הרפואה | כרך 162
חוברת 4, אפריל 2023
עמ׳ 221-227
תקציר
הקדמה
: הגישה המקובלת כיום לטיפול בשאתות במוח (
Brain tumors) מתבססת על כריתה נרחבת ככל האפשר, במקביל לשימור התפקוד הנוירולוגי. מיפוי אלקטרופיזיולוגי תוך ניתוחי של הקורטקס מסייע בזיהוי ושימור אזורים החיוניים לתפקוד הנוירולוגי של המטופל. בניסיון לשפר את יכולת הניטור התפקודי במהלך הניתוח, הופיעו בשנים האחרונות, בנוסף למיפוי המסורתי בגרייה חשמלית (
ECS), שיטות חדשות למיפוי קורטיקלי המתבססות על רישום ואנליזה של תנודות ספונטניות בפוטנציאל תאי העצב הקורטיקליים בתדרים גבוהים (
High Gamma Electrocorticography, hgECOG). מטרת המחקר הייתה לבחון את ההתאמה בין מיפוי ב-
ECS למיפוי ב-
hgECOGולהדמיית תהודה מגנטית תפקודית (
fMRI).
שיטות מחקר
: מאגר הנתונים של כל המטופלים שנותחו בערות לכריתת גידול מוחי בין ינואר
2018 לדצמבר 2021 נסרק רטרוספקטיבית. עשרת המטופלים העוקבים הראשונים אשר עברו מיפוי קורטיקלי של תפקוד נוירולוגי ב-
ECS ומיפוי המבוסס על
hgECOG הוגדרו כקבוצת המחקר. נתונים טרום-, ותוך- ניתוחיים שוחזרו מתוך הרשומות הרפואיות עם דגש על השוואה בין ממצאי המיפוי הקורטיקלי המבוסס על
ECS,
hgECOG וממצאי
fMRI שבוצע לפני הניתוח.
תוצאות
: מיפוי מוטורי המבוסס על
ECS ו-
hgECOG הדגים אזורים מוטורים ב-71.4% וב-85.7% מהמטופלים, בהתאמה. כל תשעת האזורים המוטוריים שהודגמו ב-
ECS, הודגמו ב-
hgECOG. בשני מטופלים, מיפוי מבוסס
hgECOG הדגים אזורים מוטוריים שלא הודגמו ב-
ECS אך כן בבדיקת דימות
fMRI טרום ניתוחית. מתוך 15 מיפויי תפקוד השפה המבוססים על
hgECOG, תוצאות של שש מהם (40%) הדגימו את ממצאי המיפוי ב-
ECS. שני מיפויים הדגימו את האזורי התפקוד שהודגמו ב-
ECS ובנוסף הדגימו גם אזורים פעילים אחרים (13.3% מהמטופלים), ב-4 מיפויים (26.7%) הודגמו אזורי שפה שלא הודגמו ב-
ECS אך עם זאת הודגמו ב-
fMRI, ו-3 מיפויים (20%) לא הדגימו את ממצאי המיפוי ב-
ECS.
מסקנות
: מיפוי מבוסס
hgECOG מאפשר מיפוי קורטיקלי מהיר ובטוח של תפקוד נוירולוגי מגוון בניתוחים בערות לכריתת שאתות במוח. ממצאי ההשוואה בין שתי גישות המיפוי מכוונים להתאמה גבוהה במיפוי תפקוד מוטורי ולרגישות גבוהה וסגוליות נמוכה יחסית במיפוי תפקודי שפה, אשר נובעים ככל הנראה מההבדלים המהותיים בין שתי גישות המיפוי.