תקציר
תת הוועדה למעבדות קרישה של האיגוד להמטולוגיה:
גלית שריג1, אוסנת גרח יהושוע2, ורדה דויטש3, אשר וינדר4, אסתי חי-עם5, בנצי כץ3, יהודית להב6, עליזה קסל7, אריאלה ציבלין8, משה סורוזון9, אורית שימרון10
1רמב"ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, 2מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, 3מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, 4מרכז רפואי וולפסון, 5בית חולים הדסה, ירושלים, 6בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, 7מרכז רפואי כרמל, חיפה, 8מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 9שירותי בריאות כללית, 10מכבי שירותי בריאות
נוגד קרישה זאבתי (Lupus anticoagulant) הוא כינוי לנוגדנים הגורמים להארכה של תבחיני קרישה, התלויים בפוספוליפידים. נוגדנים אלה נחשבים כגורמי סיכון לאירועי פקקת ולסיבוכי הריון הקשורים לתסמונת נוגדנים נגד פוספוליפידים.
תסמונת נוגדנים נגד פוספוליפידים היא תסמונת קלינית המבוססת על שילוב של אירוע פקקת בווריד או בעורק או\ו על סיבוכי הריון – בעיקר הפלות נשנות, והיא מאובחנת בבדיקת מעבדה. אבחון המעבדה מתבסס על נוכחות נוגד קרישה זאבתי, נוגדנים כנגד קרדיוליפין ו/או נוגדנים כנגד b2 Glycoprotein I בשתי לקיחות דם, המרוחקות זו מזו בזמן של 12 שבועות לפחות.
למרות שאבחון מעבדה של נוכחות LAC נמצא בהתאמה הטובה ביותר עם אירועי פקקת, האבחון בעייתי בהיעדר סטנדרטיזציה בינלאומית.
במאמר זה מדווח על האבחון במעבדה של נוגד קרישה זאבתי, מפורטות הבדיקות המומלצות על ידי תת הוועדה למעבדות הקרישה של האיגוד להמטולוגיה בישראל, מובאות אפשרויות האבחון בחולים המטופלים בנוגדי קרישה, ומפורטת דרך ההתייחסות לתוצאות.