בצקת לימפטית (לימפאדמה): עדכון מצב

תקציר

רם אברהמי, מנשה חדד

המחלקה לכירורגיית כלי דם, מרכז רפואי בלינסון, מסונף לבית ספר לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

במאמרם של הלדנברג ובס [1], המתפרסם בגיליון הנוכחי של 'הרפואה', סוקרים המחברים את הגישה לבירור האבחנה של בצקת לימפטית, או לימפאדמה, וקביעת הטיפול במחלה. במאמרם מושם דגש על סיווג האטיולוגיה לבצקת לימפטית ראשונית ומשנית. השכיחות של לימפאדמה כרונית באוכלוסיה גבוהה מ-2%. מרביתה היא לימפאדמה משנית ואילו המיעוט הוא לימפאדמה ראשונית [2]. מחלה כרונית זו מחייבת קבלת טיפול לכל החיים. חוסר טיפול יכול להביא להחמרה לאורך שנים. לימפאדמה ראשונית מופיעה באוכלוסייה צעירה מגיל ההתבגרות ואילך, ומיעוטה בתינוקות שנולדו עם לימפאדמה. המצוקה כרוכה בעיקרה בהיבט האסתטי ולאו דווקא התפקודי. לימפאדמה ראשונית נובעת מפגם בהתפתחות של דרכי הלימפה [3]. בשל ההופעה המפתיעה של לימפאדמה ראשונית ללא כל גורם חולני מקדים, עולה תחושת תמיהה וחוסר אמון של המטופל שאכן זו האבחנה וכי המצב בלתי הפיך. לכן מחובתנו לאבחנה בוודאות, לחסוך בבירורים מיותרים ולהקל על המטופל, הנדרש לקבל ולהטמיע את הצורך הבלתי נלאה באגידות ובחבישות יומיומיות, יחד עם אותם טיפולים שנימנו במאמרם של המחברים.