ד"ר ודס, בוגרת טכניון חיפה, מומחית ברפואת ילדים, בעלת תואר דוקטור בביולוגיה, נמצאת לקראת סיום ההתמחות באימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז הרפואי בני-ציון בחיפה; נשואה לאריה, מומחה ברפואת נשים ומיילדות, ואם לחמישה ילדים; ד"ר ודס: "המכון לאימונולוגיה, שבו אני מתמחה, מאפשר מפגש עם סוגי מקרים מגוונים מאוד, מתאפיין בעשייה מחקרית רבה ובעיקר ביחסי אנוש מצוינים בין כל העובדים בו".
מאת מיכל סבו-וינברגר
מתי ידעת שתהיי רופאה?
"בחרתי לעסוק ברפואה כבר מהילדות - כי נמשכתי לעניין הכרוך ברפואה, ליכולת לעזור ולהיטיב עם אנשים, למפגשים עם אנשים ובהמשך - גם לעניין שיש במחקר הקשור ברפואה. העובדה כי כמה מקרובי משפחתי עוסקים בתחומי הרפואה השונים, הגבירה בי את הרצון לעסוק ברפואה".
מדוע דווקא אימונולוגיה ואלרגיה?
"התחום המדעי הבסיסי של האימונולוגיה מרתק בעיניי, והיכולת לעזור לאנשים לשפר את איכות חייהם וסבלם (שכן מדובר במחלות כרוניות בדרך כלל) קסמה לי מאוד. כמו כן, המחקר הבסיסי והקליני בשני תחומים אלה הנו רחב מאוד. היתרון בתחום האימונולוגיה, שהוא מאפשר לך לעסוק גם במחקר בחלק מן הזמן, בנוסף למרפאות ולייעוצים".
מהן התכונות הייחודיות הנדרשות לרופא בתחומך?
"התכונות הנדרשות מרופא בתחום זה אינן שונות מתחומי רפואה אחרים. נדרש ממך להיות קשוב ואמפטי לחולים, אחראי, חרוץ, ישר ומהימן, להיות מעודכן בחידושים האחרונים מבחינת הבנת תהליכים פתולוגיים וטיפולים חדשניים". "יום העבודה שלי ארוך ומגוון מאחר שאני גם אחראית על מעבדת הפלו-ציטומטר של בית החולים, ולכן הוא מחולק למספר משימות מידי יום - מרפאות עם חולים, ייעוצים בבית החולים, ביצוע בדיקות פלו-ציטומטר והוצאת תשובות. כאשר נערך מחקר או כשנמצאים רופאים למדעי יסודסטודנטים לרפואה לעבודת גמר, אני מתפנה גם אליהם מספר פעמים בשבוע לצורך ביצוע עבודת המחקר".
צילם: יונתן בלום
ספרי על הידע הרפואי החדש בשני התחומים
"ישנם חידושים רבים בתחומי האימונולוגיה והאלרגיה, בעיקר בתחום הטיפולים הביולוגיים. באימונולוגיה - לאחר שהובן התפקיד המרכזי של הציטוקינים הדלקתיים ושל תאי ה-B בכל התהליכים הדלקתיים האוטו-אימונים, החל עידן חדש של מתן תרופות ביולוגיות הנוגדות את פעילותם של הנ"ל. ביניהן, ידועות ונמצאות כיום בשימוש נרחב: הרמיקייד, הומירה ואנברל (נוגדי TNF). במקביל, מתחיל עכשיו להיכנס לשימוש קליני נרחב גם האקטמרה (נוגד אינטרלאוקין 6). כמו כן, השימוש בריטוקסימאב-מבטרה (נוגד CD20), שנמצא בשימוש נרחב בהמטואונקולוגיה, הולך ומתרחב גם באינדיקציות אימונולוגיות. באלרגיה - גם ישנה התקדמות בתחום הטיפולים - החל ממשאפים סטרואידליםמרחיבי סימפונות פוטנטים יותר לטיפולים באסטמה, משאפים נאזאליים יעילים יותר, וגולת הכותרת גם כאן הינה הטיפולים הביולוגיים. הכנסת הזולייר (Xolair-anti IgE) לשימוש בחולי האסטמה הקשים ביותר, גרמה לשיפור ניכר בשליטה על המחלה ומכאן גם לשיפור ניכר באיכות חייהם. לאחרונה מתחילים להתבצע עוד מחקרים קליניים במטרה להרחיב את האינדיקציות לשימוש".
מה גורם לאדם מסוים להיות אלרגי והאם אלרגיה היא מולדת?
"אלרגיה הינה מחלה המושפעת מרקע גנטי ומסביבה. ניתן לראות במשפחות תופעות אלרגיות מגוונות בקרב פרטים שונים באותה משפחה - כמו אלרגיה לחלב בגיל הינקות, עור אטופי, נזלת אלרגית, אסטמה. כנראה שהנטייה לחלות במחלות אלרגיות הינה מולדת - בגלל הרקע הגנטי. מבחינה סביבתית- סביבה היגיינית יותר, עם שפע אנטיגנים (אבק, צמחים, בע"ח ועוד) תביא כנראה לידי ביטוי נטייה גנטית".
כיצד ייתכן, שדווקא סביבה היגיינית תביא לביטוי אלרגיה?
"בסביבה היגיינית, שבה מערכת החיסון עסוקה פחות במלחמה כנגד מזהמים חיצוניים, היא מופנית יותר לכיוון פיתוח האלרגיות (הדוגמה הטובה ביותר לכך היא העלייה האתיופית). אם נוסיף לכך גם נטייה גנטית וגם אלרגנים – מקבלים 'מרשם' לפיתוח תופעות אלרגיות".
צילם: יונתן בלום
מהי, למעשה, מערכת החיסון ומה ידוע עליה כיום?
"מערכת החיסון הינה המערכת האחראית ,למעשה, על הגנת הגוף מפני זיהומים ותהליכים ממאירים. את זאת, היא עושה בעזרת מספר סוגי תאים ובעזרת שתי זרועות של מערכת החיסון: ישנה הזרוע המולדת (innate) שאיתה נולדים, והיא אמורה להוות את קו ההגנה הראשוני. היא מורכבת בעיקר מהגרנולוציטים. הזרוע השניה, הנרכשת (adaptive), אמורה להוות את הזרוע 'הלומדת' והמתפתחת במהלך החיים. זרוע זו, המורכבת בעיקר מלימפוציטים (B and T), אחראית גם היא על הגנה מפני זיהומים אך גם מפני תאים ממאירים. בזרוע זו נוצרים, בין היתר, הזיכרון החיסוני והנוגדנים. בשנים האחרונות מתפתחת ההבנה שלזרוע זו ישנם תהליכי בקרה מאוד מדויקים המתבצעים הן במהלך ההתפתחות בבלוטת הטימוס והן אחר כך בדם ובבלוטות הלימפה. מטרתם של תהליכים אלה היא להשמיד תאים המסוגלים להרוס את תאי הגוף עצמו ובכך ליצור מחלה אוטואימונית, ומצד שני - אם נוצר תהליך דלקתי, יש צורך לסיים אותו, כי אחרת ייווצר תהליך דלקתי הכרוך בנזק לרקמות בריאות בגוף".
לפי הרפואה הקונבנציונלית, האם ניתן לומר על אדם החולה לעתים תכופות כי "המערכת החיסונית שלו חלשה"?
"לעתים, ישנם מצבים, אשר לא ניתנים לאבחון, ובהם קיימת בעייתיות עדינה בתפקוד המערכת החיסונית באחת משתי הזרועות (לרוב, במערכת המולדת). אנשים כאלה יחלו כנראה יותר מאנשים אחרים. כמו כן, אנשים אשר הגיעו מארצות אחרות, שבהן רפרטואר הגורמים הזיהומיים שונה מאשר זה הקיים בארץ, יחלו בשנים הראשונות לשהותם בארץ יותר מאשר אחרים בני גילם שחיו כאן כל חייהם – מאחר שמערכת החיסון שלהם נחשפת לראשונה לרפרטואר בארץ, ולוקח לה זמן לפתח זיכרון חיסוני. אצל עולים חדשים אלה, אין בכך כדי להעיד על מערכת החיסון שלהם".
מהו יחסך לרפואה הסינית, אשר טוענת כי ניתן לחזק את המערכת החיסונית של האדם באמצעות דיקור, שיאצו או שתיית פורמולות מצמחי מרפא?
"לא ברור לי כיצד הרפואה הסינית מחזקת את מערכת החיסון, ולכן אין ביכולתי להתייחס לשאלה זו. אולם, אם היא עוזרת בצורה זו או אחרת לחולים, אני שמחה על כך. אינני מכירה שיטה קונבנציונאלית לחיזוק מערכת החיסון אצל אדם נורמלי".
הורים לילדים קטנים חשופים יותר לוירוסים. כיצד עליהם להתגונן מפניהם? מה גורם להורה מסוים להיות חולה יותר בהשוואה להורה אחר?
"הורים נדבקים מילדיהם בוירוסים. במידה ומערכת החיסון של ההורה לא נחשפה בעבר לרפרטואר הוירוסים 'המיובאים' מהגן, הרי שהוא יחלה. אני לא מכירה לצערי שיטה שתעקוף עובדה זו".
מהם הטיפולים החדשים כיום למצבי אלרגיה?
"הטיפולים החדישים כיום באלרגיה מבוססים, מצד אחד, על שיפור במרכיבי משאפים לטיפול באסטמה מבחינת סוג הסטרואידים ומרחיבי הסימפונות (כמו למשל Qvar) או במשאפים לאף במקרי נזלת אלרגית. מצד שני, כפי שכבר ציינתי, נכנסו לשימוש טיפולים ביולוגיים כמו Xolair החוסם באופן ספיציפי את ה-IgE ובדרך זו מבטל את התופעות האלרגיות. הטיפול מאושר כיום לשימוש במקרי אסטמה קשים ומתחילים כבר עכשיו במחקרים נוספים כדי להרחיב את האינדיקציות לשימוש".
מהן התוכניות שלך בתחום?
"תוכניותיי כוללות המשך עבודה בתחום האימונולוגיה-אלרגיה, המשך מחקר בתחום ואולי נסיעה להשתלמות בחו"ל במסגרת קלינית או מעבדתית".
מה מרגש אותך בעבודה?
"מרגש אותי לראות מטופלי אסטמה קשה, אורטיקריה כרונית קשה או חסר חיסוני, לופוס קשה - שהצלחנו לעזור להם על-ידי הטיפולים הקיימים או טיפולים חדישים יותר, הצלחנו לשפר את איכות חייהם ולהחזיר להם את החיוך. לעומת זאת, אם לא מצליחים בטיפול והחולה נשאר במצב קשה וסובל – הדבר מאוד מתסכל".
מה מעניין אותך לחקור?
"מעניין אותי לחקור אודות תפקוד תאי B, שהם שתאים האחראיים בין היתר על ייצור הנוגדנים, במחלות שונות. כמו כן, אני מתעניינת במולקולות אנגיוגניות ומערכת החיסון".
ספרי על מקרה קשה שלא תשכחי
"מדובר בבחור צעיר שהיה בריא עד גיוסו לצבא, ואז התגלה אצלו חסר חיסוני מסוג מסוים, האופייני לקבוצת גיל זו. מתוך בריאות שלמה, הוא הפך למעשה לאדם חולה התלוי בטיפול תחליפי של נוגדנים פעם בחודש. הכרתי אותו כשנה לאחר שהמחלה אובחנה. הוא היה קסם של בחור - צעיר, עם הרבה תוכניות, חכם ושנון. לאחר מספר חודשים, החלה אצלו התדרדרות מהירה מבחינה קוגניטיבית, נפשית ובריאותית. אשפזנו אותו מספר פעמים לבירור, יצרנו קשר מאוד הדוק ותומך עם המשפחה והרופאה המטפלת, הוחל גם טיפול פסיכיאטרי נגד דיכאון. אולם, ההתדרדרות הנפשית היתה כה מהירה והוא התאבד, לצערנו, לפני כחודש".
כיצד בן זוגך מתייחס למקצוע בו בחרת?
"בעלי מאוד תומך בבחירתי המקצועית ומעודד אותי".
האם את מנהלת אורח חיים בריא?
"כמובן שאין לי זמן כרגע לנהל אורח חיים בריא - מבחינת תזונה, שינה, פעילות גופנית. מבחינת תחביבים, יש לי מעט מאוד זמן לפתח אותם, אך כשמתאפשר - אני קוראת ספרים, צופה מידי פעם סרטים טובים ומשתדלת לא לוותר על חופשה עם הילדים ולטייל איתם הרבה".
איזו רופאה את, בעיניך? מה אנשים יגידו עליך?
"אני מקווה, שאני נחשבת לרופאה טובה ושמטופלי מרוצים ממני. אני משתדלת לתת יחס אישי לחולים, להיות מעודכנת מבחינת מידע רפואי, להיות חלק חשוב ותומך מבחינת הצוות שעמו אני עובדת".
כיצד את מבצעת הפרדה בין העבודה לבית?
"אני מאוד משתדלת לא לקחת איתי הביתה תסכולים או עצב מהעבודה - אך בסופו של דבר, כולנו בני אדם...".
מהו ה"אני מאמין" שלך?
"ה'אני מאמין' שלי במקצוע הרפואה שאוב מהחינוך הכללי שלי - יושר ואמינות, מקצועיות, יחס חם ואמפטי כלפי החולים, יחסים טובים עם הצוות, לתת את המקסימום מעצמך ולהשתדל לחשוב 'פתוח'..."
האם חל שינוי ביחסו של הציבור כיום לרופאים?
"אין ספק, שישנה ירידה ביחס הציבור כלפי הרופאים. הדבר מתבטא לא אחת ביחס מזלזל, בחוסר כבוד, בחוצפה ובתחושה ש'הכל מגיע'. רואים ושומעים זאת בגילויי אלימות פיזיים ומילוליים שאנו עדים להם לא אחת בשנים האחרונות".
היכן את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
"אני אמורה לסיים את התמחותי בעוד כחצי שנה. אין לי מושג היכן אהיה בעוד עשר שנים – זה נראה לי פרק זמן מאוד ארוך...".
במחשבה לאחור, היית בוחרת שוב ברפואה?
"הייתי בוחרת שוב במקצוע הרפואה - כי אין תחום אחר שהוא כה יפה בעיניי - למרות הקשיים הרבים שיש בו. הוא מאוד מגוון, ישנה בו אפשרות להציע עזרה לאנשים, יש בו סיפוק ( והרבה תסכול...), המחקר בו מעניין ומגוון. בקיצור - הייתי בוחרת בו שוב...".