תוצאת חיפוש

רוברטו מסטר(1), אריה באואר(2), פאולה רושקה(3), חורחה גלזר(4), אלכסנדר גרינשפון(5), אליה רזניק(6), משה קוטלר(1,7)

(1) שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (2) המח' לפסיכיאטריה משפטית, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, הפקולטה לרפואה סאקלר, החוג לרפואת המשפחה, אוניברסיטת תל-אביב, (3) המח' לפסיכיאטריה המשפטית, שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים, (4) המח' למניעה ולטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות, (5) שירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות, (6) היח' למחקר, המרכז לבריאות הנפש נס ציונה, משרד הבריאות, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, (7) המרכז לבריאות הנפש באר יעקב, משרד הבריאות, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

בשנים שלאחר הקמתה של מדינת ישראל היה מספר המכורים לאלכוהול או לסמים קטן מאוד. לא היו בנמצא שירותי פסיכיאטרייה ייחודיים לאוכלוסיית מטופלים זו ואף לא היה צורך בכך. היו מספר גורמים למצב זה: על-פי המסורת היהודית (הן בישראל והן בקהילות יהודיות בחו"ל), היתה השכיחות של צריכת אלכוהול או חומרים ממכרים אחרים נמוכה מאוד, וזמינותם של משקאות חריפים וסמים היתה מיקטית (minimal) אף היא (מספר הפאבים, הבארים, ומקומות הבילוי והשתייה – היה מוגבל). הנטיות התרבותיות והדתיות גם הן לא עודדו התנהגות מתמכרת.

יעקב דרורי,

המכון לשיקום חולי לב, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצאה עדות לכך, ששתיית אלכוהול מכל סוג שהוא, בכמות קטנה או מתונה, קשורה בסיכון מופחת בשיעור של 20% לערך ללקות במחלות הלב וכלי הדם. המימצאים מתייחסים לגברים ולנשים, לבני-אדם בריאים ולאלו הלוקים במחלת לב כלילית, בסוכרת, ביתר-לחץ-דם או באי-ספיקת לב.

אף-על-פי-כן, קיימת עדיין מחלוקת בסוגייה אם לכלול המלצה לשתייה קלה או מתונה של אלכוהול במסגרת ההמלצות השיגרתיות למניעה ראשונית ומישנית של מחלת לב כלילית. המחלוקת נובעת בחלקה מסיבות מתודולוגיות, ובחלקה – מנזקים בריאותיים העלולים להיגרם כתוצאה משתייה מרובה של אלכוהול. סוגיית-המפתח היא: הגדרת המינון המיטבי של אלכוהול, המבטיח הפקת תועלת ללא סיכון של ממש לנזק בריאותי, דהיינו מאזן תועלת-סיכון חיובי. העדויות המדעיות המצטברות מצביעות על כך, ששתיית פחות מ-30 ג' אלכוהול ליום לגברים ומחצית מכמות זו לנשים, עונה על הדרישות שצוינו לעיל ואינה כרוכה בסיכון בריאותי. ניתן אפוא להמליץ לרוב בני-האדם על שתייה קלה או מתונה של אלכוהול, כאחד ההיבטים של אורח חיים בריא, במסגרת תוכנית כוללנית למניעת מחלות הלב וכלי-הדם. מתן ההמלצות חייב להיעשות באורח פרטני, תוך התחשבות בגילו של המטופל, במינו, במצבו הבריאותי, באישיותו, במצבו הנפשי ובהרגלי השתייה שלו בעבר. כמו-כן מן הצורך לקבוע הגדרה מדוייקת מהי שתייה מתונה שאין לחרוג ממנה ומהם דפוסי השתייה הרצויים ולגלות ערנות לקיום גורמים שבעטיים עדיף להימנע משתיית אלכוהול, דוגמת הריון, פעילות גופנית ונטילת תרופות.

Alcoholic Delirium: Warning Signs and Diagnosis

Eliezer Witztum, Izhak Z. Ben-Zion, Vladimir Lerner

Community Mental Health Center; and Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

Lately an increasing number of physicians are asked to diagnose and treat physical and mental disorders caused by alcohol abuse, a phenomena which had been quite rare in Israel until recently.

Early diagnosis and efficient treatment are essential for the management of alcohol-dependent patients. Primary care physicians and hospital personnel should be more alert to the growing numbers of alcohol abusers and to their appropriate diagnosis and treatment. This article describes and summarizes the symptoms of alcohol withdrawal in general, and alcoholic delirium in particular. Problems in diagnosis and treatment are illustrated by typical cases, pointing out early clinical warning signs and suggesting some treatment guidelines.

Delirium Tremens in Israel

G.-Z. Ezrielev

Mental Health Center, Beer Sheba

We discuss pathogenetic aspects (biochemical, pharmacological) of delirium tremens (DT) in accordance with the acute clinical processes, the development of psychosis, and preventive treatment used in the various stages. A typical patient, a 33-year-old man, and the difficulties in diagnosis and treatment are presented and conclusions from the dangerous behavior of the patient are drawn.

Urgent Need for Prevention of Alcohol Drinking among Arab Youth

Shoshana Weiss

Dept. of Prevention, Israel Society for the Prevention of Alcoholism

A study was conducted in the winter of 1996 among 2,220 Arab adolescents in northern Israel. This fourth study among Arab youth dealt with frequency of drinking and amounts of alcohol drunk during a drinking bout. Among Christian, Druze and Moslem males there were 81.72%, 49.61% and 31.93%, respectively, who drank. The figures for females were 36.75%, 11.25% and 12.78%. About 4% of Moslem males drank 5 drinks or more consecutively, daily or every 2-3 days. The need for preventive efforts in the Arab sector is stressed.

Attention Deficit Hyperactivity Disorder, Facilitating Alcohol and Drug Abuse in an Adult

R. Durst, P. Rebaudengo-Rosca

Talbieh Mental Health Center, Jerusalem (Affiliated with the Hebrew University-Hadassah Medical School)

Attention-deficit hyperactivity disorder (ADHD) has been considered a mental and behavioral disorder of childhood and adolescence. It is being increasingly recognized in adults, who may have psychiatric co-morbidity with secondary depression, or a tendency to drug and alcohol abuse. We describe a 32-year-old woman known for years as suffering from borderline personality disorder and drug dependence (including hasshish, marijuana, LSD and "exstasy'") and alcohol abuse that did not respond to treatment. Only when correctly diagnosed as ADHD and appropriately treated with the psychotropic stimulant, methylphenidate (Ritalin), was there significant improvement. She succeeded academically, which had not been possible previously, the craving for drugs diminished and a drug-free state was reached. Although administration of psychostimulants to drug abusers is controversial, as they are addictive, in cases of ADHD they have promoted drug abstinence.

Characteristics of Hospitalized Alcoholics

Sergio Marchevsky, Shoshana Weiss

Residential Center for Alcoholics and Israel Society for the Prevention of Alcoholism, Ramat Gan

The background characteristics of 1,173 alcoholics hospitalized for 3 months in this center during December 1982 to December 1994 were reviewed. Socio-demographic variables and termination-of-treatment data, are described. The profile of the typical hospitalized alcoholic was that of a Jewish, urban, married, unemployed man, born in Asia-Africa (or in Israel) who had been living for many years in Israel and had many children and a low educational level. They usually start drinking in adolescence and come to the center after more than 15 years of drinking, mainly at home and alone, and also have family relatives who drink. Implications of the data for treatment and for family physicians are presented.

Knowledge of Adolescents about the Fetal Alcohol Syndrome

Shoshana Weiss

Prevention Department, Israel Society for the Prevention of Alcoholism, Ramat Gan

The level of knowledge of the risks of drinking during pregnancy in 175, 17-18 year olds from kibbutzim in the eastern Upper Galilee was studied in January 1996. This population had the highest rate of involvement with alcohol in Israel and had been involved in alcohol education activities in previous years. About 53.71% of the sample believed that heavy drinking increases the risk of birth defects, but only 20.57% could correctly describe the fetal alcohol syndrome.

Drinking and Driving

A. Peleg, P. Shvartzman, R. Peleg

Dept. of Family Medicine, and Dept. of Epidemiology, Ben-Gurion University of the Negev, Beer Sheba

A worrisome connection between driving and drinking was found in 166 people randomly surveyed in public places in Beer Sheba. 80% of the study population stated that they drink alcoholic beverages. Of these, 45% reported drinking at least once a week, and 21% drank 3 glasses/cans at each drinking bout. We noted a trend among those who drank frequently to drink greater amounts. Of the sample, 110 interviewees stated that they had a driver's license and that they drank alcoholic drinks. 39% reported driving after a number of alcoholic drinks, and 23% of them did so invariably or frequently. 5% drank while driving. The drinkers exhibited a high-risk behavioral pattern, remaining in the car with friends (53%) or relatives (16%) also under the influence of alcohol. Those who are aware of the influence of alcohol on their driving skills and the danger of being involved in car accidents, moderate their consumption of alcohol. The results of the study confirm our hypothesis that there is an upswing in the phenomenon of high-risk driving connected with drinking alcoholic beverages.