יהושע שמר, יהודה שינפלד,

מערכת "הרפואה"

"הרפואה", עיתונם של הרופאים בישראל, משקף את הפעילות הרפואית הקלינית בישראל. מירב ומיטב הרופאים שולחים מאמרים ל"הרפואה" והעיתון המופץ בקרב כל חברי ההסתדרות הרפואית בישראל, מהווה כרטיס ביקור עדכני של המחברים ואמצעי להעברת מידע בין הרופאים והחוקרים. הודות לכך, הגיע עיתון "הרפואה" בשנים האחרונות לרמה מקצועית גבוהה מאוד והדבר בא לידי ביטוי גם במלאכת העריכה הצרופה. כתיבת מאמר מדעי-רפואי היא אומנות לשמה. היא כוללת שלבים רבים, החל מגיבוש הרעיון המרכזי, דרך איסוף החומר, ניתוח הנתונים ועיבודם ועד לדרך הצגת הדברים בצורה מגובשת ובהירה ברמה מדעית הולמת. כתיבה לעיתון "הרפואה" מטילה על המחברים תוספת נכבדה של התייחסות לשפה העברית המהווה מיקטע נוסף במרקם הכולל של מעשה האומנות.

Intravenous Immunoglobulins Treatment of Patients with Graves' Ophthalmopathy

Adi Leibe, Yair Levy, Yehuda Shoenfeld

Department of Medicine B and Research Unit of Autoimmune Diseases, Chaim Sheba Medical Center, Affiliated to Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University

Graves' ophthalmopathy is an autoimmune disease manifested as exophthalmus, lid lag and diplopia. As in the accompanying autoimmune thyroid disease, there is an autoimmune homoral and cellular attack on the orbita, mainly the retro-orbital tissues.

Steroids are the comerstone of therapy. We reviewed the evidence for a similar therapeutic effect of I.V., immunoglobulins (IVIGs) and their better side affect profile as compared to steroids. We also described an impressive therapeutic success with IVIG given to a patient with resistant ophthalmopathy. The clinical picture of Graves' ophthalmopathy is attributed to a pathologic hyper - activation of orbital fibroblasts, deposition of collagen and glycosaminoglycans in the extra-cellular matrix and eventually fibrosis. These are mediated by leucoregulin, IL-1, IFN-gamma, and TGF-beta - all secreted by lymphocytes and mast cells in the retorbital space.

Another mode of cell activation is by binding of autoantibodies (presumably thyroid stimulating Ab's) to an antigenic determinant on the surface of fibroblasts.

I.V. immunoglobulins, known today to be active in a variety of autoimmune processes, exert their effect on autoantibodies, complement, phagocytic cells etc. IVIGs also inhibit orbital lymphocytes and fibroblasts through inhibition of IL-1 or/and TGF-beta.

יהודה שינפלד

המח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי שיבא, תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

במאמרי הקודמים, ניסיתי להתריע על מספר נושאים הקשורים במצבה בהווה של הרפואה הפנימית, עם שימת דגש מיוחד על ההשלכות העתידיות על צורת הפעילות, גורלם של החולים ועתידו של הרופא הפנימי החוקר. נמצא, שהמחלקות ברפואה פנימית נתונות תחת לחץ יוצא דופן, אשר גדל והולך ובמצב של תת-תיקנון. מצבים אלו מובילים לריבוי טעויות, אי שביעות רצון של מאושפזים ובני משפחותיהם, טרוניות ותלונות ואף תביעות משפטיות. במקביל, עולה אי-שביעות הרצון של המתמחים, המלווה בנטישת המערכת תוך סיכון עתידה של המחלקה לרפואה פנימית.

במאמרי הנוכחי, אני רוצה לתאר את אופי ההתקבלויות במחלקה הפנימית ביום פעילות שיגרתי, המזכיר מחד-גיסא את הפעילות היומיומית השוטפת בחדר מיון ומאידך גיסא, משתווה להגדרה של "פיגוע המוני". הגדרה זו על פי מינוח צה"ל כוללת: אירוע שבו מספר הנפגעים או קצב הגעתם עולה על יכולת הצוות הרפואי הקיים לתת טיפול רפואי מיטבי לכל נפגע.

יהודה שינפלד

המרכז למחלות אוטואימונית ומח' לרפואה פנימית ב', מרכז רפואי "שיבא", תל-השומר, והפקולטה לרפואה "סאקלר", אוניברסיטת תל-אביב

בשנת 1975, פיתחו קוהלר ומילשטיין את שיטת ההיברידומה, שבאמצעותה ניתן היה לייצר נוגדנים חד-שיבטיים המכוונים (מושרים) ע"י אנטיגן סגולי, לתגלית זו היתה השפעה מדעית ניכרת על כל שטח ברפואה ולכן לא פלא, שלזוג חוקרים זה, שהצעיר שבהם (ד"ר קוהלר) נפטר בינתיים, הוענק פרס נובל ברפואה.

בעשור האחרון, פורסמו מספר עבודות, בהן הודגם, כי בקרב חולים עם תחלואה של חלל הפה, ובייחוד דלקת מיסב-השן – דמ"ש (דלקת מיסב השן – periodontitis) ודלקת חניכיים, קיימת היארעות מוגברת באופן משמעותי של טרשת העורקים וביטוייה הקליניים השונים: מחלת לב כלילית, אוטם בשריר הלב ואירוע מוחי. במקביל להצטברות המידע האפידמיולוגי, חלה בשנים האחרונות התקדמות רבה בכל הקשור להבנת התהליכים שביסוד טרשת העורקים.

בתוך הרובד הטרשתי קיימים תהליך דלקתי ותגובה חיסונית פעילה, שבהם נוטלים חלק, בין השאר, לימפוציטים מסוג T ומאקרופאגים משופעלים. מאמץ מחקרי רב נעשה על מנת לאתר את מחוללי הנזק הראשוני בדופן כלי הדם ואותם אנטיגנים, נגד אנטיגנים זרים (ממקור חיידקי, נגיפי וכיו"ב); לחלופין, ייתכן שמדובר בתגובה-צולבת כנגד אנטיגנים עצמוניים.

נסקור את התאוריות השונות לגבי הקשר בין מחלות חלל הפה ומיסב-השן ובין טרשת העורקים. תאוריות אלו מדגימות היטב את מרכזיותו של הגירוי הזיהומי והתגובה החיסונית כלפיו בהתהוות מחלת טרשת העורקים.
 

שי שרוט¹, יואב צפמן¹, יהודה שינפלד²

¹המח' למחלות עצבים, המרכז הרפואית תל-אביב, ²מח' לרפואה פנימית ב' והמרכז למחלות אוטואימוניות, בי"ח שיבא, תל-השומר

תיסמונת האנטיפוספוליפידיים, antiphospholipid syndrome (APS) היא מחלה רב-מערכתית שבה מעורבים נוגדנים ואנטיגנים שונים. הפרעה האוטואימונית מתבטאת קלינית באירועים פקקתיים-תסחיפיים נשנים (עורקיים וורידיים), בהפלות עצמוניות נשנות, בתרומבוציטופניה ובכייל גבוה של נוגדנים כנגד פוספוליפידים ((antiphospholipid-antibodies - aPL וכן של נוגד קרישה זאבתי (lupus anticoagulant - LA). התיסמונת יכולה להתרחש משנית למחלות אוטואימוניות אחרות (כמו זאבת אדמנתית מערכתית systemic-lupus-erythematosus (SLE), לממאירויות או לזיהומים וכן כתגובה לתרופות. כשלא נמצאת סיבה ראשונית מעין אלו להתהוות התיסמונת, היא מוגדרת כראשונית (primary APS).

הנוגדנים הנמנים עם משפחת ה- aPL מאותרים בבדיקה שבה נמדדת תגובתיות (reactivity) חיסונית כלפי קרדיוליפין (aCL) ופוספוליפידים למיניהם הטעונים שלילית, בנוכחות או ללא נוכחות  ביתא 2 – גליקופרוטאין או קופקטורים חלבוניים אחרים, או ע"י תגובתיות חיסונית כלפי ביתא 2 – גליקופרוטאין (הידוע כקופקטור חיוני לקישור ה- aPL) או קופקטורים חלבוניים אחרים לבד, או על ידי יכולתם לעכב את מנגנון הקרישה בתבחיני קרישה התלויים בפוספוליפידים (LA=).

לא כל בני-האדם עם aPL יהיו תסמיניים. בסקר פרוספקטיבי של בנק הדם התגלה, שב- 6.5% מהאוכלוסייה הכללית אובחנו בתבחין ELISA נוגדנים מסוג IgP-aPL. לעתים קרובות, יורד כיל-ה- aPLלטווח התקין עם הזמן, ללא אירועים פקקתיים.

בחולים הלוקים ב- APS, דווח על ביטויים קליניים שונים, הכוללים סיבוכים המאטולוגיים, סיבוכים בעור, מחלת מסתמי הלב והיפגעות הכליות. בנוסף, דווח על ביטויים נירולוגיים שונים המערבים בעיקר את מערכת העצבים המרכזית. בסקירה זו, נדונים ההיבטים הנירולוגיים של תיסמונת הנוגדנים האנטיפוספוליפידיים.
 

Pulmonary Adenocarcinoma in Myasthenia Gravis - Auto-Immunity and Late Development of Malignancy

Yitzhak Rosen, Yair Levy, Yehuda Shoenfeld

Dept. of Internal Medicine B, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

We report a 75-year-old man with myasthenia gravis for many years, who was hospitalized because of cough, fever, and dyspnea. Chest x-ray revealed a bilateral pleural effusion. Adenocarcinomatous cells were found in the pleural fluid. Computerized tomography of the chest showed widespread pulmonary dissemination of the tumor.

The relationship between myasthenia gravis, an autoimmune disease involving the motor end-plate, and malignancy (thymoma) has been widely recognized. Current literature documents few reports of lung malignancies with concurrent development of myasthenia gravis. A tentative explanation, based on current research, is provided for the possible role of myasthenia gravis and the late development of lung cancer. Moreover, a model for the autoimmune phenomenon and the development of late malignancies will be provided with explicit explanations. It is important to search for occult, developing malignancies in newly diagnosed autoimmune diseases.

אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד

המח' לרפואה פנימית ב' והיחידה לחקר מחלות אוטואימוניות, המרכז הרפואי שיבא תל השומר והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

מילות מפתח:

נוגדני RA33, RA33, מחלות אוטואימוניות, אורה שובמן, בוריס גילבורד, פנינה לנגביץ', יהודה שינפלד, שובמן, גילבורד, לנגביץ', שינפלד

The Decision-Making Process of Abortion High Committees 

Raphael Cohen-Almagor, Yehuda Snir

Faculty of Law, University of Haifa

Factors influencing the decision-making process of the Abortions High Committees (after the 23rd week of pregnancy), and whether there are differences between decisions of different Committees were examined. A questionnaire was sent to the 45 members of these committees of whom 24 responded (53%). Some hospitals refused to cooperate because they did not want to evoke discussion about the practices of the Committees.

The significant factors that play a part in the decision as to whether or not to allow an abortion are the medical condition of the fetus, the medical and psychological state of the mother, and the week of pregnancy. The data also show that women committee members are more inclined to authorize abortion than men, and that the more religious members are less inclined to authorize abortions. No differences were found between hospitals, and the age of committee members had no influence. Members did not accord any importance to fear of litigation in their considerations.

Photodynamic Therapy for Dysphagia due to Esophageal Carcinoma

H. Kashtan, F. Konikoff, R. Haddad, M. Umansky, Y. Skornick, Z. Halpern

Dept. of Surgery A and Institute of Gastroenterology, Tel Aviv Medical Center and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Surgery is the mainstay in the treatment of esophageal carcinoma and is effective for palliation of dysphagia. Patients unfit for surgery are difficult therapeutic problems. We evaluated photodynamic therapy for palliation of dysphagia in this condition.

Patients were given 5-aminolevulinic acid, 60 mg/kg, orally and 24 hour later gastroscopy was performed during which red light illumination (100 j/cmŽ2 for 600 seconds) was administered. This was repeated 48 hours later. The degree of dysphagia was recorded before and 14 days after treatment.

8 patients with an advanced non-resectable tumor, or who were unfit for surgery, were thus treated. 4 had squamous cell carcinoma of the mid-esophagus and 4 had adenocarcinoma of the lower esophagus. There was mild, self- limited photosensitivity in all. Liver and renal function tests and blood count were not affected by the treatment. Dysphagia was improved in all except 1 patient. A patient with early stage disease continued to eat a normal diet.

We believe that photodynamic therapy with systemic aminolevulinic acid as a photosensitizer and a non-laser light source is feasible and safe in advanced esophageal cancer. It is an effective modality for relief of dysphagia in that condition.

Elastofibroma, a Rare Cause of Snapping Scapula Syndrome

Ilan Cohen, Yehuda Kolender, Josephine Isakov, Aaron Chechick, Yitzhak Meller

Dept. of Orthopedic Surgery, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Depts. of Orthopedic Oncology and Pathology, Sourasky Medical Center, Tel Aviv

Scapular pain is a common complaint in daily orthopedic practice. A different type of scapular discomfort, the snapping scapula syndrome that occurs when smooth gliding motion of the scapula upon the chest wall is interfered with is much less common.

We studied the syndrome of periscapular pain and discomfort, and present a rare etiology: elastofibroma dorsi, a unique, benign, soft tissue-tumor with unique characteristics.

Elastofibroma appears deep to the lower scapular pole, is often bilateral, and consists of a mixture of collagen, elastic fibers and fibroblasts. We present 6 cases, in 3 men and 3 women aged 51-65.

Sensitivity and Resistance of Helicobacter Pylori to Antibiotic Treatment

Benny Avidan, Batia Weiss, Yeuda Chowers, Anita Younash, Simon Bar-Meir, Nathan Keler

Dept. of Gastroenterology and Microbiology, Sheba Medical Center, Tel Hashomer

Resistance to antibiotics is considered the main reason for failure to eradicate Helicobacter pylori (HP). Resistance rates are different in developed and developing countries and are not known for Israel. We studied HP resistance rates in 40 patients who underwent esophagoduodenoscopy for various indications and were found to have gastric HP colonies.

Sensitivity was determined by E-test, using clarythromycin, amoxycillin, clindamycin, erythromycin and metronidazole. The resistance rate for metronidazole was up to 67% but that for clindamycin was only 10%. HP was very sensitive to both macrolide antibiotics, erythromycin and clarythromycin.

מיכאל אהרנפלד¹, פנינה לנגביץ², יהודה שינפלד³

מחלקות לרפואה פנימית ג¹, ו² ו- ב³ והיחידה למחלות מיפרקים, המרכז הרפואי שיבא, תל-השומר

Relapse of Sarcoidosis after Alternative Medical Treatment

Georgy Edelson, Yair Levy, Yehuda Shoenfeld

Dept. of Medicine B, Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Reference to alternative medicine frequently appears in newspaper headlines, advertisements and in articles in medical journals. The practice of alternative medicine has increased, even as the number of critical articles warning of deleterious effects have also increased. Public demand is strong and growing, but there are no clear rules as to what is not permissible, particularly when treatment is not by qualified physicians. There are still no clear indications and contra-indications for complementary (not alternative) medicine in patients with organic injuries and life-threatening conditions. However, it is obvious that in these patients complementary medicine should not be substituted for conventional therapy.

We present a 32-year-old man with sarcoidosis who discontinued conventional therapy on his own initiative and began alternative medicine (homeopathy) with subsequent deterioration in his condition. He was hospitalized for a relapse of his sarcoidosis which required large doses of corticosteroids.

Is Official Data on Reported Morbidity Valid? Hepatitis A in Israel as an Example

Yehuda Lerman, Gabriel Chodik, Hava Aloni, Shai Ashkenazi

Occupational Health and Rehabilitation Institute, Ra'anana, Schneider Children's Hospital, Petah Tikva, and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Hepatitis A is one of the most frequently reported notifiable infectious diseases in Israel. The annual incidence as reported is around 70/100,000. The physician or the diagnostic laboratory notifies the district health office of the Ministry of Health.

The purpose of this research was to evaluate the sensitivity of passive surveillance of hepatitis A morbidity among adults, 18 years and over. Methods included study of notifications to the Ministry of Health or hospitalizations of cases of hepatitis A and of positive laboratory tests results (IgM) for hepatitis A. We estimated the extent of under-reporting by 2 different methods of extrapolation.

Data based on passive surveillance among the adult population, between 1.1.1993-31.12.1994, comprised less than 1/5 of the actual number of cases. Physicians notified about 6.2% of their hepatitis A patients. 5.1% of the notifications to the district health office were sent twice or more, usually both by the physicians and labs.

The official data on hepatitis A morbidity, based on passive surveillance, are considerably underestimated. Physicians and public health officials should be aware that such data may not accurately reflect the magnitude of the risk or the amount of disease that can be prevented. Efforts should be made to improve this situation.