• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        יוני 2002

        דן נמט, גיורא גוטסמן, אבישלום פומרנץ, ולנטינה שנקר, דבר אופיר, ברוך וולך ויוסף עוזיאל
        עמ'

        דן נמט, גיורא גוטסמן, אבישלום פומרנץ, ולנטינה שנקר, דבר אופיר, ברוך וולך ויוסף עוזיאל

         

        התהליך הדלקתי בצווארת (torticollis) מערב את שרירי הצוואר, הצבים ומעטפת מיפרקי החוליות, ומוביל להטיית הראש ולכאב בהנעת הצוואר. מרבית המקרים של צווארת חדה שאינה מפגיעה הם טבים, ואינם מחייבים התערבות רפואית, למעט טיפול מסייע נגד תסמיני המחלה. אולם בחלק מהילדים מהווה הצווארת הנרכשת סימן ראשוני למחלה קשה, המצריך בירור מעמיק ולעתים אף אישפוז.

        המטרה במאמר זה היא לדווח על המאפיינים האפידמיולוגיים והקליניים של מחלת הצווארת, ועל הסיבות לצווארת נרכשת שאינה מפגיעה (non-traumatic) בקרב ילדים המאושפזים בבית-החולים מאיר.

        למטרה זו נסרקו תיקיהם הרפואיים של 45 ילדים ובני-נוער, אשר אושפזו במהלך 10 שנים עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה בבית-החולים מאיר.

        במהלך 10 השנים שנסקרו אושפזו 45 ילדים (23 בנות ו-22 בנים) עקב צווארת נרכשת חדה שלא מפגיעה. הגיל הממוצע של החולים היה 6 שנים. כל החולים דיווחו על כאב עז בצוואר כתלונה עיקרית. תהליך זיהומי היה הגורם השכיח ביותר לאישפוז. שבעים-ושלושה אחוזים מהילדים אושפזו בעונת הסתיו-חורף. עשרים-ושישה ילדים עברו בדיקות דימות, וב-10 מהם (38%) הודגם מצב חולני שכלל מידה של תת-פריקה בחוליות הצוואר העליונות ובאזור המירווח הקדם-חולייתי.

        הטיפול כלל משככי-כאב ואנטיביוטיקה בחולים עם חשד קליני לתהליך זיהומי חיידקי. חמישה-עשר ילדים טופלו במשיכת צוואר ושניים נזקקו לניתוח. משך האישפוז הממוצע היה 4.1 ימים, והיה קצר יותר במחלקת הילדים בהשוואה למלקות אף-אוזן-גרון ואורתופדיה.

        לסיכום, נדרשת הערכה קלינית ודימותית לזיהוי הגורמים להתהוות צווארת חדה נרכשת שלא מפגיעה. זיהומים מקומיים של דרכי-הנשימה העליונות היו הסיבה השכיחה לצווארת. טיפול מסייע שמרני מוביל לרוב להחלמה תוך פרק זמן קצר.

        אוקטובר 2001

        סיגל טייץ, צבי הלפרין, פיליפ חג'אג, זהבה חן, איזבלה הרציאנו, אורה מרכוס, תפחה הורן ואריאל הלוי
        עמ'

        סיגל טייץ (1), צבי הלפרין (1), פיליפ חג'אג (2), זהבה חן (3), איזבלה הרציאנו (3), אורה מרכוס (3), תפחה הורן (4), אריאל הלוי (1)

         

        המח' לכירורגיה ב' (1), המכון לאנדוקרינולוגיה (2), מעבדות ביוכיומיות (2), מכון איזוטופים (4), מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

         

        במשך שנים רבות התבססה הגישה המקובלת לכריתה של בלוטת יותרת-התריס, שמטרתה ריפוי פעילות-יתר ראשונית של בלוטת יותרת-התריס, על סקירה דו-צדדית של הצוואר, זיהוי כל בלוטות יותרת-התריס וכריתה של הבלוטה או הבלוטות המוגדלות.

        לאחרונה דווח בספרות, שקביעת מיקום טרום-ניתוחית של הבלוטה או הבלוטות הנגועות באמצעות דימות במישלב עם ניטור תוך-ניתוחי של רמות פאראתהורמון בנסיוב, מאפשרים את ביצוע הניתוח במידת הצלחה הזהה לשיטה בה ננקטת סקירה חד-צדדית מכוונת של הצוואר. שינוי זה בגישה הניתוחית מקצר את משך הניתוח, מקטין את הצלקת שלאחר הניתוח, מאפשר ביצוע הניתוח באילחוש מקומי במסגרת אישפוז יום ועשוי להקטין את שיעור התחלואה בעקבות הניתוח. בעבודה זו מובאות התוצאות הראשוניות של ניסיוננו ביישום השיטה.

        ספטמבר 2001

        עמירם כ"ץ, מיכאל שגיב
        עמ'

        עמירם כ"ץ, מיכאל שגיב

         

        המח' לשיקום ד', ביה"ח לוינשטיין, רעננה, המכללה לחינוך גופני זינמן, מכון וינגייט

         

        התיפקוד התקין של כל אברי הגוף תלוי בגירוי עצבי המגיע אליהם מהמוח דרך חוט-השידרה. נזק לחוט-השידרה גורם לנתק של הקשר העצבי בין המוח לאברי הגוף אליהם מגיעים עצבים מחלק חוט-השידרה שמתחת לאזור הפגיעה. כאשר הנתק מתרחש בחוט-השידרה הצווארי, ייתכנו שיתוק מלא או חלקי של מערכת העצבים האוטונומית מתחת לאזור הפגיעה. אלה יתבטאו בהפרעות בתיפקוד ובניידות ובהתהוות חולי קשה – סיבוכים גופניים מגוונים הקשורים בכשל תיפקודי של מערכות גוף שונות עקב אי קבלת גירוי עצבי תקין, ביניהם הפרעות של דרכי המין, דרכי השתן, דרכי העיכול, הלב וכלי הדם ודרכי הנשימה.

        ההפרעה בתיפקוד דרכי-הנשימה היא אחת המשמעותיות ביותר. היא מהווה כיום הסיבה השכיחה ביותר לתמותה בקרב נפגעי חוט-השידרה, ועלולה להפריע לניצול פוטנציאל התיפקוד הגופני שנותר לנפגעים אלה. הפרעת התיפקוד בנפגעי חוט-השידרה קשורה בחלקה לירידה ביכולת העבודה האאירובית, ולהפעת הנשימה תיתכן תרומה מסוימת לירידה זו.

        יוני 2001

        יהודה בן-דוד, משה בוסתן ואליעזר שלו
        עמ'

        Laparoscopy as Part of the Management of Gynecologic Neoplasms - Report of Our Clinical Experience

         

        Yehuda Ben David, Moshe Bustan, Eliezer Shalev

        The Department of Obstetrics and Gynecology, HaEmek Medical Center, Afula

         

        Introduction: Surgery is the treatment of choice in most early stages of cervical cancer and advanced stages of ovarian cancer. Failing to preoperatively diagnose para-aortic and parametrial metastases in cervical cancer or a non-resectable, ovarian cancer, may results in a superfluous laparotomy.

        Aim: To evaluate the advantage of using laparoscopy in cervical and ovarian cancer.

        Patients and Methods: Study population includes patients with ovarian or cervical cancer referred between 1997-1999. A CT scan and a trans-vaginal sonography were used to detect involvement of pelvic and para-aortic lymph nodes, parametrium and other metastases. In patients with cervical cancer, para-aortic lymph node dissection was laparoscopically performed. When para-aortic nodes were negative and parametrium was clear, radical hysterectomy and pelvic lymph nodes dissection was conducted through laparotomy. When para-aortic lymph nodes or parametrium were positive, patients were referred for radiation therapy. In ovarian cancer patients, the upper abdomen and the pelvis were examined laparoscopically to evaluate the possibility of optimal debulking surgery. Staging was done for patients who were not candidates for optimal debulking surgery and second debulking surgery was considered.

        Results: Nine patients with stage lb-lla cervical cancer were included. Preoperatively, 2 of them were suspected for lymph node involvement. Following laparoscopy one was confirmed to have para-aortic lymph node involvement and the other did not. In the remaining 8 patients, one was found to have parametrial involvement and laparotomy was avoided, while the rest were treated surgically.

        Eighteen ovarian cancer patients were included in this study. Laparoscopy revealed an extensive disease in 7 patients and therefore staging laparoscopy was completed. In the remaining 11 patients, laparotomy was performed, operable disease was found and complete debulking surgery was conducted. In only one patient of the 11 complete debulking surgeries was not possible.

        Conclusions: In accordance with the experience and skills of the surgical team, we propose utilizing laparoscopy in cases where laparotomy may be avoided.

        פברואר 2001

        אורי שולמן, רם סילפן, אברהם אמיר, דניאל האובן
        עמ'

        אורי שולמן, רם סילפן, אברהם אמיר, דניאל האובן

         

        המח' לכירורגיה פלסטית והיח' לכוויות, קמפוס בילינסון, מרכז רפואי רבין, פתח-תקווה

         

        מלאנומה ממארת של העור (ממ"ע) היא שאת ששיעור היארעותה עולה בקצב מהיר בעולם כולו והיא מהווה אתגר טיפולי נרחב. כיום, הניתוח הוא הטיפול העיקרי בממ"ע, ואם השאת מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם, לפני חדירה עמוקה לשיכב הדרמיס, היפגעות קישיות לימפה והתהוות גרורות מרוחקות, הרי שסיכויי ההישרדות גבוהים.

        ממ"ע באזור ראש-צוואר המתהווה בשכיחות של כ-20% מתוך כלל החולים במלאנומה ממארת, שונה במספר מובנים מאשר באזורים אחרים בגוף: כריתה נרחבת של השאת מוגבלת בגודלה עקב המיקום האנטומי באזור ראש-צוואר, הניקוז הלימפטי עשיר ביותר, ההשלכות האסתטיות עלולות להיות מרחיקות לכת וההשפעות התיפקודיות יכולות להיות בלתי הפיכות.

        ממ"ע באזור ראש-צוואר מתרחשת בשכיחות שווה בנשים ובגברים. השאת ממוקדת בעיקר בפנים, ובשכיחות יורדת באזור הצוואר, הקרקפת והאוזניים.

        קיימים מספר גורמי סיכון להתהוות מלאנומה ממארת בכל אזורי הגוף, ביניהם אנשים עם שומות מלאנוציטיות מרובות, שומה מלידה גדולה בקוטר מעל 20 ס"מ (giant congenital nevi), שומה דיספלסטית (dysplastic nevi) בעלי עור, עיניים ושיער בהירים עם נטייה להיכוות לאחר חשיפה קצרה לקרני השמש, בעלי עור עם נמשים, אנשים שנחשפו רבות לקרני השמש במהלך חייהם, אנשים בעשור החמישי לחייהם ואילך, אנמנזה משפחתית של מלאנומה ממארת המגבירה את הסיכון ללקות במחלה בשיעור של פי 2-8, אנמנזה של סרטני עור בעבר ואנשים עם דיכוי המערכת החיסונית. הסיכון במהלך החיים להתהוות מלאנומה ממארת בפעם השנה הוא 1%-8%.

        יולי 2000

        יחזקאל טיטיון, זאב אשכול, צבי חורש ומיכאל סודרי
        עמ'

        Mortality in Fractures of the Hip 


        Y. Titiun, Z. Eshkol, Z. Horesh, M. Soudry

         

        Dept. of Orthopedic Surgery, Beilinson Campus, Rabin Medical Center, Petah Tikva

         

        Prevalence of hip fractures is increasing world-wide, as the mean age of populations increases. Despite advances in anesthesia, nursing care, and surgical techniques, hip fractures remain a significant cause of morbidity and mortality in the elderly.

        We operated on 65 cases of hip fractures from 1995 to the end of 1997: average age was 82.9, 72% were women, average waiting time for operation was 1.6 days, perioperative mortality was 3.5% and postoperative mortality 26.2%.

        דצמבר 1999

        ברוך קלין, אידה בולדור, יהודית זנדבנק, צבי שפירר ויצחק וינוגרד
        עמ'

        Atypical Mycobacterial Cervical Lymphadenitis in Children

         

        B. Klin, I. Boldur, J. Sandbank, Z. Schpirer, I. Vinograd

         

        Depts. of Pediatric Surgery, Microbiology and Pathology, Assaf Harofeh Medical Center, Zerifin, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

         

        Scrofula (mycobacterial cervical lymphadenitis) has been well-known for thousands of years. Atypical mycobacteria were first categorized by Timpe and Runyon in 1954. Treatment has varied over the centuries, from exclusion therapy in ancient Greece, through digitalis, iodide, chemotherapy, and surgical excision. The varied differential diagnosis and consequent diagnostic and therapeutic challenges make reassessment of this almost forgotten disease necessary.

        21 patients with typical mycobacterial cervical lymphaden„itis seen in over the past 5 years were reviewed. Age distribution ranged from 1-14 years, with peak incidence at 4 years; 9 were boys and 12 girls. Most presented with nontender, palpable neck masses and minimal constitutional complaints. Adenopathy was unilateral in all cases but 2. Mycobacterium avium-intracellulare and M. fortuitum were the main causative organisms. All underwent excision of the affected nodes. Long-term follow-up has been uneventful, except for 1 case of local recurrence requiring re-excision.

         

        This study emphasizes the marked variability in the clinical presentation of scrofula in children, stressing the importance of the differential diagnosis between tuberculous and atypical mycobacterial cervical lymphadenitis. The treatment of choice for the latter is complete excision of the affected nodes. Other treatment is followed by recurrence and unnecessary complications and should be avoided.

        אייל שיינר, אילנה ינאי, דויד יוחאי ומרים כץ
        עמ'

        Cervical Ectopic Pregnancy

         

        Eyal Sheiner, Ilana Yanai, David Yohai, Miriam Katz

         

        Dept. of Obstetrics and Gynecology and Pathology Unit, Soroka Medical Center and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

         

        Cervical pregnancy is a rare but serious complication. The most frequent presenting symptom is vaginal bleeding, and is thus common in inevitable abortion. Examination reveals a dilated cervix containing products of conception derived from the emptied uterine cavity. The pathologic criteria are cervical glands opposite the placental site, attachment to and actual invasion of the cervix by the placenta, a portion of the placenta below the posterior reflection, and no fetal parts in the corpus uteri. Treatment ranges from hysterectomy to treatment with chemical agents, mostly methotrexate. We present a case of ectopic, cervical pregnancy with exaggerated placental site in the cervix.

        מאי 1999

        צבי שטיינר, אשר פרסמן וג'ורג' מוגילנר
        עמ'

        Combined Sclerotherapy and Surgery for Huge Cervical Lymphangioma

         

        Zvi Steiner, Asher Pressman, Jorge Mogilner

         

        Dept. of Pediatric Surgery, B'nei Zion Medical Center and Faculty of Medicine, Technion Institute of Technology, Haifa

         

        Lymphangioma is a benign developmental anomaly of the lymphatic system located in about 40% of cases in the neck and usually completely resectable. In some cases it invades adjacent structures such as the larynx, pharynx, or tongue. In such cases it is almost impossible to resect completely, as this would endanger vital structures.

        We describe a baby born with a huge cervical lymphangioma which invaded the tongue, larynx, pharynx and other cervical structures. He was treated with bleomycin and aethoxysklerol. The sclerotherapy shrank the lymphangioma considerably and it became resectable. At 2 years of age the cosmetic result is good and vital function, such as swallowing and facial expression, are preserved.

        מאי 1998

        דניאל לוין וחיים צינמן
        עמ'

        Importance of Internal Fixation for Talar Neck Fractures

         

        Daniel Levin, Chaim Zinman

         

        Orthopedic Dept. B, Rambam Medical Center and Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

         

        Fracture of the talus, which articulates with 4 other bones in the ankle and foot, must be properly diagnosed, classified and treated to avoid the common complications of post-traumatic osteoarthritis and avascular necrosis. Knowledge of blood supply and anatomy is imperative, since the surgical approach must not damage the few vascular structures that remain intact after the trauma. We present 5 cases of fractures at the neck of the talus. All underwent internal fixation, 1 after closed reduction and 4 after open reduction. In all the results were satisfactory, although 1 patient developed avascular necrosis of the talar body.

        ינואר 1998

        לודויג פודושין, אלכסנדר ברודסקי, מילו פרדיס, יעקב בן-דוד, יוסף לרבוני ויצחק סרוגו
        עמ'

        Local Treatment of Purulent Chronic Otitis Media with Ciprofloxacin

         

        Ludwig Podoshin, Alexander Brodzki, Milo Fradis, Jacob Ben-David, Josef Larboni, Isaac Srugo

         

        Dept. of Otolaryngology, Head and Neck Surgery, Microbiology Unit and Dept. of Pharmacology, Bnai-Zion Medical Center, and Bruce Rappaport Faculty of Medicine, The Technion, Haifa

         

        We evaluated the efficacy of ciprofloxacin eardrops compared to tobramycin and to a placebo in the treatment of chronic suppurative otitis media. 60 ears were randomly assigned to treatment for 3 weeks with ciprofloxacin, tobramycin or placebo eardrops. The organism most commonly isolated from the ear discharge was Pseudomonas aeruginosa. The clinical responses were 78.9% and 72.2%, respectively, in the ciprofloxacin and tobramycin groups, while it was only 41.2% in the placebo group. Treatment with ciprofloxacin eardrops seemed to be at least as efficient as treatment with tobramycin. Considering the lack of ototoxicity of ciprofloxacin, this treatment may be best for chronic otitis media.

        דצמבר 1997

        אלכסנדר בלנקשטיין, פליקס פבלוצקי, הקטור רויזין, אברהם גנאל ואהרן צ'צ'יק
        עמ'

        Acquired Torticollis in Hospitalized Children

         

        Alexander Blankstein, Felix Pavlotsky, Hector Roizin, Abraham Ganel, Aharon Chechick

         

        Depts. of Orthopedics, Dermatology, Pediatrics and Pediatric Orthopedics, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University

         

        Torticollis results from various pathological mechanisms, and its elucidation depends on identifying diseases of musculoskeletal, neural and ocular tissues. This study characterized the underlying diseases of children hospitalized with torticollis, excluding congenital torticollis. Records of 36 children with torticollis seen during 4 years were reviewed and categorized according to presumed etiology. Most could be classified into 2 categories: in 39% it was due to trauma and in 36% to upper respiratory tract infection. Most girls were in the first group and most boys in the second group. There were 3 cases of ocular torticollis due to superior-oblique muscle palsy, 1 with a post-burn eschar, 2 with neurological disorders (intramedullary cervical astrocytoma and leukodystrophy with macrencephaly), and in 3 no associated cause was found. There was a clear seasonal trend with 58% of cases presenting from November through February, 33% from April through July, and the rest, of neurological or ocular origin, during the rest of the year. In cases of post-traumatic torticol21% had neurological symptoms such as weakness of the limbs, headaches or incontinence. Only a few had prior upper respiratory tract infection. All children whose torticollis was assigned to infection had had fever. Only 8% had had neurological complaints or vomiting, half of whom presented with fever exceeding 37.5oC. 46% had restriction of movement and 38% had tenderness. In over 60% of those in this group there were signs of an upper respiratory tract infection, such as lymphadenopathy or a white blood cell count exceeding 15,000/microliter. 3 patients with recurrent torticollis were diagnosed as having severe neurological diseases. Mean hospitalization time was 4 days (range 1-28). Hospitalization periods were similar for all kinds of patients and treatment by traction or fixation did not affect this period.

        מאי 1997

        מ' קליגמן ומ' רופמן
        עמ'

        Magnetic Resonance Imaging for Suspected Femoral Neck Fractures

         

        M. Kligman, M. Roffman

         

        Dept. of Orthopedic Surgery, Carmel Medical Center, Haifa

         

        Painful hip as a result of injury, with or without a history of trauma, is a common reason for referring elderly patients to the emergency room. The diagnosis of femoral neck fracture requires the combination of a physical examination, X-rays, and in problematic cases, a bone scan. However, even this combination does not always provide a diagnosis. We present 50 patients with painful hip who complained of limp and reduced hip joint motion, but had no evidence of fracture, either on X-ray or bone scan. After conservative treatment, 5 patients with no history of trauma underwent hemiarthroplasty of the hip for displaced subcapital fracture. In addition, we present a case of subcapital fracture which was diagnosed only by MRI, in whom both X-rays and bone scan were considered normal.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303