פורסם בספטמבר 2005
רקע
לאחרונה הוגשה תביעה משפטית, יוצאת דופן באופיה, נגד רופא מנתח, על-ידי עמותת ידידי בית החולים והנהלת בית החולים שבו עבד הרופא. על-פי כתב התביעה, נדרשו הנתבעים להחזיר למשפחתו של חולה שנפטר כשלושה חודשים לאחר הניתוח, את סכום התרומה, שאותה, על-פי לשון התביעה, נתן המנוח לרופא כדי להבטיח כי הוא ולא אחר אכן ינתח אותו.
עוד מפורט בכתב התביעה, כי סמוך למועד התרומה היו החולה ובני משפחתו "שרויים במתח ובחרדה וחששו לחיי המנוח אם הניתוח לא יעלה יפה, וכי היו במצב נפשי שכזה שהיו מוכנים לתת ממון רב רק כדי להבטיח כי אותו רופא מסויים ינתח את המנוח, וכי אם יתרחש סיבוך בניתוח יעמדו ניסיונו הרב ומיומנותו של הנתבע להצלת חיי המנוח".
עוד נאמר בכתב התביעה, כי המנוח ובני משפחתו "לא היו מודעים כי מתן תמורה כספית על-ידם, בגין הניתוח, בין בתשלום ישיר למנתח ובין כתרומה לעמותת ידידי בית החולים, היינו מעשה אסור על-פי החוק, והוא בגדר מתן שוחד".
הפרשה כולה זכתה לתהודה רבה בעיתונות והביאה את מנהל בית החולים להשיב את התרומה למשפחתו של המנותח. בדבריו הדגיש אותו מנהל, כי לא ניתן לקיים מרכז רפואי בארץ בלא תרומות מחולים, אשר באמצעותן משפרים את התנאים למאושפזים, מממנים אנשי צוות נוספים ורוכשים ציוד רפואי מתקדם, כך גם נעשה בכספי אותה תרומה. מאידך גיסא, הבהיר המנהל, כי אין הוא רוצה לקבל תרומה שלא ניתנה בלב שלם ומתוך רצון חופשי. בכך באה פרשה זו לידי סיום.
נייר עמדה
- מוסדות רפואה נסמכו בכל הדורות על מתן תרומות. יש מקום לתרבות פילנטרופית זו גם כיום.
- מתן התרומה ייעשה מתוך רצון חופשי של התורם וביוזמתו.
- במקרה של חולה מאושפז, תינתן התרומה בתום האשפוז והטיפול הרפואי שקיבל.
- אין להפעיל לחץ, בכל צורה שהיא, על המטופל כדי לזכות בתרומה.
- אין להתנות ביצוע טיפול רפואי, את תוצאותיו או את זהות המטפל בקבלת תרומה.
- התרומה תיעשה באמצעות הנהלת המוסד הרפואי, תוך ניהול רשומה מסודרת ומתן קבלה כחוק לתורם.
- התרומה תשמש לקידום רמתם המקצועית של הרופאים, לשיפור השירות הניתן למטופלים או לשיפור תנאי העבודה במחלקה או במרפאה.
- תרומה לא תשמש לצרכיו האישיים של מקבל התרומה.