תוצאת חיפוש

סולי מזרחי

המחלקה לכירורגיה א', המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע.

חמש השנים הראשונות כמנהל מחלקה העסיקו אותי בבניית צוות כירורגי סיעודי ורפואי מגובש, הפועל כמכונה משומנת היטב ועל פי נהלים מוכרים, כפי שפירטתי במאמרי הקודם: "לקחי מחמש שנותיי הראשונות כמנהל מחלקה אקדמית לכירורגיה בישראל". חמש השנים הבאות אינן דומות לקודמותיהן. יש בהן מעבר מניהול בסיסי של המחלקה לניהול מתקדם ומעמיק במספר נושאים מרכזיים: רמת השירות ואיכות הטיפול המקצועי, יחסי עבודה בצוות המטפל, חינוך כירורגי לסטודנטים ולמתמחים, קידום האגף לכירורגיה במרכז הרפואי ופעילות יזומה ברמה הארצית. במאמר זה יפורטו בעיקר לקחים שהפקתי בתחומים שנראו לי מרכזיים לטיפול ברמה המחלקתית, המוסדית והארצית.
 

סולי מזרחי

המח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סורוקה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע

עם קבלת המינוי 'מנהל מחלקה לכירורגיה' במרכז הרפואי סורוקה, קרא לי לחדרו הבוס הקודם שלי, חירם פולק, מנהל מחלקה לכירורגיה במרכז האוניברסיטאי לואיוויל, קנטקי, ארה"ב. היתה זו שיחת 'טיפים' ועצות טובות מניסיונו העשיר של 25 שנות ותק בניהול מחלקה לכירורגיה.

העצה המרכזית בקבוצת ה'אל תעשה' הייתה: "מהלך השנה הראשונה לפקידך במחלקה אתה יכול להזיז ממקומם רהיטים, ציוד, אביזרים, תמונות [...] אך אל תזיז אנשים מתפקידם ואל תבצע שינויים קיצוניים בכוח-אדם עד אשר תתהה על קנקנן של הנפשות הפועלות לצידך ונגדך". בראייה לאחור, הייתה זו עצת זהב.