מרץ 2023 דו"ח חדש של ה-OECD מדגיש כי אוכלוסיות מוחלשות נמצאות בסיכון גבוה יותר לתחלואה ולתמותה מקוביד19, ביחס לשאר האוכלוסייה. כמעט בכל מדינות ה-OECD, אוכלוסיות מסטטוס סוציו-אקונומי נמוך, אוכלוסיות אשר מתגוררות באזורים עניים וכן קבוצות אתניות ומיעוטים, התמודדו עם סיכון גבוה יתר לתמותה מהמחלה וכן לתחלואה ולאשפוז עקב הקוביד19. למעשה, הסיכון לתמותה בקרב אוכלוסיות באזורים עניים יכול להגיע לכמעט פי 3 לעומת אוכלוסיות שגרות באזורים טובים יותר מבחינה כלכלית. כמו כן, נתונים מראים על רמות גבוהות יותר של דיכאון בקרב אוכלוסיות מוחלשות, וכן על סיכון גבוה יותר להיפגע מההשלכות של המגפה עקב פיטורין מעבודה, שמהווה כשלעצמו סיכון לערעור המצב הנפשי והפיזי. מדינות רבות, וישראל ביניהן, הטמיעו מדיניות למתן מענה עבור כלל האוכלוסיות לכיסוי בדיקות, טיפולים והתחסנות, אך הדו"ח מדגיש כי נדרשים מאמצים נוספים כדי להבטיח כי אוכלוסיות בסיכון יזכו לכיסוי שווה של חיסוני קורונה. כן מציין הדו"ח כי בקרב מיעוטים ומהגרים ההיענות לחיסונים בחלק גדול ממדינות ה-OECD היה נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית. להתמודדות עם תופעה זו הדו"ח מדגיש ארבעה צעדים שיש לנקוט: יש להתמקד באוכלוסיות בסיכון תוך אספקה של שירותי בריאות להתמודדות עם המגפה, ובעיקר חיסונים; שיפור אוריינות, בעיקר דיגיטאלית וכן יש לדאוג למידע והסברה בשפה ברורה ופשוטה בנוגע למגפה; יש לנטר אי שוויון בבריאות ולפתח כלים חדשים וטובים יותר לאיסוף מידע, למשל, אף מדינה מקרב מדינות ה-OECD לא אספה נתונים ומידע באופן מסודר על קוביד19 לפי הכנסה חודשית ושנות לימוד; רק שבע מדינות אספו מידע באופן קבוע ומסודר על קוביד19 לפי מוצא אתני, לאום או מקום לידה. על מנת לפתח כלים מתאימים להתמודדות עם האי- שוויון יש צורך באיסוף מידע מתאים לא רק לפי גיל ומין, אלא גם לפי אזור מגורים, הכנסה, חינוך, מוצא ומקום לידה, כך על פי הדו"ח. הדו"ח מדגיש, לסיכום, את החשיבות בניטור מתמשך באופן ישיר ועקיף של אי-שוויון תוצאי בריאות עקב הקוביד19, בעיקר על מנת לפעול כדי לצמצם פערים קיימים. Berchet, C., J. Bijlholt and M. Ando (2023), "Socio-economic and ethnic health inequalities in COVID-19 outcomes across OECD countries", OECD Health Working Papers, No. 153, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/6c2a96c9-en.