אבחון מניעה וטיפול בסיבוכי קרישיות יתר בהיריון

ניתן לחלק את סיבוכי קרישיות היתר (Hypercoagulability) בהיריון ל:

טרומבואמבוליזם
סיבוכי היריון

טרומבואמבוליזם
כולל את פקקת הורידים העמוקים (DVT) ומהווה 75%-80% מסך כל אירועי הטרומבואמבוליזם הורידיים (Venous Thromboembolism, VTE) ואת התסחיף הריאתי (PE) המהווה 25% מסך כל אירועי הטרומבואמבוליזם הורידיים (VTE). מדובר בתופעה חמורה הכרוכה בסיכון מוגבר לתחלואה אימהית ואף למוות. כמחצית מאירועי ה-VTE מתרחשים במהלך ההיריון וכמחצית בתקופת משכב הלידה. הסיבה לכך היא השילוב בין גורמים מכאניים והורמונליים הגורמים לשינוי במערכת הקרישה הטרום היריונית לכיוון קרישיות יתר. הסיכון ל-VTE קיים כבר בשליש הראשון, עולה בשליש השלישי ומגיע לשיא בתקופת משכב הלידה. גורמי הסיכון העיקריים ל-VTE הם מאורע טרומבואמבולי בעבר (עד 25% מכלל האירועים הם אירועים חוזרים) ועדות לטרומבופיליה. גורמי סיכון נוספים כוללים בין השאר: גיל, השמנת יתר, עישון, יתר לחץ דם וניתוח קיסרי.

סיבוכי היריון
כוללים הפלות חוזרות, מות עובר ברחם מגורם לא ברור, רעלת היריון, האטה בגדילה תוך רחמית והפרדות שליה. בעוד שהקשר בין טרומבופיליה מולדת לבין VTE הוא חזק ביותר, קיימת מחלוקת לגבי הקשר בין טרומבופיליה מולדת לסיבוכי היריון ולגבי יעילות טיפול במונעי קרישה למניעת סיבוכי היריון בנשים עם טרומבופיליה מולדת. לעומת זאת, קיים קשר ברור ויתרון בטיפול בין טרומבופיליה נרכשת, ובעיקר תסמונת ׁ(APS) Anti Phospholipid Syndrome.

מהדורת 2023

לחצו כאן לטקסט המלא

מה תרצו למצוא?

מידע וזכויות

חברות בהר"י

דמי חבר

תחומי פעילות

פעילות ציבורית

על הר"י

לשימושך

כרטיס רופא

אתרי הר"י

צרו קשר

פעולות מהירות

שפות

אבחון מניעה וטיפול בסיבוכי קרישיות יתר בהיריון