המלצות הוועדה מטעם האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ילדים
תסמונת נפרוטית ראשונית הינה אחת ממחלות הכליה השכיחות בילדים עם היארעות שמגיעה ל-16/100000 ילדים (1.2). הסיבה השכיחה ביותר (77-85%) לתסמונת נפרוטית של גיל ילדות הינה MINIMAL CHANGES NEPHROTIC SYNDROME (MCNS)(3,4).
כידוע, ב-80-93% מהמקרים שלMCNS , טיפול בקורטיקוסטרואידים גורם לרמיסיה של המחלה (2, 3). הקריטריונים האבחנתיים (קליניים ומעבדתיים) והפרוטוקול הטיפולי בתסמונת נפרוטית מסוג MCNS נקבעו במחקר-אב על-ידי ה- INTERNATIONAL STUDY OF KIDNEY DISEASE IN CHILDREN שהחל ב-1967 (3,4). עבודות נוספות בהמשך ביססו את ההמלצות הטיפוליות הנ"ל (ARBEITSGEMEINSCHAFT FUR PAEDIATRISCHE NEPHROLOGIE) (5,6). ממצאי מחקרים אלו קבעו אמות מידה שיאפשרו התחלת טיפול בתסמונת נפרוטית ללא צורך בביופסית כליה.
יש לציין כי במחקרים הנ"ל נמצא כי התגובה או אי-התגובה לסטרואידים מהווה סימן פרוגנוסטי חשוב יותר מהממצאים ההיסטולוגיים.
למרות הצלחת הטיפול בקורטיקוסטרואידים בתסמונת הנפרוטית, 80-90% מהילדים מפתחים התקפים חוזרים של המחלה (7,8):
57% מפתחים התקפים תכופים: FREQUENT RELAPSERS, כלומר נצפית חזרה של התסמונת הנפרוטית לפחות פעמיים במשך 6 חודשים או 4 פעמים בשנה.
ב25% חוזרת המחלה כבר בשלב ההורדה האיטית במינון (TAPERING) הסטרואידים או תוך שבועיים מסיום הקורס הטיפולי: STEROID DEPENDENT(2).