ההסתדרות הרפואית בישראל תומכת בהצעת חוק איסור על קבלת בטחונות מעובד, התשע"א-2011
ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) תומכת בהצעת החוק וסבורה כי הדרישה לקבל בטחונות מעובד כתנאי לקבלתו לעבודה או להמשך עבודתו מהווה תשתית לניצולו ולפגיעה בחופש העיסוק. הצעת החוק שלפניכם תגן גם על רופאים, הנדרשים לספק בטחונות בגובה עד מאות אלפי שקלים בתקופת התמחותם.
כידוע, תקופת ההתמחות ברפואה משתנה ממקצוע למקצוע ברפואה ונעה בין 4 ל-6 שנים. חלק מקופות החולים, אשר מכשירות רופאים, מתנות כיום את העסקת הרופא בקבלת התחייבות מצדו לשלם עד מאות אלפי שקלים במקרה שיבקש לעזוב את הקופה בטרם השלמת מספר שנות התמחות ושנים נוספות לאחר תום התמחותו להן מתחייב המתמחה.
דרישתן של קופות החולים לבטחונות מהרופאים היא פוגענית במיוחד מהסיבות הבאות:
- רופאים המתמחים בקהילה – הן ברפואה ראשונית (משפחה וילדים) והן ברפואה מקצועית (אף אוזן גרון, פסיכיאטריה, וכו') – נאלצים לבחור בין מספר מצומצם יחסית של מעסיקים. כח המיקוח של הרופאים מוגבל אפוא מלכתחילה והמחוקק נדרש להתערב על מנת למנוע מהמעסיקים לכפות על הרופאים תניות בלתי סבירות.
- הבטחונות נועדו להעצים את כוחו של המעסיק על חשבון הרופא. למשל, עם סיום ההתמחות, שומרות לעצמן הקופות את הזכות להציב את הרופא במקום עבודה ככל העולה על רוחן, ללא התחשבות ברצונותיו ולעתים במרחק משמעותי ממקום מגורי הרופא. המעסיקים אף מניידים את הרופאים בין מקומות עבודה בהתאם לצרכיהם. הדרישה לבטחונות מונעת מהרופאים להתנגד לכך.
- הבטחונות שדורשים מעסיקים הנם לא אחת דרקוניים ולא מתקיים כל קשר בינם לבין היקף השקעתו של המעסיק ברופא. למשל, בחוזים מסוימים נדרש הרופא להשיב למעסיק את עלות כל המשכורות ששולמו לו עד למועד סיום עבודתו, וזאת ללא התחשבות בסיבה להפסקת העבודה.
- במקרים מסוימים רופאים נדרשים לספק חתימות מאת ערבים המאושרים מראש על-ידי המעסיק כחלק ממתן הבטחונות. דרישות אלה מגבירות את תלות הרופא במעסיק ופוגעות בזכותו להתקבל להתמחות.
לסיכום, הר"י מתנגדת לדרישת המעסיקים להגביל את חופש עיסוקם של רופאים על-ידי דרישה לקבלת בטחונות והטלת סנקציות חד-צדדיות. לפיכך, הר"י קוראת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לאשר את הצעת החוק.