• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        דצמבר 2014

        אסף בן שהם, ציונה חקלאי, מיכאל דור ומשכית בר-מאיר 709-712
        עמ'

        אסף בן שהם1, ציונה חקלאי2, מיכאל דור3, משכית בר-מאיר1,4

        1הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2אגף המידע, משרד הבריאות, 3מנהל רפואה, משרד הבריאות, 4היחידה למחלות זיהומיות ומחלקת ילדים, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים

        הקדמה ומטרות: קדחת השיגרון ומחלת קוואסאקי הן שני הגורמים השכיחים ביותר למחלות לב נרכשות בילדות במדינות מפותחות. המטרות במאמרנו הנוכחי הן  לאמוד את שיעורי ההיארעות של מחלות אלו בקרב ילדים בישראל ולאפיין את התמורות האפידמיולוגיות בשני העשורים האחרונים.

        שיטות: המידע מבוסס על מאגר האשפוזים הלאומי במשרד הבריאות. נבחנו המאפיינים האפידמיולוגיים של קדחת השיגרון ומחלת קוואסאקי בשנים 2012-1996 בקרב ילדים מתחת לגיל 18 שנים. שיעורי ההיארעות חושבו על בסיס נתוני אוכלוסייה מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל.

        תוצאות: ממוצע שיעור ההיארעות של קדחת השיגרון בשנים 2012-1996 היה שני חולים ל-100,000 ילדים מתחת לגיל 18 שנים. במהלך תקופה זו חלה ירידה של מעל 50% בשיעור ההיארעות של קדחת השיגרון. ממוצע שיעור ההיארעות של מחלת קוואסאקי בשנים אלו היה 2.03 חולים ל-100,000 ובמהלך התקופה חלה עלייה של מעל 40% בשיעור ההיארעות של מחלת קוואסאקי. שיעור האשפוזים בשל שתי האבחנות מתוך כלל האשפוזים העלה מגמות דומות, עם ירידה של מעל 50% באשפוזים בשל קדחת השיגרון ועלייה של כ-75% באשפוזים באבחנה של מחלת קוואסאקי.

        מסקנות: שיעורי ההיארעות של קדחת השיגרון ומחלת קוואסאקי מציגים מגמות הפוכות של שינוי בשנים האחרונות. מקור השינויים ככל הנראה בעלייה במודעות למניעת קדחת שיגרון ובעלייה במודעות לאבחון מחלת קווסאקי. התמורות בתחלואה המתוארות כאן מדגישות את הצורך בשמירת המודעות הזו בקרב רופאים ורופאים לעתיד, על מנת למנוע תחלואת לב בילדים.

        מרץ 2005

        עמיר שמואלי, ציונה חקלאי ועטל שולמית גורדון
        עמ'

        עמיר שמואלי1, ציונה חקלאי2, עטל שולמית גורדון2

        1
        האוניברסיטה העברית ומכון גרטנר, 2משרד הבריאות, תחום מידע

         

        רקע: התאמה נכונה של הקצאת המשאבים לקופות החולים המתחרות לסיכון המבוטחים, היא חוליית מפתח באבטחת הוגנות המערכת ויעילותה. מאז שנת 1995, ההקצאה לקופות בישראל מבוססת על גיל בלבד, בעוד שבכל המדינות המפותחות שהנהיגו מערכת דומה, נעשה מאמץ לשפר את הנוסחה ולהכיל בה את מצב בריאות המבוטחים.

        מטרות: להציע נוסחת הקצאה המבוססת על אבחנות רפואיות באישפוז.

        שיטות: על בסיס מאגר האישפוזים של משרד הבריאות בשנים 1994-1997, ובאמצעות תוכנת DxCG, נבנה דגם ראשוני לחיזוי עלויות האישפוז בשנה נתונה, על סמך אבחנות באישפוז, גיל ומין באישפוז בשנה שקדמה לה. השלב השני, חיזוי סך עלויות הטיפול הרפואי על סמך מידע מתקופת האישפוז, לא התממש עקב סירוב הקופות לספק את הנתונים הדרושים.

        תוצאות: יישום דגם האבחנות בנתוני מאגר האישפוזים נמצא אפשרי, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי להגיע לדגם המתאים ביותר. דגם האבחנות מניב תחזית מדויקת יותר לעלויות האישפוז מאשר הדגם הדמוגראפי (גיל ומין בלבד).

        מסקנות: לאחר עשור של הקצאת המשאבים לקופות החולים על בסיס גיל המבוטחים בלבד, המערכת הישראלית נקראת, כפי שעשו מערכות דומות באירופה ובארה"ב, לשכלל את נוסחת ההקצאה ולכלול בה את מצב הבריאות של המבוטחים. תוצאות הביניים המובאות במחקר הנוכחי יכולות להוות בסיס לתחילתו של מאמץ מחקרי שכזה.

        יוני 2004

        דפנה לוינסון, ציונה חקלאי, ענת שמש, אלכס גרינשפון, גבי בן נון
        עמ'

        דפנה לוינסון, ציונה חקלאי, ענת שמש, אלכס גרינשפון, גבי בן נון

         

        משרד הבריאות

         

        סקר בריאות לאומי הוא סקר כלל ארצי שיזם משרד הבריאות,כחלק מסקר בינלאומי של אירגון הבריאות העולמי, הכולל 27 מדינות בעולם. הסקר מבוצע בשיתוף הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, האחראית על ביצועו, ובתמיכת המוסד לביטוח לאומי, המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות.

        בסקר נאספים לראשונה בישראל נתונים בנושאים הבאים: 1) שכיחות ההפרעות הנפשיות העיקריות באוכלוסייה; 2) שכיחות לקויות ומוגבלויות כלליות וסגוליות; 3) קשרים בין מחלות גופניות ממושכות להפרעות נפשיות; 4) קשרים בין מאפיינים דמוגרפיים, תחלואה נפשית וגופנית, מוגבלות, הסתייעות בשירותים ובתרופות, והוצאות על בריאות. נתונים אלה מספקים בפעם הראשונה בישראל תשתית של מידע מבוסס לכל המעורבים בתיכנון הרפורמה בבריאות הנפש. במאמר הנוכחי נדונים בקצרה החידושים העיקריים בסקר הבריאות הלאומי.

        יוני 1998

        יעקב גינדין, מרק קלרפילד, ציונה חקלאי, פנינה צדקה, ג'ני ברודסקי ומיכאל דייויס
        עמ'

        Geriatric Rehabilitation in Israel: Assessment of Needs and In-Patient Services

         

        J. Gindin, M.A. Clarfield, Z. Haklai, P. Zedaka, J. Brodesky, M. Davis

         

        Geriatric Division, Kaplan-Hartzfeld Hospitals, Rehovot; Geriatric Wing, and Health Information and Computer Service, Israel Ministry of Health; Central Bureau of Statistics, Prime Minister's Office; Brookdale Institute, Jerusalem; and Health of the Elderly, Israel Center for Disease Control

         

        Geriatric rehabilitation (GR) in Israel, which has not been thoroughly investigated, was examined by a subcommittee of the Committee on Health of the Elderly, in the Israel Center for Disease Control.

         

        The needs of the elderly population for rehabilitational services were assessed and the existing services reviewed. A survey of GR beds, their geographic distribution, and the number of patients over 65 after CVA and hip fracture (the 2 main causes for GR need) was carried out. Data were gathered from records of the Ministry of Health and the Central Bureau of Statistics.

         

        In 1994 there were 1,503 beds for active, long-term geriatric care in general and geriatric hospitals: 751 beds were assigned to rehabilitative geriatrics, and the rest to skilled-nursing geriatrics. A high concentration of beds was found in the geographical center of the country, in contrast to a small number in the periphery. Approximately 10,100 patients were hospitalized that year in rehabilitative geriatric and skilled-nursing wards.

         

        There was considerable variation between services, as expressed in the wide range in average duration of hospitalization (from 12-269 days). Most of the beds for GR and skilled-nursing care beds were mixed in the geriatric wards together in the wards.

         

        Limited services and public needs have led to the development of services outside the licensed and regulated settings, a process which has not yet been investigated. About 6,700 older patients were hospitalized during 1994 with a primary diagnosis of CVA. It has been estimated that 4,000 of them needed GR. 2,624 older patients died that year of CVA.

         

        The increase in CVA prevalence between 1987 and 1994 was far greater than the increase in morbidity, in both the general and older populations. Nearly 4,000 elderly patients with a primary diagnosis of hip fracture, most of whom needed rehabilitation, were hospitalized in 1994. The total number of older patients who needed GR following CVA or hip fracture that year was set at 8,000. However, this figure is up to 30% lower than the actual rates, since the those 2 diagnoses include only 70% of total GR needs.

         

        It is impossible to obtain a comprehensive picture of GR in Israel based only on currently available data. The subcommittee outlined areas to be thoroughly examined in-depth, including services and needs, as well as GR tools and processes and how to maintain the achievements of rehabilitation after discharge.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303