הטיפול בנוגדי טסיות במטופלים עם מחלת לב כלילית

מטרתו של מסמך זה הינו לפרט את אופי ומשך הטיפול בנוגדי טסיות במטופלים עם מחלת לב כלילית.

הטיפול המקובל במחלת לב כלילית כולל טיפול מניעתי בגורמי סיכון, טיפול פולשני עם השתלת תומכנים
במקרים בהם התפתחה מחלת לב כלילית המשך טיפול תרופתי למניעה שניונית. הטיפול נוגד הטסיות מהווה את אחד מעמודי היסוד הן בשלב החריף סביב הטיפול הפולשני והן לאחריו בהמשך הטיפול השניוני.

קיימות שתי קבוצות עיקריות של תרופות נוגדות טסיות. הראשונה - אספירין - שהיא תרופת הבחירה למניעה שניונית של אירועים איסכמיים בחולים עם מחלה טרשתית מוכחת והיעילות של מתן מוקדם של אספירין בחולים עם (ACS) Acute Coronary Syndrome הודגמה במספר רב של מחקרים. עיקר הפעולה של אספירין הינו על ידי עיכוב האנזים COX-1 הגורם לעיכוב יצירת תרומבוקסאן A2 על ידי הטסית והפחתת צימות הטסיות המתווכת על ידי אנזים זה. אפקט זה של אספירין הינו בלתי הפיך היות והטסיות הינן תא חסר גרעין ועל כן אינן מסוגלות לייצר מחדש .COX-1