תסמונת אגודל ההדק המוּלָד – הסתמנות קלינית וטיפול

תקציר

תסמונת אגודל ההדק המוּלָד מופיעה בכ-0.3% מכלל אוכלוסיית הילדים. עדיין קיים ויכוח בספרות האם הממצא של "אגודל הדק מוּלָד" הוא מוּלָד או התפתחותי, אך הנטייה הרווחת כיום היא כי אגודל ההדק המוּלָד אינו בהכרח ממצא מולד כמשתמע משמו, אלא הוא ממצא התפתחותי. כאשר פעוט סובל מאגודל אשר המפרק הבין גלילי שלו נעול בכיפוף, קיימות מספר אבחנות מבדלות פרט לאגודל ההדק המולד: מנגנון מיישר חריג או לקוי של האגודל, ארתרוגריפוזיס, עוויתיות (ספסטיות), וכן תסמונת האגודל ההדוק (clasped thumb). התסמונת הנפוצה ביותר כאשר הפעוט סובל מאגודל הנעול ביישור או כיפוף של המפרק הבין-גלילי המרוחק, היא תסמונת אגודל ההדק המוּלָד. הבדיקה הקלינית של אצבעו של הפעוט חושפת ברוב הנבדקים קשרית נוקשה בבסיס האגודל הקרויה הקשרית על שם Notta (Notta's node), ומנח קבוע בכיפוף או יישור של המפרק הבין-גלילי באגודל. מומלץ ניסיון טיפול שמרני הנמשך לפחות כמחצית השנה וכולל שימוש בסדים, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה. מומלצת התערבות כירורגית הכוללת פתיחה של הגלגלת הראשונה (A1 Pulley), תוך הימנעות מפגיעה במבנים סמוכים, כאשר הטיפול השמרני נכשל.