פורסם באוגוסט 2003
הסוגיה הרגישה של סחר באברים אינה יורדת מבמת הדיון הציבורי ומעת לעת היא נדחקת לקדמת הבמה. נושא זה מעורר באופן טבעי רגשות עזים וטיעונים נוקבים ויוצר צורך דחוף לגשר בין עמדות סותרות ובלתי מתפשרות. מחד גיסא יש הכרח לפתור את בעיית החולים הממתינים להשתלה, ומאידך גיסא קשה, ואולי בלתי אפשרי, לקבל את הרעיון כי מותר לסחור באבריו וברקמותיו של אדם.
הצורך באברים להשתלה עולה בהרבה על ההיצע הקיים בתרומה מן המת. כך לדוגמה, בארץ יש כ-600 איש הממתינים להשתלת כליה, בשעה שמספר ההשתלות המבוצעות בפועל אינו עולה על כ-110 ניתוחים בשנה. רשימת הממתינים גדלה ב-20-10 אחוזים מדי שנה. אין זה מפתיע כי חלק מהחולים הממתינים נפטרים בטרם זכו להשתלה הגואלת.
עד כה תרומת אבר באה מתורם מת או מקרוב משפחה חי והיא נעשית על בסיס אלטרואיסטי טהור ללא כל תגמול כספי ישיר או עקיף. מאחר שגם כאן עולה הביקוש על ההיצע, פונים הנזקקים להשתלה מתוך הכרח נואש גם לתורמים אחרים, זרים ולרוב אנונימיים להם לחלוטין, מתוך רצון לרכוש איבר מגופם. כך, כאשר יש קונה הפוגש במוכר נוצר שוק שחור בקנה מידה עולמי שחלים עליו כל הכללים של היצע וביקוש והוא חוצה גבולות ומדינות. חולה במדינה אחת עשוי לפנות למתווך הנמצא במדינה שנייה. זה מצדו יאתר תורם במדינה שלישית, ואילו הניתוח עצמו מתבצע במדינה רביעית. הכול מתבצע בהסתר, או לפחות בעצימת עין של הרשויות, ותמיד נגד חוקי כל המדינות המעורבות. כסף רב ביותר מחליף ידיים במהלך מורכב זה, שממנו נהנים המתווך, הרופא המנתח, בית החולים ותורם האיבר. זה האחרון מקבל לרוב סכום זעיר ושולי מסך הכסף העובר בעסקה.
הוראות ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות (68/97) אוסרות כל סחר באברים ואוסרות במקביל השתלת אברים שנתקבלו תמורת תשלום. רופא העובר על הוראות אלו מסתכן בהליכים משמעתיים ופליליים נגדו עד כדי אובדן רישיונו לעסוק ברפואה. גם נייר העמדה של הלשכה לאתיקה של הר"י (דצמבר 1997) אוסר לסחור באברים ולהשתמש בהם ברוח עמדת משרד הבריאות. זו גם העמדה המקובלת בכל המדינות בעולם המערבי, לרבות כל הארגונים הרפואיים הבין-לאומיים.
ברוח זו הגישה הממשלה לכנסת את הצעת החוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 13) התשנ"ב-1991. על פי הצעה זו מוטל איסור על מכירה ועל קנייה של אברים. העסקה עצמה בטלה, והצדדים לה אחראיים בפלילים.
אך המציאות כופה עלינו דיון חוזר בסוגיה זו. קיים הכרח דוחק למצוא פתרון דחוף למצוקתם של החולים ולצורך הנואש שלהם באברים להשתלה שאינו בא לידי פתרון במצב הנוכחי. רבים הקולות הקוראים לאחרונה להתיר סחר באברים, מתורם חי, בתוך מסגרת לאומית שבה לא יתאפשר סחר ישיר בין הצדדים וכי הדבר ייעשה באמצעות ארגון מרכזי. ארגון זה יהיה אחראי למתן התמורה לתורם והוא שיעביר את האבר הנתרם למי מהממתינים להשתלה אשר לו מתאים איבר זה ביותר.
בית המשפט העליון נדרש לשאלה זו בדיון בודד (בג"ץ אטרי, מ.י. 161/94) בו דחה את בקשתו של העותר כי בית המשפט יורה לשר הבריאות להתקין תקנות שיתירו לתובע למכור כליה ולפתור בכך את בעיותיו הכלכליות. בית המשפט קיבל את עמדתו של שר הבריאות כי ראוי כי סוגיה סבוכה ורגישה זו תבוא לידי פתרון בחקיקה ראשית המקפלת בחובה משפט, מוסר ואתיקה.
על רקע זה השלים לא מכבר משרד הבריאות "הצעת חוק השתלת אברים, התשס"ג-2002", המתירה בנסיבות מוגדרות מתן פיצוי, בנטילת איבר מתורם חי, בגין הוצאות הכרוכות בביצוע הפעולות הרפואיות, ובכלל זה ביטול הזמן, אובדן הכנסה והפסד זמני של כושר ההשתכרות. סכום הפיצוי ישולם לתורם על ידי המרכז הלאומי להשתלות. בנוסף חל איסור מלא על כל צורה של תיווך בין תורם לנתרם. הדיון החברתי בהצעה זו רק החל.
הלשכה לאתיקה קיימה דיון ממושך בנושא הסחר באברים מתוך מגמה למצוא את האיזון המוסרי והאתי הנדרש בין צורכי החולים והנזקקים להשתלה לבין הנזק האפשרי למוכרי האברים ולמשמעות החברתית הרחבה יותר של קיום סחר שכזה. עמדת מרבית חברי הלשכה לאתיקה כפי שהתקבלה בדיון הממושך מופיעה בדפים אלו. חברי הלשכה מודעים לעובדה כי עמדה זו מבטאת נקודת איזון עדינה בין גישות סותרות. פשרה בין מאזני רווח והפסד, חלקם מוחשיים ומיידים וחלקם ערטילאיים, הנוגעים לערכי מוסר חברתי מופשט הקובע את מהות חיינו כחברה אנושית. הואיל וערכים אלו אינם מוחלטים אלא עשויים להשתנות בעתיד, ראוי כי עמדה זו של הלשכה תבוא לדיון מחודש בעתיד.
- תרומת אברים היא חובה מוסרית המוטלת על כלל החברה.
- על רשויות המדינה לפעול לחינוך ולהסברה בקרב הרופאים והציבור בעניין זה.
- ראוי כי תרומת אברים תיעשה מתוך אלטרואיזם בלבד.
- במקרה של תרומה מן המת רשאית המדינה לפצות את משפחת התורם.
- התרומה והפיצוי ייעשו באמצעות ארגון ארצי מרכזי.
- לא יתקיים קשר ישיר בין משפחת התורם והמקבל.
- פיצוי זה ייעשה במתן הטבות רפואיות-כלכליות ולא בתשלום כספי ישיר.
- סחר באברים מתורם חי יוצר אפליה מעמדית, אינו אתי ולפיכך פסול מעיקרו.
- לפיכך אין למכור או לקנות אבר מגופו של אדם חי.
- רופא לא יהיה מעורב באופן ישיר או עקיף בקנייה או במכירה של אברים.
- רופא לא יבצע ניתוח השתלה של איבר שנקנה מתורם חי.
- עמדה זו תעמוד למבחן חוזר אם ישתנו החקיקה או עמדות הציבור.