הרפואה | כרך 155
חוברת 11, נובמבר 2016
עמ׳ 656-659
תקציר
לימור בנימיני, פאתן עוואד, זיו גיל, יקי כהן
מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, הקריה הרפואית רמב"ם הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה
הקדמה:
צרידות גורמת לפגיעה קשה באיכות חייהם ובפרנסתם של הלוקים בה. אחת הסיבות השכיחות לצרידות היא מצב של אי ספיקה גלוטית, כלומר היעדר היצמדות מלאה של מיתרי הקול בעת דיבור (
Phonation) ובליעה. על מנת לתקן מצב זה, יש להחזיר למרכז (
Medialization) את מיתרי הקול.
המטרה במחקר:
לבדוק את ההשפעה של הזרקת קרבוקסימתיל-צלולוזה והידרוקסיאפטיט למיתרי הקול בהרדמה מקומית במסגרת אמבולטורית, על איכות הקול מבחינה אובייקטיבית, הערכת הקול על ידי הצוות המטפל ושביעות הרצון של המטופל מקולו לאחר הפעולה.
שיטות מחקר:
במירפאתנו בוצעו 38 הזרקות למיתרי הקול. 30 קרבוקסימתיל-צלולוזה ו-8 הידרוקסיאפטיט. נאספו נתונים הבודקים את הקול לפני ו-2-1 שבועות לאחר ההזרקה.
תוצאות:
חולים לאחר הזרקה של חומרי מילוי למיתרי הקול דיווחו על שיפור בהרגשתם בנוגע למצב קולם
. ממוצע השאלון להערכת מוגבלות הקול פחת מ-75.3 ל-39.1 (
p<0.01) וממוצע השאלון להערכת הסגר הגלוטי פחת מ-15.7 ל-9.5 (
p<0.01). ממוצע דירוג הקול לפי
Grade-Roughness-Asthenia-Breathiness-Strain (GRABS) פחת מ-11.9 ל-6.0 (
p<0.01). הערכת הקול על ידי הבודק פחתה מ- ל-2.5 (
p<0.01). זמן הפונציה המרבי (המקסימאלי) התארך מ-6.9 ל-9 שניות (
p=0.01) ו-
S/Z ration פחת מ-1.8 ל-1.3 (
p=0.01). בניתוח (אנליזה) של הקול בתוכנת
Praat program®, ממוצע ה-
jitter (%) (מדד יציבות התדר) השתפר מ-2.4 ל-0.8 (
p<0.01), וממוצע ה-
shimmer (%) (מדד יציבות העוצמה) השתפר מ-10.9 ל-5.0 (
p<0.01).
מסקנות:
הזרקת חומרי מילוי למיתרי הקול בהרדמה מקומית במירפאה היא שיטה טובה ובטוחה לטיפול באי ספיקה גלוטית. הזרקת חומרי המילוי מסוג קרבוקסימתיל-צלולוזה והידרטקסיאפטיט בחולים אלה מביאה לשיפור במדדי הקול האובייקטיביים והסובייקטיביים.