הטיפול בחמצן היפרבארי לפרוקטיטיס משנית לנזקי קרינה מאוחרים

המלצות הוועדה המקצועית מטעם: החברה הישראלית לרפואה היפרבארית וצלילה

קרינה מייננת (Ionizing) גורמת נזק ברמה התאית על ידי פגיעה במבנה החלבונים, חומצות אמינו ובגרעין התא. הנזק ההיסטופתולוגי מתבטא ב: Progressive epithelial atrophy ו Fibrosis Obliterative Endarteritis +  .

הביטוי הקליני: שילשולים, עצירות עקב הצרויות, כאב רקטלי, טנזמוס, אי שליטה, דימום ועד להופעת דמם מסיבי.

באנדוסקופיה ניתן לראות: חיוורון ופריכות של המוקוזה, טלנגאקטזיות וציור וסקולרי מוגבר. יכול להתבטא באזור אחד גדול של המעי או בריבוי אזורים קטנים.

שכיחות הופעת נזקי קרינה מאוחרים למעי הגס בחולים שעברו הקרנות מוערכת ב- 5-20% (2).

בשל מנגנון הנזק, קיים שיהוי (Delay) של 9-14 חודשים בין סיום ההקרנות ועד הופעת סימנים קליניים של נזקי הקרינה. 85% מהמקרים מופיעים תוך שנתיים, אך טווח הופעת הנזק הוא החל משלושה חודשים ועד 20 שנים (3).

הסיכון לפתח נזקי קרינה מאוחרים תלוי בטיפול עצמו (מינון, תדירות וטכניקת הטיפול) ובגורמי סיכון של המטופל (D.M , IBD, HTN, PVD).