דלקת אוזן חדה ׁ(דא״ח) הינה המחלה הזיהומית החיידקית השכיחה, והסיבה העיקרית למתן טיפול אנטיביוטי בגיל הילדות. בשנים האחרונות, במיוחד לאור העלייה בשכיחות החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, נבחנה מחדש הגישה הטיפולית בדא״ח. נמצא, שקיימים קשיים באבחון הנכון של דא״ח, כאשר אבחון מדויק הפחית את מתן האנטיביוטיקה שלא לצורך. הגישה הטיפולית המומלצת כיום, היא להשהות טיפול אנטיביוטי למשך 24-72 שעות בילדים מעל גיל 6 חודשים הסובלים מדא"ח ללא גורמי סיכון למחלה קשה. טיפול ניתן בהמשך רק אם אין שיפור, או שיש החמרה בסימני ותסמיני המחלה. נמצא, שבצורה זו הופחת השימוש באנטיביוטיקה ב- 30% מהילדים. עבודות רבות וניתוחים מסוג מטה-אנליזות שהשוו את הטיפול האנטיביוטי בדא״ח לטיפול ע״י אינבו הראו שבחלק הארי של הילדים שטופלו באינבו, הדלקת חלפה באופן עצמוני וללא סיבוכים קשים לדוגמה: מנינגיטיס או מסטואידיטיס. נמצא, שיש לטפל ב- 8-17 ילדים באנטיביוטיקה כדי להשיג שיפור קליני בילד אחד. אמנם קיימת ביקורת בספרות על דרך ביצוע המטה-אנליזות בהקשר לשיטה זו, המגמה של הקטנת השימוש בתרופות אנטיביוטיות בדא״ח הולכת ותופסת מקום. החיסון הפנאומוקוקלי המצומד ה-13 - ערכי (13-PCV) הוכנס לשגרת החיסונים בתינוקות בישראל בנובמבר 2010 .
מחקרים מישראל הוכיחו שההתחסנות עם חיסון זה הביאה לירידה משמעותית ומהירה של שיעורי דא"ח בכלל, בעיקר, ממקור פנאומוקוקלי, עד היעלמות כמעט מוחלטת של דא"ח הנגרמת על ידי 13 הסרוטיפים שבחיסון, שהם עיקר זני הפנאומוקוקים שעמידים לאנטיביוטיקה, ללא עלייה משמעותית בשיעורי הזנים שאינם נכללים בחיסון.
בעדכון הנוכחי נשמרו הפרקים של שתי המהדורות הקודמות העוסקים בגישה לאבחון דא"ח בילדים. עיקר השינוי בעדכון הנוכחי מתייחס לטיפול האנטיביוטי לאור השינוי באפידמיולוגיה של המחלה, כתוצאה מהטמעת החיסון כנגד סטרפטוקוקוס פנאומוניה. כמו כן, נכלל פרק העוסק באבחון ובטיפול בדא"ח בתינוקות צעירים מגיל חודשיים.
מהדורת 2023