• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        נובמבר 2015

        אלחנן נוסינסון, פהמי שיבלי ועזמי שחברי. עמ' 649-652
        עמ'

        אלחנן נוסינסון, פהמי שיבלי, עזמי שחברי

        המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מרכז רפואי העמק, עפולה

        אבנים בדרכי המרה נמצאות ב-12%-3% מהפרטים המועמדים לניתוח כריתת כיס המרה עקב חצצת המרירה [2,1] וב-33%-10% מהפרטים עם תסמינים של אבני המרירה [3].

        למרות הזמינות הגוברת של התהודה המגנטית (MRI של דרכי המרה Magnetic Resonance CholangioPancreatography (MRCP ובדיקת על שמע אנדוסקופית (EUS לאבחון טרום ניתוח של אבנים בדרכי המרה, אין עדיין מוסכמה מוחלטת לטיפול המיטבי בחולים עם אבנים במרירה ובדרכי המרה [4].

        הטיפול המקובל בחולים עם אבנים במרירה ובצינור המרה המשותף עבר הטיה מניתוח פתוח לגישה לפרוסקופית, עם או ללא Endoscopic Retrograde CholangioPancreatography (ERCP. בעידן הלפרוסקופיה קיימות מספר שיטות לטיפול במצב זה, ולא ברורה עדיין עדיפות גישה אחת על פני גישה אחרת בכל המדדים (פרמטרים, לכן בחירת הטיפול הרצוי מתבססת על המשאבים והניסיון המקומי.

        המטרות בסקירתנו זו הן לדווח על הגישות השונות ולבחון את יעילותן לנוכח המידע הקיים.

        אלחנן נוסינסון, עזמי שחברי, לאוניד צ'רבינסקי, פהמי שיבלי, דימה לומלסקי ומורלי דהרן. עמ' 617-619
        עמ'

        אלחנן נוסינסון1, עזמי שחברי1, לאוניד צ'רבינסקי2, פהמי שיבלי1, דימה לומלסקי2, מורלי דהרן3

        1המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, 2המחלקה לדימות, 3היחידה לציטולוגיה אבחונית, מרכז רפואי העמק, עפולה

        רקע: כיסות שמקורן בסימפונות (ברונכוגניות) במבוגרים הן נדירות מאוד. כיסות ברונכוגניות מאחורי הקיבה (רטרוגסטריות) נדירות אף יותר, ועד כה פורסמו 30 פרשות חולים כאלה בלבד בספרות הרפואית בעולם. הכיסות הללו יכולות לדמות לשאתות כיסתיות (Cystic tumors). אלו הן כיסות שכפול (Duplication) הנוצרות מעיוות של אילן הסימפונות בשבוע השלישי עד השביעי של העובר.

        מפרשת החולה: אנו מדווחים במאמר זה על פרשת חולה, אישה בת 61 שנים, עם כיסה ברונכוגנית לא תסמינית של הקיבה, שהתגלתה בבדיקת טומוגרפיה מחשבית של הבטן כחלק ממעקב שגרתי לאחר כריתת גוש בשד. האבחון הסופי נקבע על פי תוצאות שאיבת מחט עדינה בבדיקת על שמע אנדוסקופית (EUS-FNA). החולה טופלה באופן שמרני, והמשיכה להיות לא תסמינית במהלך שמונה שנים לאחר האבחנה.

        מסקנות: בעבר היה קושי באבחון טרום ניתוחי של כיסה ברונכוגנית בקיבה במבוגרים. בפרשת חולה זו מודגשת החשיבות של EUS בקביעת האבחנה הסופית, עובדה המאפשרת מעקב דימות בלבד בקבוצה ברירנית (סלקטיבית) של חולים עם כיסות ברונכוגניות ללא תסמינים.

        יוני 2007

        ג'מאל מחאמיד1, מיכאל ארמוני2, חיים ביבי3
        עמ'

        ג'מאל מחאמיד1, מיכאל ארמוני2, חיים ביבי3

        1מירפאת ילדים –קופת חולים מאוחדת ומכבי שירותי בריאות אום אל פאחם, 2המח' לרפואת ילדים, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון, והפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 3מח' לרפואת ילדים, מרכז רפואי כרמל, חיפה, והפקולטה לרפואה-הטכניון

        נגיף נשימתי סינסיציאלי (להלן ננ"ס)1 (Respiratory syncytial virusRSV) הוא הגורם השכיח ביותר לדלקת הסימפונונים בגיל הילדות. קיים קשר בין דלקת הסימפונונים הנגרמת מננ"ס לבין הופעת גנחת (Asthma) בהמשך. התחלואה המדווחת בדרכי-הנשימה היא זמנית בדרך-כלל, הולכת ונחלשת עם הגיל, ונעלמת  לקראת גיל הנעורים. מהות הקשר בין התהליך הזיהומי והתפתחות גנחת עדיין אינו ברור. ייתכן שזיהום קשה בננ"ס הוא לעיתים הגורם להופעתם של  סיבוכים  בריאות. ייתכן גם שפגם טרום-זיהומי מלידה הוא הגורם למחלה קשה יותר  ובהמשך לתהליך מתמשך בדרכי-הנשימה. קיימים כיום רמזים לכך שדלקת הסימפונונים מננ"ס יכולה להיות סמן לנטייה גנטית, המשקפת גורם-סיכון לתחלואה בגנחת בגיל צעיר ובהמשך.

        בסקירה הנוכחית נדון המידע הקיים כיום על הקשר שבין זיהום מננ"ס בגיל הינקות לבין תחלואת דרכי-הנשימה בהמשך החיים, ובמיוחד הקשר שבין ננ"ס להתפתחות גנחת בהמשך.

        דצמבר 1999

        יוסף קוריאנסקי, אלחנדרו סינס, דני רוזין, אמיליאם אוסטודיו ולאוריאנו פרננדס קרוז
        עמ'

        Extraperitoneal Laparoscopic Adrenalectomy

         

        J. Kuriansky, A. Saenz, D. Rosin, E. Astudillo, L. Fernandez-Cruz

         

        Dept. of General Surgery and Transplantation, Sheba Medical Center, Tel Hashomer, and Dept. of Surgery, Hospital Clinic, Barcelona

         

        Laparoscopic adrenalectomy has recently been shown to be safe and effective for a variety of benign adrenal tumors, such as aldosterone adenoma, pheochromocytoma, nonfunctioning adenoma, Cushing's adenoma and Cushing's syndrome. Recently, laparoscopic surgeons adopted an extraperitoneal approach in which a space is created by the introduction of a trocar with an inflatable balloon tip. This technique with a minimal access procedure provides direct access to the adrenal glands without interfering with intraperitoneal organs.

        Laparoscopic adrenalectomy using the extraperitoneal approach was completed in 18/20 consecutive patients. Mean operative time was 95 min (range 80-120) and median hospital stay 3 days. Blood transfusion was not required, and there were no postoperative complications.

        יוסף קוריאנסקי, אלחנדרו סינס ולאוריאנו פרננדס-קרוז
        עמ'

        Thoracoscopic Splanchnicectomy for Intractable Pancreatic Pain

         

        Joseph Kuriansky, Alejandro Saenz, Laureano Fernandez-Cruz

         

        Dept. of Surgery, Sheba Medical Center, Tel Hashomer, and Sackler School of Medicine, Tel Aviv University; and Dept. of Surgery, Clinic Hospital, Barcelona

         

        Intractable pain is the most distressing symptom in nonresectable pancreatic carcinoma and in chronic pancreatitis. Recently, thoracoscopic splanchnicectomy has been advocated as a minimally invasive method of pain control in these patients. Between May 1995 and April 1998, 24 patients with nonresectable pancreatic cancer and 4 with chronic pancreatitis, underwent 43 thoracoscopic splanchnicectomies. All suffered from intractable pain, were opiate-dependent and unable to perform normal daily activities. Unilateral left splanchnicectomy was done in 13 and bilateral in 15.

        All procedures were completed thoracoscopically. Operative time ranged from 25 to 60 min and mean hospital stay was 3 days. Median pain intensity was reduced by 50% in 24 and no further narcotics or analgesics were required. We found thoracoscopic splanchnicectomy a safe and effective procedure for intractable pancreatic pain.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303