הרפואה | כרך 159
חוברת 12, דצמבר 2020
עמ׳ 887-891
תקציר
הקשר האפשרי שבין יתר לחץ דם למחלת כליות כרונית מעסיק את עולם הרפואה כבר למעלה ממאה שנה. הקשר הנסיבתי בין יתר לחץ דם ממאיר למחלת כליות ברור ומוסכם, אך כאשר יתר לחץ דם הוא בערכים נמוכים יותר, קשר נסיבתי זה מיטשטש. האומנם יתר לחץ דם שאינו ממאיר אף הוא גורם למחלת כליות ועלול לגרום לאי ספיקת כליות סופנית? בסקירה זו, אנחנו מביאים ראיות המבוססות בעיקרן על נתונים אפידמיולוגיות, שמתוכם ניתן להסיק שככל שלחץ דם גבוה יותר, החל מלחץ דם תקין ומעלה, הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית ולאובדן תפקוד הכליות הולך וגובר. האם טיפול ביתר לחץ דם מונע את הפגיעה הכלייתית מיתר לחץ דם? הראיות מצביעות על כך שטיפול ביתר לחץ דם מאט את הירידה בקצב סינון הפקעיות רק בנוכחות הפרשה משמעותית של חלבון בשתן, בעוד שבהיעדר חלבון בשתן, הורדת לחץ הדם אינה משפיעה על התפתחות מחלת הכליות.