מאמרים

 

השינויים החלים במחירי שירותי הבריאות, גידול האוכלוסייה והזדקנותה וההתקדמות המדעית והטכנולוגית בתחומי הרפואה מחייבים את עדכון עלותו של סל שירותי הבריאות כדי להתאימו לצרכיה המתפתחים של האוכלוסייה. אף על פי כן, מומחים וועדות מקצועיות שעסקו בנושא לאורך השנים, הביעו חשש כי עלות סל שירותי הבריאות אינה מתעדכנת בהתאם. מחקר זה בוחן את הפער שבין "הרצוי" ל"מצוי", כלומר בין עלות סל שירותי הבריאות הרצויה לפי המלצות המומחים לבין עלותו בפועל בשנים 1995-2020.

סל שירותי הבריאות מתעדכן לפי שלושת המקדמים הבאים: מדד יוקר הבריאות, מדד הדמוגרפיה ומדד הטכנולוגיה.

בחישוב

, המשקף את השינויים במחיריהם של שירותי הבריאות, משוקללים רכיבים שונים כמו עלויות שכר, מדד המחירים לצרכן, מדד תשומות הבנייה ועוד, אולם אין בו ביטוי למחיר שירותי האשפוז, שהוא רכיב מרכזי בעלות סל השירותים שבאחריות קופות החולים. לעומת זאת, במדד אלטרנטיבי שפיתח משרד הבריאות, "מדד תשומות הבריאות", נכלל רכיב של מחיר יום אשפוז, ומשקלו 40% מהמדד. המחקר מציג את הפערים בין עלותו של הסל לפי מדד יוקר הבריאות, המשמש בפועל לעדכונו, ובין עלותו אילו התעדכן לפי מדד תשומות הבריאות.

נועד לעדכן את עלות הסל בהתאם לשינויים הדמוגרפיים באוכלוסייה. בשנים האחרונות העדכון הדמוגרפי של הסל אמנם משקף במידה רבה את גידול האוכלוסייה השנתי, אולם החוקרים מדגישים כי בהקשר של בריאות יש להביא בחשבון לא רק את השינוי בגודל האוכלוסייה אלא גם את הזדקנותה, שכן ההוצאות על שירותי בריאות גבוהות יותר בקרב מבוגרים.

אמור לשקף את ההתקדמות המדעית בפיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות. לטענת החוקרים, ברוב המדינות המפותחות בעולם שיעור העלייה השנתי בהוצאות הבריאות לנפש בגין הרכיב הטכנולוגי עומד על כ-2% ויותר, ואילו בישראל הוא עומד על כ-1% מעלות הסל בממוצע.

המחקר מצביע על פער של כ-50%–70% בין עלותו של הסל בפועל לבין העלות המוערכת לוּ עודכן הסל על פי המדדים החלופיים שהציעו הוועדות הללו. בניכוי העדכון הטכנולוגי, כלומר בהתחשב רק בשינויים במחירי הבריאות ובשינויים הדמוגרפיים, מדובר בשחיקה מצטברת של כ-26%, שהם כ-20 מיליארד ש"ח החסרים כיום לתקציבי קופות החולים – גירעון שהביא בהכרח לפגיעה באיכות סל שירותי הבריאות ובזמינותו.

הממצא המרכזי של המחקר מראה כי לו התעדכן הסל בכל שנה מאז 1995 על פי המלצותיהם של מומחי הבריאות והוועדות הציבוריות שנדרשו לנושא, הייתה עלותו עומדת כיום על 85–95 מיליארד ש"ח. בפועל עומדת עלותו של הסל (נכון ל-2020) על 56.7 מיליארד ש"ח – פער שהביא לשגשוגו של שוק בריאות פרטי ולהעמקת אי-השוויון בבריאות. כדי לבלום את הסחף הזה יש לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, בראש ובראשונה על ידי שינוי יסודי של מנגנון העדכון של סל שירותי הבריאות בצורה מתואמת ומוסכמת על כלל השחקנים במערכת הבריאות.

 

הדוח המלא:

ברוך לוי, גבי בן נון ונדב דוידוביץ' (2022). בחינת מנגנון העדכון של עלות סל שירותי הבריאות בשנים 1995–2020. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.