תוצאת חיפוש

אריאל רבל, מישל נדג'ארי, אשר שושן

חטיבת נשים ויולדות, בית-החולים האוניברסיטאי של הדסה, קריית הדסה, ירושלים

אשור היא שיטה חדשה למניעת הריון קבועה (עיקור) המבוצעת בגישה היסטרוסקופית. לאחרונה הוחל בביצוע שיטה זו בישראל.

לאחר הסבר מפורט על השיטה, בוצעה התקנה של אשור במיסגרת מירפאה. המטופלות מילאו דפי משוב והוזמנו בתום שלושה חודשים לביקורת הכוללת צילום בטן ריק ועל-שמע תלת-ממדי.

במאמר הנוכחי מדווח על שתים-עשר מטופלות ראשונות בהדסה. הגיל הממוצע של המטופלות היה 40 שנה (טווח 34-45 שנה). למטופלות היו 4-8 ילדים (ממוצע 5). משך הזמן הממוצע לביצוע הפעולה היה 8 דקות (7.2). במקרה יחיד נדרש לבצע הפרדת הידבקויות קלות בחלל הרחם לפני הכנסת ההתקן. כל המטופלות שבו לפעילותן באותו יום. בביקורת שבוצעה כעבור שלושה חודשים, ציינו המטופלות שביעות-רצון גבוהה מההכנה לתהליך ומהטיפול עצמו. ניתן היה להדגים שההתקן במקומו בבדיקת דימות.

לסיכום, ניתן לבצע התקנת אשור במיסגרת מירפאות החוץ של בית-החולים. ההכנה לטיפול והטיפול עממו זכו לשביעות-רצון גבוהה מצד המטופלות. הטיפול אינו נכלל בסל הבריאות. 

חומרים ממשפחת הקינין מוכרים לאנושות ונמצאים ביישום רפואי כנגד מלריה מעל 350 שנה. גילוי סגולותיהם של חומרים אלו במאה השבע-עשרה הביא למהפכה של ממש בעולם הרפואה, והיה בעל השלכות חשובות בעולם הרפואי ובזירה הפוליטית של מדינות אירופה. מאחר שמקור התרופה בקליפת עץ הגדל באזורים נידחים של אמריקה הלטינית, נעשו מאמצים רבים הן בחיפוש אחר עצים אלו והן בפיתוח מטעים שלהם באזורים נוספים. כיום מיוצרים קינינים באופן סינתטי לצד מיצוי התרופה מקליפת העצים. מלבד המלריה תופסים חומרים אלו מקום מרכזי בטיפול במחלות אוטואימוניות שונות, כמו זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) ודלקת מיפרקים שיגרונתית (RA).

זמיר עבודי, עדי קליין-קרמר

המח' לרפואת ילדים, המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה

ילד בן שנתיים נעקץ משושנת-ים מסוג דונגית צורבת בשק האשכים. בית-הגידול הטבעי של שושנה זו הוא החופים הסלעיים באזור מים רדודים של הים-התיכון. צריבת השושנה מסוג זה אינה שכיחה ובדרך-כלל גורמת לתופעות מקומיות קלות. בחלק מהנפגעים התגובה קשה. הטיפול תסימי בלבד וההחלמה מלאה. צריבה באזור המבושים גורמת לכוויה עם תופעות מקומיות קשות כמו נפיחות, אודם וכאב. נדירותה של פגיעה קשה זו נובעת מכך שאזור זה מוגן בבגד-ים.

ג'רמי בן-שושן, גד קרן, יעקב ג'ורג'

המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב

תהליך ההיווצרות של כלי-דם חדשים ברקמות הלוקות באספקת דם ירודה, מסתמן לאחרונה כבעל חשיבות קלינית מכרעת בטיפול העתידי במחלות איסכמיות בכלל ובמחלות לב בפרט. תאי אב אנדותליים – Endothelial Progenitor Cells (EPCs) הם אוכלוסיית תאים שמקורם בלשד-העצם הבוגר, המצויים בדם ההיקפי ואשר משתתפים באופן ישיר בבניית כלי-דם חדשים, ובשמירה על תקינות שיכבת האנדותל המכסה את כלי-הדם. במחקרים רבים שנבחנה בהם יעילותו של טיפול תאי, המבוסס על הגברת מספרם ופעילותם של תאי אב מעין אלו, יצרו החוקרים בסיס איתן להנחה כי טמון בכלי זה פוטנציאל עצום בטיפול במחלות לב וכלי-דם. יתירה מכך, במספר עבודות הודגם קשר מנבא שלילי בין כמותם ותיפקודם של תאי אב אנדותליים בבני-אדם לבין שכיחות הופעתם של גורמי-הסיכון למחלות לב איסכמיות. בסקירה זו נדונים המימצאים השונים שנאספו עד כה על-סמך עבודות שנערכו בבעלי-חיים ואף ממספר ניסויים קליניים מוקדמים, ובאפשרויות הטיפול השונות העולות מתוך מימצאים אלו. מנגד, אנו בוחנים גם את השפעות-הלוואי הטמונות בטיפול שמהותו היא יצירת כלי-דם, שאותן הכרחי יהיה להביא בחשבון טרם יישום הטיפול במירפאה.

אלי שטיינברג (1), אלחנן לוגר (1), ערן ממן (1), שושנה שטיינברג (2)

(1) המח' לאורתופדיה ב', מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (2) שירותי בריאות כללית, המירפאה לבריאות הילד, ראשון-לציון

השפעת עישון סיגריות על מחלות לב, ריאה ומחלות סרטן שונות, ידועה. ככלל, העישון הוא הגורם השכיח ביותר לתחלואה ותמותה. בקרב האורתופדים ידועה השפעת עישון הסיגריות על השלד, אולם זו פחות מוכרת בקרב שאר התמחויות הרפואה והפארה-רפואה. במחקרים שונים הוכח הקשר בין עישון לביות בדיסק של עמוד-השידרה, לאיחוי שבר, לריפוי פצעים ולהשפעתו השלילית של העישון על צפיפות עצם. המידע הידוע עד כה מעלה קשר בין עישון לבעיות אורתופדיות שונות. במאמר זה מסוכם ומרוכז המידע הקליני הנוגע לעישון, ומדווחת השפעתו על מחלות אורתופדיות ותוצאות ניתוחים בתחום זה.

דניאל ורדי, לי-און גלעד ושושנה פרנקנבורג

לישמניאזיס בעור, המוכר בישראל בשמו העממי "שושנת יריחו", הוא מחלת עור המתבטאת בהופעת פצעים מכוייבים בקוטר של עד מספר ס"מ, המתקיימים חודשים ארוכים למרות טיפולים שונים. המחלה נגרמת מחדירה של טפילים חד-תאיים (protozoal) מסוג לישמניה לעור בעקבות עקיצה של נקבת זבוב החול. לכן הפצעים ממוקמים לרוב על חלקי גוף שבדרך-כלל אינם מכוסים, כמו הפנים והגפיים. המחלה נחשבת אנדמית באזורים מסוימים בישראל, בעיקר ביקעת הירדן ואזור יריחו, ים המלח, אזור כפר אדומים, רמת הנגב (קציעות) והערבה. בישראל מדובר בבעיה בריאותית משמעותית, הפוגעת בעיקר במטיילים באזורים אנדמיים (חלק גדול מהם חיילים). נפגעים נוספים הם תרמילאים, הנדבקים במחלה במהלך טיליהם, בעיקר בדרום-אמריקה. היעילות של הטיפולים הקיימים כיום כנגד מחלה זו מוגבלת ולרוב אינה נוחה או נעימה לחולים. בשנים האחרונות מתרבים הדיווחים על טיפולים חדשים בלישמניאזיס מערכתי, הנושאים עימם תקווה לגילוי טיפול יעיל גם כנגד לישמניאזיס בעור. בסקירה זו אנו דנים במחלה ובאפשרויות הטיפול. בין השאר, מדווח בסקירה זו על יעילותו של טיפול מקומי חדש ללישמניאזיס בעור באמצעות תכשיר מיוחד של אמפטריצין (amphotericin).

משה בן-שושן, צבי שפירר

האגף לילדים, מח' ילדים א', ביה"ח דנה, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב

שעלת היא מחלה זיהומית של דרכי-הנשימה, הנגרמת לרוב על-ידי Bordetella pertussis ולעתים רחוקות יותר על-ידי Boredetella parapertussis.

הדיווח הראשון בספרות על מחלת השעלת היה באנגליה והמגיפה הראשונה של שעלת אירעה בפריס בשנת 1578.

מחלת השעלת היתה סיבה מובילה למוות בילדים לפני כ-60 שנה. שיעור התחלואה והתמותה הגבוהים שנילוו למחלה, הובילו לפיתוח מהיר של חיסון עם בידוד החיידק, ובשנת 1930 ניתן חיסון זה לראשונה.

A Molecular Method of Diagnosis of Congenital Adrenal Hyperplasia

Shoshana Israel, Chaim Brautbar

Tissue Typing Unit, Hadassah Medical Center, Jerusalem

Congenital adrenal hyperplasia (CAH) is caused mainly by deficiency of the 21-hydroxylase enzyme. The disease may appear in the classical salt-losing, simple virilizing forms or as a mild, nonclassical form. 21-hydroxylase is encoded by the CYP21B gene on the short arm of chromosome 6, in the midst of the human leukocyte antigen (HLA) complex, between HLA Class I and Class II regions.

We describe a method for identifying mutations in the CYP21B gene. It is based on amplification of the gene using the polymerase chain reaction and identification of mutations with sequence-specific oligo-probes. The mutations identified were: V281 and P30L responsible for nonclassical CAH, and I2 splice, Q318X, I172N, cluster E6, and a deletion including 8bP in the third exon (8bP del) responsible for the classical form of CAH.

We also analyzed 2 families affected with the classical form of CAH which demonstrate possible complications in genotyping. Typing for HLA haplotypes can be helpful in certain cases, as demonstrated in 1 of the families presented. In this case it was necessary to distinguish between 2 possible genotypes: 1 with the mutations in tandem on 1 chromosome and the other with the mutated genes on both chromosomes. HLA haplotyping enabled the assignment of the mutations to the relevant chromosomes and thus allowed correct genetic counseling.

The other family demonstrated the importance of CYP21B genotyping in individuals with the nonclassical form of CAH. This form may consist of 1 mild and 1 severe mutation, representing a serious potential for transmitting the classical form of CAH.

נתן רוז'נסקי, אברהם בן-שושן

מח' לרפואת נשים ויולדות, ביה"ח הדסה, עיןכרם, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, ירושלים

Sport-Related Maxillofacial Fractures

Yitzhak Shoshani, Navot Givol, Shlomo Taicher

Dept. of Oral and Maxillofacial Surgery, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Faculty of Dental Medicine, Tel Aviv University

The records of 537 patients with 750 maxillofaciafractures were reviewed and analyzed. 55 (10.2%) had sport-related injuries and the rest were due to othercauses. The sport-related group was predominantly male (ratio 9:1) with a mean age of 24.5 years. The mandible was most commonly injured (52.5%), followed by the zygomatic complex (32.8%). The incidence of complicated mid-facial fractures was only 2.8%, and of comminuted fractures 9%. This distribution of injuries is most likely due to the relatively low-energy of trauma associated with many sport activities. The relatively low mean age of the patients, most of whom had full dentition, allowed for conservative treatment of most of the mandibular fractures, using closed reduction.

Injuries were caused by 11 different sports. The highest incidence was soccer (45%), followed by skating (15%), basketball (9%) and horse-riding (9%). Contact sports were the cause of injuries in 72.2%, with the highest incidence of trauma due to impact with another player (60%). Better protection of the oral and maxillofacial region is needed, especially during high-contact sport.

Violence in the Emergency Department

H. Derazon, S. Nissimian, C. Yosefy, R. Peled, E. Hay

Dept. of Emergency Medicine and Epidemiology Unit, Barzilai Medical Center, Ashkelon

There is an international epidemic of violence in the emergency department (ED) which threatens medical staff daily. The problem is underestimated in Israel and there are as yet no regulations of the Ministry of Health and the Bureau of Security and Safety that deal with the problem.

At the beginning of 1997 we conducted a retrospective survey to estimate the extent of this problem and to define its causes and the various options for management. An anony-mous questionnaire was given to all permanent workers of our ED: physicians, nurses and reception clerks, as well as physicians who worked in the ED during evening and night shifts at least twice a week.

74% of (questionnaire) responders experienced violent events, most of them 5 or more times during the previous 2 years. Violence was experienced by 90% of nurses, 70% of physicians and 64% of clerks. The main reason for violence was prolonged waiting in the ED. Other causes were dissatisfaction with treatment, refusal to leave the ED, and language that displeased the patient.

Most violent patients were middle-aged men, of whom alcohol and drug users were only a small proportion. Most victims of physical violence called hospital security personnel, but only a third of the victims of verbal violence pressed charges. Half of the staff who were physically attacked called the police and most pressed charges. Only 2 attackers were convicted; charges were dropped against 3 because of "lack of public concern." We were unable to ascertain the results of the other charges. Most victims of violence didn't press charges because of fear resulting from threats of the patient and/or family.

The violent patient was usually characterized by responders as a middle-aged man, sober, of low socioeconomic level, impatient, with a bad previous hospital experience, dissatisfied with treatment and who insisted on being admitted to hospital.

Suggestions for violence management by questionnaire- responders included 24-hour police protection and a training program in violence management for hospital security and medical staff.

Follicle-Stimulating Hormone in Azoospermia in Prediction of Spermatogenic Patterns

David B. Weiss, Shoshana Gottschalk-Sabag, Zvi Zukerman, Elchanan Bar-On, Zvi Kahana

Kupat Holim Me'uhedet; and Dept. of Pathology and Cytology and Male Infertility Unit, Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem; Andrology Unit, Rabin Medical Center (Beilinson Campus), Petah Tikva; and Paper Research Consultant Institute, Jerusalem

Follicle-stimulating hormone (FSH) is considered to be the most important plasma hormone correlated with spermatogenesis. Elevated FSH plasma levels were shown to be associated with complete damage to testicular seminiferous tubule germinal epithelium. Recently, there have been conflicting reports with regard to the value of FSH plasma levels in predicting seminiferous tubule histology in the azoospermic patient and hence, as a guide for therapy in assisted reproduction using testicular sperm retrieval. The aim of this study was to evaluate whether FSH plasma levels can predict spermatogenic pattern in the testes of the azoospermic infertile patient. 69 infertile men with non-obstructive azoospermia and 18 with very severe oligospermia were studied. In all, plasma levels of testosterone, free testosterone, prolactin, luteinizing hormone and follicle-stimulating hormone were measured by enzyme immunoassay. In the azoospermic patients the seminiferous tubule spermatogenic pattern was determined in testicular aspirates obtained by multiple fine needle aspiration and categorized according to the most mature spermatogenic cell type in the aspirates: Sertoli cells only, spermatogenic maturation arrest or full spermatogenesis. There were no significant differences in plasma levels of any hormone measured except in very severely oligospermic and azoospermic patients. Both normal and elevated levels were detected in all, regardless of seminiferous tubule cytological pattern or plasma FSH in azoospermic patients. It is concluded that plasma levels of FSH can not be used as a predictive parameter, neither for the presence of spermatozoa nor for any other seminiferous tubule cytological pattern in azoospermic infertile men. They cannot serve as guides for selection of azoospermic men for trials of testicular sperm retrieval in assisted reproduction.

Does Testicular Volume Reflect Spermatogenic Pattern in Azoospermia?

David B. Weiss, Elchanan Bar-On, Shoshana Gottschalk-Sabag, Zvi Zukerman

Kupat Holim Mehuhedet and Male Infertility and Cytology Units, Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem; and Andrology Unit, Rabin Medical Center (Beilinson Campus) Petah Tikva

The aim of this study was to determine whether testicular volume can serve to predict patterns of spermatogenesis in azoospermia. In 27 tests of azoospermic infertile men, cytological specimens from several sites from each testis were obtained by fine needle aspiration. Testes were classified according to the most mature spermatogenic cell type. Classifications were testes with spermatozoa, with arrested spermatogenic development, and with only Sertoli cells. Prior to fine needle aspiration the 3 dimensions of each testis were determined ultrasonically and its volume calculated. Mean testicular volume (±‏SD) was 7.71 (±5.95) ml for testes with spermatozoa and 7.55 (±2.35) and 7.31 (±4.42) ml for testes with spermatogenic maturation arrest and with only Sertoli cells, respectively (differences not significant). It is concluded that testicular volume can not be used as a predictive parameter, neither for the presence of spermatozoa nor for the cytological pattern of the testes of azoospermic infertile men.

Are Testes in Oligo/Azoospermia Homogenous or Heterogenous?

David B. Weiss, Shoshana Gottschalk-Sabag, Elchanan Bar-On, Zvi Zukerman

Kupat Cholim Meuhedet, Jerusalem; Male Infertility and Cytology Units, Shaare Zedek Medical Center, Jerusalem; and Andrology Unit, Rabin (Beilinson) Medical Center, Petah Tikva

We determined whether a single testicular specimen is sufficient to represent qualitatively the spermatogenic process within the testes of azoospermic or severely oligospermic infertile men. In 191 testes of azoospermic patients and in 26 of those with severe oligospermia, fine needle aspirations at 3 different sites of each testis were performed. Aspirated material from each puncture was stained and in each smear all spermatogenic cells, as well as Sertoli cells, were identified. Testes were classified according to the most mature spermatogenic cell type present, or the presence of only Sertoli cells. The homogeneity of the testicular spermatogenic process was then evaluated. There was an overall intratesticular difference between aspirates in 14.1% of azoospermic testes and in 26.9% of severely oligospermic testes with regard to the most mature spermatogenic cell type. When spermatozoa were the most mature cell type, they were detected in all of the 3 aspirates in 71.4% of the testes. In 18.4% or 10.2% of this group of testes they were retrieved in only 1 or 2 of the aspirates, respectively. In testes in which spermatids or spermatocytes were the most mature spermatogenic stage, these cell types were detected in all 3 aspirates in only 36.4% and 68.0%, respectively. In azoospermic patients with full testicular spermatogenesis, the likelihood of retrieving spermatozoa from the testes was 84.3%, 92.7% and 100% in 1, 2 and 3 specimens, respectively. The following conclusions were drawn: There is a wide range of testicular heterogeneity in azoospermia or very severe oligospermia for diagnosing the testicular spermatogenic pattern. In azoospermia, specimens from several testicular sites are required. It is strongly recommended that no assisted fertilization be offered to azoospermic patients unless prior evaluation of the spermatogenic pattern in the seminiferous tubules is determined.

Urgent Need for Prevention of Alcohol Drinking among Arab Youth

Shoshana Weiss

Dept. of Prevention, Israel Society for the Prevention of Alcoholism

A study was conducted in the winter of 1996 among 2,220 Arab adolescents in northern Israel. This fourth study among Arab youth dealt with frequency of drinking and amounts of alcohol drunk during a drinking bout. Among Christian, Druze and Moslem males there were 81.72%, 49.61% and 31.93%, respectively, who drank. The figures for females were 36.75%, 11.25% and 12.78%. About 4% of Moslem males drank 5 drinks or more consecutively, daily or every 2-3 days. The need for preventive efforts in the Arab sector is stressed.