מאת: לילך אבירם ועדי פישר
בכתבה האחרונה של "מקצוע על הכוונת" הכרנו את המקצוע ואת העוסקים בטיפול נמרץ ילדים. הפעם נפנה להכיר את העוסקים בטיפול נמרץ כללי, וכך נקבל הצצה אל מקצוע מרגש ומלא אדרנלין. כהרגלנו, ביקשנו להכיר את יו"ר האיגוד לטיפול נמרץ כללי, מומחה צעיר ומתמחה, על מנת לקבל נקודת רחבה על המקצוע.
ד"ר ערן סגל, מנהל מערך טיפול נמרץ והרדמה בבית החולים אסותא ויו"ר האיגוד, בן 55, נשוי ואב לשתי בנות, מספר כיצד בחר במקצוע המאתגר: "התאהבתי בטיפול נמרץ כללי בשנה החמישית ללימודי הרפואה, ברוטציית בחירה בטיפול נמרץ בארה"ב. נמשכתי להתלהבות, לאקשן, לרופאים שעבדו שם והיו הכי מעניינים ופעילים בתחומים של פיזיולוגיה, פרמקולוגיה ותמיכה בגוף האדם במצביו הקשים ביותר.
ד"ר ערן סגל
"כמומחה טיפול נמרץ, מגיעים אליך החולים הכי הקשים בבית החולים, ועלייך להתמודד עם סיטואציות מורכבות ביותר. כשהטיפול מצליח והמטופל יוצא מכלל סכנה, זו תחושה שאין שנייה לה. אמנם יש לעתים כישלונות, אבל גם הרבה הצלחות".
ד"ר אסף מילר, מומחה ברפואה פנימית וטיפול נמרץ כללי, בן 39, נשוי ואב לשלושה, עובד באסף הרופא. מתעתד לצאת ל- Fellowship בן שנתיים באוסטרליה, בעיקר כדי להיחשף למחקר בתחום טיפול נמרץ וטראומה, בתקווה להמשיך במחקר גם לאחר חזרתו.
ד"ר מילר מספר על הדרך המקצועית שעבר בדרך להתמחות בטיפול נמרץ: "בתקופת לימודי הרפואה הייתי בטוח שאעסוק בכירורגיה מסוג שהוא. עם תום הלימודים הבנתי שאני מעדיף לעסוק במקצוע אשר מחייב הסתכלות מערכתית על גוף האדם, ולא מקצוע שמתרכז באיבר או חלק אחד בלבד. רופא טיפול נמרץ חייב להכיר את כל מערכות הגוף ולדעת לטפל בכולן בזמן אמת. אין ספק שמדובר ברופאים שאוהבים את האדרנלין".
ד"ר עמיר כהן, מומחה בכירורגיה כללית ובזמן כתיבת שורות אלה, מתמחה בטיפול נמרץ כללי. בן 45, נשוי לרופאת משפחה ואב לשניים, מספר על התגמול: "מדובר במקצוע שמתגמל את העוסקים בו מבחינות רבות. זו עבודה בחזית הרפואה, תוך שימוש בטכנולוגיות הכי חדישות ומעניינות. זו רפואה שמביאה את העוסקים בה לקצה גבול היכולת. למי שהמקצוע מתאים, הוא מתגמל מאוד".
מיהו רופא לטיפול נמרץ?
שאלנו את העוסקים במקצוע, מיהו הרופא המתאים לטיפול נמרץ והנה תשובתם: אדם שמאוד אוהב את העיסוק בתחום הפיזיולוגי והפרמקולוגי של גוף האדם. אדם שאוהב הפתעות, מסוגל לקבל החלטות קשות ולפעול מהר. בעל יכולת אמפתיה למטופל ולבני משפחתו ברגעים הכי קשים שלהם.אדם בעל סבלנות גדולה ומסירות לחולה.
המטופלים ומשפחותיהם בטיפול נמרץ כללי
ד"ר כהן מרחיב על המטופלים בטיפול נמרץ כללי: "החולים בטיפול נמרץ הם חולים במצבים חמורים והטיפול בהם דחוף ומורכב. השילוב של מספר קטן יחסית של מטופלים בו-זמנית וסיפורים אישיים קשים, יוצר חיבור חזק מאוד לחולים ומשפחתם. מצד אחד, הקשר שנוצר הוא חיובי מכיוון שנוצרת תחושת שליחות חזקה. מצד שני, כאשר מאבדים חולה, התגובה מאוד אינטנסיבית. הדרך להתמודד עם הקושי היא להיתפס בהצלחות, ולא להתבוסס בכישלונות, על מנת שניתן יהיה להמשיך ולטפל בחולים הבאים".
ד"ר עמיר כהן
"אצלנו ביחידה אנחנו מנסים להסביר לבני המשפחה, ככל שניתן, על המצב של המטופל, בן משפחתם" מספר ד"ר מילר, "הגישה שלנו היא לעזור לבני המשפחה להבין את המצב לאשורו. גם אם האמת כואבת, לא מנסים ליפות את מצבו של המטופל. מרבית המשפחות מבינות ומעריכות את הגישה הזו, מכיוון שנוצר דו שיח טוב שמקל על בני המשפחה להתמודד גם כשהמצב מתדרדר".
ד"ר סגל מפרט על התמורה ביחס של צוותי מחלקות טיפול נמרץ למשפחות המטופלים: "אם בעבר הגישה הייתה להרחיק את בני המשפחה ולאפשר ביקורים מוגבלים ביותר. היום אנחנו מבינים את החשיבות שבני המשפחה יהיו נוכחים, כל עוד זה לא מפריע לטיפול הרפואי, על מנת לאפשר להם להבין את חומרת המצב של בן משפחתם".
דילמות מוסריות ואתיות
מקצוע הרפואה מזמן לא מעט דילמות מוסריות ואתיות. ד"ר כהן מספר על הדילמות שנתקל בהם במחלקה לטיפול נמרץ: "חולה שמצבו כל כך קשה שהסיכוי להצילו מאוד קלוש, ובינתיים הוא מאכלס מיטה שצריך חולה אחר, עם סיכויים טובים יותר להציל. על רופא הטיפול נמרץ לדעת כיצד לחלק את המשאבים המוגבלים בצורה שתציל כמה שיותר מטופלים.
"דוגמה נוספת היא מצב שניתן להציל חולה, אך איכות החיים שלו בעתיד תהיה ירודה מאוד. במצב כזה משתפים את המשפחה ומתייעצים עימה. אומנם אסור לעולם להפסיק טיפול, אך לעיתים עדיף לא לבצע מהלכים להארכת הסבל של המטופל.
"ישנם מצבים של דילמות אתיות, הקשורות לחולה שמת מוות מוחי ומשפחתו צריכה להחליט האם לתרום את איבריו. לנו אסור לשכנע את המשפחה, גם במקרים שמאוד חבל שהמשפחה לא מסכימה. לאחר מעשה, אנחנו נתקלים לעיתים בחרטה על הסירוב. ראיתי הרבה פעמים משפחות שבחרו לתרום וההתמודדות שלהם עם המוות היתה שונה מאוד. פה בצוות אין ספק שכולנו רואים את החשיבות בתרומת האיברים".
התסכולים והשחיקה בטיפול נמרץ כללי
ד"ר סגל מספר על התסכול המשמעותי ביותר בטיפול נמרץ: "מיעוט מיטות טיפול נמרץ הוא ללא ספק התסכול המרכזי. רופא טיפול נמרץ מגיע כמעט בכל יום למצב שיש לו את הידע ואת היכולות להציל מטופל, ואין לו אפשרות פיזית להכניסו למחלקה מכיוון שאין מיטות פנויות. בכל הארץ יש רק כ-300 מיטות טיפול נמרץ". "אם חולה אינו שורד", מוסיף ד"ר מילר, "על אף שציפית שהוא יתאושש - זו תחושה מתסכלת מאוד. או כאשר אתה טועה והטעות גורמת להחרפת מצבו של החולה".
ד"ר סגל מספר כיצד מתמודדים עם תחושות התסכול: "קשה מאוד להתמודד עם תחושת הכישלון. לומדים עם הזמן להכיל את התחושה הזו ולהמשיך לעבוד. אני לא חושב שרופאים רבים הופכים להיות קהי חושים, כי הסיפור האישי של המטופל לא הופך ליותר קל. לא משנה כמה אמהות שאיבדו את בנם פגשת, זה לא יעשה את המפגש הבא בעתיד עם אם כזו קל יותר".
האם העבודה בטיפול נמרץ שוחקת יותר מהעבודה במקצועות רפואיים אחרים?
ד"ר מילר עונה: "כל מקצוע יכול להביא אותך לרמת שחיקה, וגם טיפול נמרץ. אבל זה לא שתמיד יש אקשן בטיפול נמרץ. האדרנלין מגיע בפיקים – בדרך כלל כשהחולה לא יציב ועלייך לייצב אותו או כשהחולה מתדרדר. אבל בין שני המצבים הוא מיוצב. אחד הגורמים שעוזר להורדת רמת השחיקה של הרופא בטיפול נמרץ הוא הצוות הסיעודי. האחים והאחיות הם חלק בלתי נפרד מהצוות והחיבור הזה הופך את העסק לעבודה יחסית רגועה עם פיקים של אדרנלין".
אז למה טיפול נמרץ?
ד"ר מילר: "המקצוע עצמו הוא מקצוע מדהים. אתה מטפל בחולים הכי קשים שיש בבית החולים, וזה מהווה אתגר גדול מאוד. המטרה שלך היא להוציא את החולים ממצבים מאוד קשים, על סף מוות. אין ספק שהאנשים שמגיעים למקצוע הזה, הם אנשים שאוהבים את האדרנלין. המקצוע הזה מאפשר לך הסתכלות מאוד שונה על החולים, הסתכלות מאוד מערכתית - רופא טיפול נמרץ מסתכל על המערכת הפגועה ומטפל בה. אני מסתכל על מערכות אחרות ומתייחס אליהן בכדי לטפל במערכת הפגועה".
ד"ר אסף מילר
ד"ר סגל: "התגמול הרגשי תמורת העובדה שהצלת מישהו ממצב קשה שהיה בו, הוא תגמול מאוד חזק. יש בטיפול נמרץ הרבה סיפוקים מידיים. רופא משפחה שעושה עבודה מצוינת יעבוד עם חולי סוכרת, ואחרי שנים רבות יוכל לקבץ נתונים ולראות שעשה עבודה מצוינת. רופא טיפול נמרץ שעושה פעולה טובה במטופל, או נותן את התרופה הנכונה יכול תוך כמה שעות לראות את התוצאה החיובית".
ד"ר כהן: "יש אירועים יומיומיים, כמו חולה שהיה מורדם הרבה זמן ופתאום מתעורר, זה מאוד מרגש למשפחה שמכירה תודה. בנוסף לרצון לעזור לחולים להחלים, קיים גם הדרייב האישי להתקדם. אישית, אני נמצא בשלבים הראשוניים של הקמת יחידה שבעתיד אני מועמד לנהל.
"זה מקצוע עם הרבה אופק והרבה עתיד, יש בו הרבה עניין בסך הכל, ומי שבא לפה לרוב נהנה".
על האיגוד
באיגוד חברים לא רק רופאים, אלא גם הסגל הסיעודי, והעוסקים במקצועות פרה-רפואיים. האיגוד מייצג את רופאי הטיפול הנמרץ בתוך הר"י. עיקר הפעילות היא ארגון הכנס השנתי, כמו גם אירועים קטנים יותר, רכישת ספרות מקצועית בנושא טיפול נמרץ למתמחים לפי בחירתם, כתיבת ועריכת בחינות.
לכתבות נוספות