• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2001

        עמוס קדרון
        עמ'

        עמוס קדרון

         

        היח' לרפואת ספורטת וארתרוסקופיה, מרכז רפואי רבין, קמפוס גולדה, פתח-תקווה

         

        כאב במיפשעה ובמיפרק הירך שכיח בבני-אדם העוסקים בפעילות גופנית. ברוב המתעמלים חולף הכאב עצמונית לאחר מנוחה או הפסקת הפעילות הגופנית. הסיבות לכאב מגוונת ויכולות לערב מספר רב של תחומים ברפואה, כגון אורתופדיה, גינקולוגיה, אורולוגיה, כירורגיה כללית ורפואה פנימית. אי לכך, דרושה גישה רב-תחומית לצורך האיבחון והטיפול בסובלים מכאבים בעקבות פעילות גופנית.

         

        פגיעה כרונית במיפשעה, במיפרק הירך ובאגן מלווה בד"כ בתסמינים מפושטים ולא אופייניים. טיפול בגורם הדלקתי בלבד, הנובע מפעילות-יתר, תוך התעלמות מהבעיות המכאניות הקיימות, אינו מספק.

         

        מכלל הפגיעות הקשורות בספורט, כ-2.5%  מתרחשות באזור האגן ובמיפרק הירך. פגיעות אלה שכיחות ביותר בענפי ספורט ככדורגל, כדור-יד והוקי, אך גם בסיוף, בריצת משוכות, בקפיצה, בסקי וברכיבה על סוסים. פגיעה בריקמה הרכה היא הגורם השכיח ביותר לכאבים במיפשעה בקרב ספורטאים.

        יובל חלד, יורם אפשטיין, יאיר שפירא, דני מורן,
        עמ'

        יובל חלד, יורם אפשטיין, יאיר שפירא, דני מורן,

         

        חיל הרפואה, היחידה לפיזיולוגיה צבאית ומכון הלר למחקר רפואי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר

         

        מרבית הספרות המדעית הדנה בנושא ויסות חום הגוף במנוחה ובמאמץ התמקדה במהלך השנים בעיקר בגברים. יחד עם זאת, כבר בשנות ה-40 דווח על הבדלים בין המינים בנושא ויסות החום. ההתעניינות בנושא גברה החל משנות ה-70 במקביל לשילובן של נשים במקצועות התובעים מאמץ גופני בתנאי אקלים קשים (בעיקר בהקשר הצבאי אך גם בתחום הספורט), בסקירה הנוכחית נתמקד בשווה ובשונה בין המינים במנגנון ויסות החום, בהמשך לסקירתנו בנושא "שילוב נשים במערך הלוחם – היבטים פיזיולוגיים".

        דצמבר 1999

        יצחק שושני, נבות גבעול ושלמה טייכר
        עמ'

        Sport-Related Maxillofacial Fractures

         

        Yitzhak Shoshani, Navot Givol, Shlomo Taicher

         

        Dept. of Oral and Maxillofacial Surgery, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Faculty of Dental Medicine, Tel Aviv University

         

        The records of 537 patients with 750 maxillofaciafractures were reviewed and analyzed. 55 (10.2%) had sport-related injuries and the rest were due to othercauses. The sport-related group was predominantly male (ratio 9:1) with a mean age of 24.5 years. The mandible was most commonly injured (52.5%), followed by the zygomatic complex (32.8%). The incidence of complicated mid-facial fractures was only 2.8%, and of comminuted fractures 9%. This distribution of injuries is most likely due to the relatively low-energy of trauma associated with many sport activities. The relatively low mean age of the patients, most of whom had full dentition, allowed for conservative treatment of most of the mandibular fractures, using closed reduction.

         

        Injuries were caused by 11 different sports. The highest incidence was soccer (45%), followed by skating (15%), basketball (9%) and horse-riding (9%). Contact sports were the cause of injuries in 72.2%, with the highest incidence of trauma due to impact with another player (60%). Better protection of the oral and maxillofacial region is needed, especially during high-contact sport.

        אפריל 1999

        גדעון פרת, רון בן אברהם, אושרת יטיב, אמיר ורדי וזוהר ברזילי
        עמ'

        Intrahospital Transport of Critically Ill Children

         

        Gideon Paret, Ron Ben Abraham, Oshrat Yativ, Amir Vardi, Zohar Barzilay

         

        Dept. of Pediatric Intensive Care and of Anesthesiology, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and University of Tel Aviv

         

        Prospective evaluation of intrahospittransportation of 33 critically ill children to and from the pediatric intensive care unit was conducted over the course of a month. Factors contributing to risk of transport were assessed.

        There were 33 children (25 boys and 8 girls), 3 days to 15 years of age. Reasons for admission included: disease and trauma in 19, and status post operation in 11. The pretransport PRISM score was 4.84. 22 children (66.6%) were being mechanically ventilated and 10 (30.3%) were being treated with amines. Transport time ranged from 8-150 minutes. 15 of the transports (45.4%) were urgent and a special intensive care team escorted 22 (66.6%). Equipment mishaps and physiolog-ical deterioration occured in 12 (36.3%) and 11 (30.3%) of the cases, respectively. The use of amines, mechanical ventilation, longer transport time and high PRISM score were all associated with physiological deterioration on transport.

        ספטמבר 1998

        משה ויסברוט, גד ולן ודוד הנדל
        עמ'

        Rupture of Pectoralis Major Muscle: Operative Treatment of an Uncommon Sport Injury

         

        Moshe Weisbort, Gad J. Velan, David Hendel

         

        Orthopedics Dept., Rabin Medical Center (Golda Campus), Petah Tikva

         

        Rupture of the pectoralis major muscle in an athlete is rare, but is said to be common in weight lifters. The muscle usually ruptures at the musculotendinous junction during forceful contraction of the muscle in adduction, forward flexion and internal rotation of the arm. We describe an athlete who suffered such a major tear during a rugby game. It was treated surgically and after adequate rehabilitation, athletic activities were resumed.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303