הרפואה | כרך 160
חוברת 10, אוקטובר 2021
עמ׳ 693-697
תקציר
שכיחות מחלת הסוכרת עולה עם הגיל. מבוגרים עם סוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים רבים כמו מחלות קרדיווסקולרית, אי ספיקת כליות, אירוע מוח (stroke), נוירופתיה ורטינופתיה. כמו כן, נתונים מהשנים האחרונות מעידים על כך שאוכלוסייה זו נמצאת בסיכון מוגבר לליקויים קוגניטיביים, קיהיון (dementia), מגבלה בתפקוד ותשישות. סוכרת היא מחלה המחייבת יכולות של טיפול עצמי מורכבות הכוללות: נטילת תרופות בזמן, בדיקת ערכי הסוכר והבנת משמעותם וכיצד לשנות התנהלות לפיהם, התמודדות עם מצבי היפוגליקמיה, בדיקת כפות הרגליים ביצוע פעילות גופנית ואכילה מוקפדת ומותאמת לטיפול התרופתי. כל אלו דורשים יכולות קוגניטיביות ותפקודיות תקינות מכאן, שקיים צורך אמיתי להתאים את יעדי ומתווה הטיפול במבוגרים עם סוכרת למצבם הקוגניטיבי והתפקודי. ארגונים מובילים בעולם כמו האיגוד האמריקאי לסוכרת, הפדרציה הבינלאומית לסוכרת והחברה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה פרסמו בשנים האחרונות קווים מנחים ודגשים לטיפול בסוכרת בגיל המבוגר. המועצה הלאומית לסוכרת בראשות פרופ' איתמר רז, בשיתוף איגודי רופאים ומועצות לאומיות נוספות, פרסמה את הקווים המנחים הישראלים להערכה וחלוקה תפקודית של האדם המבוגר עם סוכרת לצורך קביעת יעדי האיזון ומתן המלצות לטיפול. על פי הקווים המנחים הישראלים ובהתאם להנחיות הבינלאומיות יש להתאים את המתווה הטיפולי באדם המבוגר עם סוכרת למצבו התפקודי. ההמלצה היא ליעדי איזון סוכר, לחץ דם וליפידים שונים במבוגרים בסיכון נמוך לעומת מבוגרים אשר נמצאים בסיכון גבוה לירידה תפקודית וקוגניטיבית. הקווים המנחים מציעים כלים תקפים ומהימנים אשר בנוסף להיכרות אישית עם המטופל יכולים לסייע לקבוע מהי רמת הסיכון לירידה בתפקוד