· אנמנזה: המתמחה ברפואה תעסוקתית ילמד לקבל אנמנזה תעסוקתית מקיפה ויסודית, שתכלול מקומות עבודה בעבר ובהווה וחשיפות תעסוקתיות בחייו המקצועיים של הנבדק. זאת, בנוסף לאנמנזה כללית מקיפה של מחלות וגורמי סיכון בריאותיים, העלולים להשפיע על כשירותו לעבוד בחשיפות תעסוקתיות שונות או בתפקידים שונים, לרבות מצבים רפואיים העלולים לגרום לאובדן תפקוד פתאומי.
· בדיקה גופנית: המתמחה ברפואה תעסוקתית נדרש ללמוד לזהות בבדיקת החולה כל ממצא חריג שיש בו כדי להשפיע על תפקודו בעבודה כגון: ליקויים במערכת התנועה, ליקויים בחושים, ליקויים במערכת שיווי המשקל והפרעה בתפקוד המפרקים.
· זיהוי מחלת תעסוקתית: המתמחה ברפואה תעסוקתית נדרש לזהות כל חשד למחלה תעסוקתית שנגרמה עקב חשיפותיו של החולה בעבודה, או חשד להחמרה של תחלואה טבעית עקב חשיפות תעסוקתיות, ולפעול לעצירת החשיפה וטיפול בזכויותיו של החולה.
· קביעת התאמה לעבודה: המתמחה ברפואה תעסוקתית נדרש לאחד אנמנזה תעסוקתית ואנמנזה כללית, לבדוק את החולה בדיקה גופנית שתזהה מגבלות תפקודיות ולפענח בדיקות עזר (למשל אודיומטריה, מבחן לב דינמי וספירומטריה), כדי לקבוע את כושרו התפקודי של הנבדק ולהחליט אם הוא מתאים לעיסוק או לחשיפה תעסוקתית מסוימים.
· תחנות העבודה: המתמחה ברפואה תעסוקתית יכיר את אופיין של תחנות העבודה השונות בשוק העבודה הן באמצעות סיורים במקומות עבודה והן באמצעות ספרות רפואית רלוונטית לצורך מיפוי סיכונים, קביעת תוכניות פיקוח רפואי לעובדים על פי חשיפותיהם, ולצורך היכרות עם הדרישות התפקודיות של מקומות העבודה שיסייעו באבחון כושר העבודה של העובד.