אנדוקרינולוגיה
מאת: לילך אבירם ועדי פישר
בהמשך מסענו להכרת המקצועות השונים להתמחות, נפנה הפעם את הזרקור אל מקצוע האנדוקרינולוגיה. כדי להכיר את המקצוע יותר לעומק, ביקשנו משלושה אנדוקרינולוגים שיספרו לנו עליו:
ד"ר ענת יפה, בת 52, נשואה + 6 + נכד, מתגוררת בקיסריה. מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה. מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה משנת 1998, סיימה לא מזמן את תפקידה מזכירת האיגוד האנדוקרינולוגי.
ד"ר אורית טויטו, בת 37, נשואה + 5, מתגוררת בנתניה. מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, עובדת במכון האנדוקרינולוגי ובמחלקת פנימית במרכז הרפואי הילל יפה.
ד"ר מסלמה ביידוסי, בן 35, נשוי + 3, מתגורר בכפר קרע. מומחה ברפואה פנימית ומתמחה שנה ראשונה באנדוקרינולוגיה במרכז הרפואי הילל יפה.
במה עוסק מקצוע האנדוקרינולוגיה?
האנדוקרינולוגיה עוסקת במספר נושאים עיקריים, אותם מתארת ד"ר טויטו: "סוכרת, אוסטיופורוזיס ומחלות של בלוטת התריס - אלו המחלות השכיחות יותר בתחום. הפרשת יתר או חסר בהפרשת הורמונים, גידולים המפרישים הורמונים - אלו המחלות היותר נדירות וכמובן המעניינות יותר, עם התמונות הקליניות המעניינות יותר".
אחד מהאתגרים שמקצוע זה מעמיד בפני הרופא הוא הצורך בראיה רחבה בשלב האבחון, כפי שד"ר טויטו ממשיכה לתאר: "האבחנה באנדוקרינולוגיה תמיד דורשת שילוב של הרבה אמצעי אבחנה ורצף אבחנה הגיוני. להבדיל מדלקת ריאות, לדוגמא, שם עושים צילום ורואים אם יש דלקת או לא, באנדוקרינולוגיה משתמשים במספר כלים כדי לאבחן, ותמיד נדרשת מהרופא ראייה רחבה יותר".
ד"ר יפה מתארת את האנדוקרינולוגים כאנשים "אוהבי מחקר, אכפתיים, מתנדבים, מגלים מעורבות בנושאים שקשורים לאיכות החיים של המטופלים שלהם. נלחמים על הוספת תרופות וטיפולים אנדוקרינולוגים לסל הבריאות, ומנסים לפעול להנגשת שירותים".
ד"ר ענת יפה
הקשר בין הקהילה לבתי החולים
חלק מהטיפול האנדוקרינולוגי נעשה בבתי החולים, אך במקרים רבים, כמו טיפול בחולי הסוכרת, מתבצע בקהילה. ד"ר יפה מתארת את הקשר שנוצר בין השניים: "הרפואה האנדוקרינולוגית היא פרקטיקה המשלבת בין בתי החולים והקהילה. מרכזי הידע נמצאים בעיקר בבתי החולים ולו רק בגלל שזה המקום שבו נפגשים רופאים ממקצועות שונים הפוגשים מצבים שונים. היכולת לקיים דיונים רב-מקצועיים בהכרח גורמת לרופאים להיות מעודכנים בתחומם ולהבין גם בתחומים האחרים. העובדה שלרוב אין נתק בין האנדוקרינולוגיה בבית החולים לבין האנדוקרינולוגיה בקהילה, היא לטובה".
ד"ר ביידוסי, העובד גם במרפאות קופ"ח במגזר הערבי, מחדד את החשיבות של העבודה בקהילה, ורואה בה חלק מהשליחות שלו כרופא: "אני חש אחריות לקהילה שלי, צורך לשרת אותה ולשפר את מצבה. במגזר הערבי, לדוגמא, יש חוסר מודעות, הכחשה, בושה בכל מה שנוגע למחלות אנדוקרינולוגיות. יש תהליך של שיפור, אבל עדיין יש הרבה עבודה לעשות. חלק מהקושי הוא שיש רק 2-3 אנדוקרינולוגים במגזר כולו, שמכירים את השפה והתרבות, ויכולים לדבר עם החולים בשפתם. קיימת בעיה גדולה בטיפול בסוכרת במגזר - מצבם של חולי הסוכרת מאוד קשה, יש פחות מודעת להשמנה, לתזונה, לזיהוי ולטיפול.
"לדעתי, צריכים קודם כל להיות יותר אנדוקרינולוגים שמטפלים באוכלוסייה הערבית. בשלב הבא, וזה תקף לכלל האוכלוסייה, צריך לתת לרופאי המשפחה יותר הכשרה וסמכויות לפעולה בחולי סוכרת, כך שיוכלו להעניק טיפול בשלבים הפחות סבוכים של המחלה, בטיפול השוטף, לפני שהם מגיעים לאנדוקרינולוג.
"כמו כן, צריך לתת יותר תקנים על מנת שהרופאים יוכלו להשקיע יותר זמן בכל חולה שנזקק לטיפול יותר ארוך. מפגש ראשון עם חולה סוכרת יכול לקחת הרבה זמן, צריך להסביר ולהבהיר לחולה את מצבו ואת הטיפול על שלל צדדיו, כשהזמן שמוקצב בקופ"ח לכל חולה, לא תמיד מספיק".
ד"ר מסלמה ביידוסי
פריפריה מול המרכז
ד"ר יפה מצביעה על ההבדלים בין הפריפריה למרכז, שבאים לידי ביטוי במקצוע האנדוקרינולוגיה ביתר שאת: "יש בעיה גדולה של נגישות לרפואה בכלל ולאנדוקרינולוגיה בפרט. האוכלוסיות בפריפריה, שהן בחלק מהמקרים אוכלוסיות קשות, מתקשות בנגישות הפיזית, התרבותית והלשונית. אומנם מערכת הבריאות הציבורית אמורה לתת לכל טיפול שווה, אך אם מטופל לא יכול להרשות לעצמו את הנסיעה לבדיקה בעיר אחרת, גם אם מימנו לו את הבדיקה, יש כאן כשל. כל האופרציה מסביב לא ממומנת וזה יוצר פערים גדולים.
"בתחום האנדוקרינולוגיה הפער בולט מאוד. לדוגמא, קיימות תרופות שמספר המשתמשים בהן הוא לא גדול ולכן אין אינטרס כלכלי לרשום אותן בארץ. הן בסל, אך הן לא רשומות, וזה אומר שהמבטחים יכולים להערים קשיים על מטופל שהפרוטה לא מצויה בכיסו. דוגמא נוספת - ישנן בדיקות שהן מאוד בסיסיות לאבחון באנדוקרינולוגיה, כמו בדיקת כרומוגרנין A בברור ומעקב אחר חולה עם גידול נוירואנדוקריני. במרכז, המטופל יוכל לקבלן בבית החולים, אך אם הוא גר בפריפריה, הוא לא יוכל לקבל אותה או שהוא יצטרך לשלם עליה, מכיוון שבפריפריה קופ"ח לא מספקת אותה. הוא יכול לנסות להילחם במערכת, אבל אז זה דורש הרבה מאמץ מהמטופל ומהרופא. אלו חלק מהפערים".
ד"ר ביידוסי מודע אף הוא לפערים, אך מביע אופטימיות: "רופאים טובים יותר נמצאים במרכז, והם זמינים יותר למטופלים. זה כמובן משפיע על האוכלוסייה. לתחושתי, מושקע יותר כסף במרכז, והעדר התקציב גורם לבתי החולים הפריפריאליים להיות פחות טובים. אבל אני מתחיל לחוש את השינוי, לאור ההסכם החדש וההבנה שיש להשקיע יותר בפריפריה ולמשוך רופאים טובים יותר. אפשר לראות כבר את השיפור במצב במקצוע הפנימית, שם הביקוש עלה גם בבתי חולים בפריפריה, בעיקר כי במרכז יש רוויה. דאגה למתמחים ויצירת תנאים טובים יותר, יביאו שינוי חיובי לכלל המקצועות ברפואה".
ד"ר אורית טויטו
הקשיים והדילמות
"זה מקצוע שיש בו הרבה רוטינה", מציינת ד"ר טויטו, "הרבה אנדוקרינולוגים רואים מסה גדולה של חולי סוכרת, למשל. זה מקצוע פחות הירואי מאחרים, יותר שגרתי. בעיה אחרת היא נושא התקנים, בבתי חולים קשה להשיג תקנים לרופאים אנדוקרינולוגים".
ד"ר יפה מרחיבה על הדילמות והאתגרים שאנדוקרינולוג נתקל בהם במהלך הטיפול בחולים: "במקרה שרופא רוצה לתת טיפול מסוים, כמו ניתוח שיכול להאריך חיים, והמטופל או בני משפחתו מתנגדים, עולה הדילמה עד כמה להפעיל כוח שכנוע, עד כמה לנסות. הרבה פעמים הקשר עם המטופל הוא לא ישיר, ומגדיל את התלות במשפחה. גם מתן התרופות הוא מקור לדילמות - אם ידוע שתרופה מסוימת יקרה מאוד, ולמטופל אין אמצעים, האם להמליץ עליה או לא?
"ההתנגשות התרבותית בין מטפל ומטופל מעמידה גם היא אתגר בפני הרופא. אנחנו מטפלים בהרבה קבוצות אתניות של החברה הישראלית, המטופלים שלנו הם מאוד הטרוגניים, וזה מאתגר מבחינה כלכלית, תרבותית ולשונית.
"חלק ניכר מהמקצוע מתרכז סביב אורח החיים של המטופלים - עד כמה אנחנו משקיעים מאמץ כדי למקסם את מה שהציבור יכול לעשות למען בריאותו? עד כמה אנחנו מכוונים לשינוי אורח חיים, הפסקת עישון, תזונה נכונה? האתגרים נוצרים כי לא כל אחד יכול להרשות לעצמו תזונה נכונה, או זמן ונגישות לפעילות גופנית".
אז מדוע בכל זאת אנדוקרינולוגיה?
שלושת המרואיינים שותפים לאמונה שאדם המגיע למקצוע הרפואה, עושה זאת מתוך תחושה של שליחות, הגוברת על תקופת ההכשרה הארוכה והקשיים שמלווים את מקצוע הרפואה בכלל, ושלושתם מוצאים בעבודתם עניין ואתגר מקצועי.
ד"ר ביידוסי, שאשתו אף היא רופאה, מציין את הקושי בתמרון בין חיי העבודה לחיי המשפחה, אך עמיתתו, ד"ר טויטו, מצביעה בהקשר זה דווקא על יתרון בולט, לדעתה, למקצוע בו בחרו: "אין מקרי חירום, העבודה היא במבנה מרפאתי, בקצב נינוח יותר. אין בתחום הזה אשפוז, אין תורנויות וזה כבר מוריד את העומס בצורה דרמטית. זה מקצוע שיכול להיות נוח מאוד להורים".
לד"ר יפה אין ספק כי הייתה בוחרת במקצוע האנדוקרינולוגיה שוב, והיא ממליצה עליו בחום: "זה תחום שמאפשר לשנות, בהיבט הרפואי, את איכות החיים של אנשים, את משך החיים. אנדוקרינולוגיה נוגעת בתחומים שהם לא איזוטריים – סוכרת ואוסטיאופורוזיס הן מחלות שנוגעות לחלקים הולכים וגדלים של החברה שלנו. יש נגיעות בתחומים שמשיקים עם סוגיות של רפואה, של ניהול רפואה, הסתכלות פילוסופית על סגנון החיים של החברה המערבית - אלו תחומים שמאוד מעניינים אותי וכמוהם העיסוק בסוגיות חברתיות הקשורות ברפואה ובפערים בבריאות בארץ היוצרים תוצאים בריאותיים שונים מאוד בהתאם למצב הסוציו-אקונומי וההשתייכות המגזרית".
על האיגוד?
האיגוד האנדוקרינולוגי הינו מיוחד במובן שהוא מורכב מרופאים מומחים באנדוקרינולוגיה ומחוקרים, שאינם רופאים. ד"ר יפה ענת: "מייסדי האגודה החליטו על שילוב של רופאים וחוקרים על מנת לקדם נושאים הקשורים בידע, מחקר, מדע ושיפור הטיפול, ולאו דווקא התרכזות רק בנושא הפרופסיונאלי. בשנים האחרונות האיגוד מתעסק יותר ויותר בנושאים פרופסיונאליים, בהמלצות איך מנהלים סוגיות רפואיות שונות באנדוקרינולוגיה, זכויות רופאים, תקינה, ייצוג של מקצוע האנדוקרינולוגיה מול סל הבריאות, וכדומה. בנוסף, האיגוד אחראי גם על העבודה מול המועצה המדעית בנושאים הנוגעים להכשרה של המתמחים, הבחינות וההסמכה שלהם, כמו גם, ארגון כנסים שבהם אנחנו מקפידים תמיד על הזמנת רופאים וחוקרים במטרה לפנות לשתי האוכלוסיות. באיגוד יש לנו גם חברים שהם אנשי מעבדה, אשר מאוד חשובים למקצוע, מאחר והם אלו שנותנים לנו את הכלים לאבחנה, ויש גם מספר חברים שמתעסקים בדימות של אנדוקרינולוגיה".
לכתבות נוספות