הפוליטי.