הרפואה | כרך 160
חוברת 5, מאי 2021
עמ׳ 301-306
תקציר
הקדמה:
ניתוח החלפת ברך, מוכר כמוביל בשכיחותו בתחום החלפות המפרקים עם שיעורי הצלחה גבוהים במחלה ניוונית ראשונית (
Primary Osteoarthritis). מאידך, חולים עם מחלה שניונית מורכבת (
Secondary Osteoarthritis), נדחקו לשולי המענה הרפואי ונאלצו להשלים עם מגבלתם, או להיחשף לסיכונים מרחיקי לכת בניתוחים קונבנציונאלי.
עשורי חיים מוקדמים, ניתוחי עבר, מורכבות טכנית, תחלואה ניתוחית מוגברת, שונות רבה בפתולוגיה ואנטומיה, ותוצאות קליניות ירודות, הן מניין סיבות חלקי.
הטמעת טכנולוגית ברפואה הובילה שינוי תפיסתי ויישומי עם פתיחת חלון טיפולי רחב למגוון מחלות מפרק ברך שניוניות בעזרת משתלים מותאמים אישית PSI Patient Specific Implant)) .
מטרות:
הערכת יעילות ,בטיחות ומגבלות השימוש בטכנולוגיית
(Patient Specific Implant) PSI כאלטרנטיבה לניתוחים קונבנציונליים במצבים מורכבים של החלפת ברך. הערכת תוצאות קליניות, היבטים טכניים ודימות.
שיטות מחקר:
נערך מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מבוסס על שאלוני
WOMAC (The Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index) לפני ואחרי הניתוח. נערך סיקור פרטני למאפייני החולה המיועד לטיפול בשיטת
PSI ובוצע ניתוח של היבטים טכניים.
תוצאות המחקר:
נצפתה עקומת שיפור קליני של 31 נקודות (
p=0.021) בשאלון
WOMAC במעקב של לפחות 12 חודשים. הדגמת האופן שבו טכנולוגיית
PSI מייתרת הוצאת מתכות ומאפשרת איזון ציר מכאני של גף תחתון בנוכחות עיוותים גרמיים חוץ מפרקיים .
מסקנות:
באוסטאוארתריטיס שניוני עם עוותים גרמיים, נוכחות מתכות קיבוע, או מחלות מיוחדות, טכנולוגיית
PSI מצמצמת בסדרי גודל את מורכבות הניתוח, התחלואה, פוטנציאל הסיבוכים, ומניבה תוצאה קלינית ותפקודית משופרת .
דיון וסיכום:
לראשונה, מוגש בידול, מיקוד ואפיון קבוצת חולים עם אוסטאוארתריטיס משני מורכב, שבו
PSI מסתמן כקפיצת מדרגה טכנולוגית בניתוחי
TKR לחולים במצב קליני מורכב.