• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מרץ 2021

        חן חן שועלי, ניסים אריש, אריאל רוקח, אמיר ג'רג'ועי, גבריאל איזביצקי
        עמ' 144-147
        שיתוק סרעפת חד צדדי הוא תופעה נפוצה אשר לרוב אינה תסמינית. במקרים של הסתמנות חדה או בלווי מחלת ריאה במקביל, התופעה עלולה להיות תסמינית ואף מגבילה. במאמר זה אנו מציגים פרשת חולה, מטופלת עם שיתוק סרעפת חד צדדי שהגיעה עם קוצר נשימה בשכיבה אשר הופיע באופן חדיד (sub-acute) ועברה בירור מקיף. כפי שקורה במרבית החולים, סיבת השיתוק נותרה אידיופתית גם בפרשת חולה. מוצגת סקירה של הגורמים, האבחנה המבדלת, דרכי האבחון והטיפול בשיתוק סרעפת חד צדדי

        מאי 2013

        שרון צינס-רוסו, דוד שוסיוב ואיתן כרם
        עמ'

        שרון צינס-רוסו, דוד שוסיוב, איתן כרם

        מחלקת ילדים, בית החולים של הדסה והאוניברסיטה העברית, הדסה הר הצופים, ירושלים

        שכיחותה של מחלת גנחת הסימפונות (להלן גנחת) נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. מחלה זו מתבטאת בהתקפים נשנים של קוצר נשימה, שיעול או צפצופים אשר נובעים מתהליך דלקתי בדרכי הנשימה. לעיתים מצריכים התקפים אלו טיפול בחדר מיון ואף אשפוז.

        בסקירה זו, נתמקד בטיפול הקבוע בחולים שנועד להשיג שליטה בהתקפים ולהפחית מעוצמתם. הטיפול המונע בגנחת בילדים כולל תרופות רבות, והעיקריות שבהן הן קורטיקוסטרואידים בשאיפה ומעכבי הקולטן לליקוטריאנים. כאשר לא מושגת שליטה, ניתן להוסיף תרופות אגוניסטיות לקולטני ביתא-2 אדרנרגיים בעלות טווח פעילות ארוך, הניתנות אך ורק במישלב עם קורטיקוסטרואידים בשאיפה, וכן תכשירים אחרים כגון נוגדנים כנגד IgE ועוד. הטיפול המונע במחלת הגנחת מבוסס על שיטת עלייה בדרגה וירידה בדרגה (Step up, step down). אם הטיפול המונע נכשל, יש לברר בראש ובראשונה את מידת ההיענות לטיפול: האם הטיפול נלקח באופן נכון, האם קיימים גורמים המעצימים את המחלה והאם ייתכן שהגורם לתסמינים איננו גנחת.

        גילוי נאות: המחבר השלישי (א' כ') קיבל בעבר תשלום עבור הרצאות מחברות תרופות לגנחת.

        יוני 1997

        פלטיאל וינר, דורון זמיר ומרינלה בקרמן
        עמ'

        Inhaled Budesonide for Chronic Obstructive Pulmonary Disease

         

        Paltiel Weiner, Doron Zamir, Marinella Beckerman

         

        Medical Dept A, Hillel Yaffe Medical Center, Hadera

         

        A significant, large minority of patients with chronic obstructive pulmonary disease (COPD) respond favorably to corticosteroid treatment; but the benefit may be outweighed by its side effects. Long-term administration of inhaled steroids is a safe means of treatment. We hypothesized that treatment with inhaled budesonide would improve clinical symptoms and pulmonary function in subjects with COPD, and that the response to an inhaled B2-agonist would individualize steroid responders. In 44 patients with stable COPD in a double- blind crossover trial, we compared a 6-week course of inhalations of 800 mg/d budesonide with a placebo, separated by a 4-week interval when no medication was taken. In 33 out of 42 responders to the B2-agonist who remained in the study, there was a significant improvement in FEV1 of greater than 20% following budesonide inhalation, as compared to placebo. There was also a significant difference between the 2 periods of treatment as to the mean number of B2-agonist inhalations. We conclude that about 1/4 of patients with stable COPD respond to bronchodilators, and treatment with inhaled steroids improves spirometry data and inhaled B2-agonist consumption in about 3/4.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303